בהודו המדינה מוכרת חברת תעופה, אצלנו המדינה "מלאימה" את אל על
עוד לפני הקורונה אל על היתה חברה גוססת שמובלת על ידי וועדי העובדים שלה לאובדן והקורונה האיצה את התהליך. אז הכניסו בעל שליטה חדש שכנראה אוהב לזרוק כסף לפח ויחד איתו המדינה המשיכה לזרוק מאות מיליוני דולרים על אל על. במקום לעזור לאלפי ואפילו רבבות עסקים קטנים, שפכו את הכסף על אל על הענקית - זה לא עזר, וזה היה ברור. כתבנו בזמן אמת שהכסף לא יספיק. אז אל על חזרה שוב לבקש מהמדינה. באוצר עושים שרירים, אבל אל תתרגשו, בסוף הם יעבירו. הלכה למעשה, אל על מעין הולאמה. מצב הפוך להפרטה. אבל הולאמה "רע". הולאמה בלי לקבל שליטה, הולאמה בלי שום אפשרות לדיבידנדים. בעולם זה הפוך. הודו בעצם הפריטה את חברת התעופה שלה. חברת הענק טאטא רוכשת מהממשלה את אייר אינדיה תמורת 4.2 מיליארד דולר. לאייר אינדיה מעל 130 מטוסים והיא צברה חובות של כמעט 10 מיליארד דולר. חלק גדול מהחובות יימחק, אבל למדינה לא תהיה שום ערבות ושום צורך להמשיך לתמוך בחברה (להבדיל מהמצב אצלנו - תמיכה אינסופית באל על). טאטא מפעילה שתי חברות תעופה בהודו. האשונה, וויסטארה, שפועלת בשותפות עם סינגפור איירליינז, והשנייה - אייראסיה אינדיה, חברת תעופה מוזלת שפועלת במשותף עם AirAsiaBhd Malaysia. לא ברור אם בכוונת טאטא למזג בין הפעילויות וברור שיש סינרגיה ויתרון לגודל, אך המותג של אייר אינדיה חזק ונראה שבכוונת טאטא להשאיר אותו.
- 30.יריב 10/10/2021 20:45הגב לתגובה זוביזפורטל,לא מתאים לכם התגובה הזאת. מה יש להבין,כל חברות התעופה פשטו רגל בעולם,הענף עובד על מחזורי מסחר של מילארדים ורווח נקי זעום, לא קשור לשכר העובדים המשבר קורונה הקריס את כל התעופה. הכתב לא מודע לדברים שאלעל עושה והם חסויים... והמבין יבין
- 29.רפאל 10/10/2021 18:30הגב לתגובה זוצריכים את אל על אבל הגיע הזמן לעשות סדר" וניקיון" בחברה
- 28.מיר 10/10/2021 14:21הגב לתגובה זוחברה מעולה מה הבעיה שלכם הביטחון בראש אין עליהם.
- 27.רפי 10/10/2021 13:04הגב לתגובה זוכל עוד המדינה תסמן את אל על כנכס לאומי אסטרטגי לא יכול כל שינוי.
- 26.עופר 10/10/2021 12:54הגב לתגובה זוישראל שונה מהודו, ברגע שפורצת מלחמה אלעל הינה החברה היחידה שמקיימת קשר לישראל וממנה, בל נשכח זאת
- 25.אנונימי 10/10/2021 12:39הגב לתגובה זומערכת ביזפורטל לא בדקה את העובדות. המדינה מחזיקה כ15 אחוז מהחברה בתמורה לכ40 מליון דולר שהושקעו במניות בהנפקה לפני שנה. בנוסף המדינה הלוותה לאלעל 210 מליון דולר כנגד כרטיסי טיסה לאנשי הביטחון לעשרים שנה הקרובות. חברת אלעל עוברת בחסות הקורונה תהליך התייעלות מדהים. המדינה תרוויח מההשקעה ברגע שאירוע הקורונה יסתיים. אני אוסף ניירות של אלעל.
- 24.איו לאל ברירה אלא להתמזג או להמכר (ל"ת)Dd 10/10/2021 11:28הגב לתגובה זו
- 23.אין שם של כתב 10/10/2021 11:05הגב לתגובה זוהכתבה היא אנונימית. כנראה אין שום אדם שרוצה להזדהות עם המגמתיות והארסיות
- 22.יגאל קולוף 10/10/2021 10:57הגב לתגובה זולהבדיל אלפי הבדלות, המעמד הגיאופוליטי של ישראל בעולם מחייב שתהיה לה לפחות חברת תעופה אחת שנשלטת ומפוקחת על ידי מדינת ישראל. ישראל, שלא כמו הודו, נתונה לחרמות (רק לפני 15 שנה ראינו את זה באחד מהמבצעים בעזה, כאשר חברות תעופה רבות פשוט הפסיקו לטוס מישראל ואליה בשל חרם). ישראל חייבת שתהיה לה חברה שנשלטת על ידי יהודים, ושיש לה מחויבות להמשיך לטוס בכל מצב. ישראל גם חייבת חברת תעופה עם סטנדרטיים ביטחוניים גבוהים להטסת אנשי ועובדי הממשל. מעבר לכך, קיומה של חברת תעופה עם מעמד מעין לאומי הוא צורך אמיתי. לכן אל על צריכה להיתמך - בגבולות הסביר - על ידי הממשלה. אגב, בניגוד למגמתיות של הכתב, חברות תעופה לאומיות בעולם המערבי חולצו ונתמכו על ידי הממשלות שלהן. היכן הדוגמאות האלה?? אני אגב שונא את אלעל בכל נימי נפשי. חברה מתועבת. אבל ההבדל הוא שאני מבין גם שזה רע במיעוטו, רע שנדרש לשמור עליו. כתבה מטומטמת שמעידה על חוסר הבנה מוחלט.
