בהודו המדינה מוכרת חברת תעופה, אצלנו המדינה "מלאימה" את אל על
עוד לפני הקורונה אל על היתה חברה גוססת שמובלת על ידי וועדי העובדים שלה לאובדן והקורונה האיצה את התהליך. אז הכניסו בעל שליטה חדש שכנראה אוהב לזרוק כסף לפח ויחד איתו המדינה המשיכה לזרוק מאות מיליוני דולרים על אל על. במקום לעזור לאלפי ואפילו רבבות עסקים קטנים, שפכו את הכסף על אל על הענקית - זה לא עזר, וזה היה ברור. כתבנו בזמן אמת שהכסף לא יספיק. אז אל על חזרה שוב לבקש מהמדינה. באוצר עושים שרירים, אבל אל תתרגשו, בסוף הם יעבירו. הלכה למעשה, אל על מעין הולאמה. מצב הפוך להפרטה. אבל הולאמה "רע". הולאמה בלי לקבל שליטה, הולאמה בלי שום אפשרות לדיבידנדים. בעולם זה הפוך. הודו בעצם הפריטה את חברת התעופה שלה. חברת הענק טאטא רוכשת מהממשלה את אייר אינדיה תמורת 4.2 מיליארד דולר. לאייר אינדיה מעל 130 מטוסים והיא צברה חובות של כמעט 10 מיליארד דולר. חלק גדול מהחובות יימחק, אבל למדינה לא תהיה שום ערבות ושום צורך להמשיך לתמוך בחברה (להבדיל מהמצב אצלנו - תמיכה אינסופית באל על). טאטא מפעילה שתי חברות תעופה בהודו. האשונה, וויסטארה, שפועלת בשותפות עם סינגפור איירליינז, והשנייה - אייראסיה אינדיה, חברת תעופה מוזלת שפועלת במשותף עם AirAsiaBhd Malaysia. לא ברור אם בכוונת טאטא למזג בין הפעילויות וברור שיש סינרגיה ויתרון לגודל, אך המותג של אייר אינדיה חזק ונראה שבכוונת טאטא להשאיר אותו.
- 30.יריב 10/10/2021 20:45הגב לתגובה זוביזפורטל,לא מתאים לכם התגובה הזאת. מה יש להבין,כל חברות התעופה פשטו רגל בעולם,הענף עובד על מחזורי מסחר של מילארדים ורווח נקי זעום, לא קשור לשכר העובדים המשבר קורונה הקריס את כל התעופה. הכתב לא מודע לדברים שאלעל עושה והם חסויים... והמבין יבין
- 29.רפאל 10/10/2021 18:30הגב לתגובה זוצריכים את אל על אבל הגיע הזמן לעשות סדר" וניקיון" בחברה
- 28.מיר 10/10/2021 14:21הגב לתגובה זוחברה מעולה מה הבעיה שלכם הביטחון בראש אין עליהם.
- 27.רפי 10/10/2021 13:04הגב לתגובה זוכל עוד המדינה תסמן את אל על כנכס לאומי אסטרטגי לא יכול כל שינוי.
- 26.עופר 10/10/2021 12:54הגב לתגובה זוישראל שונה מהודו, ברגע שפורצת מלחמה אלעל הינה החברה היחידה שמקיימת קשר לישראל וממנה, בל נשכח זאת
- 25.אנונימי 10/10/2021 12:39הגב לתגובה זומערכת ביזפורטל לא בדקה את העובדות. המדינה מחזיקה כ15 אחוז מהחברה בתמורה לכ40 מליון דולר שהושקעו במניות בהנפקה לפני שנה. בנוסף המדינה הלוותה לאלעל 210 מליון דולר כנגד כרטיסי טיסה לאנשי הביטחון לעשרים שנה הקרובות. חברת אלעל עוברת בחסות הקורונה תהליך התייעלות מדהים. המדינה תרוויח מההשקעה ברגע שאירוע הקורונה יסתיים. אני אוסף ניירות של אלעל.
