ההנפקה של בירקנשטוק נסגרה - מחיר המניה נקבע על 46 דולר
יצרנית הנעליים הגרמנית המפורסמת בעיקר בזכות הסנדלים בעלי סוליות השעם שהיא מייצרת תתחיל להיסחר היום בוול סטריט, כאשר מחיר הפתיחה של המניה יעמוד על 46 דולר. החברה התכוונה להנפיק בטווח של בין 44-49 דולר מה שמציב את המחיר שנקבע באמצע הטווח הזה.
בתחילת השבוע דווח שבירקנשטוק הצליחה להשיג מספיק חתמים בשביל לתמחר את המניה שלה בטווח העליון מה שהיה נותן לה שווי של 10 מיליארד דולר. בשווי הנוכחי של 8.6 מיליארד דולר בירקנשטוק גדולה יותר ממתחרות אחרות בשוק כמו אולבירדס, סקצ'רס, קרוקס וסטיב מאדן.
מכפיל הרווח של בירקנשטוק לעומת אלה של המתחרות
השווי הגבוה יחסית של בירקנשטוק מגיע מההצלחה שלה במהלך השנים האחרונות. ההכנסות של החברה צמחו מסכום של 729.9 מיליון יורו בשנת 2020 ל-1.24 מיליארד יורו בשנת 2022. הרווח הנקי גם כן גדל בתקופה הזאת בערך ב-86 מיליון יורו. "החברה הראתה צמיחה טובה, ויש רוח טובה סביב ההנפקה" אומר האנליסט ניל סונדרס מגלובל דאטה.
אחרים לא כל כך בטוחים שהחברה מצדיקה את השווי שלה בהנפקה. בשביל להצדיק את השווי הזה בירקנשטוק תצטרך לייצר הכנסות של מעל 3.8 מיליארד דולר - יותר מפי 3 ההכנסות בשנת 2022. דיוויד טריינר, מנכ"ל חברת ההשקעות ניו קונסטראקטס אומר: "אנחנו לא רואים את זה קורה בזמן הקרוב, אם בכלל. בירקנשטוק נראית מוערכת יתר על המידה ולא מציעה למשקיעים פוטנציאל משמעותי".
מעל ההנפקה של בירקנשטוק מרחפת עננה של הנפקות אחרות שראו את מחיר המניה יורד עם תחילת המסחר. המניות של חברת ARM שהונפקה בקול תרועה רבה כבר ירדו מתחת למחיר ההנפקה שלהן אחרי מספר ימי מסחק לא רעים. המניות של אינסטהקארט גם כן ירדו מתחת למחיר ההנפקה. אבל אולי המקרה הכי בר השוואה לבירקנשטוק הוא זה של חברת ההנעלה אולבירדס שנסחרת עכשיו מתחת לדולר אחרי שהונפקה במחיר של 21.21 דולר בנובמבר 2021. השווי של אולבירדס עומד כרגע על 144 מיליון דולר.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מתחילה לחדור לעומק תעשיית משחקי הווידאו, עם הופעתם של מודלים חדשים המסוגלים לייצר סביבות תלת־ממד אינטראקטיביות. במוקד השינוי עומדים מה שמכונים “מודלי עולם” - מערכות AI שנועדו לדמות את המציאות הפיזית ולפעול בתוכה. בניגוד לכלי בינה מלאכותית קודמים, שהתמקדו בטקסט, תמונה או וידאו, המודלים החדשים מייצרים מרחבים דינמיים שבהם ניתן לנוע, לפעול ולהגיב בזמן אמת.
חברות מחקר ופיתוח מובילות, ובהן DeepMind של גוגל, לצד יזמים פרטיים וסטארט־אפים עתירי הון, רואים במשחקי הווידאו קרקע ניסוי אידיאלית. הסיבה לכך היא השילוב בין מורכבות טכנולוגית גבוהה לבין סביבה מבוקרת יחסית, שבה ניתן לבדוק יכולות מתקדמות מבלי להתמודד עם רגולציה כבדה.
תעשייה של 190 מיליארד דולר בשנה
לפי הערכות, מדובר בתעשייה שמגלגלת קרוב ל־190 מיליארד דולר בשנה, עם קהל גלובלי רחב וצמא לחדשנות. עבור חברות AI, מדובר בהזדמנות להטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשות בקנה מידה מסחרי. כבר כיום נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת רכיבים שונים במשחקים, כגון דמויות, טקסטורות ונופים. אולם מודלי העולם מרחיבים את השימוש הזה ומאפשרים יצירה שלמה של סביבות משחק, ולא רק של אלמנטים בודדים בתוך עולם קיים.
מנהלים באולפני משחקים מדווחים כי השימוש בכלים מבוססי AI האיץ משמעותית את קצב הפיתוח. לדבריהם, תהליכים שארכו חודשים התקצרו לשבועות, ולעיתים אף ימים, מה שמאפשר להוציא לשוק משחקים מהר יותר או לבצע יותר ניסויים בשלב הפיתוח.
- כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטכנולוגיה מחלחלת גם לשיתופי פעולה בין תעשיית המשחקים לעולמות תוכן אחרים. דמויות מוכרות מזיכיונות קולנועיים וטלוויזיוניים הופכות לדמויות אינטראקטיביות בתוך משחקים, המסוגלות להגיב לשחקן בשיחה חיה ולא לפעול רק לפי תסריט קבוע מראש. במקביל, חברות AI משקיעות בפיתוח מודלים שיוכלו להשתלב ישירות במנועי המשחק המרכזיים, כמו Unity ו־Unreal. גורמים בתעשייה מעריכים כי מנועי המשחק עצמם יידרשו לעבור התאמות משמעותיות, כדי לתמוך בתוכן שנוצר בזמן אמת ולא רק בקבצים מוכנים מראש.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")