טיקטוק
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

טיקטוק עשויה להיות על המדף בקרוב - אבל מי תקנה אותה?

אחרי ההצבעה המפתיעה של בית המחוקקים האמריקני שתכריח את טיקטוק להחליף ידיים אחרת היא תיחסם במדינה, נשאלת השאלה מי תקנה את הרשת החברתית? בניגדו לסיבוב הקודם בו ניצחה אורקל, הפעם יכול להיות שלא יהיה פשוט למצוא קונה
רוי שיינמן |

בית הנבחרים האמריקני הצביע אתמול ואישר באופן מפתיע הצעת חוק שתכריח את ענקית המדיה החברתית טיקטוק להימכר, אחרת היא תיחסם במדינה. מה שזה אומר הוא שטיקטוק כנראה תעלה על המדף - היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השוק האמריקני שהוא המוביל מבחינת משתמשים עם 150 מיליון.

 

מי מחזיק בטיקטוק כיום?

הבעלים של טיקטוק היום היא חברת ByteDance הסינית. בעבר לאפליקציה קראו musical.ly ועיקר הפעילות בה היה יצירה של סרטוני ליפסינק לשירים פופולאריים. ב-2018 רכשה ByteDance את האפליקציה ומיתגה אותה מחדש כטיקטוק שאנחנו מכירים כיום עם פיצ'רים שכוונו להפוך אותה לרשת חברתית.

טיקטוק הכניסה בשנת 2023 20 מיליארד דולר מפרסומות והיא עשויה להכניס ב-2024 30 מיליארד דולר - משמע צמיחה של 50%. ב-2023 היו בטיקטוק 1.5 מיליארד משתמשים. טיקטוק עדיין רחוקה מהענקיות כמו פייסבוק, לה יש מעל ל-3 מיליארד משתמשים, אבל היא צומחת בקצב מהיר.

למה האמריקאים איימו לחסום את טיקטוק?

כאמור, טיקטוק מוחזקת על ידי חברה סינית, והממשל הסיני ידוע במעורבותו גם בחברות פרטיות במדינה, במיוחד כאלה שיש להן פעילות גדולה בארה"ב. בשנים האחרונות העלו מחוקקים רבים חששות מפני הפופולאריות של טיקטוק במדינה, כאשר שני החששות המרכזיים הם שממשלת סין תוכל להשתמש באפליקציה כדי לאסוף נתונים אישיים מאזרחים אמריקאים, וכן שהממשלה הסינית עשויה להשתמש בה כדי להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית.

השפעה של רשתות חברתיות על מערכות בחירות ועל פוליטיקה בין לאומית או מדינית היא לא דבר חדש. מנכ"ל ומייסד מטא-פייסבוק, מארק צוקרברג, כבר הגיע למספר שימועים בקונגרס על התפקיד שפייסבוק שיחקה במהלך בחירות 2016 בהן נבחר דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב. הטענות היו שרוסיה הייתה מעורבת בקמפיין דרך הפלטפורמה בצורה של הפעלת פרופילים מזויפים והפצה של "פייק ניוק", והטענות כלפי פייסבוק וצוקרברג היו שהן לא עשו שום דבר כדי למנוע את זה.

מארק צוקרברג בשימוע מול הקונגרס; קרדיט: טוויטר

מארק צוקרברג בשימוע מול הקונגרס; קרדיט: טוויטר

גם ב-X (טוויטר לשעבר) היו מקרים כאלה, כאשר האחרון הוא כמובן הפעילות הערה נגד ישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, שגם כן כוללת כמויות רבות של מידע כוזב. מאז תחילת המלחמה חמאס משתמש גם ברשת של אילון מאסק בשביל להפיץ את התעמולה שלו, והמצב הגיע אפילו עד לאיחוד האירופי שהורה לרשת להסיר את הפוסטים של חמאס.