- 24.איו לאל ברירה אלא להתמזג או להמכר (ל"ת)Dd 10/10/2021 11:28הגב לתגובה זו
- 23.אין שם של כתב 10/10/2021 11:05הגב לתגובה זוהכתבה היא אנונימית. כנראה אין שום אדם שרוצה להזדהות עם המגמתיות והארסיות
- 22.יגאל קולוף 10/10/2021 10:57הגב לתגובה זולהבדיל אלפי הבדלות, המעמד הגיאופוליטי של ישראל בעולם מחייב שתהיה לה לפחות חברת תעופה אחת שנשלטת ומפוקחת על ידי מדינת ישראל. ישראל, שלא כמו הודו, נתונה לחרמות (רק לפני 15 שנה ראינו את זה באחד מהמבצעים בעזה, כאשר חברות תעופה רבות פשוט הפסיקו לטוס מישראל ואליה בשל חרם). ישראל חייבת שתהיה לה חברה שנשלטת על ידי יהודים, ושיש לה מחויבות להמשיך לטוס בכל מצב. ישראל גם חייבת חברת תעופה עם סטנדרטיים ביטחוניים גבוהים להטסת אנשי ועובדי הממשל. מעבר לכך, קיומה של חברת תעופה עם מעמד מעין לאומי הוא צורך אמיתי. לכן אל על צריכה להיתמך - בגבולות הסביר - על ידי הממשלה. אגב, בניגוד למגמתיות של הכתב, חברות תעופה לאומיות בעולם המערבי חולצו ונתמכו על ידי הממשלות שלהן. היכן הדוגמאות האלה?? אני אגב שונא את אלעל בכל נימי נפשי. חברה מתועבת. אבל ההבדל הוא שאני מבין גם שזה רע במיעוטו, רע שנדרש לשמור עליו. כתבה מטומטמת שמעידה על חוסר הבנה מוחלט.
- 21.דרור 10/10/2021 09:36הגב לתגובה זושופכים כסף טוב על ניהול כושל .הדרך חייבת להיות הפוכה או לפחות הדדית .
- 20.עובד אלעל 10/10/2021 09:12הגב לתגובה זואייר אינדיה בחובות מטורפים ורכשה אותה חברת ענק, ההבדל בישראל שאת אלעל אין שום גוף שיכול לרכוש בגלל הגבלות שמטילה המדינה. הכתב והפורטל ההזוי לא ירדו ולא יורדים לעולם לעומק הבעיה אלא רק מסיטים את הגולשים
- 19.אלעל (ל"ת)מה זה משנה 10/10/2021 09:07הגב לתגובה זו
- 18.דודו 10/10/2021 07:18הגב לתגובה זואנחנו לא הודו- חייבים להיות מדינה שתוכל להתנהל באופן תקין אם יהיה חרם על ישראל. השיקולים ממש לא רק כלכליים.
- גיב מי 10/10/2021 09:52הגב לתגובה זומאיזה גלות הבאת אותו? לא דובר אף פעם על פירוק של אל על,אלא על מכירתה לגוף אחר שיקנה אותה (כנראה בזול) וינסה לאושש אותה. מצב שבו המדינה ממשיכה להזרים כסף לחברה הוא הלכה למעשה סבסוד של בעלי המניות
- שאול 10/10/2021 09:37הגב לתגובה זולא נשמע שחבית ללא תחתית תחזיק את המדינה בביצים .
- מוסיק 10/10/2021 09:25הגב לתגובה זוקישקוש לאל על אין זכות קיום ,עובדה.
- 17.מלאימון 10/10/2021 05:10הגב לתגובה זועם כל הכסף שהמדינה זרקה על החברה הכושלת הזו, עוד מכירה של אלעל תגרום לאלפי מפוטרים, על מנת "להבריא" את החברה ולקצץ עלויות ותקורות. אלו שיפוטרו לא היו טייסים או נשות ואנשי הנהלה, אלא העובדים הכי חלשים בשרשרת.
- 16.ממשלת חלם (ל"ת)א.א 10/10/2021 04:45הגב לתגובה זו
- 15.אני טובע 09/10/2021 23:46הגב לתגובה זוגיבוב של שטויות וחצי אמיתות
- 14.מגמתיות נגד אלעל (ל"ת)כתבה ריקה מתוכן 09/10/2021 21:54הגב לתגובה זו
- 13.משה 09/10/2021 21:35הגב לתגובה זושיש כתבות שליליות ברצף זה הזמן לקנות את המניה. בהצלחה
- 12.רבקה 09/10/2021 21:25הגב לתגובה זוואז אפשר לקנות את החברה בגרושים.
- 11.אלי 09/10/2021 21:05הגב לתגובה זובארהב סייעה המדינה ל 5 חברות תעופה במליארדי דולריםבגרמניה סייעה הממשלה ללופטהנזהכך בכל העולםאבל הבורות של הכותב נאחזת בהודו שהיא מעצמה קפיטלסטית עולמית כמובןבושה לאתר שהכותב כזה חאפר
- u took the words out of my mouth (ל"ת)דניאלס 10/10/2021 10:37הגב לתגובה זו
- 10.סתם אחד 09/10/2021 20:59הגב לתגובה זוהמנהלים ואנשי הוועדים גנבו את אל על.
