תעלומת האבטלה - איך זה שהיא בשפל כשיש מיתון?
נתוני התמ"ג שהתפרסמו בארה"ב הראו שארה"ב נמצאת בשני רבעונים רצופים של התכווצות, מה שהוביל לא מעט עיתונאים להכריז שכלכלת ארה"ב נמצאת במיתון. אצלנו, התמ"ג התכווץ ברבעון הראשון של השנה, ובקרוב נקבל נתונים מהלמ"ס על מה קרה ברבעון השני, ואז נדע אם גם ישראל נמצאת במיתון.
אבל אם זה מיתון, זה כנראה אחד המיתונים הכי מוזרים בהיסטוריה. הסיבה שבגללה מיתונים מושכים כל-כך הרבה תשומת לב של מקרו-כלכלנים, היא שמיתונים הם בדרך כלל תקופה שכוללת עלייה באבטלה וירידה בשכר. בארה"ב (וגם בישראל), לעומת זאת, האבטלה המשיכה לרדת בחצי הראשון של 2022. למעשה, כפי שאפשר לראות בתרשים 1, האבטלה בארה"ב הגיעה בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות ה- 1960 – בהחלט לא תופעה שמאפיינת מיתון. גם בישראל האבטלה נמצאת בירידה – ביוני האבטלה הייתה 3.3%, הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.
תרשים 1: שיעור האבטלה בארה"ב 1960 - 2022. מקור: הפד של סיינט לואיס
אז איך מסבירים תמ"ג שמתכווץ ואבטלה שיורדת? חלק מההסבר הוא הבנה שהאבטלה אומנם יורדת, אבל לא מהסיבות הנכונות. אבטלה היא שיעור האנשים הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, כלומר, אנשים בני 15 עד 65 שהיו מועסקים או שחיפשו עבודה. אנשים שאינם מועסקים ואינם מחפשים עבודה אינם יכולים להיות מובטלים מכיוון שהם לא חלק מכוח העבודה. בישראל, למשל, הבעיה העיקרית עם הגברים החרדים אינה שיעור האבטלה שלהם (שאינו גבוה במיוחד), אלא שיעור ההשתתפות שלהם: פחות מ- 50% מהגברים החרדים בגילאים 25–65 נמצאים בכוח העבודה, לעומת יותר מ-80% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
אחת מהתופעות של הפוסט-קורונה היא "ההתפטרות הגדולה" (great resignation). במדינות רבות בעולם, אחוז גבוה מהעובדים התפטרו במהלך או אחרי הקורונה. זאת תופעה שעדיין נמשכת. לפי חלק מהסקרים, כ-20% מהעובדים בארה"ב מתכוונים להתפטר במהלך 2022. אחוז לא מבוטל מהעובדים הללו נשאר מחוץ לכוח העבודה. כלומר, לא רק שהעובדים האלה התפטרו, הם גם הפסיקו לחפש עבודות אחרות. התוצאה היא החרפה של התכווצות כוח העבודה, תופעה שקיימת בארה"ב מאז ראשית שנות ה- 2000. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, המגמה הזאת נבלמה בתקופה שבין 2014 לפרוץ הקורונה, אבל הוחרפה מחדש בעקבות הקורונה. נכון ליולי 2022, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עדיין נמוך ב-1.3% מאשר בתקופה שלפני.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרשים 2: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מקור: הפד של סיינט לואיס
המשמעות היא שהאבטלה היא אומנם נמוכה יחסית, אבל זה בגלל שיש פחות אנשים שמחפשים תעסוקה. אנשים רבים פשוט אינם מעוניינים לעבוד, או שאיבדו את האמון ביכולת שלהם למצוא עבודה. כך שלמרות שהממשל האמריקאי מנסה להשתמש בנתוני האבטלה הטובים כדי לטעון שכלכלת ארה"ב אינה במיתון, נתוני ההשתתפות מצביעים על כך שלא הכל ורוד.
