סין
צילום: Christian Lue on Unsplash

שיעור האבטלה של הצעירים בסין מזנק - איך זה פוגע בכלכלה?

בני נוער בעלי השכלה גבוהה נאבקים יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה יותר במציאת עבודה; תפוקת המפעלים, מנוע הצמיחה המסורתי של סין, נעצרה וחברות בינלאומיות רבות מחפשות חלופות ייצור לסין; "אוניברסיטאות סיניות אינן מכינות את הסטודנטים כראוי לשוק העבודה הקיים"; שפע של תארים מתקדמים בסין כרסם בערכם
דור עצמון | (1)

שיעור האבטלה שובר השיאים של הצעירים בסין מושך תשומת לב משמעותית באופן מובן. שיעור האבטלה של סינים בני 16-24 עלה ל-20.4% באפריל, כך הודיעו גורמים רשמיים. זה אומר ש-1 מכל 5 מתוך 170 מיליון סינים צעירים שמנסים להתחיל את הקריירה שלהם פשוט לא מצליח למצוא עבודה. לשם השוואה, שיעור האבטלה לגילאים אלו באירופה עמד על 14.3% במרץ, בעוד שארה"ב עמד על 6.5% באפריל.

דאגות רבות יש בסין - מהממשלה, לאוניברסיטאות ועד למשפחות, שלרובן יש רק סיבה אחת, וייתכן שהחשש הזה לא מתורגם לפתרונות מועילים, אמרו מומחים. מדיניות הממשלה מצומצמת מדי או שאינה פונה לכיוון הנכון, וכתוצאה מכך האוניברסיטאות מסתגלות לאט מדי. אפילו הדגש ארוך השנים של סין על השכלה גבוהה עשוי למעשה לגרום למצב הפוך: שפע של תארים מתקדמים בסין כרסם בערכם. ואם מישהו חשב שזה לא יכול להיות יותר גרוע - אז בחודש הבא, 11.6 מיליון סטודנטים יסיימו את לימודיהם ויזנקו לתוך המערכה המטורפת הזו.

הסיבות לשוק העגום הזה הן מורכבות ורבות. הסגרים הדרקוניים של סין במהלך הקורונה לא רק שיבשו זמנית את הפעילות הכלכלית - לחברות קטנות ופרטיות רבות, המעסיקות באופן לא פרופורציונלי עובדים צעירים, לא היו האמצעים הכלכליים לשרוד חודשים של השבתתת הפעילות. רוב הכלכלנים גם חזו שההתאוששות של סין לאחר הקורונה תהיה חזקה יותר ממה שהציגה עד עכשיו. אבל בעוד שצמיחה של 4.5% בתמ"ג של המדינה ברבעון הראשון עשויה להיות לא מרשימה בסטנדרטים של סין, זה גם לא כזה נורא. גם לא שיעור האבטלה הכולל של 5.2%.

ההשלכות של התופעה הזו משיפעות על ההתאוששות הכלכלית התנודתית של סין, שהסתמכה יותר ויותר על צריכה מאחר שתפוקת המפעלים, מנוע הצמיחה המסורתי של סין, נעצרה. התפוקה התעשייתית גדלה רק ב-5.6% באפריל לעומת שנה קודם לכן, בעוד שהמכירות הקמעונאיות - מדד הצריכה - זינקו ב-18.4%, כך עולה מנתונים שפורסמו בשבוע שעבר. אף מספר לא עמד בציפיות. אבל סין בקושי יכולה להרשות לעצמה שחלק מההוצאות המקומיות הגדולות ביותר שלה יהיו על מובטלים לתקופות ממושכות אם היא מקווה להתאושש. בהקשר זה יש לציין כי חברות טכולוגיה ענקיות כמו אפל APPLE למשל מוציאות בהדרגה את קווי היצור שלהן מסין ומחפשים חלופות דוגמת הודו.

אשמים נוספים לאבטלת הצעירים הם המתקפות של סין נגד מגזרי הטכנולוגיה והחינוך בשנים האחרונות - תחומים המהווים מקומות גיוס מסורתיים לכישרונות צעירים. קשה להשיג נתונים על נזקי התעסוקה מהקמפיינים הרגולטוריים הללו, אבל חברות טכנולוגיה גדולות הפסידו מיליארדי דולרים, וחברות חינוך פרטיות - למשל חברות חינוך שלאחר בית ספר - קיבלו הוראה להפוך למוסדות ללא מטרות רווח או להיסגר.

מה שמקבל פחות תשומת לב הוא שבני נוער בעלי השכלה גבוהה נאבקים יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה יותר במציאת עבודה. שיעור האבטלה של בוגרי מכללות גבוה פי 1.4 משיעור הצעירים הכולל, כך לפי מרכז המחקר לפיתוח במועצת המדינה של סין. חוקרים מצאו כי לבוגרים, אפילו אחד עם תארים יוקרתיים, פשוט אין את הכישורים התואמים את ההפתחויות הנוכחיות. אז או שחברות לא רוצות אותם או שהמועמדים לא רוצים את התפקידים. לכן, כאשר בוגרים משכילים אכן מקבלים תפקידים, זו לעתים קרובות עבודה "שגויה". חוקר אחד אמר שזה לא כל כך שחברות לא מגייסות עובדים, במקום זאת, אוניברסיטאות סיניות אינן מכינות את הסטודנטים כראוי לשוק העבודה הקיים. אחת התוצאות היא שהבוגרים מסתפקים בתפקידים שהם "מוסמכים מדי" עבורם, כשרבים מהם עם תארים מתקדמים. החוקרים מעריכים כי 24% מהבוגרים נכנסים לקטגוריה זו, אותה הם מכנים "אי התאמה אנכית". הדוגמאות לכך נפוצות בסין: לואי יאנג בן ה-30 עובד במכירות בחנות אפל בעיר צ'נגדו. יש לו תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטה מובילה באוסטרליה, וזו ההצעה היחידה שקיבל.

החוקרים מצאו שלשליש נוסף מהסינים הצעירים יש "אי התאמה אופקית" - הם מקבלים משרה, לעתים קרובות מכורח המציאות, שיש לה קשר מועט למה שהם למדו. איילין ג'ואו היא דוגמה לשני סוגי אי ההתאמה: היא סיימה את התואר השני שלה בחשבונאות מבריטניה לפני שלוש שנים וכעת היא עובדת בחנות בגדים בקניון שנחאי. לאחר שחיפשה ללא הצלחה תפקידים בתחומה, היא נאלצה לקחת את ההצעה והיא לא מתכננת להמשיך לחפש תפקידים בתחום בו למדה.

קיראו עוד ב"גלובל"

"הסינים למדו באגרסיביות כה רבה להשכלה גבוהה בשנים האחרונות עד שהתארים המתקדמים איבדו מערכם", אמר וו שיאוגאנג, פרופסור לסוציולוגיה ב-NYU שנגחאי. סוג זה של "אינפלציה" החל לפני עשרות שנים במערב. שפע של תארים יוקרתיים ומתקדמים הביאו למצב של משרות עם משכורות שלא הצדיקו את ההשקעה בלימודים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טקסטיל ישראלי מיוצר במדגסקר,ירדן,עזה וישראל (ל"ת)
    מספיק מהמזרח 24/05/2023 19:14
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".