תעלומת האבטלה - איך זה שהיא בשפל כשיש מיתון?
נתוני התמ"ג שהתפרסמו בארה"ב הראו שארה"ב נמצאת בשני רבעונים רצופים של התכווצות, מה שהוביל לא מעט עיתונאים להכריז שכלכלת ארה"ב נמצאת במיתון. אצלנו, התמ"ג התכווץ ברבעון הראשון של השנה, ובקרוב נקבל נתונים מהלמ"ס על מה קרה ברבעון השני, ואז נדע אם גם ישראל נמצאת במיתון.
אבל אם זה מיתון, זה כנראה אחד המיתונים הכי מוזרים בהיסטוריה. הסיבה שבגללה מיתונים מושכים כל-כך הרבה תשומת לב של מקרו-כלכלנים, היא שמיתונים הם בדרך כלל תקופה שכוללת עלייה באבטלה וירידה בשכר. בארה"ב (וגם בישראל), לעומת זאת, האבטלה המשיכה לרדת בחצי הראשון של 2022. למעשה, כפי שאפשר לראות בתרשים 1, האבטלה בארה"ב הגיעה בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות ה- 1960 – בהחלט לא תופעה שמאפיינת מיתון. גם בישראל האבטלה נמצאת בירידה – ביוני האבטלה הייתה 3.3%, הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.
תרשים 1: שיעור האבטלה בארה"ב 1960 - 2022. מקור: הפד של סיינט לואיס
אז איך מסבירים תמ"ג שמתכווץ ואבטלה שיורדת? חלק מההסבר הוא הבנה שהאבטלה אומנם יורדת, אבל לא מהסיבות הנכונות. אבטלה היא שיעור האנשים הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, כלומר, אנשים בני 15 עד 65 שהיו מועסקים או שחיפשו עבודה. אנשים שאינם מועסקים ואינם מחפשים עבודה אינם יכולים להיות מובטלים מכיוון שהם לא חלק מכוח העבודה. בישראל, למשל, הבעיה העיקרית עם הגברים החרדים אינה שיעור האבטלה שלהם (שאינו גבוה במיוחד), אלא שיעור ההשתתפות שלהם: פחות מ- 50% מהגברים החרדים בגילאים 25–65 נמצאים בכוח העבודה, לעומת יותר מ-80% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
אחת מהתופעות של הפוסט-קורונה היא "ההתפטרות הגדולה" (great resignation). במדינות רבות בעולם, אחוז גבוה מהעובדים התפטרו במהלך או אחרי הקורונה. זאת תופעה שעדיין נמשכת. לפי חלק מהסקרים, כ-20% מהעובדים בארה"ב מתכוונים להתפטר במהלך 2022. אחוז לא מבוטל מהעובדים הללו נשאר מחוץ לכוח העבודה. כלומר, לא רק שהעובדים האלה התפטרו, הם גם הפסיקו לחפש עבודות אחרות. התוצאה היא החרפה של התכווצות כוח העבודה, תופעה שקיימת בארה"ב מאז ראשית שנות ה- 2000. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, המגמה הזאת נבלמה בתקופה שבין 2014 לפרוץ הקורונה, אבל הוחרפה מחדש בעקבות הקורונה. נכון ליולי 2022, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עדיין נמוך ב-1.3% מאשר בתקופה שלפני.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרשים 2: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מקור: הפד של סיינט לואיס
המשמעות היא שהאבטלה היא אומנם נמוכה יחסית, אבל זה בגלל שיש פחות אנשים שמחפשים תעסוקה. אנשים רבים פשוט אינם מעוניינים לעבוד, או שאיבדו את האמון ביכולת שלהם למצוא עבודה. כך שלמרות שהממשל האמריקאי מנסה להשתמש בנתוני האבטלה הטובים כדי לטעון שכלכלת ארה"ב אינה במיתון, נתוני ההשתתפות מצביעים על כך שלא הכל ורוד.
אפשרות נוספת, שגם היא לא מעודדת מבחינת הממשל האמריקאי, היא שחלק מהירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מוסברת בכך שאנשים מחפשים עבודות ב"שוק השחור." זאת בהחלט תופעה אפשרית, בגלל שהגבלות הקורונה הכריחו אנשים לחפש תעסוקה שהם לא יצטרכו לדווח עליה לרשויות. ייתכן שחלק מאותם אנשים ממשיכים לעבוד בלי לדווח גם אחרי שהגבלות הקורונה הוסרו. התופעה הזאת כנראה אינה מאוד משמעותית בארה"ב, אבל מכיוון ששיעור ההון השחור בארה"ב הוא נמוך יחסית, כל עלייה בשיעור האנשים שמעדיפים את השוק השחור על עבודה מדווחת הוא בעייתי מבחינת הממשל.