אפשרות נוספת, שגם היא לא מעודדת מבחינת הממשל האמריקאי, היא שחלק מהירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מוסברת בכך שאנשים מחפשים עבודות ב"שוק השחור." זאת בהחלט תופעה אפשרית, בגלל שהגבלות הקורונה הכריחו אנשים לחפש תעסוקה שהם לא יצטרכו לדווח עליה לרשויות. ייתכן שחלק מאותם אנשים ממשיכים לעבוד בלי לדווח גם אחרי שהגבלות הקורונה הוסרו. התופעה הזאת כנראה אינה מאוד משמעותית בארה"ב, אבל מכיוון ששיעור ההון השחור בארה"ב הוא נמוך יחסית, כל עלייה בשיעור האנשים שמעדיפים את השוק השחור על עבודה מדווחת הוא בעייתי מבחינת הממשל.
האפשרות השלישית היא שאנחנו לא באמת במיתון – אלא שחלק מהירידה בתמ"ג היא תוצאה של בעיות מדידה. חישוב התמ"ג של מדינה אינו מדע מדויק, אלא הוא מבוסס על אומדנים שמקורם מנתונים שמגיעים מסקרים, מדו"חות של רשות המיסים, ועוד. האומדנים הללו מבוסים על קשרים שמתקיימים בתנאים נורמאליים. בתקופת הקורונה, אבל, שום דבר לא היה נורמאלי. כתוצאה מכך, ייתכן שגם אומדני התמ"ג השתבשו. בישראל, למשל, הצמיחה המדווחת בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2021 הייתה למעלה מ-16%. הנתון הזה הפתיע הרבה אנשים, מכיוון שנתוני המיקרו שהתקבלו תוך כדי החודש לא הצביעו על צמיחה כל-כך מהירה. לכן, זה אולי לא מפתיע שהצמיחה בישראל ברבעון הראשון של 2022 הייתה שלילית – ייתכן בהחלט שהאומדנים לצמיחה ברבעון האחרון של 2021 היו מוגזמים, והתיקון הגיע בתחילת 2022. ייתכן בהחלט שזה גם מה שקורה בארה"ב: זאת לא הצמיחה שנעצרה, זאת הקורונה ששינתה את הקשרים בין משתנים, ושיגעה את הסטטיסטיקאים.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
- 17.יובל 11/08/2022 11:23הגב לתגובה זוצריכים להפנים שצעירים רבים לא חוו ירידות כבר 13 שנים.כל השקעה מניבה עליות.נדלן,קריפטו,מניות הזויות,רוביןהודים למיניהם. בנוסף יש מקצועות חדשים כגון שליחי וולט ל 3 שעות יוציות, סוחרי קריפטו ו nft, ידועני רשת שעושים כסף רק כי יש להם המון עוקבים..... בקיצור העולם שונה היום מלפני 10 שנים,ולכן צריך פרמטרים חדשים לבחינת מיתון,אבטלה,
- 16.בלוף ההדפסה 11/08/2022 00:25הגב לתגובה זוכסף שחור הוא לא בעיה הוא פריון נטו הוא יוצר תעסוקה ופרנסה רשויות המס הן הבעיה לוקחות עמל נטו ומעבירות לאוכלוסיות בטלניות.
- 15.נ.ש. 09/08/2022 13:41הגב לתגובה זויש עוד סיבה. והיא אתגרים. בדרך כלל גידול בכוח העבודה מגיע מעודף ביקוש למוצרים דהיינו צמיחה. פה הרבה מהעליה בביקוש מגיע מבעיות בשרשרת ההספקה שמצריך עוד עובדים ומייקר מוצרים. דבר נוסף העובדה שיש מדינות שיש בעיות ייצור שם עדיין מהקורונה ובארה"ב צריך עובדים כאלו לייצור בעלויות יותר יקרות. ולכן אין באמת צמיחה אלא בעיקר שיבוש של הספקה שיוצר צורך בעובדים. למה זה לא מחלחל לשורת הצמיחה. כי זה לא באמת מצמיח כלום אלא רק סותם חורים שהם גדולים מכמות הצמיחה שהתעסוקה הזו יכולים לספק
- 14.מבין2 09/08/2022 13:29הגב לתגובה זולא פרודוקטיביים בכלל, מעולם לא ייצרו דבר, ורק צורכים מוצרים ולוקחים מהציבור משכורות עתק.
