קובי חנוך וויביט
צילום: יח"צ
ראיון

"השוק הגדול יהיה לשבבי זכרונות יעודיים; שרתי הענן מפוצצים בהם"

קובי חנוך מוויביט-נאנו מספר על ההתקדמות לקראת השקת מערכות הזכרון המשובצות שלהם ואומר שמחתימה עם לקוח ועד קבלת תמלוגים ממכירות יכולים לעבור חודשים ספורים בלבד. עוד התייחס להרחבת הצוות ולפוטנציאל במוצר השני, שעדיין רחוק יותר
איתי פת-יה | (1)

"תחשוב על כמויות הוידאו והמסמכים שיושבים בענן - זה ברמה ענקית, היסטרית, מטורפת". חוות השרתים של חברות הענן הן בקנה מידה שאנחנו לא מסוגלים לדמיין, והם מפוצצים בזכרונות Stand-Alone (שבבי זכרונות יעודיים - א.פ). בסוף לשם אנחנו מגבים את כל הקבצים שאנחנו עושים בהם שימוש במחשב ואת הסרטונים והתמונות שצילמנו בסמארטפון. לכן השוק הגדול באמת הוא של זיכרון הסטנד-אלון שאנחנו מפתחים". את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל קובי חנוך, מנכ"ל וויביט-נאנו הישראלית שמפתחת טכנולוגיות זיכרון ונסחרת באוסטרליה (סימול: WBT) לפי שווי של כ-250 מיליון דולר אוסטרלי. "אבל בכל מוצר אלקטרוני כמעט עושים גם שימוש בזכרונות משובצים כמו אלה שאנחנו מפתחים", הוא מוסיף. "שני השווקים האלה מאד טובים ואפשר להרוויח בהם יפה".

 

למעשה התכנסנו לראיון עם חנוך ראשית כדי לעסוק על התפתחות במוצר האחרון שהזכיר, המערכות המשובצות, שגם תגענה לשוק מוקדם יותר. נסביר תחילה כי החברה מפתחת זכרונות בטכנולוגיית ReRAM שמייעלת את הביצועים של המוצרים בהם היא מוטמעת, וכך גם את צריכת החשמל של אלה. "זה רלוונטי במיוחד לכל מוצר עם זיכרון שעובד על בטריות", הסביר בראיון קודם לביזפורטל. "בנוסף, מספר ה'כתיבות' שאפשר לעשות על הזיכרון לפני שהוא נשחק גדול הרבה יותר מאשר בזיכרון Flash". עוד אמר לנו בעבר כי במערכות משובצות הכוונה ל"צ'יפ בודד שעליו נמצאת מערכת שלמה בעלת חיישנים ומערכות שונות, שלצידם נמצא הזיכרון - אנו עוטפים את הזיכרון שלנו ומטמיעים אותו בתוך השבבים".

 

בכל אופן, החידוש עליו דיווחה זה עתה הוא הצלחתה בשילוב של טכנולוגיית ה-ReRAM בשבב שניתן לבצע בו התאמות, כשזה ישמש כאב טיפוס עבור מוצרי אלקטרוניקה, יישומי IoT (Internet of Things - קישוריות מוצרים לרשת), רובוטיקה ומכוניות אוטונומיות. בעקבות ההודעה, המניה זינקה היום בבורסה אוסטרליה ב-15.6% לשער של 2.07 דולר אוסטרלי המשקל שווי שוק של 254 מיליון דולר אוסטרלי (189.3 מיליון דולר אמריקאי). מתחילת השנה אגב, זינקה המניה ב-630%, כשבדרך הזינוק הגיע ל-1,300%, אך מאז איבדה כ-48%. זהו צעד חשוב, אך לא סוף ההליך. כעת החברה מייצרת טסטים של אותו אב טיפוס כדי להתאימם למכשור של אתרי ייצור שבבים ("פאבים") שונים מולם היא בקשר ("זה כמו להעביר מתכון של עוגה למישהו שיש לו תנור שונה משלך, יש התאמות שנדרשות באופן טבעי").

 

גרף המניה:

מקור: Yahoo Finance

אחרי כן, המשקיעים יצפו לדיווח בנוסח "סגרנו חוזה לייצור מסחרי עם פאב", אז תתחיל תקופת הכשרת הטכנולוגיה (Qualification). הכוונה לייצור בכמויות גדולות של אותו אב טיפוס, אותו יוכלו לשלוח ללקוחות פוטנציאליים, שיבחנו אם הם רוצים לקנות את הרישיון לטכנולוגיה מוויביט. כרגע, הכמות הסקאלה המצומצמת של ייצור האב-טיפוס לא מאפשרת למספיק לקוחות לבדוק אותו. מכל מקום, הצפי הוא שברבעון הראשון של 2021 יסתיים תהליך ההכשרה. לאחר שתחתום על חוזים מול הלקוחות, וויביט למעשה לא תצטרך לייצר בעצמה ותהיה פטורה מהתהליך המסובך של למצוא קווי יצור פנויים לייצור שבבים בימינו. זאת משום שהמודל הכלכלי בנוי בצורה של תשלום לוויביט עבור הרישיון כאמור, ולאחר מכן תמלוגים ממכירות המוצר הסופי של הלקוח.

