פט גלסינגר אינטל
צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc

אינטל ממשיכה לממש: מוכרת 20% מחברת הבת IMS תמורת 4.3 מיליארד דולר

ענקית השבבים האמריקאית, המצויה גם בעיצומו של תהליך מימוש אחזקותיה במובילאיי, תמכור את מניות המיעוט בחברה האוסטרית לקרן Bain Capital, במהלך הרבעון השלישי של 2023; החברה תמשיך לפעול כחברת בת עצמאית של אינטל
איתן גרסטנפלד | (4)
נושאים בכתבה אינטל
יצרנית השבבים האמריקאית אינטל הודיעה היום, כי ההסכימה למכור כ-20% ממניותיה של חברת הבת IMS Nanofabrication, לקרן Bain Capital, בעסקה שמוערכת בכ-4.3 מיליארד דולר. לאחר השלמת העסקה במהלך הרבעון השלישי של 2023 IMS תמשיך לפעול כחברה בת עצמאית בהובלת המנכ"ל ד"ר אלמר פלצגאמר.  בשנת 2009 השקיעה אינטל לראשונה בחברה הפועלת בתחום ה-Multi e-beam, החיונית לייצור השבבים, ומייצרת מכונות היוצרות ביעילות ננו-שבלונות דרכם מודפסים שבבים. בשנת 2015 החליטה אינטל לרכוש את החברה הפועלת מאוסטריה (וינה). על פי הודעת החברה, מאז הרכישה, IMS סיפקה החזר משמעותי על ההשקעה תוך הגדלה של כוח העבודה וכושר הייצור שלה פי 4. החברה האוסטרית מפתחת מכונות המסייעות לייצור מסיכות המשמשות לפוטוליתוגרפיה כחלק מתהליך ייצור השבבים. התהליך, מתבצע בשכבות בצורה רובוסטית - לוקחים פיסת סיליקון ריקה ועליה מרכיבים מסכה בעלת אלמנטים שקופים ושחורים. על הפיסה מורחים חומר שמגיב לאור, כאשר באמצעות החשיפה לאור, ישנם מקומות בהם הוא מתחזק והוא נותר על הפיסה, ואילו מקומות אחרים מהם הוא מוסר. המכונות של IMS מייצרות את המסכות, בקצב גבוה באמצעות שימוש בקרניים רבות, דרכן חושפים את הפיסות לאור. בתקופה האחרונה פועלת אינטל בראשות המנכ"ל פט גלסינגר, אשר נכנס לתפקיד בשנת 2021, לחזק את יכולת הייצור שלה על חשבון מרכיבים אחרים בפעילותה. במסגרת השינוי האסטרטגי תקים החברה בין היתר בתי יציקה, במטרה להתחרות עם החברות TSMC הטייוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית, ולהפוך למרכיב אינטגרלי בתהליך ייצור השבבים. בתחילת השבוע הודיעה החברה על השקע של 15 מיליארד דולר נוספים, במפעל אותו היא מקימה בקריית גת. במקביל דווח כי החברה תשקיע כ-33 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלים בגרמניה, בסיוע האיחוד האירופי. לצורך כך זקוקה החברה למזומנים רבים, ועל כן היא פועלת בתקופה האחרונה לממש חלק מהשקעותיה. בשבוע שעבר השלימה החברה מכירת 38.5 מיליון מניות של חברת הבת מובילאיי תמורת סכום של 1.6 מיליארד דולר. כאשר על פי ההערכות בהמשך מתכוונת החברה להמשיך ולממש חלק ממניות החברה הישראלית. גם המהלך היום מגיע ככל הנראה על רקע מצוקת המזומנים של החברה לנוכח התוכניות האסטרטגיות אותן מוביל מנכ"ל החברה. מאט פוייר, סגן נשיא בכיר באינטל אמר לאחר הרכישה, כי "ההשקעה והשותפות של ביין קפיטל יספקו ל-IMS עצמאות מוגברת ויביאו פרספקטיבה אסטרטגית, שתעזור להאיץ את השלב הבא של חדשנות טכנולוגיית הליטוגרפיה, ובסופו של דבר תועיל למערכת האקולוגית כולה". וויל טטלר, מנכ"ל Bain Capital: "אנו מצפים לשותפות עם צוות הניהול יוצא הדופן של IMS ואינטל, כדי לקדם את הניסיון העמוק שלנו בתעשייה, ויכולות יצירת הערך שלנו כדי לתמוך באסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח של העסק באמצעות השקעה נוספת בפורטפוליו הטכנולוגיה והמוצרים המובילים שלה כדי לאפשר ל-IMS להרחיב את מעמדה בשוק התחרותי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוכרת לפי שווי של 4.3 מיליארד. היא מוכרת רק 20% (ל"ת)
    אמט 22/06/2023 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הרבה מילים, שלא אומרות כלום. בטח הוציא מ- ChatGPT (ל"ת)
    מנכ"ל הייטק 21/06/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • עוד מנכ"ל 21/06/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    מה ציפית? שיצרפו לך לידיעה עותק של הסכם המכירה?
  • אנונימי 21/06/2023 16:06
    מה קורה
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

