המתיחות מול סין עולה: "התוצאות לא מייצגות את דעת הרוב בטאיוואן"
"האנשים בטאיוואן מחויבים לדמוקרטיה - ואני מקווה שסין תפנים את זה", כך אמר בנאום הניצחון שלו הנשיא החדש של טאיוואן, לאי צ'אנג טה, בניצחון שהבטיח למפלגה הדמוקרטית במדינה כהונה שלישית ברציפות. טה הוא רופא שגדל למשפחה של כורי פחם, ואת דרכו לפוליטיקה הוא מצא אחרי המשבר הצבאי מול סין לפני 27 שנה. התגובה של סין לא איחרה לבוא, כאשר הממונה על היחסית עם טאיוואן בממשלת סין אמר ש"תוצאות הבחירות לא מייצגות את דעת הרוב בטאיוואן". הממשל הסיני לא הזכיר את שמו של טה באף אחת מהצהרותיו.
סין רואה את טאיוואן כחלק ממנה, והיא הצהירה כבר מספר פעמים שבכוונתה לספח אליה את מדינת האי. אחרי הבחירות האחרונות ניתן להגיד שהמתיחות בין המדינות נמצאת בשיא מאז 1996 - אז התרחשו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה, וסין החליטה לירות טילים קרוב לחופי טאיוואן על מנת להפחיד את התושבים ש"יבצעו את הבחירה הנכונה" ויצביעו למפלגה שיותק מקורבת אליה.
הפגנות כוח ופעולות הרתעה של סין מול חופי טאיוואן הם ממש לא דבר חדש, אבל הסלמה במערכה או אפילו פלישה של סין לאי הטאיוואני יכולה להיות משמעותית מאוד לכלכלה העולמית כולה.
אי קטן - השפעה גדולה
טאיוואן היא אי יחסית קטן - הגודל שלו הוא 39 אלף קילומטרים רבועים ומתגוררים בו קצת מעל ל-23 מיליון בני אדם, אבל ההשפעה שלה על הכלכלה העולמית היא אדירה. טאיוואן מייצאת מעל ל-60% מהמוליכים למחצה בעולם ו-90% מהשבבים המתקדמים בעולם, וכל שיבוש בייצור עלול לגרור תגובת שרשרת ולהכות גלים בכלכלה העולמית.
בשביל למצוא דוגמא לחשיבות של טאיוואן בתחום לא צריך להסתכל רחוק - רק לפני כמה שנים, כשמגפת הקורונה השביתה את העולם וייצור השבבים בטאיוואן האט, כמעט כל תעשיית הטכנולוגיה העולמית נעצרה ביחד איתה, ואת ההשפעה של העיכובים בייצור אנחנו מרגישים עד היום כאשר חברות רבות עדיין לא הגיעו לאותם היקפי ייצור.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם המשמעות של טאיוואן כל כך גדולה לכלכלה העולמית, אז נשאלת השאלה האם בכלל קיימת סבירות שסין תצא בפעולה כזאת כנגדה? ראינו כבר את ההשפעות הלא צפויות של מלחמות לא צפויות, גם כן מדוגמא עדכנית - הרבה פרשנים לא ציפו שרוסיה אכן תפלוש לאוקראינה ושהיא רק מפגינה כוח בשביל ללחוץ על אוקראינה לא להצטרף לברית נאט"ו - והנה אנחנו כבר כמעט שנתיים אחרי הפלישה הרוסית.
את אחת ההשלכות הגדולות של המלחמה הרגישו באירופה - הגז הטבעי הרוסי שהוזרם לאירופה ערב הפלישה נסגר במהרה אחרי שמדינות אירופה החילו סנקציות נגד המעצמה של ולדימיר פוטין. המהלך הגיע בתקופה בה מדינות רבות נקטו במהלכים לצמצום השימוש באנרגיות מזהמות, כמו גרמניה שהחליטה לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות שלה רק זמן קצר לפני ניתוק צינור הגז הרוסי.
- משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%
- הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
האחוז של הנפט והגז מהתוצר הרוסי
כמה הכלכלה תלויה בטאיוואן?
התשובה הקצרה לשאלה הזאת - מאוד. מוליכים למחצה הם אבני היסוד של הכלכלה. טלפונים ניידים, מערכות הגנה ותקיפה צבאיות, מכוניות, מכשור רפואי - כל אלה ועוד המון מוצרים אחרים ]שוט לא יכולים להתקיים ללא מוליכים למחצה. רוב הייצור בטאיוואן הוא במפעלי טאיוואן סמיקונדקטורס (TSMC) שנוסדה ב-1987 ומוכרת בקצב העולה על 60 מיליארד דולר בשנה. היא חברת השבבים הגדולה בעולם וחזקה במיוחד בשבבים המתקדמים לרבות ייצור השבבים למעבדים העיקריים בתוך האייפונים של אפל APPLE , שבבי סמארטפונים המשמשים את קוואלקום QUALCOMM INC -0.76% ומעבדי מחשב למכשירי מיקרו מתקדמים ADVANCED MICRO DEVICES .
