גרט ווילדרס ASML
צילום: ויקיפדיה

איך תוצאות הבחירות בהולנד עלולות לסכן את תעשיית השבבים העולמית?

המפלגה הימנית קיצונית בהולנד זכתה השבוע ב-37 מתוך 150 הכיסאות בפרלמנט ההולנדי. מנהיגה, חירט ווילדרס, כנראה ימונה לראש הממשלה הבא וזה יכול להיות מסוכן ל-ASML, שלה השפעה על כל שוק השבבים
רוי שיינמן | (8)

תוצאות בחירות הן אף פעם לא טובות או רעות, כי הן תמיד טובות למישהו אחד אבל רעות למישהו אחר. תוצאות הבחירות בהולנד למשל, שמעידות על כך שראש הממשלה הבא כנראה יהיה חירט ווילדרס, מנהיג המפלגה הימנית קיצונית, הן חדשות טובות לישראל למשל ברמה הגיאופוליטית - מנהיגים ימניים נוטים לתמוך בישראל יותר מאשר מנהיגים מהמרכז או מהשמאל הפוליטי, בדומה למשל גם לנשיא הנבחר החדש בארגנטינה, חאבייר מילאיי. אבל חלק משמעותי באידיאולוגיה פוליטית ימנית הוא אנטי-מהגרים, והחלק הזה עלול לאיים על חברת ASML, שמשחקת תפקיד קריטי בתעשיית השבבים העולמית.

ASML היא חברה הולנדית ואחת מהחברות הגדולות באירופה עם שווי שוק של 255 מיליארד יורו. היא מייצרת מכשירים שנקראים מכשירי ליטוגרפיה והם חיוניים בתהליך הייצור של מוליכים למחצה. מבין הלקוחות של החברה תוכלו למצוא את TSMC  TAIWAN SEMICOND MNFCG CO הטאיוונית וגם את סמסונג ואינטל INTEL CORPORATION . ASML היא בעצם חברת הטכנולוגיה הכי חשובה באירופה, מאחר וכמעט כל חברה המייצרת שבבים תלויה בה ובמכשור שהיא מייצרת.

הסיבה ש-ASML עלולה להיפגע מהממשלה החדשה, היא שהיא נשענת באופן כבד על עובדים זרים, אבל אל תדמיינו בראש תמונה של מהגרים שהגיעו על סירות גומי להולנד בגלל שהם ברחו מרצח עם במדינת המקור שלהם או משהו דומה, ASML מעסיקה עובדים זרים כי הם יותר מוכשרים, עובדים שהיא עצמה מביאה להולנד, או מעסיקה מרחוק, וחוקים חדשים בתחום העסקת אזרחים זרים יכולים לפגוע קשות בפעילותה של החברה.

"כל הגבלה על כמות העובדים הזרים או על סטודנטים מתמחים ממדינות זרות שרלוונטים לתעשייה שלנו, תשפיע עלינו קשות", הגיבה החברה לתוצאות הבחירות ולמהלכים אפשריים שעלולה הממשלה החדשה לבחור. התגובה הזאת כנראה ממעיטה בפגיעה שיהיו להגבלות כאלה על החברה - מתוך 39 אלף העובדים של החברה, 37.6 אלף עובדים הם ממדינות זרות - זה שיעור עצום של 96% מהעובדים של החברה שחלקם יהיה בסכנת פיטורים, או לכל הפחות הגבלת שכר או שעות עבודה, במידה והממשלה החדשה תחליט לפעול בעוצמה נגד העובדים הזרים.

בנוסף, ווילדרס גם התבטא בעבר בעד יציאה של הולנד מהאיחוד האירופי, במהלך דומה לזה של בריטניה, מהלך שעלול להערים קשיים נוספים על ASML וחברות הולנדיות נוספות וחשש שהסחר החופשי באירופה יילקח מהן. 

ועדיין, סביר להניח שווילדרס ומפלגתו לא יצאו במהלכים שעלולים לפגוע בחברה החשובה ביותר במדינה. התוצר של הולנד נשען באופן כבד על ייצוא, שמרכיב 83% מהתוצר, וייצוא של מכונות מרכיב 11% מהייצוא. סביר להניח שחלק גדול מהכסף שנכנס להולנד בתמורה למכונות משולם תמורת מכונות של ASML, כך שפגיעה בפעילות החברה יתורגם ישירות לפגיעה בכלכלת הולנד עצמה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קושקושי 28/11/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    נתחיל בזה שהוא נגד הגירה של מהגרים מוסלמים ממדינות תומכות טרור איסלמי או בעלות השקפה איסלמית קיצונית. נמשיך בזה שרוב ה"זרין" שעובדים ב ASML הם הודים, ישראלים, זרים מהמזרח הרחוק ומיעוט מזערי של פקיסטנים ועוד כמה מוסלמים. סתם אוהבים לעשות דרמות כשהימין עולה לשלטון בעולם. ASML לא הולכת להיפגע והולנד הולכת להינצל בטווח הארוך מהשתלטות איסלמית.
  • 6.
    מוטי 26/11/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    אדם אוהב ישראל הוא ימין קיצוני אדם אוהב שונאי ישראל הוא נאור ומתקדם אפפפ אתם פשוט אותם אנשים גם אחרי ה-7.10 אותו ראש חולני ומטורלל שתהיה לכם רפואה שלמה אנשים חולים
  • 5.
    ניר 25/11/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    הם מהסוג שגונב, בוקר, רוצח, מתבטל , עושה פיגועי טרור וכל שאר הדברים החלאתיים
  • 4.
    ניתוח פשוט וטיפשי 25/11/2023 07:10
    הגב לתגובה זו
    יותר טוב ממך.
  • 3.
    אין ימין קיצוני, יש שמאלן קיצוני שמלכלך על הולנדי הגון (ל"ת)
    דוד 25/11/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    h 24/11/2023 19:04
    הגב לתגובה זו
    שום כלום לא יפגע יש זרים טובים ויש רעים.
  • 1.
    ימין קיצוני אף פעם זה לא טוב. ראו בן גביר וסמוטריץ (ל"ת)
    24/11/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
  • תחילה צריך להגדיר מהו ימין קיצוני (ל"ת)
    משה 24/11/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.