אנגלה מרקל והנשי גו ביידן
צילום: Office of the President of the United States

סוף תקופתה של אשת הברזל מהמבורג: לקראת הבחירות בגרמניה

ביום ראשון הגרמנים יצאו להצביע, כשמחליפה של מרקל במפלגה השמרנית לא מטפס בסקרים וכרגע שר האוצר אולף שולץ מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית מוביל. איזו ממשלה (כנראה) תקום ומה צופן העתיד הכלכלי לגרמניה ואירופה?
ארז ליבנה |

לפני שקנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל נבחרה לתפקידה, אי אז ב-2005, הייתה רק אישה אחת דומיננטית ובעלת משקל סגולי גדול כל כך ביבשת אירופה. כמובן שמדובר בראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר מי שכונתה "אשת הברזל", ששלטה ללא עוררין במעצמה הבריטית בין מ-1979 ועד 1990.

ישנן הרבה נקודות השקה בין השתיים. שתיהן הנהיגו מפלגות שמרניות וליברליות. שתיהן הנהיגו את אחת משתי המעצמות החזקות באירופה למעלה מ-10 שנים. שתיהן עשו זאת בתקופות מאוד מאתגרות מבחינה היסטורית – תאצ'ר במלחמה הקרה ואף חילצה את הממלכה הבריטית ממשבר כלכלי חמור, ומרקל במלחמה בטרור ובמשבר הסאב פריים. שתיהן גם שלטו ביד רמה וללא תיגר מצד יריביהן הגבריים, כשכמו גולדה מאיר, אפשר לכנותן ובצדק "הגבר היחיד בממשלה".

ובדומה לתאצ'ר, מרקל שלא רצה לבחירה מחודשת אחרי 16 שנה בשלטון, משאירה אחריה ואקום בהנהגת מפלגתה, האיחוד הנוצרי הדמוקרטי (CDU) ובמדינתה, הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה, כשאמנם קיים מוביל, אבל אנחנו כבר למודי סקרים.

כדי להבין עד כמה ארוכה ומשמעותית היו 4 הקדנציות של מרקל, אז היא החלה כשג'ורג' בוש הבן ישב בבית הלבן, דרך שתי כהונותיו של ברק אובמה, דונלד טראמפ ומסיימת את הקריירה כראש ממשלה עם ג'ו ביידן.

מרקל נתפסה כאי של יציבות. בתחילה יריביה זלזלו בה וחשבו ש"אין לה את זה", רק כדי לראות אותה דורכת עליהם באלגנטיות בדרך לבחירה מחודשת אחרי בחירה מחודשת, עד ששליטתה בגרמניה הייתה ללא עוררין.

בכל מקרה, מרקל הודיעה כבר באוקטובר 2018 כי לא תתמודד שוב. כנראה שנמאס לה, כי אם הייתה מתמודדת סביר להניח שהייתה מנצחת פעם נוספת, למרות ביקורת הולכת וגוברת. מהסקרים האחרונים בגרמניה עולה כי המפלגה השמרנית, ה-CDU, מאבדת לפחות רבע מהקולות שלה, מה שמראה את כוחה של מרקל בזירה הגרמנית.

על המועמדים והסיכויים שלהם בקצרה

ביום ראשון הקרוב הגרמנים יצאו להצביע על עתידם, כשאין מוביל ברור לניצחון. בהתחלה חשבו שמחליפה ב-CDU, מושל מדינת ריין-ווסטפליה, ארמין לאשט, ייכנס לנעליה בטבעיות ויסחף אחריו את ההמונים. אבל זה לא קורה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אחת הסיבות לכך היא שהוא נתפס בעדשות המצלמה כשהוא צוחק בזמן נאום של הנשיא פרנץ-וולטר שטיינמאייר בקיץ האחרון, לאחר השיטפונות הקטלניים שאירעו לפני כחודשיים ושהביאו למותם של למעלה מ-200 בני אדם. לאשט התנצל, אבל לא התאושש בסקרים.

