מטופלים נכנסים לבידוד נוסף לאחר שקיבלו את תרופת הקורונה של פייזר
רופאים רבים מעריכים מחדש האם להשתמש בתרופת הקורונה של PFIZER (סימול: PFE), פקסלוביד, לאחר שמספר בלתי מבוטל של חולי קורונה קלים אשר החלו לקבל את הטיפול הציגו תסמיני מחלה חוזרים ונאלצו להיכנס לבידוד פעם נוספת. כזכור, תרופה זו אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מוקדם יותר בחודש דצמבר האחרון. "זמן בידוד רב יותר אינו מעודד את הציבור", ציינה ד"ר סנדרה קמרלי, מומחית למחלות מדבקות במרכז הבריאות אוכסנר שבניו אורלינס לסוכנות היעידות רויטרס. "אנו ממליצים לא לקחת את הטיפול עבור כאלו שאינם באמת בסיכון מהמגפה", חתמה. כזכור, שימוש בתרופה בקרב מטופלים חדשים על מנת למנוע מהם לפתח מחלה קשה הגביר עצמו מאז אושר הטיפול על ידי ה-FDA. מנגד, גורמים מטעם מערכת הבריאות האמריקאית מדווחים כי כ-162 אלף כדורים מתרופת הפקסלוביד חולקו במהלך השבוע שעבר, זאת לעומת ממוצע של כ-33 אלף (גידול של 390%) כדורים מן הסוג מאז אושר הטיפול לקראת סוף השנה שעברה. התרופה ניתנת בסבסודו של ממשל הנשיא ביידן, כאשר הממשל עצמו רכש את התרופות וכעת מחלק אותם ללא תמורה עבור אלו אשר הרופאים רשמו עבורם את התרופה. מנגד, עושה רושם כי מספר בלתי מבוטל של מטופלים בתרופה טוענים כי השימוש בה מביא לכך שתסמיני הקורונה שלהם פוחתים בימים הראשונים, ולאחר מכן חוזרים בשנית לאחר שסיימו את סדרת הטיפול באמצעות הפקסלוביד. כמו כן, ה-Centers for Disease Control (CDC) ביקש מאותם מטופלים להיכנס פעם נוספת לבידוד, תחת הטענה כי הצגה של אותם תסמינים יתכן ותהפוך את אותם חולים למסוכנים עבור הסובבים אותם. "אני נמנע מלתת את הטיפול עבור מטופלים שנמצאים בדרגת סיכון נמוכה ואינם צפויות לחלות קשה במחלה, בייחוד עבור מטופלים שעברו שניים או שלוש מנות חיסון", ציין ד"ר ברוס פארבר, מנכ"ל המרכז לבריאות הציבור ואפידימיולוגיה ב-Northwell Health שבמדינת ניו יורק. חברת פייזר עצמה מסרה הבוקר כי היא עוקבת אחר הנתונים אך אינה מאמינה שחזרתו של הוירוס סבירה בהתחשב בתכונות התרופה אותה פיתחה. "טרם קיבלנו דיווחים על חולים בהם הנגיף חזר לפעילות לאחר שקיבלו את התרופה המדוברת", מסר נציג מטעם פייזר. אישור החירום של תרופתה של פייזר קבע אז כי ניתן לתת את הטיפול אך ורק עבור מטופלים חדשים אשר נכללים בקבוצות הסיכון, אך רופאים רבים ברחבי ארצות הברית מדווחים כי מטופלים רבים - שאינם נכללים בקטגוריה הזו - דורשים את הטיפול גם הם. "אנו מקבלים בקשות רבות - לצורך העניין ממטופלים שנוסעים לטייל ומעוניינים לקחת את הכדורים רק במידה ו", מוסרת ד"ר טרה ויג'יאן, מומחית למחלות מדבקות במרכז הרפואי UCLA שבלוס אנג'לס. " אנחנו מנסים להימנע מלתת את הכדורים למטופלים שכאלו", חתמה. ה-CDC בעצמו מתקשה בשלב זה לקבוע אם חזרתם של התסמינים על ידי המטופלים קשורה במידה מסויימת לתרופתה של פייזר, או שמא מדובר בהליך טבעי של הנגיף. גורמים רבים שואלים עצמם כמה יעילה פקסלוביד, בהינתן במסבר הגבוה של האנשים אשר חוסנו או חלו בקורונה בעבר. כמו כן, כאשר אושר השימוש בתרופת החירום של פייזר, נגיף הקורונה המרכזי היה דווקא זן הדלתא, בעוד שמאז התחלף זה בנגיף האומיקרון, אשר נחשב למדבק יותר אך קטלני פחות. "קיימת כעת מאין עמידות למחלה", מציין ד"ר פארבר. "מספר רב יותר של אנשים חולים, אך רובים אינם חולים במחלה כזו קשה כפי שהיה בעבר עם זן הדלתא". מנגד, הד"ר מציין כי מספר החולים אשר מחלתם חוזרת אליהם בעקבות השימוש בתרופה עומד על כ-10%, בעוד שפייזר עצמה הציגה ל-FDA נתונים המראים כי רק 6-7% מהחולים יראו החרפה במחלה בעקבות השימוש בכדורים שלה. מנגד, ג'ייסון גלאגר, מומחה למחלות מדבקות באוניברסיטת טמפל שבמדינת פנסילבניה, מציין כי הכדור אינו נועד למנוע ממך לחלות במחלה (בין אם מדובר בחזרה של השפעות הנגיף), כי אם להתאשפז ובכך לחלות בצורה קשה יותר בבית החולים. "לא מדובר בכשילה של הכדור במידה והמחלה חזרה אחרי שהפסקת את הטיפול מכיוון שסיימת אותו, כל מטרתו הייתה למנוע ממך להתאשפז, ובכך הוא הצליח."
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