העניין הוא שאחד העקרונות המרכזיים עליהן רשתות חברתיות בנויות הוא חופש הביטוי, ובארה"ב העיקרון הזה חזק במיוחד - כבר בשנת 2020 בעת כהונתו של הנשיא לשעבר טראמפ הוביל הממשל מהלך למכירת פעילות טיקטוק בארצות הברית מחברת האם ByteDance הסינית לידי חברה אמריקאית, אבל המהלך נפל. חשוב לציין שחלק מההתנגדות של טראמפ לטיקטוק מושפעת בעיקר מהעובדה שפייסבוק הרחיקה אותו לשנתיים מהפלטורמה בעקבות המהומות בקפיטול, ורק בשנה שעברה החזירה החברה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו לפעילות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מי המועמדות לרכישת טיקטוק?

כבר בניסיון האחרון של הרגולטור האמריקני לגרום למכירה של טיקטוק, שורה של חברות טכנולוגיה מובילות התייצבו להתחרות על הרכישה ובראשן מיקרוסופט MICROSOFT , וולמארט WALMART , אורקל  ORACLE CORP . התחרות הייתה על רכישת הפעילות של הרשת החברתית בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, שהייתה אמורה להתכנס תחת ישות חדשה בשם "טיקטוק גלובל". אז מי שזכתה ב"מירוץ" הייתה אורקל, אבל המהלך לא יצא לפועל.

רשימת המתחרות הפוטנציאליות היום תהיה קצרה יותר, עד כדי כך שיכול להיות שזה לא יהיה כל כך קל למצוא קונה, וזאת מכמה סיבות.

ראשית, טיקטוק הרבה יותר גדולה ממה שהיא הייתה אז. כאמור טיקטוק עשויה להכניס 30 מיליארד דולר ב-2024, בערך שישית מההכנסות של מטא לצורך העניין, ואם נשתמש בהערכת שווי דומה זה ייתן לטיקטוק שווי של מעל 200 מיליארד דולר. רשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.

שנית, הלחץ הרגולטורי כיום הרבה יותר גדול על חברות מהסוג הזה. רק תראו את מספר התביעות שהוגשו בשנים האחרונות נגד ענקיות הטכנולוגיה (שחלקן גם רוכשות פוטנציאלות) גוגל GOOGLE , מטא META PLATFORMS , אמזון AMAZON , מיקרוסופט  MICROSOFT ואפל APPLE . כמעט לכל החברות האלה יש איזשהו ניגוד עניינים עם רכישת טיקטוק - למיקרוסופט כבר יש רשת חברתית משלה, לינקדאין, גוגל מתחרה בטיקטוק עם פיצ'ר הרילס שלה ביוטיוב, מטא היא בהחלט מתחרה ישירה של טיקטוק. לאפל אומנם אין רשת חברתית משלה, אבל אחת מהאסטרטגיות המרכזיות של החברה היא להימנע מפרסום ממוקד (Targeted Advertising), ויהיה קשה לשמור על כך בניהול של רשת חברתית.

אורקל, המנצחת במירוץ לרכישת טיקטוק בסיבוב הקודם כאמור, לא נראית כמו מתחרה ישירה שלה, אבל במהלך השנים האחרונות הקשר בין השתיים התחזק כאשר אורקל הפכה לספקית הענן של טיקטוק, כך שהיא כבר מרוויחה ממנה גם ככה, ולמעשה אורקל מתמודדת עם ביקושים כה גדולים בתחום הענן שנראה שלא יהיה לה עניין ברכישת רשת חברתית שתאלץ אותה להיכנס גם לתחום הפרסום, תחום בו אין לה ניסיון.

אורקל - תנסה שוב לרכוש את טיקטוק?; קרדיט: SHUTTERSTOCK

אורקל - תנסה שוב לרכוש את טיקטוק?; קרדיט: SHUTTERSTOCK

הבעייתיות בעסקה

כאמור עסקת המכירה של טיקטוק כנראה תיעשה לפי שווי של בערך 200 מיליארד דולר - אין כמעט חברות שיכולות לממן עסקה כזאת, ועסקה של מזומנים+מניות תשאיר את בייטדאנס בתמונה, מה שחוטא למטרה של הקונגרס.

לאורקל יש חלקיק מהמזומנים בשביל העסקה, ואפילו למיקרוסופט אין מספיק כסף - לה יש מזומנים ושווי מזומנים של בערך 81 מיליארד דולר. אם כן, אחת האפשרויות היא שילוב כוחות של מספר חברות, כמו למשל אורקל ווולמארט, או שהחברה אפילו תנפיק בוול סטריט ותיעזר בציבור המשקיעים למימון חלק מהעסקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


פאוול
צילום: טוויטר

האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?

על רקע נתוני תעסוקה חלשים, אינפלציה שנותרה מעל היעד ולחצים פוליטיים מהבית הלבן, ועדת השוק הפתוח מתכנסת השבוע והשאלה המרכזית היא האם נראה הפחתה מתונה של רבע אחוז, או צעד חריג יותר של חצי אחוז

רן קידר |

היום ומחר, יתכנס הפדרל ריזרב לישיבה קריטית שעשויה להכתיב את כיוון הכלכלה האמריקאית לשנים הקרובות. נכון לעכשיו, ההערכה הרווחת היא שהריבית תופחת ברבע אחוז ותעבור לטווח של 4%-4.25%. עם זאת, ההאטה המהירה בשוק העבודה והעובדה שהאינפלציה נותרה גבוהה יחסית מעלים את האפשרות שהיוניים בוועדה ידחפו להפחתה חדה יותר של חצי אחוז. מהלך כזה ייחשב לחריג במיוחד, שכן הפד מעדיף צעדים הדרגתיים ומבוססי קונצנזוס.

ההחלטה תתקבל ביום רביעי בשעה 14:00 (21:00 אצלנו), יחד עם פרסום עדכון תחזיות הצמיחה, האבטלה והאינפלציה, ולצידו ה"דוט פלוט": תרשים נקודות שמציג את הציפיות של כל אחד מחברי הוועדה באשר לריבית בשנים הקרובות. למעשה, זהו כלי מרכזי שדרכו השווקים מנסים להבין את כיוון המדיניות המוניטרית. חצי שעה לאחר מכן ימסור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הצהרה לתקשורת.

מהו הדוט פלוט?
ה"דוט פלוט" (Dot Plot, בתרגום חופשי: "תרשים נקודות") הוא מסמך שמפרסם הפד אחת לרבעון. כל אחד מחברי הוועדה לסקירת המדיניות מסמן נקודה שמייצגת את הצפי שלו לריבית בסוף כל שנה, ובכך נוצר גרף של נקודות בודדות. הנקודות אינן מקושרות לשמות החברים, אך הן מאפשרות לשווקים לראות את פיזור הדעות בתוך הוועדה ואת הממוצע, אשר מהווה אינדיקציה לאן הפד עצמו צופה שהריבית תלך בשנים הקרובות. למרות שמדובר בהערכות בלבד ולא בהתחייבות, המשקיעים מתייחסים אליו ככלי מרכזי לפענוח כוונות הפד.

רבע אחוז או חצי אחוז, על מה הוויכוח?
המחנה היוני בפד סבור כי הנתונים הכלכליים מצביעים על האטה מהירה שמחייבת פעולה דרסטית. עדכון רטרואקטיבי של נתוני התעסוקה חשף כי בשנה שהסתיימה במרץ נוספו לשוק האמריקאי רק 847 אלף משרות חדשות, לעומת 1.8 מיליון שדווחו במקור. כלומר, הכלכלה יצרה כמעט מיליון משרות פחות מהמשוער. נוסף לכך, התביעות השבועיות לדמי אבטלה עלו לרמתן הגבוהה ביותר מאז 2021, והנתונים מלמדים על התרחבות האבטלה הסמויה.

מנגד, המחנה הנצי מזהיר כי הפחתה חדה של חצי אחוז עלולה להיראות כהיסטרית ולפגוע באמינותו של הפד. בנוסף, באוגוסט נותרה האינפלציה קרובה ל-3%, כמעט נקודת אחוז מעל היעד של 2%. הורדה חדה מדי של הריבית עלולה ללבות מחדש לחצים אינפלציוניים, דווקא כאשר יש סימנים להתייצבות בצריכה.