 

אמרתם שבחודשים הקרובים כבר תודיעו על הסכם רישיון ראשון מול לקוח. כלומר, השוק לא חייב לחכות לסוף הכשרת הטכנולוגיה. אם ככה, ובהנחה שהפיתוח שלכם באמת מביא איתו בשורה, לא היינו אמורים לראות כבר כמה לקוחות שחתמו מולכם, ולא רק אחד ש"בדרך"?

"בסך הכל אנשים לא אוהבים להיכנס למחויבויות ראשוניות לפני שהם רואים שהטכנולוגיה עובדת ויש לה חותמת הכשר. אנחנו כן מדברים עם הרבה לקוחות פוטנציאליים שרוצים להשתמש בטכנולוגיה. יש כאלה שאם אנחנו נותנים להם קצת יותר מוטיבציה אז הם מוכנים לשקול לרוץ איתנו קדימה כבר לפני כן. אלה השלבים הקשים. אנחנו בינתיים קצרי רוח ורוצים כבר להגיע להסכמים בעוד שהלקוחות מהססים. צריך להבין גם שמגבלות הנסיעות עקב הקורונה לא אפשרה לנו לשלוח למתעניינים מהנדס שלנו עם פרוסת סיליקון ביד כדי שיעבוד איתם במעבדה ויראה תוצאות".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אתם קצרי רוח בגלל הציפייה או שהחברה מבחינה פיננסית תלויה כבר השנה בהכרה מהכנסות ממכירת רישיון?

"לא, זה רק בגלל שאנחנו סטארט-אפ ישראלי חסר סבלנות ואין לנו סיבה לחכות. אזכיר את הגיוסים שעשינו בקיץ ובחורף שעבר ולצד האופציות שיבשילו וימומשו בזמן הקרוב יש לנו מספיק כסף להגיע לסוף 2022. אנחנו לא בלחץ, אלא להיפך – יש לנו יכולת לרוץ קדימה מהר יותר".

תן לנו פרופורציות, ההכנסות מרישיון שאולי תכירו בהן השנה, זה סכום זניח או מהותי? מה היחס בינו לבין התמלוגים למשל?

"זה סכום ראשוני שמצטרף אליו גם תשלום NRE (ראשי תיבות שלNon-recurring engineering  - א.פ), כנגד עבודת התאמה הנדסית של המוצר לדרישות הלקוח. תשלום עבור הרישיון זה עניין מאד גמיש, בכל התעשייה אין איזה יחס קבוע בין הסכום שלו לזה של התמלוגים. זה תלוי גם אם הלקוח יצטרך מאסה שלא דורשת כמעט התאמות וזול לייצר, כמו למשל בסנסורים לרכב אוטונומי, או מערכת מורכבת יותר שנמכרת בפחות יחידות".

 

ונניח שחתמתם מול לקוח, כמה זמן לאחר החתימה הוא יצטרך בהתחשב בהתאמות כדי להגיע לשוק עם מוצר שתראו תמלוגים מהמכירות שלו? שנה? ארבע שנים?

"יש מוצרים שהלקוחות גומרים את כל העיצוב שלהם בחודשים בודדים עד חצי שנה. אחרים, כמו פנטיומים למשל, לוקחים 4 שנים ויותר. יש גם כאלה שיקחו את הזיכרון כמעט ללא שינוי. אנחנו בונים את המודול שלנו כך שיהיה מספיק גמיש כדי לאפשר יהיה כמעט לא לשנות בו כלום".

 

אם אנחנו מדברים על התאמות מול הלקוחות, אתם נכנסים לסגמנט שלא פעלתם בו כרגע. תגייסו עוד כח אדם?

"כן, בהתאם לצמיחה במספר הלקוחות. יש כבר התחלה של צוות, גייסנו עוד אנשים ולכן אנחנו עוברים בקרוב למשרדים חדשים. הצטרף אלינו בסוף 2020 כפי שדיווחנו אילן סבר, סמנכ"ל הפיתוח שלנו, שניהל במשך 11 שנה את המרכז הישראלי של דולפין והוא ביי-פאר מספר אחד בארץ בתחום של פיתוח של מודולים של זכרונות עבור לקוחות".

