נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

מניית פטרוצ'יינה נפלה 8% ותיקנה למינוס 3% - תימחק מהמסחר בניו יורק

מה המשמעות של מחיקת מניה מהמסחר, למה החברות הסיניות נמחקות מוול-סטריט ומה קרה בעליבאבא?
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה ממשל תאגידי סין

פטרוצ'יינה בדרך להימחק מהמסחר בניו יורק - רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) דורשת מהחברות הסיניות לעמוד בכללי ממשל תאגידי לצד גילויים הנדרשים בדוחות ובדוחות הנלווים. אחרת, מזהירה ה-SEC, החברות ימחקו מהמסחר. כנראה שזה לא מפחיד אותן. ארבע חברות סיניות מסרו בימים האחרונים על כוונתן להימחק מהמסחר בארה"ב.

הדרישה של ה-SEC עלתה מדרגה בשנה האחרונה במקביל למתיחות מול הממשל הסיני וההפנמה שהחברות הסיניות מושפעות דרמטית מהממשל הסיני בלי שניתן לכך ביטוי מספק והולם בדוחות הכספיים ובדוחות בכלל של החברות הסיניות.

ועל רקע זה, החברות הסיניות מחפשות פתרון. ארבע חברות הודיעו על כוונתן להימחק מהמסחר בניו יורק. החברות הן: ענקית הנפט פטרוצ'יינה PetroChina ששווה 130 מיליארד דולר (ונסחרת גם בהונג קונג ושנחאי), חברת הביטוח Insurance Life China שנסחרת בשווי של 95 מיליארד דולר, חברת הכימיקלים והדלקים Sinopec ,שנסחרת בווי של 10 מיליארד דולר, וציינה כימיקלים שנסחרת בשווי של כ-4 מיליארד דולר.

ארבע החברות נערכות להימחק מהמסחר בניו יורק כבר בסוף החודש או לכל המאוחר במהלך חודש ספטמבר. חברות הטק הגדולות לא מסרו הודעה דומה, אבל הן נערכות לרישום במקביל לניו יורק גם בבורסות אחרות, כך לדוגמה, עליבאבא נרשמה למסחר גם בהונג קונג.

מה המשמעות של מחיקה מהמסחר בניו יורק?

מחיקה מהמסחר היא לרוב קריטית למשקיעים. משקיע שמחזיק מניות שנסחרות בניו יורק, והחברה החליטה להימחק מהמסחר בניו יורק, יקבל עדיין את המניות, הן אומנם לא מתאפסות לו, אבל הן יהיו סחירות במקום אחר ויש מצבים שהן לא יהיו סחירות בשום בורסה אחרת. מחיקה מהמסחר היא בעצם ביטול האפשרות לסחור במניה במקום המסוים שבו היא נמחקה. אם היא רשומה במקום אחר אז אפשר לסחור בה שם רק שזה הרבה יותר מסובך - עמלות שונות, ענייני מט"ח , מיסוי ועוד. אם היא לא רשומה במקום אחר, המשקיע הופך להיות מחזיק במניות של חברה פרטית - לרוב אין לזה באמת ערך. 

הממשל הסיני אמר בתגובה להחלטה של ארבע החברות כי מדובר בהחלטה עסקית בלבד. החברות הסיניות טענו כי הן עמדו בחוקים וברגולציות שנדרשים בארה"ב מאז שנרשמו שם למסחר, וההחלטה להימחק נובעת אך ורק משיקולים עסקיים שלהן.

נזכיר כי למרות שנראה היה שהמתיחות בין ארה"ב לסין מעט נרגעת, היא גברה לאחרונה בשל ביקור יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי בטייוואן. סין כמובן התנגדה מאוד למפגש וטענה כי מדובר בסוג של התגרות. סין רואה בשטח של טייוואן חלק מריבונותה, והממל הסיני מסר כי למהלך יהיו השלכות משמעותיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאלה 13/08/2022 22:10
    הגב לתגובה זו
    וה המשמעות למי שסוחר באופציות ? האם האופציות עוברות באופן אוטומטי למסחר בבורסה החדשה ?
  • 1.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 13/08/2022 14:28
    הגב לתגובה זו
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.