המלכוד של הפד: למה הריבית הגבוהה לא מצננת את שוק התעסוקה?
האינפלציה הגואה בשנתיים האחרונות בארה"ב, ובכלל בעולם, גררה כידוע את הבנק הפדרלי (FED) בארה"ב להעלות את הריבית בצורה האגרסיבית כך שהיא עומדת היום על 5.5% לאחר שרק לפני שנה וחצי עמדה על 0.25% בלבד. האינפלציה בארה"ב אכן מגיבה ויורדת בהתאם, אך היא ממשיכה להיות "דביקה" ונראה כי השליטה שהפד' מנסה לכפות עליה מבוששת לבוא.
מצב הדברים מצביע על כך שכדי להיאבק בעליית האינפלציה ולהוריד אותה לתחום היעד של 2%, הבנק המרכזי יצטרך להאט את הכלכלה באופן כזה ששיעור האבטלה יעלה, ובכך להעמיד מיליוני אמריקאים בסכנת פיטורים מעבודתם. אחרת, וכפי שזה נראה, האינפלציה תמשיך לעלות ואיתה גם הקשיים שהיא גורמת.
מאז תחילת השנה שעברה, הזהירו פקידי הבנק המרכזי של ארה"ב מפני הנפילה בשוק העבודה שעלולה להיגרם מהניסיון שלהם לצנן את המחירים. יו"ר הפד ג'רום פאוול כינה זאת כ"תוצאה לא מכוונת" של המשימה שעל הפרק. עוד לפני חצי שנה, תחזיות הבנק המרכזי עצמו הראו ששיעור האבטלה יטפס ביותר מאחוז שלם, ל-4.6%, עד סוף 2024, אלא שמאז הדברים השתנו.
הפדרל רזרב העלה כאמור את הריבית מאז מרץ 2022 לטווח של 5.25% עד 5.5%. האינפלציה הראשית ירדה בשני שליש, משיא של 9.1% ל-3%, ולמרות העלייה האחרונה צפויה האטה נוספת עם התקררות מחירי השכירות. עם זאת, שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 3.8%, רמה נמוכה היסטורית שהיא מעט מעל ה-3.6% שנמדד כאשר הפדרל רזרב החל להעלות את הריבית לראשונה.
- לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
- דו"ח המכירות הקמעונאיות עשוי להמשיך את הראלי בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוזק המתמשך של שוק העבודה הפתיע את הכלכלנים בפדרל רזרב, אשר כיוונו את תחזיות האבטלה שלהם למטה ב-0.5%, ואת אלו בוול סטריט, שם תחזיות המיתון שהשתוללו בעבר נדחו או נסוגו. זה גם אילץ חשיבה מחודשת על ההנחה המושרשת שחולשת שוק העבודה היא צעד הכרחי כדי להחזיר את יציבות המחירים.
הבנת התשובה מדוע שוק העבודה נשאר חזק כל כך יכולה לספק הסבר כמה זמן המצב הזה עוד יכול להמשיך. אם אותם גורמים ששמרו על אבטלה נמוכה כל כך יכולים להימשך, אז הבנק המרכזי עשוי להמשיך להחזיק את הריבית גבוהה ולהוריד את האינפלציה מבלי להקשות על הכלכלה.
נראה שמה שחיזק את שוק העבודה הוא שילוב של גורמים כמו תמריצים פיסקאליים נדיבים, השתתפות חזקה בכוח העבודה באופן בלתי צפוי, התאוששות בהגירה, פריחה ביצירת עסקים קטנים והמשך צמיחה במגזרי שירותים אישיים, במיוחד שירותי בריאות, בעקבות מגיפת הקורונה. כל אחת מההתפתחויות הללו סייעה להגביר את היצע העבודה או לשמור על הביקוש לעבודה חזק מספיק כדי לעמוד בהשפעת העלאות הריבית.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
יחד, הם תרמו לתקופה של חוזק כלכלי מהדהד עד כדי כך שאפילו כאשר שוק העבודה מתרופף מעט כעת, הירידה נראית הרבה יותר כמו חזרה לשגרה מאשר תחילתו של מיתון.
מה שבטוח, ישנם כעת יותר סימני התקררות מאשר מה שראינו לפני מספר חודשים בלבד. צמיחת התעסוקה הואטה לקצב ממוצע של כ-150,000 משרות שנוספו מדי חודש, ירידה מכ-240,000 משרות שנוספו מדי חודש עד לפני מספר חודשים. מספר המשרות ירד ב-21% מתחילת השנה. ככל שהכלכלה תהיה בריאה יותר, כך היא תהיה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה לאורך זמן שמטרתה כאמור להאט את הביקוש של הצרכנים.
