עם השקעות ענק ואלפי עובדים - כמה ישראל חשובה עבור אינטל?
בחודש דצמבר האחרון אישרה אינטל INTEL CORPORATION כי תשקיע 15 מיליארד דולר נוספים בשדרוג המפעל בקריית גת, מה שהביא את סך ההשקעות של ענקית השבבים במדינת ישראל הקטנה לכ-50 מיליארד דולר ב-50 שנות פעילותה במדינה. מדובר בהשקעות במובן הרחב - בציוד,בעובדים, במו"פ ועוד. זה לא הכל. ישראל נחשבת לאחת המדינות המרכזיות עבור אינטל, כאשר האחרונה נחשבת למעסיקה הפרטית הגדולה במדינה עם מעל 12 אלף עובדים.
החברה פתחה את המרכז הראשון שלה בישראל בסמוך לחוף שמן בחיפה ב-1974, בו הועסקו אז חמישה עובדים בלבד. כיום, אינטל מחזיקה במרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים ופתח תקווה, בנוסף למפעל ייצור בקריית גת ומעסיקה כ-12,000 עובדים ומעסיקה במובן הרחב פי 4 בשל הצורך בציוד, שירותים, מוצרים לפעילות של אינטל. מה הכוונה? כאשר אינטל מייצרת כאן שבבים היא צריכה לדוגמה תכנון, עיצוב, חומרי גלם, כלומר עוד חברות ועסקים משתלבים בפיתוח ובייצור שלה וזה מייצר עוד תעסוקה.
הפעילות בארץ מהווה כ-10% מהפעילות הכוללת של אינטל העולמית ומכילה חוץ מייצור גם הרבה פיתוח עסקי ומחקר ופיתוח. רואים את החשיבות של הפעילות בישראל לפעילות העולמית דרך כמות העובדים שעומדת על כ-10% וגם דרך השקעה בציוד שמסתכמת במעל 9 מיליארד דולר נכון לדוחות הכספיים האחרונים שפורסמו שבוע שעבר, בעוד שסך ההשקעות בציוד עולות על 90 מיליארד דולר.
עם השנים, חלק מעובדי אינטל הישראלים קודמו לתפקידי הנהלה בכירים וקיימים כיום יותר מעשרה סגני נשיא ישראלים בענקית השבבים.
בשנה שעברה הבטיח פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, בראיונות לתקשורת הישראלית כי החברה תמשיך לצמוח ולגייס עובדים ואף הביע תקווה כי מצבת העובדים של החברה בישראל תחצה את רף ה-20 אלף, אם כי סירב להתייחס ללוח זמנים בנושא.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אינטל רכשה במשך השנים מספר חברות ישראליות, כאשר הבולטת בהן היא מובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע בסכום של 15 מיליארד דולר כשבהמשך היא הונפקה בוול סטריט (לפני כשנה).
לאחרונה הייתה אמורה אינטל לרכוש בעסקה של 5.4 מיליארד דולר את יצרנית השבבים הישראלית טאואר, אך העסקה בוטלה היות ולא התקבלו האישורים הרגולטורים הנדרשים. ב-2022, גלסינגר אמר בראיון כי הוא צופה רכישות נוספות בישראל בשנים הקרובות, בעיקר בתחום התוכנה.
התמיכה של אינטל בתקופת המלחמה
אינטל היא אחת החברות הראשונות שנרתמו עם פתיחת המלחמה עם שלל הטבות והקלות לעובדים, בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות כדוגמת אמזון שהחליטה פשוט להתעלם למרות שאחד מעובדיה נחטף. לפני כחודשיים, בראיון עבור רשת פוקס האמריקאית, אמר מנכ"ל החברה פט גלסינגר: "יש לי בישראל 20,000 נפשות - אני רואה עצמי אחראי להם. אני רואה את עצמי כאחראי לכולם - מהעובדים הישירים ועד לקבלים, כ-17% מהם נמצאים היום במילואים. איבדנו כמה במלחמה. המשפחות שלנו איבדו את ילדיהם, ויש לנו גם חטופים. זה מאוד-מאוד אישי".- כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
חברת השבבים הודיעה עם פתיחת המלחמה כי תחלק מענק חד פעמי בגובה של 5,000 דולר לעובדיה בישראל. וזה לא הכל. אינטל הקימה קרן סיוע כספית לעובדים שנאלצו להתמודד עם נזקי המלחמה, כאשר הקרן נועדה לכסות עד 3,000 דולר בהוצאות הכרוכות בפינוי מהבית, הוצאות מזון וביגוד ואירוח משפחות. החברה אפשרה לעובדיה לבקש החזר על הוצאות הכרוכות בטיפול בילדים בימים שבהם מוסדות החינוך סגורים, וכן להתנדב עד חמישה ימים ולקבל על כך תשלום שכר מלא. אינטל אפשרה לעובדיה להגדיל את יתרת החופשה השלילית, לדחות מחיקת ימי חופשה ולבקש מקדמה על חשבון השכר או הלוואה.