 

בעצם הזיכרון הוא לא הרכיב היחיד שיש בשבב. בשביל להתחיל למכור הלקוחות שלכם יצטרכו רכיבים אחרים, וכרגע יש מחסור בשבבים, כך שאם המצב ימשך, גם אם תחתמו מול לקוחות, ייתכן כי המכירות – ובהתאם התמלוגים – יתעכבו.

"זה נכון. במערכת משובצת יש יותר מאשר רק צ׳יפ אחד וזה באמת מה שקורה היום. ראינו את חברות הרכב מתעכבות בייצור בגלל שחסרים להן שבבים. החדשות הטובות מבחינתנו הן שאנחנו בשלבי התחלה ולא כל כך מושפעים מזה. צריך לזכור שלמרות ה'מחסור האדיר' בשוק שמדברים עליו, הכללות הן תמיד דבר קיצוני. יש פאבים שהם לא ב-100% תפוסה ויש יכולת להסתכל קדימה ולשריין 'סלוט' לייצור".

 

נחזור לפיתוח השני, זיכרון ה-Stand Alone שאיתו התחלנו: גם כאן דיווחתם על  התפתחות לאחרונה. בגדול אפשר לומר שה'צרה' בזכרונות פלאש היא שכדי להגדיל את הזיכרון צריך להתחיל לדחוס אותם לגובה, שכבה על גבי שכבה. זה תופס יותר מקום במוצר הסופי, ואת זה זכרון ה-ReRAM אמור לפתור – אבל איך?

"אז בוא נתחיל מזה שנסביר שבפלאש, אם אני רוצה לכתוב לתוך ביט (Bit) בודד אני צריך לקרוא בלוק שלם, לשנות את הביט ואז לכתוב את כל הבלוק. זה תהליך איטי יותר, שבהתאם צורך יותר אנרגיה. ב-ReRAM אפשר להגיע ישירות לאותו ביט. נניח שאתה רוצה לשים חולצה במדף השלישי בדלת השנייה בארון שלך. במקום שתוציא את כל הארון מהחדר, לשים את החולצה ואז להכניס שוב להרכיב את הארון, אתה פשוט יכול לפתוח את הדלת ולשים את הזיכרון שם.

"ואיך עושים את זה? יש אלמנט בשם סלקטור. כשמו כן הוא, הוא בורר רק את הביט שאתה רוצה לכתוב אליו. הסלקטור הכי טבעי בעולם הסמיקונדקטור נקרא טרנזיסטור, וזה עובד יופי. אלא מה? שהוא קצת גדול. אז אם אתה מדבר על מערכת משובצת, הזיכרון הוא אולי 3% מכל הצ'יפ, אז גם אם תגדיל את הזיכרון בעשרות אחוזים, מהסך הכל זה עדיין יתפוס חלק קטנטן. לעומת זאת, אם יש מוצר שכל כולו הוא זיכרון, אז תוספת של 50% שטח זה משמעותי. לכן חיפשנו סלקטור יותר יעיל וקטן מטרנזיסטור, ולפני שבועיים הכרזנו שאנחנו החברה המסחרית הראשונה שהציגה רכיב שיכול להתחבר לסלקטור מהסוג הכי יעיל שיש בשוק".

 

וזה אמור לשמש מעבדים או לצורך אחסון?

"גם וגם. כשאתה אומר זיכרון למעבדים הכוונה למקבילה ל-Nor-Flash, שזה מתאים לשמירה של קוד, ופה לא צריך הרבה נפח. מספיקים כמה מגה בייטים. השימוש השני שציינת הוא מקבילה לNAND-Flash, ופה כבר צריך ג'יגות או טרות. אנחנו מתחילים מקילו בייטים, ואז עוברים למגה בייטים ואז לג'יגה וכן הלאה – כל הזמן מגדילים, ועם הגודל גם נפתחות אפשרויות השימוש כמו שאמרנו. גם בזכרונות המשובצים התחלנו עם ביט בודד, ואז עברנו לקילובייט ומשם למגה בייטים. העניין הוא שככל שהמערך גדול יותר התאים משפיעים אחד על השני וזה נהיה יותר קשה ומורכב. אנחנו לא יודעים מראש מהן התקלות שיהיו אבל כן בטוחים במידה גבוהה שהצוות שלנו ידע להתמודד איתן".

 

כמה זמן ייקח למוצר כזה להגיע לשוק?

"סדר גודל של שלוש שנים להערכתי".

 

תאר לנו את פוטנציאל השוק: דיברת על השימוש ב-Stand-Alone בשרתי ענן, ומובן שזה ישמש גם מחשבים וסמארטפונים. אבל האם זה רלוונטי גם לשוק של הזכרונות המשובצים שלכם, שכולל עוד הרבה מכשירי אלקטרוניקה?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע פוטנציאלי 15/07/2021 00:21
    הגב לתגובה זו
    מעריך את היושרה והכנות שמספקים על המוצר.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.