- 21.דרור 10/10/2021 09:36הגב לתגובה זושופכים כסף טוב על ניהול כושל .הדרך חייבת להיות הפוכה או לפחות הדדית .
- 20.עובד אלעל 10/10/2021 09:12הגב לתגובה זואייר אינדיה בחובות מטורפים ורכשה אותה חברת ענק, ההבדל בישראל שאת אלעל אין שום גוף שיכול לרכוש בגלל הגבלות שמטילה המדינה. הכתב והפורטל ההזוי לא ירדו ולא יורדים לעולם לעומק הבעיה אלא רק מסיטים את הגולשים
- 19.אלעל (ל"ת)מה זה משנה 10/10/2021 09:07הגב לתגובה זו
- 18.דודו 10/10/2021 07:18הגב לתגובה זואנחנו לא הודו- חייבים להיות מדינה שתוכל להתנהל באופן תקין אם יהיה חרם על ישראל. השיקולים ממש לא רק כלכליים.
- גיב מי 10/10/2021 09:52הגב לתגובה זומאיזה גלות הבאת אותו? לא דובר אף פעם על פירוק של אל על,אלא על מכירתה לגוף אחר שיקנה אותה (כנראה בזול) וינסה לאושש אותה. מצב שבו המדינה ממשיכה להזרים כסף לחברה הוא הלכה למעשה סבסוד של בעלי המניות
- שאול 10/10/2021 09:37הגב לתגובה זולא נשמע שחבית ללא תחתית תחזיק את המדינה בביצים .
- מוסיק 10/10/2021 09:25הגב לתגובה זוקישקוש לאל על אין זכות קיום ,עובדה.
- 17.מלאימון 10/10/2021 05:10הגב לתגובה זועם כל הכסף שהמדינה זרקה על החברה הכושלת הזו, עוד מכירה של אלעל תגרום לאלפי מפוטרים, על מנת "להבריא" את החברה ולקצץ עלויות ותקורות. אלו שיפוטרו לא היו טייסים או נשות ואנשי הנהלה, אלא העובדים הכי חלשים בשרשרת.
- 16.ממשלת חלם (ל"ת)א.א 10/10/2021 04:45הגב לתגובה זו
- 15.אני טובע 09/10/2021 23:46הגב לתגובה זוגיבוב של שטויות וחצי אמיתות
- 14.מגמתיות נגד אלעל (ל"ת)כתבה ריקה מתוכן 09/10/2021 21:54הגב לתגובה זו
- 13.משה 09/10/2021 21:35הגב לתגובה זושיש כתבות שליליות ברצף זה הזמן לקנות את המניה. בהצלחה
- 12.רבקה 09/10/2021 21:25הגב לתגובה זוואז אפשר לקנות את החברה בגרושים.
- 11.אלי 09/10/2021 21:05הגב לתגובה זובארהב סייעה המדינה ל 5 חברות תעופה במליארדי דולריםבגרמניה סייעה הממשלה ללופטהנזהכך בכל העולםאבל הבורות של הכותב נאחזת בהודו שהיא מעצמה קפיטלסטית עולמית כמובןבושה לאתר שהכותב כזה חאפר
- u took the words out of my mouth (ל"ת)דניאלס 10/10/2021 10:37הגב לתגובה זו
- 10.סתם אחד 09/10/2021 20:59הגב לתגובה זוהמנהלים ואנשי הוועדים גנבו את אל על.
- 9.אבל אתם מגזימים קצת עם השנאה לחברה (ל"ת)גם אני לא חובב אלעל 09/10/2021 20:53הגב לתגובה זו
- 8.גיל 09/10/2021 20:51הגב לתגובה זוחברת התעופה הלאומית שלנו היא פה כדי להישאר. לך שתה מים.
- 7.משקיע 09/10/2021 20:46הגב לתגובה זוליוצאי חיל אויר על חשבון משלמי המיסים
- 6.נו, אז בהודו זה אחרת...בכל מדינה זה בהתאם למצב (ל"ת)ג'סי 09/10/2021 20:41הגב לתגובה זו
- 5.קונדסון 09/10/2021 20:03הגב לתגובה זולפרק ולהרכיב מחדש
- 4.שום 09/10/2021 20:00הגב לתגובה זונקודה.
- 3.ליאורה 09/10/2021 19:59הגב לתגובה זולמה צריך את אלעל... ביזפורטל, תרגיעו ותתעסקו במה שאתם מבינים.
- 2.ת"אביבית 09/10/2021 19:33הגב לתגובה זוכסף ציבורי הושלך על אל-על בבעלות משפ' מוזס בורוביץ. מוזס ? תזכירו לנו לאן מוביל שם זה ומה ניתן להשיג באמצעותו. שאלו את שרת התחבורה בשנה האחרונה.
- 1.אל על 09/10/2021 19:28הגב לתגובה זוהלאימה גם את כיל ואת חברות הגז. עובדה שרציו תקועה שנים . כל הכסף הולך למדינה ולמשקיעים פירורים. כיל נותנת דיבידנד עלוב כי הממשלה מקבלת תמלוגים שישנסקי 1 ושישנסקי 2 . כנל עם הגז. שתלאים את אל על עד שתגיע ממשלה אחרת ותשחרר . ככה זה בישראל גלי קומוניזים והלאמות ואחכ גלי כלכלהחופשית. מדינה לא נורמלית
גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי
חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.
במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.
הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.
בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה על השווקים
הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית
בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.
וול סטריט שור (גרוק)המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר
אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.
השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה. מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה.
דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר
של פיטורים מאז 2009.
חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.
האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.
