טיקטוק עשויה להיות על המדף בקרוב - אבל מי תקנה אותה?
בית הנבחרים האמריקני הצביע אתמול ואישר באופן מפתיע הצעת חוק שתכריח את ענקית המדיה החברתית טיקטוק להימכר, אחרת היא תיחסם במדינה. מה שזה אומר הוא שטיקטוק כנראה תעלה על המדף - היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השוק האמריקני שהוא המוביל מבחינת משתמשים עם 150 מיליון.
מי מחזיק בטיקטוק כיום?
הבעלים של טיקטוק היום היא חברת ByteDance הסינית. בעבר לאפליקציה קראו musical.ly ועיקר הפעילות בה היה יצירה של סרטוני ליפסינק לשירים פופולאריים. ב-2018 רכשה ByteDance את האפליקציה ומיתגה אותה מחדש כטיקטוק שאנחנו מכירים כיום עם פיצ'רים שכוונו להפוך אותה לרשת חברתית.
טיקטוק הכניסה בשנת 2023 20 מיליארד דולר מפרסומות והיא עשויה להכניס ב-2024 30 מיליארד דולר - משמע צמיחה של 50%. ב-2023 היו בטיקטוק 1.5 מיליארד משתמשים. טיקטוק עדיין רחוקה מהענקיות כמו פייסבוק, לה יש מעל ל-3 מיליארד משתמשים, אבל היא צומחת בקצב מהיר.
למה האמריקאים איימו לחסום את טיקטוק?
כאמור, טיקטוק מוחזקת על ידי חברה סינית, והממשל הסיני ידוע במעורבותו גם בחברות פרטיות במדינה, במיוחד כאלה שיש להן פעילות גדולה בארה"ב. בשנים האחרונות העלו מחוקקים רבים חששות מפני הפופולאריות של טיקטוק במדינה, כאשר שני החששות המרכזיים הם שממשלת סין תוכל להשתמש באפליקציה כדי לאסוף נתונים אישיים מאזרחים אמריקאים, וכן שהממשלה הסינית עשויה להשתמש בה כדי להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית.
השפעה של רשתות חברתיות על מערכות בחירות ועל פוליטיקה בין לאומית או מדינית היא לא דבר חדש. מנכ"ל ומייסד מטא-פייסבוק, מארק צוקרברג, כבר הגיע למספר שימועים בקונגרס על התפקיד שפייסבוק שיחקה במהלך בחירות 2016 בהן נבחר דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב. הטענות היו שרוסיה הייתה מעורבת בקמפיין דרך הפלטפורמה בצורה של הפעלת פרופילים מזויפים והפצה של "פייק ניוק", והטענות כלפי פייסבוק וצוקרברג היו שהן לא עשו שום דבר כדי למנוע את זה.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מארק צוקרברג בשימוע מול הקונגרס; קרדיט: טוויטר
גם ב-X (טוויטר לשעבר) היו מקרים כאלה, כאשר האחרון הוא כמובן הפעילות הערה נגד ישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, שגם כן כוללת כמויות רבות של מידע כוזב. מאז תחילת המלחמה חמאס משתמש גם ברשת של אילון מאסק בשביל להפיץ את התעמולה שלו, והמצב הגיע אפילו עד לאיחוד האירופי שהורה לרשת להסיר את הפוסטים של חמאס.
העניין הוא שאחד העקרונות המרכזיים עליהן רשתות חברתיות בנויות הוא חופש הביטוי, ובארה"ב העיקרון הזה חזק במיוחד - כבר בשנת 2020 בעת כהונתו של הנשיא לשעבר טראמפ הוביל הממשל מהלך למכירת פעילות טיקטוק בארצות הברית מחברת האם ByteDance הסינית לידי חברה אמריקאית, אבל המהלך נפל. חשוב לציין שחלק מההתנגדות של טראמפ לטיקטוק מושפעת בעיקר מהעובדה שפייסבוק הרחיקה אותו לשנתיים מהפלטורמה בעקבות המהומות בקפיטול, ורק בשנה שעברה החזירה החברה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו לפעילות.
