מטופלים נכנסים לבידוד נוסף לאחר שקיבלו את תרופת הקורונה של פייזר
רופאים רבים מעריכים מחדש האם להשתמש בתרופת הקורונה של PFIZER (סימול: PFE), פקסלוביד, לאחר שמספר בלתי מבוטל של חולי קורונה קלים אשר החלו לקבל את הטיפול הציגו תסמיני מחלה חוזרים ונאלצו להיכנס לבידוד פעם נוספת. כזכור, תרופה זו אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מוקדם יותר בחודש דצמבר האחרון. "זמן בידוד רב יותר אינו מעודד את הציבור", ציינה ד"ר סנדרה קמרלי, מומחית למחלות מדבקות במרכז הבריאות אוכסנר שבניו אורלינס לסוכנות היעידות רויטרס. "אנו ממליצים לא לקחת את הטיפול עבור כאלו שאינם באמת בסיכון מהמגפה", חתמה. כזכור, שימוש בתרופה בקרב מטופלים חדשים על מנת למנוע מהם לפתח מחלה קשה הגביר עצמו מאז אושר הטיפול על ידי ה-FDA. מנגד, גורמים מטעם מערכת הבריאות האמריקאית מדווחים כי כ-162 אלף כדורים מתרופת הפקסלוביד חולקו במהלך השבוע שעבר, זאת לעומת ממוצע של כ-33 אלף (גידול של 390%) כדורים מן הסוג מאז אושר הטיפול לקראת סוף השנה שעברה. התרופה ניתנת בסבסודו של ממשל הנשיא ביידן, כאשר הממשל עצמו רכש את התרופות וכעת מחלק אותם ללא תמורה עבור אלו אשר הרופאים רשמו עבורם את התרופה. מנגד, עושה רושם כי מספר בלתי מבוטל של מטופלים בתרופה טוענים כי השימוש בה מביא לכך שתסמיני הקורונה שלהם פוחתים בימים הראשונים, ולאחר מכן חוזרים בשנית לאחר שסיימו את סדרת הטיפול באמצעות הפקסלוביד. כמו כן, ה-Centers for Disease Control (CDC) ביקש מאותם מטופלים להיכנס פעם נוספת לבידוד, תחת הטענה כי הצגה של אותם תסמינים יתכן ותהפוך את אותם חולים למסוכנים עבור הסובבים אותם. "אני נמנע מלתת את הטיפול עבור מטופלים שנמצאים בדרגת סיכון נמוכה ואינם צפויות לחלות קשה במחלה, בייחוד עבור מטופלים שעברו שניים או שלוש מנות חיסון", ציין ד"ר ברוס פארבר, מנכ"ל המרכז לבריאות הציבור ואפידימיולוגיה ב-Northwell Health שבמדינת ניו יורק. חברת פייזר עצמה מסרה הבוקר כי היא עוקבת אחר הנתונים אך אינה מאמינה שחזרתו של הוירוס סבירה בהתחשב בתכונות התרופה אותה פיתחה. "טרם קיבלנו דיווחים על חולים בהם הנגיף חזר לפעילות לאחר שקיבלו את התרופה המדוברת", מסר נציג מטעם פייזר. אישור החירום של תרופתה של פייזר קבע אז כי ניתן לתת את הטיפול אך ורק עבור מטופלים חדשים אשר נכללים בקבוצות הסיכון, אך רופאים רבים ברחבי ארצות הברית מדווחים כי מטופלים רבים - שאינם נכללים בקטגוריה הזו - דורשים את הטיפול גם הם. "אנו מקבלים בקשות רבות - לצורך העניין ממטופלים שנוסעים לטייל ומעוניינים לקחת את הכדורים רק במידה ו", מוסרת ד"ר טרה ויג'יאן, מומחית למחלות מדבקות במרכז הרפואי UCLA שבלוס אנג'לס. " אנחנו מנסים להימנע מלתת את הכדורים למטופלים שכאלו", חתמה. ה-CDC בעצמו מתקשה בשלב זה לקבוע אם חזרתם של התסמינים על ידי המטופלים קשורה במידה מסויימת לתרופתה של פייזר, או שמא מדובר בהליך טבעי של הנגיף. גורמים רבים שואלים עצמם כמה יעילה פקסלוביד, בהינתן במסבר הגבוה של האנשים אשר חוסנו או חלו בקורונה בעבר. כמו כן, כאשר אושר השימוש בתרופת החירום של פייזר, נגיף הקורונה המרכזי היה דווקא זן הדלתא, בעוד שמאז התחלף זה בנגיף האומיקרון, אשר נחשב למדבק יותר אך קטלני פחות. "קיימת כעת מאין עמידות למחלה", מציין ד"ר פארבר. "מספר רב יותר של אנשים חולים, אך רובים אינם חולים במחלה כזו קשה כפי שהיה בעבר עם זן הדלתא". מנגד, הד"ר מציין כי מספר החולים אשר מחלתם חוזרת אליהם בעקבות השימוש בתרופה עומד על כ-10%, בעוד שפייזר עצמה הציגה ל-FDA נתונים המראים כי רק 6-7% מהחולים יראו החרפה במחלה בעקבות השימוש בכדורים שלה. מנגד, ג'ייסון גלאגר, מומחה למחלות מדבקות באוניברסיטת טמפל שבמדינת פנסילבניה, מציין כי הכדור אינו נועד למנוע ממך לחלות במחלה (בין אם מדובר בחזרה של השפעות הנגיף), כי אם להתאשפז ובכך לחלות בצורה קשה יותר בבית החולים. "לא מדובר בכשילה של הכדור במידה והמחלה חזרה אחרי שהפסקת את הטיפול מכיוון שסיימת אותו, כל מטרתו הייתה למנוע ממך להתאשפז, ובכך הוא הצליח."
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