האפשרות השלישית היא שאנחנו לא באמת במיתון – אלא שחלק מהירידה בתמ"ג היא תוצאה של בעיות מדידה. חישוב התמ"ג של מדינה אינו מדע מדויק, אלא הוא מבוסס על אומדנים שמקורם מנתונים שמגיעים מסקרים, מדו"חות של רשות המיסים, ועוד. האומדנים הללו מבוסים על קשרים שמתקיימים בתנאים נורמאליים. בתקופת הקורונה, אבל, שום דבר לא היה נורמאלי. כתוצאה מכך, ייתכן שגם אומדני התמ"ג השתבשו. בישראל, למשל, הצמיחה המדווחת בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2021 הייתה למעלה מ-16%. הנתון הזה הפתיע הרבה אנשים, מכיוון שנתוני המיקרו שהתקבלו תוך כדי החודש לא הצביעו על צמיחה כל-כך מהירה. לכן, זה אולי לא מפתיע שהצמיחה בישראל ברבעון הראשון של 2022 הייתה שלילית – ייתכן בהחלט שהאומדנים לצמיחה ברבעון האחרון של 2021 היו מוגזמים, והתיקון הגיע בתחילת 2022. ייתכן בהחלט שזה גם מה שקורה בארה"ב: זאת לא הצמיחה שנעצרה, זאת הקורונה ששינתה את הקשרים בין משתנים, ושיגעה את הסטטיסטיקאים.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
- 17.יובל 11/08/2022 11:23הגב לתגובה זוצריכים להפנים שצעירים רבים לא חוו ירידות כבר 13 שנים.כל השקעה מניבה עליות.נדלן,קריפטו,מניות הזויות,רוביןהודים למיניהם. בנוסף יש מקצועות חדשים כגון שליחי וולט ל 3 שעות יוציות, סוחרי קריפטו ו nft, ידועני רשת שעושים כסף רק כי יש להם המון עוקבים..... בקיצור העולם שונה היום מלפני 10 שנים,ולכן צריך פרמטרים חדשים לבחינת מיתון,אבטלה,
- 16.בלוף ההדפסה 11/08/2022 00:25הגב לתגובה זוכסף שחור הוא לא בעיה הוא פריון נטו הוא יוצר תעסוקה ופרנסה רשויות המס הן הבעיה לוקחות עמל נטו ומעבירות לאוכלוסיות בטלניות.
- 15.נ.ש. 09/08/2022 13:41הגב לתגובה זויש עוד סיבה. והיא אתגרים. בדרך כלל גידול בכוח העבודה מגיע מעודף ביקוש למוצרים דהיינו צמיחה. פה הרבה מהעליה בביקוש מגיע מבעיות בשרשרת ההספקה שמצריך עוד עובדים ומייקר מוצרים. דבר נוסף העובדה שיש מדינות שיש בעיות ייצור שם עדיין מהקורונה ובארה"ב צריך עובדים כאלו לייצור בעלויות יותר יקרות. ולכן אין באמת צמיחה אלא בעיקר שיבוש של הספקה שיוצר צורך בעובדים. למה זה לא מחלחל לשורת הצמיחה. כי זה לא באמת מצמיח כלום אלא רק סותם חורים שהם גדולים מכמות הצמיחה שהתעסוקה הזו יכולים לספק
- 14.מבין2 09/08/2022 13:29הגב לתגובה זולא פרודוקטיביים בכלל, מעולם לא ייצרו דבר, ורק צורכים מוצרים ולוקחים מהציבור משכורות עתק.
- 13.החביב 09/08/2022 13:11הגב לתגובה זותודה
- 12.דני 09/08/2022 12:50הגב לתגובה זואבטלה כי אנשים עובדים בשחור והפסיקו לחפש ....כותב המאמר כנראה לא מחובר למספרים.
- 11.את המיתון אתם המצאתם (ל"ת)אני 09/08/2022 11:44הגב לתגובה זו
- 10.מי שמעלים לא מפחד ... (ל"ת)עובד בשחור 09/08/2022 11:23הגב לתגובה זו
- 9.שלומי 09/08/2022 11:12הגב לתגובה זוכדאי להמתין כמה חודשים לנתונים נוספים שיתמכו בתיאוריה לפני שכותבים מאמרים מלומדים !!!!!!