מול לאשט יתמודדו שר האוצר הנוכחי אולף שולץ ממפלגת המרכז שמאל (SPD) ואנאלנה בירבוק ממפלגת הירוקים.

שולץ צבר לא מעט פופלריות לאחר שהעלה בכהונתו את שכר המינימום, שינה את חוקי העבודה ותמך בתוכנית של ביטוח אבטלה בגוש האירו, במיסוי על עסקאות פיננסיות, בהגבלת ההוצאה הציבורית ובעצירה של צבירת חוב ציבורי חדש.

בירבוק מהירוקים תומכת בגיבוש מדיניות חוץ אחודה של האיחוד האירופי, לרבות יצירת כח הגנה צבאי משותף ולצד זאת בקביעת יעד של הפסקת שימוש באנרגיה מבוססת פחם עד לשנת 2030, יחד עם הטלת מכסי פחמן.

על פי הסקרים, נכון לעכשיו שולץ מוביל ביתרון קטן, אך כזה שנמצא בתוך טווח הסטייה הסטטיסטי, כשבחודש שעבר ביצע את נסיקתו המשמעותית אחרי הפדיחה של לאשט. נכון לכרגע, ה-SPD מקבלת 25% מהקולות בעוד ה-CDU מקבלת 22% והירוקים מקבלים 15% מהקולות. בעימות שנערך בתחילת השבוע, שולץ יצא המנצח הברור, כש-42% סברו שהוא ניצח את לאשט, שרק 25% סברו כי ידו הייתה על העליונה.

מה שבטוח זה שלא משנה מי ינצח בבחירות, לא יהיה שינוי מהותי ביחס של גרמניה לאיחוד האירופאי והיא ככל הנראה תמשיך להוביל אותו בגאון, למרות שצרפת מעוניינת להשתחל לעמדת ההנהגה על רקע הוואקום שעלול להיווצר.

לאן הולכת הכלכלה הגרמנית?

בסקירה שפרסם סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר נכתב כי "הסקרים מראים שהתוצאה הסבירה ביותר צפויה להיות קואליציה של שלוש מפלגות, לראשונה בגרמניה מאז 1957".

"המפלגה הנוצרית הדמוקרטית, מפלגתה של אנגלה מרקל שתפרוש מהחיים הפוליטיים לאחר הבחירות, עלולה לאבד את כוחה לאחר שהייתה בקואליציה ב-5 מתוך 7 העשורים האחרונים.

"ארמין לאשט, מחליפה של מרקל, מייצר אהדה מינימלית ברמה האישית וכך גם מפלגתו. בשלב זה הסקרים מראים כי ככל הנראה הקואליציה תובל ע"י המפלגה הסוציאל דמוקרטית בראשותו של שולץ", מציין מונייה בסקירה.

עוד הוסיף מונייה כי "ככל שהתמיכה במפלגה הסוציאל דמוקרטית תהיה גדולה יותר כך גדלה הסבירות למדיניות פיסקלית נדיבה יותר בגרמניה. המפלגה תומכת בהפיכת קרן התאוששות האירופית למכניזם קבוע ותומכת באינטגרציה גדולה יותר של האיחוד האירופי. במישור המקומי המפלגה תומכת בהעלאה נוספת של שכר המינימום ל-12 אירו ובהשקעה באנרגיות מתחדשות ובתחבורה ירוקה, לעמדות אלו שותפה גם מפלגת הירוקים, ככל הנראה הצלע השלישית בקואליציה."

בהיבט של השפעה על אג"ח מדינה של גרמניה מציין סטפן מונייה כי הרגישות גדולה יותר למדיניות הבנק המרכזי האירופי מאשר למחזוריות הבחירות הפדרליות בגרמניה. "מרווח הריבית של אג"ח גרמניה ל-10 שנים עומד על -0.33% כעת, אחרי שהיה בשיא של -0.10% במאי השנה. אנו צופים כי הוא יעבור בשנה הקרובה לטריטוריה החיובית ויגיע למרווח חיובי של 0.25% בטווח של 12 חודשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

צעד אחר צעד: איך אנבידיה שינתה את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.