סוף השבוע האחרון סימל אבן דרך משמעותית במאבק המתמיד שבין הרגולטורים האירופאים לבין חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עם כניסתו לתוקף של חוק השירותים הדיגיטליים, אשר צפוי להשפיע על שורה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ונועד להסדיר את מרבית החששות והביקורות שעלו בשנים האחרונות כלפי החברות הללו.

לאחר שחוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA) עבר בשנה שעברה, ניתנה לחברות תקופה ארוכה להתאים את פעילותן למרכיביו, ובסוף השבוע האחרון הן נכנסו לתוקפן והפכו למחייבות. כעת, פלטפורמות טכנולוגיות עם יותר מ-45 מיליון משתמשים יצטרכו לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בחוק של האיחוד. הכללים החדשים מבקשים לתת מענה למרבית החששות והביקורות כלפי הפלטפורמות הללו בשנים האחרונות, כולל הפצת מידע מוטעה ודיסאינפורמציה; נזקים לבריאות הנפש (במיוחד עבור צעירים); חוסר שקיפות; והפצת מוצרים לא חוקיים או מזויפים בשווקים וירטואליים.

לדברי הרגולטורים באיחוד האירופי החוק מתכוון "לבסס מגרש משחקים שווה כדי לטפח חדשנות, צמיחה ותחרותיות הן בשוק האירופאי האירופאי והן בעולם". הפעולה מחזקת את מעמדה של אירופה כמובילה בבדיקת כוחן של חברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב. הצעדים חסרי התקדים של האיחוד האירופי, מכוונים כלפי כמה מהחברות הגדולות ביותר בארצות הברית כולל אמזון, אפל, גוגל, מטא (פייסבוק), מיקרוסופט, סנאפצ'ט וטיקטוק. חריגה מהתקנות עשויה להוביל לקנסות בשווי של עד 6% מההכנסות השנתיות של החברות, כשאר עבור מרביתן, המשמעות עשויה להיות קנסות בהיקפים של מיליארדי דולרים.

הרחבת השקיפות ואיסור על פרסום ממוקד

החוק החדש אוסר על כל הפלטפורמות, לא רק על הגדולות שבהן, להפעיל פרסום ממוקד מבוסס-נתונים המכוון לילדים, כמו גם מודעות ממוקדות עבור כלל המשתמשים  על בסיס השתייכות פוליטית, נטייה מינית וזהות אתני. ההגבלות חלות על כל סוגי המודעות המקוונות, לרבות פרסום מסחרי, פרסום פוליטי. ופרסום בנושא. (כמה פלטפורמות כבר הפיקו בשנים האחרונות הגבלות על פרסום ממוקד המבוסס על מאפיינים מוגנים).

• הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
• טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, החוק אוסר על מה שמכונה "דפוסים אפלים", שימוש ברמזים עיצוביים עדינים שעשויים לדחוף צרכנים לוויתור על הנתונים האישיים שלהם, או לקבל החלטות אחרות בהתאם לרצונן של החברות. דוגמה בולטת לדפוס זה, היא כאשר חברה מנסה לשכנע משתמשים לעקוב אחרי תכנים או למסור נתונים אישיים באמצעות הדגשת כפתור מסוים, ובו זמנית מפחיתה את האפשרות לבטל את ההסכמה על ידי צמצום גודל הגופן או המיקום של הבחירה הזו.

החוק גם מחייב את כל הפלטפורמות המקוונות להציע למשתמשים אפשרות לדווח על תוכן ומוצרים לא חוקיים, ומחייב את החברות לפרט את תנאי השירות שלהן בצורה נגישה. עבור הפלטפורמות הגדולות ביותר, החוק הולך עוד יותר רחוק, ומחייב אותן לבצע הערכות סיכונים עצמאיות המתמקדות בשאלות דוגמת כיצד שחקנים שליליים עשויים לנסות לתמרן את הפלטפורמות שלהם, או להשתמש בהן כדי להפריע לבחירות או להפר זכויות אדם - ומחייב אותן לפעול להפחית את הסיכונים הללו. 

לא כולן ממהרות לקבל את החוקים החדשים

על אף שמרבית מנהלי החברות הגדולות מיהרו ליישר קו עם התקנות החדשות, יש גם מי שבחר לערער עליהן. ענקית הקמעונאות אמזון ביקשה לערער על ההחלטה של האיחוד להגדיר אותה כ"פלטפורמה גדולה", בטענה שהדרישות של ה-DSA מכוונות כלפי פלטפורמות טכנולוגיות מקוונות מבוססות פרסומות, בזמן שאמזון היא פלטפורמה קמעונאית. לטענת החברה שאף אחת מיריבותיה הישירות באירופה לא הוגדרה כפלטפורמה גדולה, על אף שהפעילות של חלקן גדולה משל אמזון בחלק ממדינות האיחוד האירופי.

• אורקל בתחזית צמיחה חסרת תקדים, מזנקת 27% במסחר המאוחר
• סופר מיקרו קופצת ב-7% בעקבות שותפות עם נוקיה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

קמעונאית האופנה Zalando הציגה השגות דומות לאלו של אמזון, וטענה שמכיוון שיש לה "רק" 31 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בפלטפורמה שלה שביצעו רכישות בפועל, הרי שהיא ירדה מתחת לסף של 45 מיליון משתמשים, אשר הוגדר בחוק. כמו כן, החברה טענה כי הנציבות לא לקחה בחשבון את האופי ההיברידי של המודל העסקי שלה ואת העובדה שהוא אינו מהווה סיכון מערכתי של הפצת תוכן מזיק או בלתי חוקי מצדדים שלישיים.