מה צפוי בדוח התעסוקה מחר? דריכות בוול סטריט
דו"ח התעסוקה בארה"ב לאוגוסט יכול להיות החשוב ביותר מזה שנים, כך לפי הערכות בוול סטריט. התחממות נוספת בשוק התעסוקה עשויה לדחוף את הפד להרגיע את אסטרטגיית הכסף הזול שלו ואף לגרום לרעידת אדמה בשוקי המניות ואגרות החוב. אוגוסט הוא אחד החודשים הקשים לניתוח ובהתאמה לקביעת החלטות ממשלה מכיוון שקשה להבין אם נוצרו מקומות עבודה כשכל כך הרבה אנשים נמצאים בחופשה. מגיפת הקורונה רק החמירה את הבעיה. ארה"ב צפויה להוסיף 720,000 משרות חדשות באוגוסט, לאחר גידול של 943,000 ו-938,000 בחודשיים הקודמים. צמיחה בגודל כזה כנראה תשכנע את הפד כי הכלכלה כמעט מוכנה לעמוד בפני עצמה. בשנה וחצי האחרונות הבנק המרכזי עסק בתוכנית גדולה לחיזוק כלכלה שבירה על ידי שמירה על שיעורי ריבית. הפד השיג את מטרתו על ידי שמירה על ריבית קצרה לטווח קצר ליד אפס ורכישת 120 מיליארד דולר בחודש אגרות חוב ממשלתיות וניירות ערך מגובות משכנתאות. רכישות אלה הורידו את שיעורי המשכנתא לרמות שפל, דחפו משקיעים רבים יותר למניות ועזרו להניע את שוק המניות לשיא של כל הזמנים. פקידי הפד כבר אמרו שהם מתכננים לצמצם את רכישות האג"ח האלה לפני סוף השנה. קפיצה גדולה בגיוס העובדים באוגוסט, בכמיליון מיליון לערך, יכול לעודד את הפד להודיע על תוכניותיו להצטמצם כבר החודש. עלייה קטנה יותר בהתאם לתחזית וול סטריט, ככל הנראה תשאיר את ההודעה של הפד לאוקטובר או נובמבר. כאן זה נהיה מסובך. מה אם ההודעה מאכזבת - אולי 500,000 משרות חדשות או פחות? האם זה יכול לדחות את הצמצום לשנה הבאה? כנראה שלא. למה? הבנק הפדרלי והמשקיעים עשויים להאשים מחסור במשרות ב"אפקט אוגוסט". בכל שנה עשרות מיליוני אמריקאים יוצאים לחופשה באוגוסט, כולל הרבה עסקים קטנים ומנהלים תאגידיים. עד כה פחות עסקים מהרגיל עונים בזמן לשאלון הממשלה על כמה אנשים שכרו במהלך החודש. כתוצאה מכך, ההערכה הראשונה מבין שלוש הערכות על יצירת מקומות עבודה באוגוסט נוטה להיות בצד התחתון ולפספס את התחזית של וול סטריט. תיקונים מאוחרים של הדוח מראים לעתים קרובות עלייה גדולה יותר בהעסקת עובדים. אז איך המשקיעים צריכים לקרוא את דוח המשרות באוגוסט? יש לבחון את הגידול במשרות המגזר הפרטי. ארה"ב הוסיפה בממוצע 675,000 משרות פרטיות בחודש ממאי עד יולי. עלייה דומה באוגוסט תהיה סיבה עבור הפד להקדים את הצמצום. מה שיכול גם לתת לדוח מגמה חיובית יותר הוא ירידה נוספת בשיעור האבטלה בארה"ב, שעומדת כעת על 5.4%. כך גם להאצה ניכרת בשכר לפי שעה. גידול בכוח העבודה ייראה גם כסימן שיותר אנשים מחפשים עבודה. מספר נמוך מ-500,000 משרות- הבנק המרכזי עדיין בדרך להוזיל את רכישות האג"ח שלו השנה. זו רק שאלה של זמן.
- 4.באיזה שעה הדוח מפורסם? (ל"ת)לבקוביץ 03/09/2021 15:09הגב לתגובה זו
- 3.ניפוח הבלון הגיע לממדים מפלצתיים - מפחיד . (ל"ת)דן 03/09/2021 08:26הגב לתגובה זו
- 2.זה כבר לא נץ (ל"ת)אלא תרנגול 03/09/2021 07:27הגב לתגובה זו
- 1.כל השוק הזה פונזי. מזה לזייף דוחות בשביל הפד?? (ל"ת)חח 02/09/2021 23:18הגב לתגובה זו
אסטרה לאבסעלתה כבר 311% בשנה: אסטרה לאבס מזנקת ב-30% לשיא היסטורי
החברה דיווחה על רווח של 44 סנט למניה - 33% מעל הציפיות - והעלתה תחזיות לרבעון הנוכחי ל-206.5 מיליון דולר כשהאנליסטים צפו רק 181 מיליון - השותפות עם אנבידיה והמיקום בתחום הבינה המלאכותית מניעים את הביקוש למניה
אסטרה לאבס אסטרה לאבס Astera Labs -1.77% מזנקת ב-30% לשיא היסטורי, אחרי שפרסמה תוצאות מרשימות לרבעון השני. החברה מסן חוזה, קליפורניה, שמייצרת פתרונות קישוריות לתשתיות בינה מלאכותית, דיווחה על רווח של 44 סנט למניה - 33% מעל הציפיות.
ההכנסות עלו 150% ב-12 החודשים האחרונים ל-192 מיליון דולר, וגם זה היה מעל התחזיות. אבל מה שבאמת הרגיש את המשקיעים היו התחזיות לרבעון הנוכחי - אסטרה צופה הכנסות של 206.5 מיליון דולר, כשהאנליסטים צפו רק 181 מיליון.
