האיחוד האירופי
צילום: unsplash ALEXANDRE LALLEMAND

ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו עם החקיקה האירופאית; איך הן יושפעו?

חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA), אשר נועד בין היתר לסייע בהגנה על הפרטיות של המשתמשים בפלטפורמות הטכנולוגיות הפופולאריות נכנס בסוף השבוע לתוקפו ומציב סטנדרט חדש עבור החברות שבינתיים בוחרות שלא להערים קשיים
איתן גרסטנפלד | (1)

סוף השבוע האחרון סימל אבן דרך משמעותית במאבק המתמיד שבין הרגולטורים האירופאים לבין חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עם כניסתו לתוקף של חוק השירותים הדיגיטליים, אשר צפוי להשפיע על שורה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ונועד להסדיר את מרבית החששות והביקורות שעלו בשנים האחרונות כלפי החברות הללו.

לאחר שחוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA) עבר בשנה שעברה, ניתנה לחברות תקופה ארוכה להתאים את פעילותן למרכיביו, ובסוף השבוע האחרון הן נכנסו לתוקפן והפכו למחייבות. כעת, פלטפורמות טכנולוגיות עם יותר מ-45 מיליון משתמשים יצטרכו לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בחוק של האיחוד. הכללים החדשים מבקשים לתת מענה למרבית החששות והביקורות כלפי הפלטפורמות הללו בשנים האחרונות, כולל הפצת מידע מוטעה ודיסאינפורמציה; נזקים לבריאות הנפש (במיוחד עבור צעירים); חוסר שקיפות; והפצת מוצרים לא חוקיים או מזויפים בשווקים וירטואליים.

לדברי הרגולטורים באיחוד האירופי החוק מתכוון "לבסס מגרש משחקים שווה כדי לטפח חדשנות, צמיחה ותחרותיות הן בשוק האירופאי האירופאי והן בעולם". הפעולה מחזקת את מעמדה של אירופה כמובילה בבדיקת כוחן של חברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב. הצעדים חסרי התקדים של האיחוד האירופי, מכוונים כלפי כמה מהחברות הגדולות ביותר בארצות הברית כולל אמזון, אפל, גוגל, מטא (פייסבוק), מיקרוסופט, סנאפצ'ט וטיקטוק. חריגה מהתקנות עשויה להוביל לקנסות בשווי של עד 6% מההכנסות השנתיות של החברות, כשאר עבור מרביתן, המשמעות עשויה להיות קנסות בהיקפים של מיליארדי דולרים.

הרחבת השקיפות ואיסור על פרסום ממוקד

החוק החדש אוסר על כל הפלטפורמות, לא רק על הגדולות שבהן, להפעיל פרסום ממוקד מבוסס-נתונים המכוון לילדים, כמו גם מודעות ממוקדות עבור כלל המשתמשים  על בסיס השתייכות פוליטית, נטייה מינית וזהות אתני. ההגבלות חלות על כל סוגי המודעות המקוונות, לרבות פרסום מסחרי, פרסום פוליטי. ופרסום בנושא. (כמה פלטפורמות כבר הפיקו בשנים האחרונות הגבלות על פרסום ממוקד המבוסס על מאפיינים מוגנים).

כמו כן, החוק אוסר על מה שמכונה "דפוסים אפלים", שימוש ברמזים עיצוביים עדינים שעשויים לדחוף צרכנים לוויתור על הנתונים האישיים שלהם, או לקבל החלטות אחרות בהתאם לרצונן של החברות. דוגמה בולטת לדפוס זה, היא כאשר חברה מנסה לשכנע משתמשים לעקוב אחרי תכנים או למסור נתונים אישיים באמצעות הדגשת כפתור מסוים, ובו זמנית מפחיתה את האפשרות לבטל את ההסכמה על ידי צמצום גודל הגופן או המיקום של הבחירה הזו.

החוק גם מחייב את כל הפלטפורמות המקוונות להציע למשתמשים אפשרות לדווח על תוכן ומוצרים לא חוקיים, ומחייב את החברות לפרט את תנאי השירות שלהן בצורה נגישה. עבור הפלטפורמות הגדולות ביותר, החוק הולך עוד יותר רחוק, ומחייב אותן לבצע הערכות סיכונים עצמאיות המתמקדות בשאלות דוגמת כיצד שחקנים שליליים עשויים לנסות לתמרן את הפלטפורמות שלהם, או להשתמש בהן כדי להפריע לבחירות או להפר זכויות אדם - ומחייב אותן לפעול להפחית את הסיכונים הללו. 

לא כולן ממהרות לקבל את החוקים החדשים

על אף שמרבית מנהלי החברות הגדולות מיהרו ליישר קו עם התקנות החדשות, יש גם מי שבחר לערער עליהן. ענקית הקמעונאות אמזון ביקשה לערער על ההחלטה של האיחוד להגדיר אותה כ"פלטפורמה גדולה", בטענה שהדרישות של ה-DSA מכוונות כלפי פלטפורמות טכנולוגיות מקוונות מבוססות פרסומות, בזמן שאמזון היא פלטפורמה קמעונאית. לטענת החברה שאף אחת מיריבותיה הישירות באירופה לא הוגדרה כפלטפורמה גדולה, על אף שהפעילות של חלקן גדולה משל אמזון בחלק ממדינות האיחוד האירופי.

קיראו עוד ב"גלובל"

קמעונאית האופנה Zalando הציגה השגות דומות לאלו של אמזון, וטענה שמכיוון שיש לה "רק" 31 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בפלטפורמה שלה שביצעו רכישות בפועל, הרי שהיא ירדה מתחת לסף של 45 מיליון משתמשים, אשר הוגדר בחוק. כמו כן, החברה טענה כי הנציבות לא לקחה בחשבון את האופי ההיברידי של המודל העסקי שלה ואת העובדה שהוא אינו מהווה סיכון מערכתי של הפצת תוכן מזיק או בלתי חוקי מצדדים שלישיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כמו שצריך (ל"ת)
    שטיפת מוח לילדים 28/08/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.