גלסינגר הוסיף עוד בראיון כי: "הישראלים הם מהאנשים רבי־התושייה ביותר שיש. הם לא החמיצו אף הזמנה לייצור של פרוסת סיליקון או למשימת פיתוח, למרות העימות. זו הסיבה שאנחנו מאמינים בהם כל-כך, וזה מסביר מדוע היינו החברה הבין־לאומית הראשונה שהגיעה לכאן. אנחנו מתפללים לשקט ולפתרון קבוע - כיוון שזו לא בעיה חדשה. העניין הזה בעבודה כבר אלפי שנים, אבל אנחנו מחויבים לפעילות שלנו שם".
כמה אינטל חשובה לישראל?
בחודש יוני האחרון דיווחה אינטל על זינוק בייצוא מישראל, שהסתכם בשנת 2022 ב-8.7 מיליארד דולר, 1.75% מהתמ"ג של ישראל ו-5.5% מכלל ייצוא ההייטק במדינה. לשם השוואה, בשנת 2021 הסתכם היצוא של אינטל מישראל ב-8 מיליארד דולר, שהיווה אז 11% מסך יצוא ההייטק. גם רכש הגומלין של אינטל בישראל מקבלני משנה וספקים עלה מ-2.2 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד דולר בתוך שנה, ככל הנראה בשל בניית מפעל היצור אז בקריית גת.
הדוחות לרבעון הרביעי
בדוחותיה האחרונים רשמה יצרנית השבבים רווח למניה של 54 סנט על הכנסות של 15.4 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים לרווח למניה של 45 סנט על הכנסות של 15.17 מיליארד דולר. החברה ייצרה תזרים מפעילות של 4.6 מיליארד דולר וחילקה דיבידנד של 500 מיליון דולר. מניית החברה נפלה לאחר שהחברה פספסה בגדול בתחזית לרבעון הראשון עם צפי לרווח למניה של 13 סנט, בעוד בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 34 סנט. ההכנסות לרבעון צפויות לעמוד על בין 12.2 מיליארד ל-13.2 מיליארד דולר
ההכנסות ממרכזי נתונים ובינה מלאכותית הסתכמו ב-4 מיליארד, בעוד צפי האנליסטים היה ל-4.08 מיליארד דולר. מגזר המחשבים הכניס לאינטל 8.84 מיליארד, לעומת הצפי ל-8.42 מיליארד דולר. מובילאיי הכניסה 637 מיליון דולר, לעומת קונצנזוס של 627.2 מיליון דולר. הכנסות עסקי הייצור של אינטל הכניסו 291 מיליון, לעומת צפי של 342.5 מיליון דולר. שולי הרווח הגולמי עמדו על 48.8%, בעוד הצפי עמד על 46.5%.
- 4.דייב. 02/02/2024 16:50הגב לתגובה זובמשך שנים ארוכות הבעיה הכי קשה של אינטל זו מנהיגות. אין לקיחת אחריות. אין החלטות קשות. כל אחד עושה מה שבא לו. וזה מתחיל מההנהלה הבכירה. לא סיפרו לכם שהשבוע שלחו שוב הצעות לעובדים לעזוב כדי לחסוך עוד 2 אחוז הוצאות מה שיקרה מזה הוא שהטאלנטים יעזבו, הבינוניים יישארו ובעוד שנתיים יעשו מחקר ב hr כדי להבין למה כשרונות עוזבים את הארגון. אידיוטים פחדנים.
- 3.פט 02/02/2024 15:01הגב לתגובה זורק נשאר לשפר את תנאי המניות ל-MS שמופלים לרעה
- 2.Taz 02/02/2024 10:42הגב לתגובה זוחברה שדואגת גם לעובדים שלה ולא רק לביזנס. רק הסיוע חירום לעובדים עלה לאינטל מעל 100 מליון דולר.
- 1.גאווה לעבוד בחברה (ל"ת)עובד באינטל 02/02/2024 08:34הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
IPO (דאלי)כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון
החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת
IPO חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.
הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.
אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.
אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.
- סטאב-האב גייסה 800 מיליון דולר לפי 8.6 מיליארד; על הסיכויים והסיכונים
- הנפקת הסייבר הגדולה של השנה: נטסקופ מגיעה לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.
