שוק המניות המקומי עדיין בתמחור חסר; אג"ח קונצרניות פחות אטרקטיביות
בתחילת השבוע פורסמו נתוני החשבונאות הלאומית של ישראל. באופן לא מפתיע הצביעו הנתונים על ירידה חדה של 19.4% בצמיחת התוצר ברבעון הרביעי בחישוב שנתי, מה שגוזר צמיחה בשיעור צנוע של 2% ב-2023. הכותרות כהרגלן היו צעקניות, אלא שהמציאות הכלכלית כעת שונה למדי לעומת זו שהכתה בנו באוקטובר וגרמה לנתוני הרבעון הרביעי להיראות כל כך חלשים. מאז המשק חוזר למסלולו באופן כמעט מלא וגם השווקים לא מחכים לפרסום של נתוני הלמ"ס. מאז נובמבר, ביצועי השוק הישראלי היו טובים ובדומה לאירועים ביטחוניים שהיו בעבר, גם במקרה של המלחמה אותה אנו חווים בימים אלו ועל אף עצימותה הרבה, לאחר ההלם הראשוני הגיעה ההתפכחות המהירה.
ככל שהמשקיעים "השתכנעו" שהמגמה החיובית בשווקים המקומיים היא ברת קיימא ואינה מין תיקון קל לירידות החדות, כך (כפי שקורה בדרך כלל) המגמה התעצמה.
כל כך התעצמה עד שחלק מהאפיקים כבר מתחילים להיראות לנו פחות אטרקטיביים. בעוד ששוק המניות נסחר עדיין בתמחור חסר יחסי לעומת רוב השווקים המפותחים בעולם, הרי שה"חגיגה" בשוק אגרות החוב הקונצרני נראית לנו קצת מוגזמת. הגרף שמצורף למטה מתאר את המרווח של מדד תל בונד 60 שמייצג את 60 אגרות החוב הכי סחירות ואיכותיות (מבחינת דירוג) בשוק. כפי שניתן לראות, המרווח הנוכחי עומד על 1.25%. היינו מי רוכש כעת את המדד יקבל מידי שנה תוספת תשואה של 1.25% לעומת האגרת הממשלתית המקבילה. זאת לאחר שבחודש אוקטובר המרווח זינק ל 2%. כאשר בוחנים את המספרים בפרספקטיבה ארוכת טווח, נראה שפרמיית הסיכון הצטמצמה מאוד, כאשר מרווח כה מצומצם נרשם לפני כשנתיים.
- האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?
- אג"ח קונצרני: למה המרווחים יעלו ואיך לבחור אג"ח טובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת התופעות שהתלוו לצמצום המרווחים הן מספר ההנפקות הרב. הגל הנוכחי החל כאשר חברות איכותיות הנפיקו חוב וזכו לביקושים נאים. ואילו לאחרונה ניתן היה לזהות שמספר המנפיקים בדירוגים הנמוכים יותר עולה תוך שהשוק קולט את ההנפקות בצורה טובה. אלא שלכל דבר יש מחיר.
להערכתנו, הסיכון במחירים הנוכחיים אינו מגולם באופן מלא במרבית הסדרות. כאמור המרווחים הנוכחיים דומים לאלו שהיו לפני כשנתיים. אלא שאז הריבית הייתה נמוכה בהרבה וישראל לא הייתה בעיצומה של מלחמה קשה. יש לומר שאין לנו חשש מכך שהחברות לא תעמודנה בהתחייבויות שלהן. הגרף שמצורף למטה הופיע בדו"ח היציבות הפיננסית האחרון שפרסם בנק ישראל לפני כמה שבועות.
הגרף מתאר את שיעור הוצאות המימון של החברות הנסחרות בשוק מתוך הרווח. למעט חברות הנדל"ן שאופי עיסוקן דורש תמיד מינוף גבוה, רוב החברות יכולות להתמודד עם העלייה בריבית בצורה טובה ומבלי שיציבותן הפיננסית תיפגע. אלא שזה לא העניין. המחיר הוא הנושא.
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
לאור ההערכה שלנו לפיה המרווחים הנוכחיים אינם משקפים נאמנה את יחסי הסיכון-סיכוי אנחנו נדרשים למדיניות הרבה יותר סלקטיבית באחזקה של האג"ח הקונצרני מאשר זו שננקטה מאז נובמבר. המשמעות המעשית המדיניות הזו היא שהאחזקה בקונצרני צריכה להיות מבוססת יותר על אחזקה פרטנית של ניירות ראויים מבחינת התמחור על חשבון אחזקה במדדים.
