הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
סטארבאקס איגוד
צילום: טוויטר

עובדי סטארבאקס תמכו בפלסטינים - החברה התנגדה אבל חטפה משני הצדדים

הסכסוך במזרח התיכון מפלג קהילות שלמות בעולם, ובמיוחד בזמן מלחמה - וגם החברות ואנשי העסקים נמצאים תחת לחץ משני המחנות להצטרף לצד שלהם, הבעיה היא שבחירה בצד אחד גוררת נזקים מהצד השני
רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה אילון מאסק וול סטריט חרבות ברזל סטארבאקס

הסכסוך הישראלי-פלסטיני יוצר חילוקי דעות קיצוניים כבר שנים ארוכות, כאלה שמתחדדים ועולים לפני השטח עוד יותר בזמן מלחמה, כמו זו שאנו נמצאים בה כעת. כל צד משתוקק לקבל תמיכה בינלאומית ממנהיגי העולם או דמויות מובילות אחרות בתחומן - רק תיזכרו בהתרגשות האדירה שהייתה כאן בזמן הביקור של הנשיא ביידן, ביקור היסטורי ראשון של נשיא אמריקני בישראל בזמן מלחמה, שלאחריו הגיעו מנהיגים נוספים כמו נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה. 

אבל זה לא רק מנהיגים עולמיים - היום יש אנשים שהונם מוערך בפי כמה יותר מתקציבים של מדינות שלמות, והכלים שברשותם לעיתים גם חזקים יותר מאלה של מדינות - אילון מאסק הוא הדוגמא הברורה ביותר למשל, הוא אחד האנשים העשירים בעולם ובנוסף הוא הבעלים של אחת מהרשתות החברתיות הגדולות בעולם, ללא ספק נשק עוצמתי בתקופה שכזאת.

אז הפוליטיקה מגיעה גם לעולם העסקים, אבל כמה חמורה יכולה להיות הפגיעה בעסק מסוים שרק אמר מילה לא במקום?

הסיפור של סטארבאקס

רשת בתי הקפה  STARBUCKS תמיד הייתה תחת זכוכית מגדלת של הלקוחות שלה בעניינים פוליטיים, כמו למשל כשקישטה את חלק מסניפיה בצבעי דגל הגאווה בחודש הגאווה, מהלך שהביא לביקורת מצד מתנגדי מתן זכויות ללהט"ב בסניפים המקושטים וכזו מצד התומכים בסניפים הלא מקושטים. אבל כנראה שהעניין שעורר את המשבר התדמיתי הקשה ביותר לחברה הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר בגלל שהוא נשזר בחלקו במשבר המתמשך של החברה מול איגוד העובדים שלה.

המייה של סטארבאקס עלתה רק ב-5% מאז ה-7.10, הרבה מתחת ל-S&P 500 שעלה ב-10% בתקופה הזו. המנייה קפצה קצת אחרי הדוחות שפורסמו בתחילת נובמבר אבל מייד לאחר מכן נכנסה לנפילה של 12 יום שתודלקה על ידי אנליסטים שטענו שהמכירות שלה מאטות, אבל גם בגלל החששות לחרמות מצד שני המחנות של הסכסוך במזרח התיכון.

מניית סטארבאקס מאז ה-7.10

הבעיות של סטארבאקס בנושא התחילו זמן קצר לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס, כאשר איגוד העובדים שלה הביע "סולידריות עם פלסטין" בפוסט ברשת X, פוסט שהצית גל מהמחנה הנגדי הקורא להחרים את רשת בתי הקפה, קריאות שנשמעו גם על ידי לשכת המסחר של היהדות האורתודוקסית. סטארבאקס מיהרה לצאת בהצהרה רשמית המגנה את ההתבטאויות של איגוד העובדים ואף הגישה תביעות נגדו בגין שימוש בסימנים המסחריים של החברה.

איגוד העובדים לא נשאר חייב והגיש תלונה ללשכת הסחר הטוענת שהרשת שיתפה לכאורה עם לשכת המסחר של היהדות האורתודוקסית רשימה של סניפים שעובדיהם חברים בארגון, במטרה להביא לחרמות ממוקדים כנגד אותם סניפים, טענות שהחברה הכחישה.

תבחר צד, ותשלם את המחיר

בעולם של היום לכל אחד יש דעה חזקה בכל נושא, דעה כה חזקה שהיא אפילו משפיעה על הבחירות הצרכניות שלנו. זה מגיע גם מצדן של חברות שרוצות, או לא רוצות, להיות מזוהות עם איזשהו מסר או תדמית וזה משפיע על החיבורים העסקיים שלה, וגם מצד הצרכנים שלא רוצים לצרוך מוצרים של חברה שלא תומכת בערכים שלהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

שוב אילון מאסק כדוגמא - בראיון בכנס דילבוק לפני מספר שבועות, ראיון שמאסק עלה אליו כשהוא עונד את השרשרת עם הדיסקית הקוראת להחזרת החטופים, המיליארדר נשאל מה הוא חושב על המפרסמים שאיימו להפסיק לפרסם ברשת X מכיוון שזו לא מצנזרת פוסטים אנטישמיים - להזכירכם, 90% מההכנסות של X הן מפרסומות, סדר גודל של בערך 4 מיליארד דולר בשנה - בתגובה, אילון מאסק סיפק עוד רגע הזוי כאשר ענה למראיין: "אם מישהו מתכוון לסחוט אותי עם כסף, הוא יכול ללכת להז***ן".

"אם מישהו מתכוון לסחוט אותי עם כסף, הוא יכול ללכת להז***ן"; אילון מאסק בראיון בפסגת דילבוק; קרדיט: יוטיוב

מצד שני, מאסק הוא דוגמא מעולה למי שמנסה להלך בשני המחנות - רק לפני חודש הוא הגיב לפוסט אנטישמי ואמר שזו "האמת לאמיתה", רק בשביל להגיד באותו ראיום בפסגת דילבוק שזה היה "הפוסט הכי מטומטם שלו אי פעם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 20/12/2023 17:36
    הגב לתגובה זו
    משוגעת יכולה לשחרר 1100 מחבלים תמורת חייל אחד,אבל...זה רק סיפור חחח הכול בשביל ריטינג ו..רייטינג.מי ששחרר את סינואר וחבריו זה ביבי .
  • 1.
    שרה 20/12/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    הבעלים של רשת סטארבקס יהודי שמאלני אמריקאי. כנראה עוד לא ירד לו האסימון שגם אותו שונאים.......יהודים לפעמים הם האנשים הכי מטומטמים בעולם, לא למדו כלום מיהודי גרמניה לפני המלחמה......
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן