סטארטאפ השבבים של אביגדור וילנץ זינק ב-72% ביום המסחר הראשון שלו
בזמן שעולם הטכנולוגיה צמוד להנפקה המתוקשרת של פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט (Reddit) שהושלמה אמש לפי שווי של 6.5 מיליארד דולר, הנפקה של חברה אחרת שככל הנראה מעולם לא שמעתם את שמה עשויה להתברר כמשמעותית יותר באשר לעתיד ההנפקות הטכנולוגיות בשנה הקרובה.
מניות חברת החומרה אסטרה לאבס (Astera Labs) החלו להיסחר אתמול (ד') תחת הסימול ALAB, לאחר שהחברה השלימה הנפקה ראשונית (IPO). אסטרה הודיעה השבוע כי הופעת הבכורה שלה בנאסד"ק תהיה גדולה מכפי שתכננה בתחילה מכל הבחינות: היא תמכור יותר מניות - 19.8 מיליון לעומת התוכנית הקודמת של 17.8 מיליון - ובמחיר גבוה יותר של 36 דולר למניה, לעומת הטווח הקודם של 27-30 דולר. אסטרה בסך הכל מצפה החברה לגייס סכום כולל של 604 מיליון דולר, לפי שווי של מעל 4.5 מיליארד דולר.
אסטרה מספקת פתרונות קישוריות נתונים וזיכרון עבור כמה מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, כולל אינטל ו-TSMC. אינטל אינה רק לקוח של החברה אלא גם משקיעה אסטרטגית בחברה שהוקמה בשנת 2017 על ידי בכירים לשעבר בחברת המוליכים למחצה Texas Instruments, במטרה לפתור בעיות "צוואר בקבוק" במרכזי נתונים. אחד ממוצרי הליבה שהיא מוכרת נועד לשפר את היעילות והמהירות של החיבור בין תוכנות וחומרה שונות במרכזי נתונים. מי שנמנה עם צוות המייסדים, והיה לאחד המשקיעים הראשונים בה הוא היזם ואיש העסקים אביגדור וילנץ הישראלי.
וילנץ הקים לאורך השנים שורה של חברות בתחום המוליכים למחצה, שנמכרו בהמשך בסכומים גבוהים לענקיות בתחום, שהבולטת שבהם היא חברת האבנה לאבס שנמכרה בשנת 2019 לענקית השבבים אינטל האמריקאית תמורת 2 מיליארד דולר. מלבד האבנה לאבס, וילנץ ייסד את חברת גלילאו טכנולוגיות שנמכרה (25%) לחברת מארוול האמריקאית תמורת 2.7 מיליארד דולר, וחברת אנפורנה לאבס, אשר נמכרה בשנת 2015 לענקית הטכנולוגיה אמזון תמורת 370 מיליון דולר. וילנץ אמנם אינו נמנה בדירקטוריון החברה אך הדירקטורים באסטרה הוא יד ימינו, מנואל אלבה, עמו ייסד את גלילאו ואשר שימש בעבר כשותף שלו בהשקעות רבות.
- הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון
- אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף שהחברה הינה אמריקאית לחלוטין היא מחזיקה בפעילות קטנה בישראל באמצעות חברת איסטרוניקס. על פי התשקיף שהגישה החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית מתוך 267 עובדים, 7 מועסקים בישראל. עובדים אלו מסייעים לחברה במחקר ופיתוח וכן לצרכי מכירה ותחזוק של לקוחות מקומיים.
בינה מלאכותית וצמיחה בהכנסות
על אף שבינה מלאכותית אינה ליבת הפעילות של החברה בתשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה צמד האותיות AI זכה ללא פחות מ-271 אזכורים, רמז למה שבחברה מאמינים עשוי לתמוך במחיר המנייה. עם זאת, החברה אמנם עשויה להרוויח מהעניין הגובר והפיתוח של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית, אך קשה לראות בה חברת בינה מלאכותית אמיתית.
מה שכן עשוי לעניין את המשקיעים הוא הצמיחה המהירה שלה לאחרונה והרווחיות המוקדמת שהפגינה אסטרה. פעמים רבות סטארט-אפים והפסדים הולכים יד ביד, כך שלעתים קרובות כאשר הם הופכים לציבוריים הם עדיין רחוקים מלהציג רווחיות. עד לא מזמן זה היה בדיוק המקרה של אסטרה, עסקיה צמחו במהירות בשנה שעברה, אך היא לא הפסיקה לשרוף מזומנים. על הכנסות של 79.9 מיליון דולר ב-2022, היא רשמה הפסד נקי של 58.3 מיליון דולר, ועל הכנסות של 115.8 מיליון דולר ב-2023, ההפסד הנקי הסתכם ב-26.3 מיליון דולר.
אלא שבשני הרבעונים האחרונים חל מפנה מסוים: ברבעון השלישי של 2023, ההכנסות של אסטרה החלו לגדול באופן דרמטי: מ-10.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2023 ל-36.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, ו-50.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי. אך הצמיחה לא נשארה רק בשורה העליונה וחלחלה גם לתחתונה. לאחר שרשמה הפסד נקי של 20 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, ההפסד הנקי הצטמצם ל-3.1 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי של 2023, וברבעון הרביעי, היא הציגה לראשונה רווחיות עם רווח נקי של 14.3 מיליון דולר. עם זאת, חשוב לזכור שלחברות מסוגה של אסטרה ישנה נטייה להציג תנודות חדות מעין אלו, בשל הרגישות ללקוחות חדשים או צבר של הזמנות שמשפיעים על כל הרבעון. ברקע נמצאת העובדה שבשנת 2023, שלושת הלקוחות הגדולים ביותר של החברה היוו כ-70% מההכנסות שלה.
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
- 2.המוח היהודי עובד 22/03/2024 01:45הגב לתגובה זווהכול בגלל פוליטיקאים ומעאכרים שעבורם התורה זה ביזנס
- 1.שיהיה לו בהצלחה!!!!! אלוףףףףףףףףףףףףףף (ל"ת)ישראל 21/03/2024 11:45הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
