בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

למרות הלחץ הציבורי והרגולציה מחירי התרופות עלו מתחילת שנה ב-6.6%

יצרניות התרופות נוהגות להעלות מחירים בשבועות הראשונים של השנה; לאור תשומת הלב הציבורית והלחץ הרגולטורי התמתנה העלאת המחירים המסורתית והשנה הייתה פחות משיעור האינפלציה
גיא טל | (1)

נושא מחירי התרופות הוא אחד הנושאים שבליבו של הדיון הפוליטי והאזרחי בארצות הברית, כשפעילות חברות התרופות נמצאת תחת זכוכית מגדלת ציבורית. בכל זאת רשת FOX מדווחת כי מאז תחילת השנה העלו יצרני התרופות את מחירי התרופות לסרטן, סכרת ותרופות נוספות הדורשות מרשם רופא, בשיעור ממוצע של 6.6%. יצרניות התרפות נוהגות להעלות מחירים בשבועות הראשונים של כל שנה. בשנה שעברה עלו המחירים של 893 תרופות ב-4.5% בממוצע.

על פי הדו"ח שחובר על ידי חברת Rx Saving Solutions המפתחת תוכנת ייעוץ להשגת תוכניות בריאות יותר למעסיקים, מתחילת השנה עד ה-20 בינואר העלו 150 יצרניות תרופות את מחיריהן של 866 מוצרים בארצות הברית. יש לציין שזוהי עלייה נמוכה יחסית לשנים קודמות, ואפילו לא מגיעה לשיעור האינפלציה השנתי בארצות הברית שעומד על 7% בשנה האחרונה. 

בעבר העלו היצרניות את המחירים בשיעורים גבוהים יותר, ולעיתים קרובות בשיעור דו ספרתי. עקב תשומת הלב הציבורית והלחץ הפוליטי מצד שתי המפלגות הגדולות, יחד עם הרגולציה הגוברת בנושא הגבילו את עצמן יצרניות התרופות להעלאות מחירים חד ספרתיות מתונות, והשנה, כאמור, עוד פחות מעליית המחירים הכללית במשק האמריקאי. 

העלאת המחירים לא משפיעה תמיד באופן מלא על הכנסות החברות כיון שלחברות הביטוח הגדולות ישנו כוח מיקוח רחב מול חברות התרופות, והן זוכות להנחה שמעקרת כמעט את כל העלאות המחיר. כך לדוגמה תוכנית הביטוח הממשלתית לאנשים מיעוטי יכולת, מדיקייר, דורשת הנחה על כל העלאת מחירים מעבר לשיעור האינפלציה. מדיקייר היא צרכנית תרופות בעלת נתח שוק שהולך וגדל בעקביות ובעלת השפעה עצומה על שוק התרופות. 

בנוסף, ממשל ביידן פועל במסגרת התקציב שהוא שואף לאשר לעגן תקנות חדשות בתחום התרופות, וביניהן ששום תוכנית ביטוח ממשלתית או פרטית לא תקבל שום העלאת מחיר מעבר לשיעור האינפלציה, כך שמדיניותה של מדיקייר תהפוך להיות כללית. בנוסף נקבע במסגרת התקנות שיפתח משא ומתן ביחס למחירן של מספר תרופות יקרות במיוחד. 

כמה מהתרופות הנמכרות ביותר בארצות הברית, ביניהן כאלו שעלותן השנתית למטופל היא מאות אלפי דולרים, נכללות ברשימה. חברת ABBVie ABBVIE העלה את מכירת התרופה האנטי דלקתית שלה Humira ב-7%. בריסול מאיירס BRISTOL-MYERS SQUIBB העלתה את מחיר התרופה Eliquis לדילול הדם שהיא מייצרת עם פייזר PFIZER ב-6%, אלי לילי ELI LILLY & COMPANY העלתה את התרופה שלה לסכרת ב--5%, וכך עוד חברות רבות. 

דובר חברת בריסטול מאיירס מסר כי כי המחיר נטו לתרופה ישאר זהה וכי גם העלאת המחיר הרשמית היא מתחת לשיעור האינפלציה, ובנוסף שהועלו מחירים רק של תרופות שעדיין נמצאות בהליך מחקרי קליני. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 31/01/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    במחירים כי חברות עמוסות באגחי"ם והם צריכות לממן את האג"ח שלהם בסביבת ריבית גבוהה מה שמצריך העלאה כדי לממן את זה. כן זה גלגל שמזין את עצמו. דבר נוסף זה העליה במשכורות שמשפיע על הוצאות החברות. ככל שהן דו ספרתיות שיורד ישר לרמת המחיר של המוצר. אנחנו רגילים לחברות הייטק שהמרווח שלהם גדול והן יכולות לספוג אבל שאתה מייצר מוצר עליה בשכר משפיע ישר על המחירים
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.