עד שהפדרל רזרב העלה לראשונה את הריבית בשנה שעברה, כלכלת ארה"ב הייתה חזקה ממה שהאמינו כלכלנים רבים באותה תקופה. התמריצים הנדיבים שהוענקו כדי להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של מגיפת הקרונה היו מועילים במיוחד עבור אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, ואיפשרו להם לשלם חובות, לשפר את דירוג האשראי שלהם ולנעול ריביות נמוכות על משכנתאות והלוואות בריבית קבועה. עובדים אלה ראו גם את עליות השכר הריאלי הגדולות ביותר בקרב כל העובדים.
כתוצאה מכך, העושר בקרב המחצית התחתונה של המשפחות ארה"ב גדל בכמעט 75% מהרבעון הראשון של 2020, כאשר הקורונה התחילה, לרבעון הראשון של 2023. מדובר בנתון שעוזר להסביר מדוע הוצאות הצרכנים החזיקו מעמד גם כשהחסכונות החלו להישחק בתקופת הקורונה.
התמריצים הממשלתיים היו קריטיים גם עבור תעשיית הבנייה, שהיא חשופה במיוחד להעלאות ריבית. מאות מיליארדי הדולרים שאישר ממשל ביידן בשנים הראשונות לכהונתו להגביר את ייצור השבבים המקומי ולבנות מחדש את התשתית של המדינה הבטיחו שהביקוש לפרויקטי ייצור לא יתפוגג, גם כשעלויות ההלוואות עלו. התמריץ הממשלתי נועד לעודד השקעות פרטיות במגזר לצד מימון ציבורי, לעודד עוד יותר את פעילות הבנייה ולעורר ביקוש ליותר כוח אדם.
מקור נוסף ומפתיע לחוזק של שוק התעסוקה הוא מגזר העסקים הקטנים. חברות קטנות אחראיות לכמעט שני שלישים מכל משרות העבודה החדשות, כך שבריאותן חיונית לשמירה על שוק עבודה חזק. שיעורי ריבית גבוהים יותר היו צפויים לפגוע בהקמת עסקים קטנים על ידי כך שייקרו את עלויות ההקמה והלוואות. גם לקריסת כמה בנקים בארה"ב לפני כחצי שנה צפויה להיות השפעה שלילית בכך שזה הקשה על חברות מתחילות להשיג את המימון הדרוש.
הכלכלה החזקה, התמריצים הפיסקאליים והסביבה המשגשגת של עסקים קטנים סייעו למנוע מהביקוש לעבודה להתמוטט בזמן שהבנק המרכזי פעל להאטת הכלכלה. ההתפתחות המכריעה הנוספת הייתה עלייה בהשתתפות בכוח העבודה, שהגבירה את ההיצע. ההשתתפות הכוללת של כוח העבודה - או חלקם של האמריקאים שעובדים או מחפשים עבודה - ספגה מכה קשה לאחר שהתחילה מגיפת הקורונה, עומדת כעת על 62.8%, וטרם התאוששה במלואה. אבל עלייה בהגירה ושיעור שיא של נשים עובדות סייעו להגביר את שיעורי ההשתתפות מעל המצופה.
לפני שקורונה פרצה, הממשלה חזתה ששיעור ההשתתפות הכולל יירד מתחת ל-62% עד סוף השנה הבאה, בעיקר בשל יותר פרישות ככל שאוכלוסיית ארה"ב מזדקנת. נתוני משרד העבודה מראים ששיעור האנשים שעוברים לעבודה חדשה לאחר התפטרות - כלומר מצאו עבודה מבלי לבזבז זמן בחיפוש עבודה - נמצא ברמות גבוהות.
- 7.תם 04/10/2023 00:10הגב לתגובה זולצערנו הרב מיתון כבד צפוי לנו לפחות ל3 שנים עם אבטלה גבוה מחסור כבד בהכנסות צרות בצרורות
- 6.מיקליס 03/10/2023 16:02הגב לתגובה זווסעודיה כי רק הם קובעות את מחיר הנפט ולא אף אחד אחר, נמוך מידי אז מורידים תפוקה ויקר מידי מעלים תפוקה, זה מה שעוזר לרוסיה וסין להתמודד עם הסנקציות הכלכליות כשהאמריקנים חסרי אונים, החוב הלאומי שלהם רק גדל וכבר אי אפשר לעצור את זה, הם גם לא יכולים להעלות ריבית כי החוב יגדל עוד יותר מהר, בהמשך כשהחוב יהיה מספיק גבוה רוסיה תדאג להוריד את שער הדולר משמעותית כך שהחוב האמריקני יהיה עוד יותר גבוה ומנגד מדינות העולם ימכרו דולרים כדי לצמצם הפסדים ופה תגיע פשיטת הרגל של הדולר והשליטה האמריקנית על העולם, פשוט גאוני, מי שלא מבין מה כתבתי לא מבין מה באמת קורה בעולם
- 5.99 02/10/2023 19:38הגב לתגובה זובמישרין ובעקיפין. והממשל פשוט מגדיל את החוב, ללא תלות בריבית.
