מניות הבנקים של איטליה נופלות בשיעור של 6-8% לאחר שסגן ראש ממשלת איטליה מתאו סלביני (Matteo Salvini) הודיע על היטל של 40% על רווחים "עודפים" של הבנקים, שהגיעו בעקבות עליית הריבית בעולם.

בסיטי בנק מעריכים שמדובר היטל שיפגע ב-19% מהרווח הנקי השנתי של הבנקים "אנו רואים במס זה השפעה שלילית מהותית עבור הבנקים בהתחשב הן בהשפעה על ההון והרווח והן על עלות ההון העצמי של מניות הבנקים" אמרו האנליסטים.

מניות BPER Banca מגיבות בירידה של ב-8%, ואינטסה סנפאולו מוחק 7%, גם שאר הבנקים Banco BPM, UniCredit ו-Finecobank יורדים בלמעלה מ-6%. הפגיעה במניות עוברת גם לגרמניה, הכלכלה הגדולה של אירופה, עם ירידות של 3% במניית קומרצבנק, ו-2% אצל דויטשה בנק.

על פי ההחלטה הצפויה באיטליה, המס יחול על הכנסות ריבית נטו "עודפות" הן ב-2022 והן ב-2023 הנובעות מהריבית הגבוהה יותר, ויחול על תשלומי ביטוח לאומי של יותר מ-3% בצמיחה משנת 2021 לשנת 2022 ועל עליה של יותר מ-6% משנת 2022 לשנת 2023. הבנקים יידרשו לשלם את המס תוך שישה חודשים לאחר סוף שנת הכספים.

• אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
• אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"החלת המס החדש (שנדונה ואז הושארה בהמתנה) עשויה להוביל לכך שהבנקים האיטלקיים יגדילו את עלות הפיקדונות שלהם כדי להפחית את הרווח הנוסף, וזה מגיע לאחר סבב תוצאות כאשר כל בנק מגדיל את תחזית 2023 לביטוח הלאומי תוך שהוא מניח האטה בצמיחה במחצית השניה של השנה (עקב העלאת ביתא של פיקדונות, גם אם הצפי נמוך מההנחיות הקודמות)", אמר האנליסט של סיטי.

סגן ראש ממשלת איטליה, מתאו סלביני, אמר במסיבת העיתונאים שהיטל של 40% על רווחים נוספים של הבנקים הנובעים מריביות גבוהות יותר, בהיקף של כמה מיליארדי יורו, ישמש להורדת מסים ולהציע תמיכה פיננסית למחזיקי המשכנתאות: "צריך רק להסתכל על הרווחים של הבנקים במחצית הראשונה של 2023, גם כתוצאה של העלאות הריבית של הבנק המרכזי האירופי, כדי להבין שאנחנו לא מדברים על כמה מיליונים. אפשר להניח שמדובר על מיליארדים. עלות נטל הכסף למשקי בית ועסקים גדלה והכפילה את עצמה - אבל זה לא הגיעה באותה מידה לפיקדונות על העו"ש של הציבור".

הזווית הישראלית - גם סמוטריץ' תומך במס הזה

• שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
• IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

הרווחים של הבנקים גבוהים מאוד, 6.3 מיליארד שקל ברבעון האחרון, 20 מיליארד בשנה, תשואה להון של 20%. אבל האם הדרך הנכונה להתמודד איתם זה מיסוי גבוה יותר? לא בטוח. כן, מדובר בעיוות, לבנקים יש כח עצום. הריכוזיות בתחום הבנקים בישראל גבוהה מאוד ביחס לעולם והפיקוח על הבנקים לא עשה כלום לאורך השנים כדי לעודד תחרות. הצד החיובי זה שבנקים גדולים לא נופלים (המעילה בבנק למסחר הייתה בבנק יחסית קטן). הצד השלילי הוא האמירה הידועה ש'החמצן של המדינה נמצא בבנקים' וזו בעיה. הם יכולים להרוויח סכומים עצומים כי אין לכם באמת אלטרנטיבה.

אבל האם באמת סביר שהפיקוח על הבנקים יקדם תחרות בין הבנקים? לא באמת. תחשבו על זה - רגולטור בעיקר רוצה שהקדנציה שלו תעבור בשלום. הרי אם יקרה משהו בתחום הטיפול שלו - כולם 'ילכו לו על הראש'. כך זה תמיד. יתקפו אותו, יגידו שהוא חסר אחריות ואיך זה קרה במשמרת שלו. מצד שני, אף אחד לא יגיד לו 'כל הכבוד, יש מלא חברות שלא קרה להן כלום'. כל הרגולטורים בישראל חוששים אחרי פרשת רמדיה. אז עברו שני עשורים ועדיין כולם בפחד.

כך זה גם עם המפקח על הבנקים - אם הוא יקדם תחרות וייפתחו הרבה בנקים בישראל ומתישהו ייפול בנק, כולם יבואו אליו בתלונות ויגידו שהוא נכשל בתפקידו ואיך יכול להיות שזה קרה מתחת לאף שלו. אבל אם הוא לא יקדם תחרות אף אחד לא יבוא אליו בתלונות. אז האינטרס שלו זה פשוט לא לקדם תחרות. אי אפשר לטעות כאן. וכך - במקום לנהל את הסיכון ולהחליט כמה משקל לתת לכל אחד מהמרכיבים (תחרות מול יציבות) המפקחים על הבנקים בוחרים במדיניות של אפס סיכון - שרק לא ייפול בנק במשמרת שלהם.

לקריאה נוספת לחצו כאן: