בין הפטיש בסין לסדן בארה"ב: חברות סיניות שנסחרות בנאסד"ק - לאן?
ב-2019 שוק ההון סער סביב הנפקת וויוורק של הישראלי אדם נוימן, כשהחברה להשכרת חללי עבודה כיוונה ל-IPO בשווי מופרך של 47 מיליארד דולר. ביטול ההנפקה כמעט והביא להתמוטטות החברה ולסילוקו של נוימן. מאז הודיעה במארס האחרון על מיזוג עם ספאק לפי שווי נמוך בהרבה של כ-8 מיליארד דולר. גניזת ההנפקה ההיא, סימנה עבור רבים בזמנו סוג של התפכחות של השוק, שנאלץ לא מעט פעמים לבלוע שוויים מנופחים, לעיתים מנופחים מדי. לא מעט משקיפים אמרו 'הנה יוצא האוויר מהבלון', אבל אז הגיעה הקורונה, הורידה את הריביות בעולם בחדות ובתוספת ההרחבות הכמותיות, הכסף הזול שמאבד מערכו החל לדחוף את השוויים שוב כלפי מעלה.
נריץ קדימה לימינו אנו. אפשר לומר שבהרבה מאוד מובנים יש תחושות דומות מאוד כרגע, אבל לא בגלל שוק ההנפקות שרותח יותר מאי פעם – אם ב-IPO קלאסי ואם במיזוגים הפוכים עם השלדים הבורסאיים הידועים כספאקים – והשוויים חסרי ההיגיון והמכפילים המטורפים שבהן חברות פרטיות נוהרות לשווקים הפיננסיים.
הפעם הסיבה שונה לגמרי והיא נוגעת, קודם כל, למערכת היחסים העגומה והמדרדרת בין סין לארה"ב והמלחמה הקרה המודרנית שמתפתחת לנגד עינינו ויסודותיה נשענים על מה שנקרא עד לאחרונה "מלחמת הסחר". התהליך החל עוד בתקופתו של הנשיא ברק אובמה, שזיהה בביקור בסין, כי המדינה המאוכלסת בעולם היא לא מדינה כפרית ונחשלת ומקום זול לייצור עבור המערב, אלא כוח אמיתי שהולך וצובר יותר עוצמה בכל יום שחולף. גם האגרסיביות הסינית מול שכנותיה, במיוחד מול יפן, בעלת בריתה המרכזית של ארה"ב באזור, העלתה חששות בנוגע לכוונותיה האמיתיות של בייג'ינג.
המלחמה הטכנולוגית/כלכלית/גלובלית, הגיעה כמובן גם לשווקים הפיננסיים. בדצמבר האחרון עבר פה אחד חוק "דין וחשבון לחברות זרות" (HCAA) להגבלת החשיפה לשוק ההון של חברות שאינן עומדות בתקנים החשבונאיים של רשות לני"ע האמריקאית, ה-SEC. אמנם המילה סין לא מופיעה פעם אחת בחוק, אבל ברור לכולם שזה חוק שטירגט חברות סיניות, שהחוק בסין אינו מאפשר להן להוציא דוחות חשבונאיים מחוץ לתחומי המדינה. החוק קובע שחברה שלא תעמוד בסטנדרטים תימחק מהמסחר בתוך 3 שנים.
- יונייטד איירליינס מקפיצה את סקטור התעופה: צפי חזרה לרווח עוד השנה
- בריטניה הקפיאה נכסים בהיקף של 13 מיליארד דולר שנקשרו לאברמוביץ'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של מה בכך. כיום מרבית החברות הסינית הנסחרות בארה"ב, בהן עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), ג'יי.די.קום JD.COM (JD), פינדואדו PINDUODUO INC ADR (PDD), טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY) וגם דידי (DIDI) הידועה לשמצה, רשומות באיי קיימן או במקלטי מס אחרים, מה שמאפשר להן, באמצעות מנגנון מסובך להפליא, להנפיק בשווקים שמחוץ לסין ולעקוף את החוק המגביל בעלות זרה ושליטה בהון. המנגנון נקרא בפשטות "ישות בעלת עניין משתנה", או באנגלית: Variable Interest Entity (VIE).
כמובן ארה"ב והעושר שלה היוו את היעד המרכזי של חברות ה-VIE – שמלכתחילה היה ידוע כבעייתי ובעל פוטנציאל לשינוי עתידי – להנפקות ענק של עליבאבא ודומותיה ולא מדובר בסכומים זניחים. מדובר על כ-240 חברות סיניות עם שווי שוק מצרפי שעולה על 2 טריליון דולר.
עד לא מזמן המשקיעים הגדולים התעלמו מסיכון ה-VIE לחלוטין. עכשיו המציאות קופחת כמו שמש באוגוסט במדבר, כשהרגולטורים בסין בוחנים חברות בעלות המבנה התאגידי של VIE, כשהם מכוונים לכך שכל חברה שתנפיק מחוץ לבורסות המרכזיות בסין יצטרכו לקבל אישור לכך מהממשל. ייתכן וזה גם ישפיע על חברות כמו עליבאבא, שתנסנה לגייס כספים נוספים באמצעות הנפקות בשווקים זרים.
- צעד אחר צעד: איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עבור המשקיעים מדובר בכניסה לטריטוריה של מים סוערים. נתחיל מהעובדה שהרגולציה מחמירה מדי יום, כשנכון לכרגע קרוב ל-130 חברות טק, נמצאות תחת חקירת הרשויות בחשד לפעילות מונופוליסטית, או מעבר על חוקי הדאטה של המדינה, או 1,001 סיבות אחרות שהממשל, שמעוניין להכניס סדר לתחום, משית על החברות. זה כשלעצמו מספק מימד של חוסר ודאות בנוגע לכל מניה שמשיקה לתחום הטכנולוגי. אבל זה גם יפגע בשווקים ויקשה על משקיעים קטנים יותר לחדור לשווקים הסיניים.
בנוסף לכך, מדובר בעוד צעד בתהליך ההתקפדות הסינית, שמכוונת להסתמכות כלכלית פנימית. הכוונות האחרונות של הממשל הסיני אינן תומכות, בלשון המעטה, בשוק חופשי. רק תתארו שכל חברה ישראלית שרוצה לגייס כסף בנאסד"ק צריכה לקבל אישור מיוחד ממשרד הכלכלה או רשות התחרות. זה סיוט רגולטורי וזה פוגע בעצם הרצון והיכולת לגייס. יש כאלה שאומרים שהניסיון הסיני להגביל חשיפה לשווקים חיצוניים, נועד לעודד הנפקות בשווקים הסיניים. הגיוני בסך הכול, אבל סין לא יכולה למלא את החלל הענק של הנאסד"ק, זו לא אותה ליגה, במיוחד כשמדברים על היקפי הון. אגב, השינוי גם לא יקרה מהיום למחר, בשל ההיקפים הגדולים של ההון, שיכולים לפגוע בשווקים הסיניים.
"בשורה התחתונה, מדובר על עניין של שליטה", אמר ג'ייסון הסו, מנהל השקעות ברייליאנט לאתר בארונס והוסיף ש"אלה שחשבו שהם יכולים לקבל יותר חופש התבדו, אבל כרגע זה נראה כמו קלף מיקוח לעת עתה".
אבל ייתכן, אפילו בסבירות גבוהה, שהצעד הנוכחי הוא רק פתח לצעדים רגולטוריים נוספים. "כרגע השלטונות ירו את הירייה הראשונה, אבל הם עוד לא תקפו עם פרשים וארטילרייה", אמר לואיס לאו, מנהל קרן ברנדס לשווקים מתפתחים.
- 3.כתבה חשובה! (ל"ת)הקורא 10/07/2021 19:16הגב לתגובה זו
- 2.התאגידים הסינים הגדולים גדלים במהירות מסחררת (ל"ת)סניר 10/07/2021 11:46הגב לתגובה זו
- 1.העתק הדבק 10/07/2021 08:57הגב לתגובה זואין דורה תחתונה או מסר
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותצעד אחר צעד: איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון
החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27% בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט
אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.
שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת
רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.
על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.
במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה
לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה
כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל
נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.