רווח של 3,900%: וורן באפט סגר את ההשקעה ב-BYD

המשקיע האגדי השלים את מכירת כל מניות יצרנית הרכבים החשמליים הסינית לאחר מכירה הדרגתית שנמשכה כשנתיים, כאשר באפט מתרחק מסיכונים גיאופוליטיים וחוזר להעדיף חברות אמריקניות גדולות ויציבות

אדיר בן עמי |

וורן באפט סגר את אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בקריירה שלו. ברקשייר האת'ווי מכרה השבוע את כל המניות שנותרו לה בחברת הרכבים החשמליים הסינית BYD, ובכך סיימה השקעה שהכניסה לה רווח של כמעט 3,900% במהלך 17 שנים. המהלך מסמן את סיומה של אחת מההשקעות המוצלחות ביותר בהיסטוריה של קונגלומרט ההשקעות, שבדרך כלל מעדיף חברות אמריקניות מוכרות על פני הרפתקאות באסיה.

חשוב - וורן באפט מגדיל את ההחזקה במניות יפניות

החברה של באפט השקיעה בחברה הסינית כ-230 מיליון דולר ב-2008, כשקנתה 225 מיליון מניות בתקופה שבה הרכב החשמלי נחשב עדיין לחלום רחוק. זה היה רעיון של שותפו צ'רלי מאנגר, שבמפגש בעלי המניות ב-2009 אמר שלמרות שזה נראה כאילו "וורן ואני השתגענו", הוא רואה בחברה ובמנכ"ל שלה וונג צ'ואנפו "נס אמיתי". מאנגר זיהה את הפוטנציאל של BYD לא רק כיצרנית רכב, אלא כחברת טכנולוגיה שמפתחת בעצמה סוללות מתקדמות - מה שהפך אותה למובילה בתחום שנים לפני שהעולם הבין עד כמה חשובה עצמאות טכנולוגית בתחום הזה.


מאנגר צדק. מניות BYD זינקו בכמעט 3,900% במהלך השנים שברקשייר החזיקה בהן והפכה להשקעה שהכניסה עשרות מיליארדי דולרים לחברה. ההשקעה הגיעה לשיא של 9 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022, כשהמניה עלתה 41% באותו רבעון בלבד. BYD הפכה לאחת מיצרניות הרכב החשמלי המובילות בעולם, עם נוכחות דומיננטית בסין ופעילות גוברת באירופה ודרום אמריקה.


החלה למכור בשיא

עוד באוגוסט 2022 החלה ברקשייר למכור מניות, בדיוק בשיא. תחילה זה היה באיטיות, כאשר החברה מכרה חלקים קטנים כדי לא להשפיע על המחיר או ליצור פאניקה בין המשקיעים הקטנים. עד יוני 2023 מכרה כמעט 76% מהחזקה המקורית, והגיעה לרמה של בדיוק מתחת ל-5% מהמניות הרשומות של החברה. העיתוי היה מושלם מבחינה פיננסית , היות והמכירות התבצעו כשהמניות עדיין נסחרו ברמות גבוהות יחסית, לפני ההידרדרות שהתחילה ב-2023.