- 9.אבל אתם מגזימים קצת עם השנאה לחברה (ל"ת)גם אני לא חובב אלעל 09/10/2021 20:53הגב לתגובה זו
- 8.גיל 09/10/2021 20:51הגב לתגובה זוחברת התעופה הלאומית שלנו היא פה כדי להישאר. לך שתה מים.
- 7.משקיע 09/10/2021 20:46הגב לתגובה זוליוצאי חיל אויר על חשבון משלמי המיסים
- 6.נו, אז בהודו זה אחרת...בכל מדינה זה בהתאם למצב (ל"ת)ג'סי 09/10/2021 20:41הגב לתגובה זו
- 5.קונדסון 09/10/2021 20:03הגב לתגובה זולפרק ולהרכיב מחדש
- 4.שום 09/10/2021 20:00הגב לתגובה זונקודה.
- 3.ליאורה 09/10/2021 19:59הגב לתגובה זולמה צריך את אלעל... ביזפורטל, תרגיעו ותתעסקו במה שאתם מבינים.
- 2.ת"אביבית 09/10/2021 19:33הגב לתגובה זוכסף ציבורי הושלך על אל-על בבעלות משפ' מוזס בורוביץ. מוזס ? תזכירו לנו לאן מוביל שם זה ומה ניתן להשיג באמצעותו. שאלו את שרת התחבורה בשנה האחרונה.
- 1.אל על 09/10/2021 19:28הגב לתגובה זוהלאימה גם את כיל ואת חברות הגז. עובדה שרציו תקועה שנים . כל הכסף הולך למדינה ולמשקיעים פירורים. כיל נותנת דיבידנד עלוב כי הממשלה מקבלת תמלוגים שישנסקי 1 ושישנסקי 2 . כנל עם הגז. שתלאים את אל על עד שתגיע ממשלה אחרת ותשחרר . ככה זה בישראל גלי קומוניזים והלאמות ואחכ גלי כלכלהחופשית. מדינה לא נורמלית
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.
לנדבאזז בדרך לנאסד"ק: חברת הפינטק מציגה זינוק בהכנסות ונערכת להנפקה לפי 1.5-1.3 מיליארד דולר
אחרי הנפקת VIA, עוד חברה סמי-ישראלית בדרך לוול סטריט - יזמים ישראלים, צוות גדול בישראל, רישום בבוסטון
לנדבאזז חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית. החברה הגישה תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) במטרה להנפיק מניות בנאסד"ק תחת הסימול LBZZ. ההערכות הן כי השווי בהנפקה יעמוד על 1.5-1.3 מיליארד דולר. ההנפקה הזו מצטרפת להשלמת ההנפקה של VIA לאחרונה כשאתמול המניה מטפסת בכ-7% לשווי של כ-3.9 מיליארד דולר
קפיצת מדרגה בצמיחה וברווחיות
לפי התשקיף, ההכנסות החברה שמספקת הלוואות לפי אלגוריתם מסוים, קפצו ב-38% במחצית הראשונה ל-173 מיליון דולר, לעומת 125.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, הרווח הנקי הוכפל והגיע ל־11.1 מיליון דולר, לעומת 5.6 מיליון דולר אשתקד.
היקף ההלוואות שהעמידה החברה במחצית הראשונה של השנה טיפס ל-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 53% בהשוואה לשנה שעברה. בשנת 2024 כולה עמד היקף ההלוואות על 1.5 מיליארד דולר, גידול של 38% לעומת השנה הקודמת.
ה־EBITDA המתואם לשנת 2024 עמד על 44.4 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הוא הסתכם בכ-23 מיליון דולר.
חד-קרן ישראלי בבוסטון
לנדבאזז נוסדה בבוסטון בשנת 2015 על ידי קלמר ורביב, שהכירו במהלך לימודיהם ב־MIT. קלמר, כיום מנכ"ל החברה, עבד בעבר בקבוצת ההשקעות בטכנולוגיה של דויטשה בנק בבוסטון. רביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מחזיק בדוקטורט במדעי המחשב מהטכניון ושימש כחוקר פוסט־דוקטורט ב־MIT.
החברה הוכתרה רשמית כחד-קרן בשנת 2023 לאחר שחצתה שווי של מיליארד דולר. מאז המשיכה להתרחב בקצב מהיר, הן בהיקפי האשראי והן במספר סוכנויות הרכב שעובדות עמה. כיום היא משרתת יותר מ-2,100 סוכנויות ברחבי ארה"ב ופועלת בשוק מוערך בלמעלה מ-700 מיליארד דולר.
