מאנדיי הנפקה בנאסדק
צילום: נאסדק

2021 הייתה טובה לחברות ישראליות; גיוסים והנפקות בהיקף של 82.4 מ' ד'

חברות ישראליות רשמו שיא בהיקף הכספי בעסקאות רכישה והנפקות - צמיחה של 520% ביחס לשנה שעברה, בה הסכום הכולל של אקזיטים והנפקות עמד על 15.4 מיליארד דולר
סתיו קורן |

לפי ד"וח חדש שפורסם, של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel, נרשם שיא בהיקף הכספי בעסקאות רכישה והנפקות אשר הסתכמו בסכום של כ-82.4 מיליארד דולר, עליה של כ-520% לעומת שנת 2020, שבה היה סכום כולל של כ-15.4 מיליארד דולר.

כמו כן, השנה נרשמו 171 עסקאות, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 60 עסקאות בסך הכל. אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך סך כל האקזיטים (הנפקות, מיזוגים ורכישות), אשר נוטרלו מהדו"ח בשל העובדה כי נכללו בדוחות החברה עת נעשתה הנפקה או מכירה קודמת, אז סך העסקאות בשנת 2021 הסתכם לסכום כולל של כ-99.2 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לשנת 2020 בה סך עסקאות ההמשך הסתכמו לכ-17.1 מיליארד דולר. בולטת במיוחד בעסקאות המשך הינה הנפקת פלייטיקה , בשווי של כ-13 מיליארד דולר.

ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC ישראל מציין: "בשנה הקודמת, בימים אלה ממש, סיכמנו על גבי דוח זה עשור מופלא להיי-טק הישראלי. כושר ההסתגלות המהיר ויכולת ההתאוששות של שוק הטכנולוגיה המקומי נתנו אותותיהם כבר במחצית השנייה של השנה הקודמת". אמר ויצנבליט.

 

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו- האם זה יהיה ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר שמוביל בבית שלו? (להצבעה לחצו כאן)
 

ירון ויצנבליט, צילום: יח"צ

"שבה ניצב העולם עם התמודדות כלכלית וחברתית, המתרחשת, יש להניח, רק פעם בכמה מאות שנה. אם נודה על האמת, תחזיותינו היו אמנם אופטימיות ביותר ונסמכו רבות על היכרותנו עם יכולותיה וחוסנה של התעשייה המקומית, אך לא היה בה בכדי לשער ולנבא את מידת ההצלחה אותה נחווה בפתחו של העשור השלישי למילניום זה והמספרים מדברים בעד עצמם".

נצפתה מגמת עלייה גם בשווי ממוצע לעסקה - עם מספר שיא של 482 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ-190% מהשנה הקודמת שבה שווי ממוצע לעסקה הסתכם ב-257 מיליון דולר.

בנטרול הנפקות, מדובר בשנת שיא גם עבור עסקאות הרכישה אשר הסתכמו ל-99 עסקאות בשווי של 11.5 מיליארד דולר (עלייה של כ-180% לעומת שנת 2020) ו-117 מיליון דולר בממוצע לעסקה. זאת לעומת שנת 2020 בה היו 41 עסקאות רכישה בשווי של 6.1 מיליארד דולר ו-150 מיליון דולר ממוצע לעסקה. ניתן לראות כי היקף עסקאות הרכישה וסכומן הכולל הוכפל ביחס לנתונים שהוצגו בשנת 2020.

קיראו עוד ב"גלובל"

השנה, מספר העסקאות אשר חצו את רף המיליארד דולר בקרב חברות טכנולוגיה – הסתכם בלא פחות מ- 21 פעמים. כולן הנפקות, מתוכן 20 הנפקות התרחשו בארה"ב.

שיא מבחינת הנפקות – 72 הנפקות לשנת 2021 בסכום שווי כולל של כ-71 מיליארד דולר, זאת לעומת שנת 2020 בה נרשמו 19 הנפקות בלבד בסכום שווי כולל של כ-9.3 מיליארד דולר. גודל עסקת הנפקה ממוצע לשנת 2021 עומד על 985 מיליון דולר, לעומת 489 מיליון דולר בשנת 2020, זאת בשל ההנפקות (כולל ספאקים) בארה"ב.

ההנפקה בעלת השווי הגבוה ביותר הינה  איירון סורס  שהונפקה בשווי של 11 מיליארד דולר. אחריה נרדמו החברות  סנטינל וואן  שהונפקה בשווי של 9 מיליארד דולר - מאנדיי  בשווי של 6.8 מיליארד דולר.

השנה נרשמה עלייה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית עם 45 העסקאות הנפקה של חברות הייטק – בראשן הנפקות של   נאייקס 1.84%  בשווי של 1 מיליארד דולר ו- גלאסבוקס  בשווי של 350 מיליון דולר.

בשנת 2021 התרחשו 28 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 69.7 מיליארד דולר, זאת לעומת 6 עסקאות משמעותיות בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר בשנת 2020. נתח עסקאות של 10 מיליון דולר – 50 מיליון דולר ממשיך להוביל גם השנה עם 67 עסקאות המהוות 39% מסך העסקאות, זאת לעומת 24 עסקאות בשנה שעברה.

מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות העומד על כ-40.6 מיליארד דולר, ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2020 בה הסך הכולל עמד על 7.4 מיליארד דולר. מגזר נוסף שמראה עלייה משמעותית הוא האינטרנט עם סך כולל של כ-23.8 מיליארד דולר והמשך צמיחה בין היתר מהנפקת חברת IronSource. בתעשיית מדעי החיים אמנם ניכרת עלייה של הסכום הכולל ל-5 מיליארד דולר, זאת לעומת 2.7 מיליארד דולר בשנת 2020, אך עם זאת מדובר בירידה משמעותית של נפח העסקאות לעומת מגזרים אחרים – 6%, זאת לעומת 17% בשנה שעברה.

ומה יהיה בשנת 2022?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.