רוברט קנדי ג'וניור,  מזכיר מחלקת הבריאות. קרדיט: רשתות חברתיותרוברט קנדי ג'וניור, מזכיר מחלקת הבריאות. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ קושר בין שימוש בטיילנול בהריון ואוטיזם - טבע עשויה להרוויח

בהובלת שר הבריאות, רוברט קנדי ג'וניור, נשיא ארה"ב יכריז כי אקמול (טיילנול) בהריון עלול להגביר את הסיכון לאוטיזם וימליץ להשתמש בו רק במקרי חום גבוה; במקביל הממשל יציג את התרופה לוקובורין כטיפול - טבע היא היצרנית הראשית 

רן קידר |

בצעד שנוי במחלוקת, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתכוון להודיע היום כי שימוש באקמול (הידוע בארה"ב תחת המותג טיילנול) בזמן ההריון עלול להוביל לעלייה בסיכון לאוטיזם. טראמפ צפוי להמליץ לנשים בהריון להיעזר בתרופה רק במקרים של חום גבוה. ההכרזה מסמנת לראשונה התערבות ישירה של הממשל הפדרלי בנושא הרגיש, ומעוררת סערה בקרב קהילת הרפואה והחברות הפארמה. 

על פי הדיווחים, הנשיא יציג גם את התרופה לוקובורין (Leucovorin), המשמשת כיום בעיקר לחולי סרטן ולאנשים הסובלים מחסר בוויטמין B9, כטיפול ניסיוני לילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. ניסויים קליניים ראשוניים, עם סמיות כפולה (שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים, שמטרתה להפחית במידת האפשר את ההטיות הסובייקטיביות המודעות והבלתי מודעות העלולות לנבוע מכך שהמדען והנחקר יודעים את מטרות הניסוי ואת מרכיביו) בילדים עם אוטיזם הראו שיפורים בדיבור ובהבנה. לפי הדיווח, גורמים ב-FDA בוחנים שינוי בתווית הרשמית של התרופה. 

טבע TTeva Pharmaceutical Industries 2.89%  היא אחת היצרניות המרכזיות של לוקובורין בשוק האמריקאי. לחברה יש גרסה גנרית מאושרת של טבליות, שמופיעה בקטלוג התרופות של ונמכרת בארה״ב תחת קוד רישום NDC רשמי. בנוסף, טבע מופיעה כיצרנית רשומה של המוצר גם במאגרים פדרליים ובקטלוגי תרופות גנריות. עם זאת, היא אינה היצרנית היחידה, לצד טבע פועלות בשוק גם נוספות שמייצרות ומשווקות נוספות של לוקובורין.

הממצאים לגבי לוקובורין חוללו הד רחב בקהילה המדעית והציתו מחדש דיון על מקורות האוטיזם. בעוד שחלק מהמומחים ראו בו מצב בעיקר גנטי ולכן כמעט בלתי ניתן לטיפול, אחרים מצביעים על ראיות חדשות המעידות כי גם גורמים סביבתיים וביולוגיים משחקים תפקיד.

מי שמוביל בפועל את היוזמה הוא שר הבריאות רוברט קנדי ג’וניור, שיחד עם המאבק בחיסונים, הציב את נושא האוטיזם בראש סדר העדיפויות. קנדי,  עורך דין סביבתי ופעיל ותיק בנושאי בריאות,  ידוע בעמדותיו השנויות במחלוקת סביב חיסונים והגורמים הסביבתיים לאוטיזם. כבר בתחילת השנה הוא התחייב להביא "תשובות" בנושא עד ספטמבר, והמהלך הנוכחי נועד להציג מענה ציבורי להבטחה זו.