יו"ר TSMC, מארק ליו, אמר בתקשורת האמריקאית כי לא יהיו מנצחים במצב של גלישה לעימות ומלחמה - "זה יהיה הרס של הסדר העולמי. הנוף הגיאופוליטי ישתנה לחלוטין". בינתיים, כל חברות השבבים המובילות בארה"ב חשופות מאוד לסין. חלק גדול מהמחזור שלהן הוא מכירות לסין כאשר קוואלקום, אנבידיה NVIDIA COR , אינטל INTEL CORPORATION ו-AMD, מוכרות בסין 66%, 26%, 26%, 24% מסך המחזור שלהן, בהתאמה. כל עימות יכול להשפיע גם על אפל שכמעט כל מכשירי האייפון שלה מיוצרים בסין.
גם לסין יש מה להפסיד
בסופו של דבר, משבר כלכלי עולמי יפגע כמובן גם בסין, ומשבר אצל החברות המוזכרות למעלה, שגם מכניסות לסין הרבה כסף על ידי רכישה של כוח עבודה וחומרים, ישפיע גם עליה בצורה אנושה. סין עשתה הכל בעשורים האחרונים בשביל להפוך למרכז הייצור העולמי, והיא עשתה זאת בהצלחה - לא בכדי המשפט Made in China מופיע על חלק לא קטן מהמוצרים בהם כל אחד מאיתנו משתמש בכל יום.
כבר הזכרנו למעלה את הגז הרוסי ורוסיה, וכאן יש הקבלה בין שתי המעצמות - שתיהן פעלו במשך שנים ליצירת תלות של מדינות אחרות אחרות, רוסיה בעזרת הגז הרוסי וסין בעזרת הייצור, וכל זה בשביל בבוא השעה, הן יוכלו לפעול כרצונם ולהשתמש באותה תלות כמנוף לחץ נגד הכוחות הבינלאומיים שיגיבו בהתאם. אבל אותה תלות שרוסיה וסין ניסו לפתח גם פעלה בכיוון ההפוך.
רוסיה כאמור הפסיקה את הזרמת הגז הרוסי לאירופה בתקווה שזה יהיה מספיק בשביל לגרום למדינות אירופה לזוז מדרכה במערכה באוקראינה, אבל היא התבדתה כאשר בעוד מדינות אירופה אכן ספגו פגיעה, הן מצאו פתרונות ומקורות אנרגיה אחרים. ברוסיה בינתיים, ההכנסות של חברות הנפט והגז צנחו במעל ל-40% מימי טרום הפלישה.
דבר דומה יכול לקרות גם במקרה של פלישה סינית לטאיוואן. ארה"ב דואגת להפגין את הקשרים החזקים שלה עם טאיוואן, ולכן סביר להניח שהתקפה של סין על מדינת האי תגרור תגובה אמריקאית, מה שמהר מאוד יכול לגלוש למערכה גיאו-פוליטית בקנה מידה עולמי.
כל תגובה בינלאומית תיענה על ידי המשטר של שי ג'ינפינג בהפעלת מנוף הלחץ והשבתת המסחר עם המערב. זה יהיה קשה וזה יהיה כואב, הרבה מאוד חברות נשענות על ייצור בסין בשביל להוריד עלויות, ועלייה בעלויות הייצור של החברות תגלגל כמובן גם לצרכן הסופי, אבל השבתת המסחר תהיה הרת גורל גם לסין.
סין היא הייצואנית הגדולה בעולם והיא מייצאת סדר גודל של 3.7 טריליון דולר בשנה, שהם בערך 20% מהתוצר של סין, ובמידה ואכן הגענו לשלב בו סין משביתה את הייצוא, סביר להניח שאנחנו נמצאים במצב של מלחמה בו סין סופגת עלויות כבדות נוספות.
- 4.מעבירים את הייצור להודו אינדונזיה ויטנם וכו, סין תפסיד (ל"ת)אולג 15/01/2024 12:04הגב לתגובה זו
- 3.פלישה = אינטל על $200!!! (ל"ת)צרי 15/01/2024 06:46הגב לתגובה זו
- אני 15/01/2024 09:20הגב לתגובה זולמה אינטל 200
- 2..Democracy is truth. Communism is death (ל"ת)Liberty Prime 14/01/2024 22:55הגב לתגובה זו
- 1.פלישה = זהב סוף 2024 = 50000$ לאונקיה !!! (ל"ת)דן 14/01/2024 18:08הגב לתגובה זו
- אין דבר כזה דמוקרטיה 15/01/2024 09:13הגב לתגובה זואין דבר כזה דמוקרטיה

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?
בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.
ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.
המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.
הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת
מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.
- מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?
- מחקר בבריטניה: זהו הגיל המדויק בו "האושר נשאב מהחיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת
בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ־44%; יחס הזהב־כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם
2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?
בכל תקופה שהאי-וודאות גוברת בשוק, המשקיעים בורחים לנכסים דפנסיבים. הזהב זו המתכת שמזוהה יותר מכל עם יציבות וביטחון, והיא הצליחה לטפס בכ-39% מתחילת השנה, קצב העליות הזה שם את המתכת הצהובה על המסלול לשנה הטובה ביותר מאז 1979. אבל האחות הקטנה מי שתמיד נחשבה לזאת שמחקה את הביצועים של האחות הנוצצת וה׳יוקרתית׳, מציגה השנה ביצועים אפילו יותר מפתיעים, כשהיא מזנקת כ-44% לרמות שהיא לא ראתה מאז 2011. אבל לפי כל הסימנים וההערכות היא לא הולכת לעצור כאן אלא אפילו לעקוף את האחות הגדולה
- מאמרו של ד"ר אדם רויטר להרחבה נוספת: בנק ישראל צריך לקנות זהב - על החשיבות של השקעה בזהב בבנקים מרכזיים, ועל העלייה בסיכונים למלחמות גלובליות גדולות
לפני שנבין למה הכסף הוא במסלול טוב יותר מהזהב צריכים להבין מה שתומך בכלל בסקטור הדפנסיבי של המתכות היקרות. אחד הגורמים המרכזיים הוא ההיחלשות המתמשכת של הדולר האמריקאי (DXY), שנשחק מול סל המטבעות העיקריים וזה בעקבות המדיניות המוניטרית של הפד׳ ולחצים גיאו־פוליטיים. כשהדולר נחלש, משקיעים רבים מחפשים חלופות שיכולות לשמר ערך לאורך זמן, מה שמכונה בלעז Store-value והזהב והכסף הופכים יעד טבעי. גם הדיונים הערים סביב עצמאות הפד׳, שמערערים את האמון במוסד הכלכלי החשוב תורמים לבריחה אל המתכות היקרות. במקביל, השינויים במבנה הסחר העולמי החל מהמתחים בין סין לארצות הברית ועד לניסיונות של מדינות מתפתחות ומדינות הבריקס להפחית את התלות שלהם בדולר כמטבע ׳רזרבה׳ מערערים את היציבות של המערכת הפיננסית כמו שאנחנו מכירים אותה. וכל המכלול הזה גורם לכך שמשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים בהדרגה לנכסי מקלט מסורתיים כשהזהב והכסף משמשים עוגנים כדי לאזן תיקי השקעות.
לא רק תחושות ביטחון - הכסף מוצא שימושים בתעשייה
מעבר להיותו נכס השקעה ומקלט מפני אי־ודאות, מדובר גם במתכת תעשייתית קריטית. בשנים האחרונות הכסף הפך לרכיב חיוני בייצור שבבים מוליכי־למחצה, תחום שנמצא בצמיחה אקספוננציאלית בעקבות פריצות הדרך בבינה המלאכותית ובטכנולוגיות המידע. הביקוש התעשייתי הזה הופך את הכסף לייחודי, בגלל שהוא משלב לא רק סיפור של מקלט פיננסי אלא גם ביקוש ריאלי בשטח מצד יצרנים ותעשיות.
- הדולר נחלש, הפד מתנדנד – והזהב מזנק לשיאים חדשים
- מדביק את הפער - הכסף קופץ ב-4.5% לשיא של 13 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף בולט במיוחד בזכות היותו המוליך החשמלי הטוב ביותר מבין כל המתכות, מה שהופך אותו לחיוני במעגלים אלקטרוניים, שבבים, לוחות אם ותאי פוטו־וולטאיים. לפי הנתונים הביקוש התעשייתי לכסף הגיע בשנת 2023 לשיא של כ־654 מיליון אונקיות עלייה של כ־11% לעומת השנה הקודמת כאשר השימוש בתחום הסולאר לבדו זינק ב־64% והגיע ל־193.5 מיליון אונקיות. במגזר האלקטרוניקה והחשמל (חוץ מסולאר) נרשם ביקוש של כ־445 מיליון אונקיות, כשזה ממחיש עד כמה הכסף הוא מרכיב בלתי נפרד בתעשיות המתקדמות. מעבר לכך, לאורך העשור האחרון נרשמת מגמה עקבית בביקושים בתחום הסולאר שעלו מ־59 מיליון אונקיות ב־2015 לכ־232 מיליון אונקיות ב־2024.