קיראו עוד ב"גלובל"
מי המועמדות לרכישת טיקטוק?כבר בניסיון האחרון של הרגולטור האמריקני לגרום למכירה של טיקטוק, שורה של חברות טכנולוגיה מובילות התייצבו להתחרות על הרכישה ובראשן מיקרוסופט MICROSOFT , וולמארט WALMART , אורקל ORACLE CORP . התחרות הייתה על רכישת הפעילות של הרשת החברתית בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, שהייתה אמורה להתכנס תחת ישות חדשה בשם "טיקטוק גלובל". אז מי שזכתה ב"מירוץ" הייתה אורקל, אבל המהלך לא יצא לפועל.
רשימת המתחרות הפוטנציאליות היום תהיה קצרה יותר, עד כדי כך שיכול להיות שזה לא יהיה כל כך קל למצוא קונה, וזאת מכמה סיבות.
ראשית, טיקטוק הרבה יותר גדולה ממה שהיא הייתה אז. כאמור טיקטוק עשויה להכניס 30 מיליארד דולר ב-2024, בערך שישית מההכנסות של מטא לצורך העניין, ואם נשתמש בהערכת שווי דומה זה ייתן לטיקטוק שווי של מעל 200 מיליארד דולר. רשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.
שנית, הלחץ הרגולטורי כיום הרבה יותר גדול על חברות מהסוג הזה. רק תראו את מספר התביעות שהוגשו בשנים האחרונות נגד ענקיות הטכנולוגיה (שחלקן גם רוכשות פוטנציאלות) גוגל GOOGLE , מטא META PLATFORMS , אמזון AMAZON , מיקרוסופט MICROSOFT ואפל APPLE . כמעט לכל החברות האלה יש איזשהו ניגוד עניינים עם רכישת טיקטוק - למיקרוסופט כבר יש רשת חברתית משלה, לינקדאין, גוגל מתחרה בטיקטוק עם פיצ'ר הרילס שלה ביוטיוב, מטא היא בהחלט מתחרה ישירה של טיקטוק. לאפל אומנם אין רשת חברתית משלה, אבל אחת מהאסטרטגיות המרכזיות של החברה היא להימנע מפרסום ממוקד (Targeted Advertising), ויהיה קשה לשמור על כך בניהול של רשת חברתית.
אורקל, המנצחת במירוץ לרכישת טיקטוק בסיבוב הקודם כאמור, לא נראית כמו מתחרה ישירה שלה, אבל במהלך השנים האחרונות הקשר בין השתיים התחזק כאשר אורקל הפכה לספקית הענן של טיקטוק, כך שהיא כבר מרוויחה ממנה גם ככה, ולמעשה אורקל מתמודדת עם ביקושים כה גדולים בתחום הענן שנראה שלא יהיה לה עניין ברכישת רשת חברתית שתאלץ אותה להיכנס גם לתחום הפרסום, תחום בו אין לה ניסיון.
אורקל - תנסה שוב לרכוש את טיקטוק?; קרדיט: SHUTTERSTOCK
הבעייתיות בעסקהכאמור עסקת המכירה של טיקטוק כנראה תיעשה לפי שווי של בערך 200 מיליארד דולר - אין כמעט חברות שיכולות לממן עסקה כזאת, ועסקה של מזומנים+מניות תשאיר את בייטדאנס בתמונה, מה שחוטא למטרה של הקונגרס.
לאורקל יש חלקיק מהמזומנים בשביל העסקה, ואפילו למיקרוסופט אין מספיק כסף - לה יש מזומנים ושווי מזומנים של בערך 81 מיליארד דולר. אם כן, אחת האפשרויות היא שילוב כוחות של מספר חברות, כמו למשל אורקל ווולמארט, או שהחברה אפילו תנפיק בוול סטריט ותיעזר בציבור המשקיעים למימון חלק מהעסקה.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
אמזון חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61% ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.
היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.