- 4.ויש פה כאלה שחיים 02/10/2023 17:17הגב לתגובה זוסוף 2026 וגם זה ממש קצת. מי שחושב שהריבית תרד סוף שנה 2024 חיי בסרט
- התשובה שלי תהיה קצרה ופשטנית, אז סליחה מראש: כשמעל 02/10/2023 19:07הגב לתגובה זוהתשובה שלי תהיה קצרה ופשטנית, אז סליחה מראש: כשמעלים ריבית, מצפים שאנשים ועסקים יקחו פחות הלוואות ויוציאו פחות כסף. וכשנכנס פחות כסף לשוק, ההכנסות של העסקים יורדות. וכשאלה יורדות, העסקים מקצצים ומפטרים. חלק אפילו נסגרים. זה גורם לעלייה באבטלה, מה שגורם לעוד פחות הוצאות. כל זה בכדי להוריד את האינפלציה. בקיצור, עליית הריבית מביאה בסוף להקטנה בכוח הצריכה, מה שאומר ירידה באינפלציה.לכן עלייה באבטלה זו תוצאה כואבת אך רצויה, כשמנסים להוריד את האינפלציה לרמה סבירה
- התשובה שלי תהיה קצרה ופשטנית, אז סליחה מראש: כשמעל 02/10/2023 19:06הגב לתגובה זוהתשובה שלי תהיה קצרה ופשטנית, אז סליחה מראש: כשמעלים ריבית, מצפים שאנשים ועסקים יקחו פחות הלוואות ויוציאו פחות כסף. וכשנכנס פחות כסף לשוק, ההכנסות של העסקים יורדות. וכשאלה יורדות, העסקים מקצצים ומפטרים. חלק אפילו נסגרים. זה גורם לעלייה באבטלה, מה שגורם לעוד פחות הוצאות. כל זה בכדי להוריד את האינפלציה. בקיצור, עליית הריבית מביאה בסוף להקטנה בכוח הצריכה, מה שאומר ירידה באינפלציה.לכן עלייה באבטלה זו תוצאה כואבת אך רצויה, כשמנסים להוריד את האינפלציה לרמה סבירה
- 3.הילה 02/10/2023 16:02הגב לתגובה זואם מעלים את הריביות, אז אנשים זקוקים ליותר כסף..לכן ברור שאמת האבטלה תהיה נמוכה. אשמח להבין למה אבטלה נמוכה זה בעיה בכלל ולמה מנסים לשנות את זה
- ג'סי לייומור 02/10/2023 23:36הגב לתגובה זואם מעלים ריבית יש פחות כסף להעסיק עובדים או להחזיק עסקים שיש בהם עובדים. אם אין אבטלה ויש לאנשים עבודה ופרנסה יש להם כסף לבזבז ולהגביר ביקושים ולהעלות מחירים
- 2.אילן 02/10/2023 15:40הגב לתגובה זוהדבר האחרון שאני תומך בו זה ריבית אפס ואינני מושקע בתקופה זו, אך אני מתחיל לחשוב שהנזק מתחיל לעלות על התועלת בריבית כזו גבוהה. רמת הסיכון לבנקים והקריסה הכלכלית של מיליוני משפחות היא דבר מאד לא פשוט שצריך להיות קשוב אליו, בסוף אנחנו בני אדם, לא בהמות. הדבר הנכון שהפד צריך להכריז עליו זה יעד חדש של 3 אחוזים או להוריד את היעד ל 2.5. ברמה הזו יהיה איזון בין ריבית לא נמוכה לבין חלילה כניסה למשבר גדול של מיתון.
- 1.ג'סי לייומור 02/10/2023 14:49הגב לתגובה זולפני המשבר של 2008 הרבית לא היתה הרבה יותר גבוהה. מה שהיה לא נורמלי, זאת הריבית 0% שהיתה. כדי לצנן את השווקין צריך ריבית הרבה יותר גבוהה מ5%, אם 4.5% היה הנורמה.
- המגיב 02/10/2023 23:43הגב לתגובה זוריבית תקינה היא באחוז אחד מעל האינפלציה. אם האינפלציה היא 2 אחוז, הריבית צריכה להיות 3 אחוזים. כי אם זה לא יהיה כך, אז כולם מניחים שמחר כל דבר יהיה יותר יקר מהיום, ועדיף להגדיל את החוב, כדי לקנות משהו היום, כי עלות החוב נמוכה יותר מקצב ההתייקרות - ולכן קונים היום, גם אם לא ממש צריכים, מגדילים את הביקוש, והמחיר עולה עוד יותר - ומכאן - על הריבית להיות גבוהה יותר מקצב האינפלציה, כדי שיהיה כדאי לחסוך היום ולקנות מחר, ובכך למנוע עליית ביקוש מעבר למה שנדרש באמת ממש להיום.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
