הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

מלחמת הסחר: מדינות ה-G7 הסכימו לתוכנית רחבה נגד סין

מנהיגי ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת ויפן שנועדו במהלך הסופ"ש, הציגו תוכנית פעולה רב שנתית שמטרתה להחליש את סין המתחזקת
ארז ליבנה | (4)

בעוד הגזרה בין האיחוד האירופי לבריטניה מתחממת – בה הצדדים מאיימים על מלחמת סחר חדשה, בשל מה שנתפס כמעבר על ההסכם בנוגע למכסים בצפון אירלנד – נראה שהמלחמה בין ארה"ב לאירופה נרגעה והצדדים עוברים להילחם בגורם שלישי שנראה להן מאיים הרבה יותר - סין.

 

בשבוע שעבר האיחוד האירופאי הקפיא את ההסכם שנחתם מול סין – זה שהיה אמור להרחיב את הסחר הדדי ופתיחת השווקים. זאת לאחר שבמארס הסינים השיתו סנקציות על 10 דיפלומטים אירופאים. זו הייתה טעות מצד הסינים. ההסכם החדש שהיה אמור לצאת אל הפועל, ושלקח לצדדים 7 שנים של מו"מ כדי להשלימו, היה יכול להיות ההישג המדיני הגדול ביותר של סין ובעצם לייצר קרע בין ארה"ב לבין בעלות בריתה.

 

אז זה נגמר. למערב נמאס מהכוחנות הסינית, לא רק בים הסיני הדרומי מול יפן ויתר השכנות של הענק האדום, אלא גם בגישה שלו מול אוסטרליה והניסיונות לייצר השפעה בינ"ל באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) – שכרגע נחשבת ליוזמת התשתיות הגדולה בהיסטוריה. נשיא סין שי ג'ינפינג יזם אותה ב-2013 והיא אמורה להיות הגרסה המודרנית של דרך המשי שחיברה בין המזרח לאירופה לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.

 

ה-BRI אמורה לרשת למעלה מ-100 מדינות בכבישים, פסי רכבת, נמלים ותשתיות נוספות, כולל אינטרנטיות. אגב, אחת המיטיבות המרכזיות מה-BRI היא החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות. היוזמה קצת נפגעה מאז החלה הקורונה, אבל היא עדיין קוץ בישבן של ההגמוניה המערבית, שרואה את החוצפה הסינית נכנסת בגסות לטרירטוריה שלה.

זכויות אדם ותוכנית B3W יעבדו?

בכינוס מדינות ה-G7 שנערך בסופ"ש בבריטניה, שבה לקח חלק גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המדינות הגיעו לקונצנזוס ב-2 נושאים מרכזיים. הראשון והמשמעותי בטווח הקצר הוא הפעלת לחץ על סין בכל הנוגע לעבירות על זכויות אדם, במיוחד עם המיעוט האויגורו המוסלמי, הנמצא ברובו במחנות "חינוך מחדש", כמו גם התעלמות סינית מעבודות בכפייה. סביר להניח, שכחלק מהקמפיין המערבי החדש נגד סין, יובלט גם חלקה של האחרון בהתפשטות המגפה. במערב חושבים לעומק אם לרכוש חיסונים עבור מדינות מתפתחות ועניות, כדי להעביר אותן חזרה לצד שלהן.

 

הנושא השני שאמור להשפיע בטווח הבינוני הארוך וזו היוזמה של הנשיא ביידן "לבנות בחזרה עולם טוב יותר" (B3W), שאמור לסייע למדינות העניות להשלים את פער ה-40 טריליון דולר שהן נזקקות כדי לפתח את עצמן עד 2035. זו יוזמה שאמורה להתעמת ראש בראש מול ה-BRI, כאשר מדינות יאלצו לבחור עם מי הן רוצות להיות במיטה – סין שאינה שואלת שאלות אבל כנראה מתפקדת כסוס טרויאני, או המערב שלוחץ בענייני זכויות אדם ו-ESG.

 

לפי הדיווחים בחו"ל, המערב ישתמש בהון הפרטי של העולם העסקי כדי לסייע בתחומים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, בריאות, ביטחון בריאותי, שוויון מגדרי ועוד. "לא מדובר רק על ניסיון להתעמת עם סין", אמר גורם בכיר בממשל האמריקאי לעיתונות שם והוסיף כי "עד כה לא הצלחנו לייצר אלטרנטיבה חיובית שמשקפת את ערכינו, את הסטנדרטים שלנו ואת הדרך שבה אנחנו עושים עסקים".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 13/06/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    טראמפ לא פתר שום דבר, רק יצר סין יותר גדולה, מאיימת, עוצמתית
  • לא משנה 13/06/2021 22:07
    הגב לתגובה זו
    האירופים רוצים מנהיג ליברלי בארצות הברית שיהיה כמותם ויהרוס את ארצות הברית בדיוק כפי שהם מחריבים את אירובה.
  • 2.
    הכוונה ... 13/06/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    עושים בדיוק אותו דבר כמו הסינים ... כמובן לכיוונם שלהם .
  • 1.
    בוקר טוב אל עורה... (ל"ת)
    אפי 13/06/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.