מה חושבים בפד'?
השבוע פורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הפד' האחרונה שבה לאכזבתו של השוק, החליט הפד' להותיר את הריבית ללא שינוי. הפער בין ציפיות השוק להפחתת ריבית לבין מה שמשדרים חברי הפד' לא יכול להיות גדול יותר. אלו אמנם סבורים שהריבית הגיעה לשיאה אולם הם סבורים שהסיכון בהפחתת ריבית מהירה הוא עדיין רב. מדד חודש ינואר (אשר פורסם לאחר ישיבת הפד' האחרונה) שהיה גבוה מהצפי לבטח גרם לפד' להמתין עוד זמן מה בטרם המדיניות משתנה. בנוסף לכך, ה"חגיגה" בשוק המניות מעלה את תחושת העושר בקרב הציבור, מה שמוסיף לחששותיו של השוק.
העובדה היא שבחודשים האחרונים, הציפיות להפחתת ריבית הלכו וקטנו וכעת השוק צופה בקושי ארבע הפחתות, מה שיקשה מאוד על התשואות לרדת לפחות בטווח הקרוב. בנוסף לכך, ככל שארה"ב תדחה את ההתמודדות עם הגירעונות התקציביים שלה, כך יגדלו צורכי המימון, דהיינו, עליה בהיקף ההנפקות. לאחרונה כתבנו שאנחנו מאריכים מח"מ בחצי שנה לערך לארבע שנים לאחר שעקום התשואות המקומי עלה בחדות לצד היתללות של השיפוע. לאור מה שנכתב לעיל, אנחנו משנים את ההחלטה ונשאר במח"מ שנע בין שלוש לשלוש וחצי שנים. הדבר היחיד שלא נלקח בחשבון הוא..אנבידיה. האינפלציה והריבית לא תרד בגלל אנבידיה, אבל היא משכיחה אותם. אינפלציה, שמיפלציה, בסוף מגיעה אנבידיה וטורפת את הקלפים.
סבלנות, לא קונים בשום חנות
אחד הדברים שלומד כל משקיע בתחילת הדרך זה שיש לבחון כל השקעה בראייה לטווח ארוך. נודה על האמת ומרביתנו דבוקים למסך באופן יום יומי, מה שלעיתים גורם לנו לעשות טעויות שעולות ביוקר. כמו אותו סוחר שכתב במדיה החברתית לפני כמה ימים שלפני שנתיים הוא מכר את אנבידיה בגלל שיצא מדד גבוה מהצפי באותו זמן. אבל את ההוכחה האולטימטיבית לכך שיש לנקוט באסטרטגיה ארוכת טווח בהשקעות מספק לנו בימים אלו מדד הניקיי היפני. זה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם בשבוע שעבר ושבר את השיא שנקבע לפני כ..שלושים שנים. לפעמים נדרשת סבלנות. מלא סבלנות.
נכתב על ידי עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא בית השקעות.
הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.
- 4.יריב 27/02/2024 12:24הגב לתגובה זוהעליות נבעו מציפיה לעסקת שבויים. אם לא תהיה עסקה ותמשך ההדרדרות בלבנון הברוסה תחזור לרמות של לפני שבוע וחצי. לגבי טווח רחוק - כמו שאומרים בכדורגל: אנחנו חיים משבת לשבת.
- 3.המצב בצפון מאד נזיל . זה הימור להיכנס עכשיו לשוק (ל"ת)יוסי חתוכה 26/02/2024 12:06הגב לתגובה זו
- רואה נולד 26/02/2024 13:42הגב לתגובה זובמציאות מתעתעת אין טווח ארוך , אסור לנמנם בשמירה . ב- אי הוודאות , יש רק טווחים קצרים .
- 2.שיורידו את מס הגנבים מ 25% ל 10%אין סיבה לשלם מעבר לזה (ל"ת)רוני 26/02/2024 11:46הגב לתגובה זו
- 1.גל 26/02/2024 10:56הגב לתגובה זומיתון מעבר לפינה. עד אז, תהנו בחגיגות.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
יהלומן, נוצר באמצעות AIאיך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.
הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.
במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש
A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.
הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים.
כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות
שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”