המניה עברה רכבת הרים אמיתית בשנה האחרונה. אחרי שירדה מעל 60% מהשיא של סוף דצמבר, היא הגיעה לתחתית באפריל יחד עם השוק הכללי. הסוד של אסטרה טמון במיקום שלה בלב המהפכה הטכנולוגית. החברה מתמחה ברכיבי מוליכים למחצה שמחברים בין שרתים במרכזי נתונים. מדובר ברכיב קריטי לאימון מודלי בינה מלאכותית שדורשים עיבוד מקבילי של כמויות עצומות של מידע.
השותפות עם אנבידיה
השותפות עם אנבידיה היא הקלף המנצח. אסטרה שילבה את טכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה בפלטפורמת הקישוריות שלה. זה מאפשר קישורים מהירים וללא השהיות בין כרטיסי הגרפיקה, מה שחיוני למודלי בינה מלאכותית מתקדמים.
בנוסף, החברה משתתפת פעילה בתכנון הדורות הבאים של פתרונות קישוריות למודלים מסוג NIMs (NVIDIA Inference Microservices). מדובר בטכנולוגיות קצה הנמצאות בלב מרכזי הנתונים של ענקיות ענן, שבהם נדרש עיבוד מקבילי אולטרה-מהיר. על פי הדיווחים, אסטרה צפויה להשתלב כשותפה במרכזי חדשנות של אנבידיה, מה שייתן לה גישה מוקדמת לדור הבא של שבבים גרפיים ולצוותי הפיתוח.
מנהיג ברה"מ ניקיטה חרושצ'וב ונשיא ארה"ב ג'ון קנדי בפגישתם בווינהשר האוצר הישראלי שהתפטר במחאה ומה קרה היום לפני 64 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 באוגוסט
ההתנתקות 7 באוגוסט 2005 - נתניהו מתפטר מתפקיד שר האוצר במחאה מאוחרת לתוכנית ההתנתקות
ב-7 באוגוסט 2005, שבוע לפני תחילת הפינוי בפועל של רצועת עזה, הגיש שר האוצר בנימין נתניהו את התפטרותו מהממשלה. הצעד הגיע למרות שבחודשים שלפני כן הצביע בעד תוכנית ההתנתקות, אך טען כי תמיכתו ניתנה מתוך תקווה למשאל עם, שלא התקיים. משהתברר שהתוכנית יוצאת לפועל, פרש במחאה, בטענה שמדובר במהלך מסוכן לביטחון ולכלכלה.
תוכנית ההתנתקות כללה את פינוי 21 יישובים בגוש קטיף וארבעה בצפון השומרון, וגררה עלות כלכלית ניכרת: פיצויים אישיים ומשפחתיים, שיקום חקלאי, תשתיות חדשות, מענקי קליטה, טיפול משפטי וסיוע חברתי למפונים. לפי ההערכות, העלות הישירה והעקיפה עמדה על כ-10 מיליארד שקל. התקציב הושפע בהתאם, ונדרשו קיצוצים בתחומים אחרים.
במישור המאקרו, נוצרו לחצים תקציביים ונדרשה התאמה בתקציב הביטחון. תומכי התוכנית טענו שהמהלך יחסוך הוצאות בטווח הארוך ויאפשר גמישות מדינית, בעוד מתנגדיו הזהירו מהשלכות כלכליות ארוכות טווח. בצל הוויכוח, נשמעה גם ביקורת ציבורית רחבה על רמת היעילות של המנגנון הבירוקרטי שניהל את הפינוי, ועל הפער בין ההבטחות לבין המציאות בשטח. רבים מהמפונים נותרו שנים מחוץ למעגל התעסוקה הקבוע או הדיור היציב, מה שחידד את השאלות סביב מוכנות המדינה למהלכים מרחיקי לכת - כלכלית וחברתית כאחד.
7 באוגוסט 1961 - חרושצ'וב מצהיר: הכלכלה הסובייטית תעקוף את המערב, השווקים מגיבים בעצבנות
בנאום פומבי שנשא ב-7 באוגוסט 1961, הכריז שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב כי "הכלכלה הקומוניסטית תגבר על זו של ארה"ב" - הצהרה חד-משמעית שנועדה לחזק את עמדת ברית המועצות בזירה הבינלאומית בעיצומה של המלחמה הקרה. חרושצ'וב לא הסתפק בדיבורים. הוא ליווה את דבריו בתוכנית מדוקדקת להגדלת ההשקעות בתעשייה הכבדה, בתשתיות ציבוריות ובמערכת הרווחה. המטרה היתה להציג את המודל הסובייטי כעליון לא רק צבאית, אלא גם כלכלית.
השווקים במערב הגיבו בזהירות אך בעצבנות. בבורסות ניו יורק ולונדון נרשמו ירידות שערים קלות, בעיקר במניות של תעשיות ביטחוניות, בשל חשש מהסלמה גיאו-פוליטית. במקביל, גברו לחצים ציבוריים בארה"ב להגדיל את ההוצאה הציבורית על מחקר, חינוך ותעשיות מתקדמות. הנשיא קנדי מצידו המשיך לדחוף את תוכנית החלל הלאומית, גם כדי לייצר יתרון טכנולוגי מול ברית המועצות. הנאום של חרושצ'וב הפך לסמל של עימות אידיאולוגי שהשפיע לא רק על יחסי חוץ – אלא גם על הקצאת משאבים, דינמיקת צמיחה ותחושת ביטחון כלכלי של מיליונים משני צדי הגוש.
