גבעת הקפיטול ארהב ארצות הברית
צילום: MotionStudios, Pixabay

בארה"ב ממליצים: סיוע צבאי בסך 17.6 מיליארד דולר לישראל

על מנת שיהיה ניתן לספק את הסיוע הצבאי לישראל, בית הנבחרים והסנאט נדרשים להעביר את אותה הצעת החוק לפני שתגיע לנשיא ביידן בכדי שיחתום על החוק
אדיר בן עמי | (5)

אמש (שבת) נחשפה בבית הנבחרים האמריקני חקיקה המעניקה סיוע צבאי בסך 17.6 מיליארד דולר לישראל לטובת המלחמה בארגון הטרור חמאס. ההצעה החדשה שהוגשה על ידי פאנל ההקצאות של בית הנבחרים, עשויה להגיע להצבעה כבר בשבוע הבא.

בית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים אישר בעבר סיוע צבאי בסף 14.3 מיליארד דולר לישראל, אך דרש כי חלק נכבד מהסכום ישולם מכספים שאמורים היו להגיע לרשות המיסים האמריקאית. הסנאט, שבשליטה דמוקרטית, נרתע מההוראה הזו וצפוי לחשוף חקיקה חדשה שתספק סיוע צבאי לישראל, כמו גם לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. הצעת החוק צפויה גם להכיל הצעות לחיזוק הביטחון לאורך הגבול של ארצות הברית עם מקסיקו. 

מנהיג הרוב בסנט, צ'אק שומר, התחיל לקדם צעדים על מנת שהדיון בנושא יתחיל כבר בשבוע הבאה, עם הצבעה ראשונה לא יאוחר מיום רביעי. לפי הוועדה, הסכום בסך 17.6 מיליארד דולר, יכלול כספים לסיוע בחידוש מערכות ההגנה מפני טילים של ישראל, רכישת מערכות נשק מתקדמות נוספות וייצור ארטילריה ואמצעי לחימה נוספים. חלק מהמימון ישמש בכדי לחדש נשק אמריקאי שסופק לישראל בעקבות התקפת חמאס על המדינה ב-7 באוקטובר. 

"הצורך לתמוך בבעלת בריתנו הקרובה ביותר ובכוחותינו באיזור מעולם לא היה דחוף יותר", כתב יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון.

הרפובליקנים בבית הנבחרים התעקשו שכל סיוע חדש לאוקראינה ילווה בשיפור הביטחון בגבולות ארה"ב בתקופה בה מספר שיא של מהגרים מנסה להיכנס לארה"ב. בעוד שבסנאט מתכננים כבר לפעול בנושא, ג'ונסון ציין כי המימון המוצע לא יספיק. 

על מנת שיהיה ניתן לספק את הסיוע הצבאי לישראל או לאוקראינה, בית הנבחרים והסנאט נדרשים להעביר את אותה הצעת החוק לפני שתגיע לנשיא ביידן בכדי שיחתום על החוק. כחלק מהחקיקה, בסנאט מעוניינים להכניס גם סיוע לטייוואן. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יהודה 11 05/02/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
    אתם רוצים לעזור מטוב לב בבקשה אבל בשום פנים ואופן אל תאמרו לנו איך לשמור על עצמנו. קודם אנחנו ולא חמס.
  • 4.
    בן גביר אמר שהגיע הזמן שלא נתחשב בארהב ושנהיה עצמא 05/02/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    בן גביר אמר שהגיע הזמן שלא נתחשב בארהב ושנהיה עצמאיים. אז כמובן עלינו להודיע שאין אנו זקוקים לסיוע. נאסוף את הכסף מהחרדים בקלות
  • 3.
    איש פשוט 05/02/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    הכוונה היא לצ'אק שומר - מנהיג הרוב בסנאט. הוא מבין את חשיבות הבעיה ומזרז את העברת התקציב. בניגוד לסמוטריץ וביבי שמבינים את חשיבות הכספים הקואליציוניים ומטפלים בזה. כל השאר על הפופיק של בן גביר וה..... של ביבי.
  • 2.
    כל הכבוד לסנאט למרות בן דליף וסמרקיץ (ל"ת)
    דן 05/02/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סימונה 05/02/2024 00:52
    הגב לתגובה זו
    יש חשש כבד שההנהגה החרדית יבזזו את הכספים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.