סין אסיה
צילום: Getty images Israel

הצרות של סין מתרחבות ומציבות בפני החברות והמשקיעים דילמות

המדיניות של הממשל הסיני כלפי רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה, סגירת המפעלים בעקבות ההחלטה על "אפס קורונה", הפגיעה הצפויה בצמיחה, והעדר הפתרונות מצד קובעי המדיניות במדינה הם רק חלק מהחששות של מדינות, חברות ומשקיעים שראו בסין מנוע צמיחה משמעותי 
איתן גרסטנפלד | (8)

הצרות הכלכליות ההולכות וגדלות של סין והאסטרטגיה ה"נייטרלית" שנקטה כלפי המלחמה הרוסית באוקראינה הובילו את המשקיעים להישאר בחוץ. כל זאת, בזמן שסין עדיין מהווה חלק משמעותי בהשקעות עבור משקיעים, חברות ומדינות אחרות שראות בה כמנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות מה שמאלץ אותם להתמודד עם שורה של חששות ובעיות קונקרטיות.

אחד המרכיבים שמהווים בעיה עבור המשקיעים הוא יחסה של סין כלפי רוסיה. בזמן שמרבית המדינות המערביות הטילו על הרוסים סנקציות בעקבות הפלישה לאוקראינה, הודיעו הסינים כי יגבירו את "התיאום האסטרטגי" עם הרוסים. מה שהביא שורה של אנליסטים לקבוע, כי הפלישה הרוסית עשויה להביא לבסוף לכך שמשקיעים רבים יעזבו את סין לטובת שווקים מתעוררים אחרים. כך למשל, על פי נתוני ה-IIF, במהלך חודש מרץ חזו מדינות אמריקה הלטינית בזרימה של 10.8 מיליארד דולר, בזמן שהמניות הסיניות הציגו נטישה בהיקף של של 6.3 מיליארד דולר ובאיגרות החוב הסיניות נרשמה עזיבה של 11.2 מיליארד דולר.

לכך, מצטרף החשש המתמשך מהמתקפות הרגולטוריות של הממשל בבייג'ינג כלפי המגזר הטכנולוגי במדינה, המעבר של המדינה לכיוון של מדיניות המבוססת על הסתמכות עצמית. כמו גם, הנזק הכלכלי ממדיניות האפס-קורנה של הממשל שכבר גרמה לפגיע  משמעותית בשורה של עסקים ולנטישה של משקיעים.

מעבר לאלו, כלכלת סין עדיין מדשדשת וקובעי המדיניות במדינה טרם פרסמו את סוג התמריצים שנועדו לייצב את המצב. בעת האחרונה, קובעי המדיניות הדגישו את יעד הצמיחה הכלכלי השאפתני שלהם - 5.5%, וניסו להרגיע את המשקיעים בחודש שעבר עם דיבורים על תמריצים ורגולציה שיפסקו בקרוב. אך, האסטרטגים של בנק אוף אמריקה העריכו כי המנהיגים לא ששים להקל על המדיניות כשהם מתמודדים עם עומס החובות של סין.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רוסיה יוצאת מ g-20 n 23/04/2022 21:41
    הגב לתגובה זו
    תחילת מאי רוסיה חדלת פרעון חלקית...בארהב ריבית טסה לכיוון 3% עד סוף שנה ...... לברוח מבורסה ונדלן!! כסף נזיל לשים רק במק'מ של בנק ישראל (כהגנה מקריסת הבנקים)
  • 6.
    דבר ראשון כתבה שיטחית ובטוח לא ממי שמשקיע אלא רק י 23/04/2022 15:56
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון כתבה שיטחית ובטוח לא ממי שמשקיע אלא רק יודע לכתוב,שנית 80% מהמניות הסיניות הם שקר ובלוף,15% מהם שקרנים ורמאים,ומה שנשאר רק זבל,אסור להשקיע במניות הסיניות.
  • 5.
    מיקליס 23/04/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    לסין ורוסיה נמאס מסנקציות בגלל מערכת שהקימו האמריקנים הגנבים ויעשו הכל כדי להפיל את המערכת הזו , תהליך ארוך שכבר החל עם מערכות סויפט נפרדות, סחר במטבע לאומי, רזרבות מטח שלא תלויות במטבעות המערב, כל העולם הכאילו לא מערבי רק ירויח מזה וכמובן המערב ילך וידעך וכבר רואים איך הסנקציות חוזרים נגדם כמו בומרנג, עשור מהיום העולם רב פולרי ואמריקה לא תוכל יותר להכתיב את עמדותיה לשום מדינה בעולם, זה מה שנקרא מלחמה היברידית
  • 4.
    ברק 23/04/2022 00:15
    הגב לתגובה זו
    סין זו מפלצת שמחזיקה ב 40 מכול חומרי הגלם בעולם , שהם "בההאטה "זה צמיחה של 2 או 3 אחוז
  • 3.
    כתבת מאקרו שלא נותנת שום ערך מוסף (ל"ת)
    מני 1 22/04/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יובל 22/04/2022 16:48
    הגב לתגובה זו
    לא פשוט לקרוא מצב כלכלי למדינה כה ענקית בהמשך אפשר להיסתמך על המודל הרוסי ולשער מה יהיה בעתיד כי זה אותו סוג משטר והתנהלות כלכלית להערכתי הגרף בסין הוא בפיגה שלו ובשנים הקרובות יהיה מאוזן ועם הזמן יפנה דרומה כלומר יתחיל לרדת כי הכלכלה הסינית לא מתנהלת על רווח והפסד כמו במערב
  • 1.
    איפה אחיתופל גרינברג נעלם אחרי שנתתם לו במה (ל"ת)
    איפה 22/04/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
  • אריה 23/04/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    כשמתרגשת מפולת כל המומחוים נאלמים דום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.