בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

למרות הלחץ הציבורי והרגולציה מחירי התרופות עלו מתחילת שנה ב-6.6%

יצרניות התרופות נוהגות להעלות מחירים בשבועות הראשונים של השנה; לאור תשומת הלב הציבורית והלחץ הרגולטורי התמתנה העלאת המחירים המסורתית והשנה הייתה פחות משיעור האינפלציה
גיא טל | (1)

נושא מחירי התרופות הוא אחד הנושאים שבליבו של הדיון הפוליטי והאזרחי בארצות הברית, כשפעילות חברות התרופות נמצאת תחת זכוכית מגדלת ציבורית. בכל זאת רשת FOX מדווחת כי מאז תחילת השנה העלו יצרני התרופות את מחירי התרופות לסרטן, סכרת ותרופות נוספות הדורשות מרשם רופא, בשיעור ממוצע של 6.6%. יצרניות התרפות נוהגות להעלות מחירים בשבועות הראשונים של כל שנה. בשנה שעברה עלו המחירים של 893 תרופות ב-4.5% בממוצע.

על פי הדו"ח שחובר על ידי חברת Rx Saving Solutions המפתחת תוכנת ייעוץ להשגת תוכניות בריאות יותר למעסיקים, מתחילת השנה עד ה-20 בינואר העלו 150 יצרניות תרופות את מחיריהן של 866 מוצרים בארצות הברית. יש לציין שזוהי עלייה נמוכה יחסית לשנים קודמות, ואפילו לא מגיעה לשיעור האינפלציה השנתי בארצות הברית שעומד על 7% בשנה האחרונה. 

בעבר העלו היצרניות את המחירים בשיעורים גבוהים יותר, ולעיתים קרובות בשיעור דו ספרתי. עקב תשומת הלב הציבורית והלחץ הפוליטי מצד שתי המפלגות הגדולות, יחד עם הרגולציה הגוברת בנושא הגבילו את עצמן יצרניות התרופות להעלאות מחירים חד ספרתיות מתונות, והשנה, כאמור, עוד פחות מעליית המחירים הכללית במשק האמריקאי. 

העלאת המחירים לא משפיעה תמיד באופן מלא על הכנסות החברות כיון שלחברות הביטוח הגדולות ישנו כוח מיקוח רחב מול חברות התרופות, והן זוכות להנחה שמעקרת כמעט את כל העלאות המחיר. כך לדוגמה תוכנית הביטוח הממשלתית לאנשים מיעוטי יכולת, מדיקייר, דורשת הנחה על כל העלאת מחירים מעבר לשיעור האינפלציה. מדיקייר היא צרכנית תרופות בעלת נתח שוק שהולך וגדל בעקביות ובעלת השפעה עצומה על שוק התרופות. 

בנוסף, ממשל ביידן פועל במסגרת התקציב שהוא שואף לאשר לעגן תקנות חדשות בתחום התרופות, וביניהן ששום תוכנית ביטוח ממשלתית או פרטית לא תקבל שום העלאת מחיר מעבר לשיעור האינפלציה, כך שמדיניותה של מדיקייר תהפוך להיות כללית. בנוסף נקבע במסגרת התקנות שיפתח משא ומתן ביחס למחירן של מספר תרופות יקרות במיוחד. 

כמה מהתרופות הנמכרות ביותר בארצות הברית, ביניהן כאלו שעלותן השנתית למטופל היא מאות אלפי דולרים, נכללות ברשימה. חברת ABBVie ABBVIE העלה את מכירת התרופה האנטי דלקתית שלה Humira ב-7%. בריסול מאיירס BRISTOL-MYERS SQUIBB העלתה את מחיר התרופה Eliquis לדילול הדם שהיא מייצרת עם פייזר PFIZER ב-6%, אלי לילי ELI LILLY & COMPANY העלתה את התרופה שלה לסכרת ב--5%, וכך עוד חברות רבות. 

דובר חברת בריסטול מאיירס מסר כי כי המחיר נטו לתרופה ישאר זהה וכי גם העלאת המחיר הרשמית היא מתחת לשיעור האינפלציה, ובנוסף שהועלו מחירים רק של תרופות שעדיין נמצאות בהליך מחקרי קליני. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 31/01/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    במחירים כי חברות עמוסות באגחי"ם והם צריכות לממן את האג"ח שלהם בסביבת ריבית גבוהה מה שמצריך העלאה כדי לממן את זה. כן זה גלגל שמזין את עצמו. דבר נוסף זה העליה במשכורות שמשפיע על הוצאות החברות. ככל שהן דו ספרתיות שיורד ישר לרמת המחיר של המוצר. אנחנו רגילים לחברות הייטק שהמרווח שלהם גדול והן יכולות לספוג אבל שאתה מייצר מוצר עליה בשכר משפיע ישר על המחירים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.