- 13.החביב 09/08/2022 13:11הגב לתגובה זותודה
- 12.דני 09/08/2022 12:50הגב לתגובה זואבטלה כי אנשים עובדים בשחור והפסיקו לחפש ....כותב המאמר כנראה לא מחובר למספרים.
- 11.את המיתון אתם המצאתם (ל"ת)אני 09/08/2022 11:44הגב לתגובה זו
- 10.מי שמעלים לא מפחד ... (ל"ת)עובד בשחור 09/08/2022 11:23הגב לתגובה זו
- 9.שלומי 09/08/2022 11:12הגב לתגובה זוכדאי להמתין כמה חודשים לנתונים נוספים שיתמכו בתיאוריה לפני שכותבים מאמרים מלומדים !!!!!!
- 8.פיני 09/08/2022 11:03הגב לתגובה זווכמו חלקיק, רק האינטרקציה תקבע את זהותו(כיוונו)...
- 7.דויד 09/08/2022 11:01הגב לתגובה זואין מיתון ואין אבטלה זה הכל בתרגילים שאתם עושים כדי להטעות ולקנות סחורה בזול ואחר כך תספרו הכל וורוד ותימכרו לתמימים אותה סחורה ביוקר והנה עשיתם קופה טובה , ואיך אומרים אצלינו אתם נוכלים בריויירה
- 6.מיקמק 09/08/2022 10:57הגב לתגובה זולקראת החגי קניות יש צורך בהמון עובדים.יבוא מוצרים, אחסנה ומשלוח בחגים.מדובר בבוסט קניות מטורף בכל סדר גודל.חברות מגייסות עובדי כפיים בכל התחומים.אחרי החגים זה כבר סיפור אחר
- 5.לילי 09/08/2022 10:55הגב לתגובה זוכאשר פחות אנשים מיצרים יותר מסיבות טכנולוגיות זה מובן שהתוצר עולה . אך התוצר יכל לעלות כאשר כמות הסחורות יורדת ןהסיבה היינה עליית המחירים . הירידה במספר המועסקים עם עודף כסף זה אינפלציה .
- 4.דרור 09/08/2022 10:54הגב לתגובה זובהיסטריה שחטפו עם פרוץ הקורונה הם שלחו מאות אלפי עובדים לחל"תים ולבטלה . חלק גדול לא חזר לעבודה ולא רשום כמובטל גם אחרי ביטול הסגרים .
- 3.שרוני 09/08/2022 10:32הגב לתגובה זוהצעירים חיים בקזינו אחד גדול. סופרים רק רווחים. מתעלמים מהפסדים. חיים בעולם מדומיין ... ואם תראיינו את ההורים שלהם , תגלו יאוש גמור. הצעירים אוכלים את החסכונות שלהם.
- 2.רוי 09/08/2022 10:29הגב לתגובה זומי שלא מקבל קיצבת אבטלה הוא נחשב לעובד.
- 1.מירו 09/08/2022 10:16הגב לתגובה זוקפיטליזם חזירי באקסטרים בו רק מי שבראש הפירמידה גורף את רוב הקופה מבטיח מצב בו רוב עובדי המשק יעבוד במשכורות רעב וללא כל חיסכון מעבר למשכורת הנוכחית. צרפו לכך את עליית מחירי התשומות והסחורות החדה בעקבות מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והתחממות הגלובלית וקיבלתם משק בתעסוקה מלאה שרוב רובו קרוב לפת לחם.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
