בלי ביידן אבל עם מקרון וראשי חברות ענק, הפורום הכלכלי בדאבוס יוצא לדרך
הפורום הכלכלי העולמי ה-54, שכותרתו "בנייה מחדש של האמון", ייצא היום לדרך בעיירת הסקי השוויצרית דאבוס. הפסגה תימשך לאורך השבוע ותינעל ביום שישי. את ישראל ייצג נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג.
ראשי מדינות, ראשי החברות הגדולות בעולם, בנקאים בכירים ועוד רבים ומפורסמים לא יכולים להרשות לעצמם לפספס את מפגש הפסגה בעיירה הציורית בשוויץ. השנה עתידים לדון שם במצב הכלכלי המאתגר בעולם, עם מלחמות באוקראינה ובעזה, בעיות הסחר בים האדום עקב התקפות החות'ים, העלייה ברמת החוב ועוד.
בין ראשי המדינות הבולטים שישתתפו בוועידה, ניתן למצוא את ראש ממשלת סין לי צ'יאנג ואת נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיהיה מנהיג ה-G7 היחיד שישתתף בוועידה בדאבוס. עוד בין משתתפי הוועידה הבולטים: נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומי קריסטלינה ג'ורג'יבה, נשיא הבנק העולמי אג'אי ס. באנגה ומנכ"ל ארגון הסחר העולמי, נגוזי אוקונג'ו-איוואלה.
- "הכלכלה הפלסטינית תמשיך לפעול מתחת לפוטנציאל ללא פעולות קונקרטיות"
- סגן נשיא הבנק האירופי: רכישות האג"ח יפסקו ביולי; הריבית תעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מגיע. נשיא ארה"ב ביידן צילום Michael Stokes
העשירים באים
הפסגה הכלכלית בדאבוס, שוויץ, שמארחת את הוועידה, היא נחלתם של עשירי העולם והמנהיגים הבכירים מכל העולם שמגיעים לעיירה כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים של העולם. קולם של החלשים והעניים לא נשמע בפסגה זו.
הנושא של הכינוס השנה, כאמור הוא בנייה מחדש של אמון. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא יגיע השנה לדאבוס? אבל מזכיר המדינה אנטוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן דווקא כן מגיעים. המלחמה של ישראל בעזה והעיסוק הרב של השניים במלחמה צפוי לעמוד גם במרכזן של רבות מהפגישות שיערכו השניים בוועידה.
ישראל היא לא המדינה היחידה שהמלחמה שלה תעסיק את הבאים לוועידה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמתקפה של ארה"ב ובריטניה כנגד החות'ים בתימן, שלא מפסיקים לתקוף את הספינות ששטות בנתיבי הסחר הימי בים האדום צפויים להעסיק גם את באי הוועידה.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
יגיע. נשיא צרפת מקרון צילום איי פי
אבל מי שמצפה להסכמי שלום בעקבות הוועידה לא צריך לצפות, בעבר יצאו מהוועידה הסכמות שהצליחו להרגיע מעט סכסוכים אזוריים, בעיקר בגלל כינוס מרכיבים כלכליים כה רבים בחדר אחד, אבל הסכם שלום לא יצא משוויץ השבוע.
הנשיא החדש של ארגנטינה, חוויאר מיילי, שיופיע לראשונה בוועידה צפוי לנאום בהמשך השבוע. מילי זכור כמי שהתבטא במהלך קמפיין הבחירות שלו וגם לאחר נצחונו בבחירות בעד מדינת ישראל. בנוסף מתמודד מיילי עם הפגנות סוערות בארגנטינה כנגד המדיניות הכלכלית שהציג.
גם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, וראשי מדינות ממספר מדינות אפריקאיות, כולל ויליאם סמוי רוטו מקניה יהיו בוועידה השבוע, וגם בכירי עולם העסקים והפיננסים, ביניהם ראשי מוסדות כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית וארגוני הסחר העולמי.
מנכ"לי החברות הגדולות בעולם
המנהיגים מגיעים גם כדי לשמוע ולהיפגש עם ראשי החברות הגדולות, ביניהם מנכ"ל מיקרוסופט MICROSOFT , סאטיה נאדלה, וכן אלברט בורלא מפייזר PFIZER , ו- מנכ"ל JPMorgan JP MORGAN ועוד רבים.
שינויי האקלים נותרו בראש סדר העדיפויות של באי הכנס, במהלך הפסגה ייערכו פאנלים רבים המתמקדים בטיפול במשבר האקלים, מקורות אנרגיה חלופיים והגנה על הביוספרה.
בין הדיונים הרבים בפסגה בדאבוס ייערכו גם פאנלים רבים כמובן בנושא המצב הכלכלי העולמי, מציאות הריבית הגבוהה ומשיכת החוב מהסף. מלחמת רוסיה-אוקראינה הייתה בעיה בוועידה מאז 2022, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יציג את חזון השלום שלו בשיחת וידאו לבאי הפסגה מאוקראינה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. צילום: הכנסת
בנוסף אחד הנושאים החשובים בוועידה יעסוק בבינה המלאכותית. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ינאם בוועידה על טכנולוגיה בעולם סוער. וזאת לאחר שהבינה המלאכותית הייתה אחת ממגמות השוק הגדולות ביותר בשנה האחרונה. מנכ"לים ופוליטיקאים ידונו בוועידה ביתרונות ובסיכונים של הטכנולוגיה הזו.
מה יישאר אחרי?
עם מה אנחנו אמורים לצאת בתום חמשת ימי הפסגה בדאבוס? הרי בסך הכל זהו כינוס של העשירים והיפים, איך זה רלוונטי ליתר אזרחי העולם? דאבוס מתמודדת עם המלכודות של ועידות אחרות שבהן מנהיגים משמיעים הצהרות גדולות שיכולות להיראות כמו הבטחות ריקות. אבל עדיין יש תקווה להתקדמות על ידי חיבור האנשים החזקים ביותר בעולם לעבודה על נושאים קריטיים.
- 4.שי ג'יפינג תומך טרור 15/01/2024 19:40הגב לתגובה זושתומך בטרור גלובלי. הוא תומך בצפון קוריאה, רוסיה, איראן, חמאס וחיזבאללה.
- 3.יובל 15/01/2024 16:59הגב לתגובה זולא עשו ולא עושים כלום לא בתחום איראן לא בתחום התחממות הגלובלית וכו פשוט רק זיבולים שכל ולהצטלם.
- 2.המטיף 15/01/2024 15:37הגב לתגובה זוהבעיה שאין דין ואין דיין בעולם מלבד הקדוש ברוך הוא, אלוכי ישראל.
- 1.דולי 15/01/2024 15:27הגב לתגובה זולמדינת ישראל להתגבר על ביזת קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית. העולם חייב לעזור למדינה להתגבר על הבוזזים החרדים, בזמן מלחמה
- כלכלן 17/01/2024 02:23הגב לתגובה זו(אה, בעצם לא... כי אז לממסד האמריקאי לא יהיה איך לשחד יותר את הגנרלים שלנו בכסף... תוכנית קרן וקסנר כבר לא מספיקה...).
- בן 15/01/2024 18:02הגב לתגובה זותפסיקי לתלות את חדלות האישים והמצב הכלכלי שלך בחרדים למה קופת המדינה זה של אימא שלך? למה החרדים הם תתי אדם? מה זו השנאה המגעילה הזאת
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
