טנק ליאופרד צבא שבדיה
צילום: ג'ואל ת'אנגרן, צבא שבדיה

אלביט מערכות: תחמושת לטנקים בחוזה של 27 מיליון דולר

נתנאל אריאל | (4)

 

אלביט כבר נהנית מההתחמשות הגלובלית. המניה הדפנסיבית כבר עלתה מתחילת השנה ב-31% - במקביל לירידות בשווקים - וחברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות 1.29%  מדווחת היום כי חתמה על חוזה עם צבא שבדיה לספק תחמושת לטנקים ויחידות הזנת נתונים לתחמושת. מדובר על חוזה בהיקף של 27 מיליון דולר בשביל טנקי הליאופרד של צבא שבדיה.
 

תחמושת 'חצב' לטנקים מתאימה לטנקים בנאט"ו שהנם בעלי קנה חלק-קדח בקוטר 120 מ"מ. לדברי אלביט "צבא שבדיה בחר בתחמושת חצב לטנקים בכדי לשפר את כוח האש ואת היכולת של הטנקים לפעול מול מגוון מטרות". נזכיר כי גם צבא פינלנד החליט בתחילת 2020 לרכוש את התחמושת עבור טנקי הליאופרד שבשימושו.

 

תקציב הביטחון של שבדיה עמד בשנת 2021 על כ-6.7 מיליארד דולר והיווה 1.2% מהתמ"ג השבדי, שבדיה הודיעה בשנה האחרונה על הגדלת התקציב ומתכננת להגיע לתקציב של 9.3 מיליארד דולר תוך 3 שנים (1.5% מהתמ"ג השבדי) ובעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה ראש ממשלת שבדיה הודיעה כי בכוונת ממשלת שבדיה להגדיל את תקציב הביטחון עד ל-2% מהתמ"ג, אבל צריך לזכור כי לא מדובר במדינה עם צבא חזק. יש לו 24 אלף חיילים בשירות סדיר, ו-31 אלף במילואים (לעומת 900 אלף חיילי סדיר לרוסיה ויותר מ-2 מיליון משרתי מילואים).

חברת הבת של אלביט גם זכתה לאחרונה בחוזה לספק מערכות ניהול קרב לחיל הים השבדי, והחברה גם מספקת לשבדיה מערכות תקשורת טקטית דיגיטלית, מערכות מודיעין לחיל הים השבדי, ומערכות אוויוניקה, ל"א וקסדות טייסים למטוס הקרב השבדי – הגריפן.  

 

יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל אלביט יבשה ותעש: "אני מאמין כי הבחירה הזו של שבדיה מדגישה את ההכרה הגוברת של צבאות מערביים באיכות הייחודית של פורטפוליו המוצרים שלנו".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יפתח 21/03/2022 18:19
    הגב לתגובה זו
    לא צויין בכתבה מה יתרונם של הפגזים האלה על פני פגזים אחרים ? כלומר האם מדובר בפגזים יותר חזקים או בעלי חדירה יותר חזקה .
  • תותחן בחשן 22/03/2022 16:42
    הגב לתגובה זו
    חצבים הם פגזים נפיצים לא הם לא חודרים טנקים
  • רועי 22/03/2022 04:02
    הגב לתגובה זו
    זה מה שמעניין אותך
  • 1.
    מייק1 21/03/2022 10:46
    הגב לתגובה זו
    המניה תתרומם חזק - המלצת קניה חזקה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".