- 8.פיני 09/08/2022 11:03הגב לתגובה זווכמו חלקיק, רק האינטרקציה תקבע את זהותו(כיוונו)...
- 7.דויד 09/08/2022 11:01הגב לתגובה זואין מיתון ואין אבטלה זה הכל בתרגילים שאתם עושים כדי להטעות ולקנות סחורה בזול ואחר כך תספרו הכל וורוד ותימכרו לתמימים אותה סחורה ביוקר והנה עשיתם קופה טובה , ואיך אומרים אצלינו אתם נוכלים בריויירה
- 6.מיקמק 09/08/2022 10:57הגב לתגובה זולקראת החגי קניות יש צורך בהמון עובדים.יבוא מוצרים, אחסנה ומשלוח בחגים.מדובר בבוסט קניות מטורף בכל סדר גודל.חברות מגייסות עובדי כפיים בכל התחומים.אחרי החגים זה כבר סיפור אחר
- 5.לילי 09/08/2022 10:55הגב לתגובה זוכאשר פחות אנשים מיצרים יותר מסיבות טכנולוגיות זה מובן שהתוצר עולה . אך התוצר יכל לעלות כאשר כמות הסחורות יורדת ןהסיבה היינה עליית המחירים . הירידה במספר המועסקים עם עודף כסף זה אינפלציה .
- 4.דרור 09/08/2022 10:54הגב לתגובה זובהיסטריה שחטפו עם פרוץ הקורונה הם שלחו מאות אלפי עובדים לחל"תים ולבטלה . חלק גדול לא חזר לעבודה ולא רשום כמובטל גם אחרי ביטול הסגרים .
- 3.שרוני 09/08/2022 10:32הגב לתגובה זוהצעירים חיים בקזינו אחד גדול. סופרים רק רווחים. מתעלמים מהפסדים. חיים בעולם מדומיין ... ואם תראיינו את ההורים שלהם , תגלו יאוש גמור. הצעירים אוכלים את החסכונות שלהם.
- 2.רוי 09/08/2022 10:29הגב לתגובה זומי שלא מקבל קיצבת אבטלה הוא נחשב לעובד.
- 1.מירו 09/08/2022 10:16הגב לתגובה זוקפיטליזם חזירי באקסטרים בו רק מי שבראש הפירמידה גורף את רוב הקופה מבטיח מצב בו רוב עובדי המשק יעבוד במשכורות רעב וללא כל חיסכון מעבר למשכורת הנוכחית. צרפו לכך את עליית מחירי התשומות והסחורות החדה בעקבות מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והתחממות הגלובלית וקיבלתם משק בתעסוקה מלאה שרוב רובו קרוב לפת לחם.

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.

פאוול הרגיע את המשקיעים: הירידות במדדים התמתנו
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו. שלושת המדדים העיקריים חזרו למגמה מעורבת, כאשר הנאסד״ק יורד ב-0.2% וה-S&P סביב ה-0, בעוד הדאו עולה ב-0.5%.
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי
לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
במבט קדימה, קובעי המדיניות בבנק המרכזי מעריכים כי שוק העבודה ישתפר בהדרגה משנת 2026 ואילך. תחזיות האבטלה לשנים 2026 ו-2027 עודכנו מטה ל-4.4% ו-4.3% בהתאמה, לעומת 4.5% ו-4.4%
בתחזיות יוני. התחזית לטווח הארוך נותרה על שיעור של 4.2% לשנה, מה שמרמז על ציפייה לייצוב בשוק העבודה לאחר תקופת ההאטה הנוכחית.
מאקרו
טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים - נשיא ארה״ב דוחף לביטול
חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים.
- סולאראדג׳ קפצה ב-8%, צ׳ק-קאפ זינקה ב-19%; הנאסד״ק סיים סביב ה-0
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשספטמבר סוף-סוף מחייך למשקיעים - איפה יהיה הראלי הבא? במדד הדגל נפרצים קווי התנגדות היסטוריים וספטמבר שובר מסורת של ירידות; גם הקריפטו מתחמם - מי יתן את הטון - הביטקוין, אית'ריום או סולנה? וגם: מניות הגיימינג שמצטרפות למשחק ועם תבניות טכניות מעניינות לכניסה - זיו סגל מנתח את וול סטריט