טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

סופת שלג: סנואופלייק מנסה להרגיע את המשקיעים בשל התנודתיות במניה מאז ההנפקה

חברת שירותי הענן שעומדת במרכז מלחמה בין השורים לדובים, כנראה תדווח היום כי ההכנסות שלה צפויות לגדול ברבעונים הקרובים ובחברה חוזים שההפסדים התפעוליים יסתיימו בשנה הנוכחית
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה גלובל וול סטריט

הפירוש של המילה סנואופלייק SNOWFLAKE INC (SNOW) באנגלית הוא "פתית שלג". לא ברור מה הניע את חברת שירותי הענן לבחור בשם החביב, אך יחד עם זאת, החברה ששוויה הנוכחי עבר את ה-73 מיליארד דולר כבר לא קטנה והמניה שלה סוערת מאוד.

כשהונפקה בספטמבר אשתקד היה זה לפי שווי של 120 דולר למניה, כשבסוף יום המסחר הראשון נסגרה על 240 דולר למניה. מאז עלתה במסחר התוך יומי בנובמבר ל-429 דולר רק כדי ליפול חזרה לכ-185 דולר למניה. היום מחיר המניה עומד על 247 דולר נכון לסגירה של אמש.

 

הסיבה לכך היא פשוטה באופן יחסי, אבל היא גם מתארת נכוחה את מצב השוק היום ואת המלחמה הבלתי פוסקת בין המשקיעים השוריים והדוביים – כלומר אלה שחושבים שלמניה יש עוד הרבה לאן לצמוח, לבין אלה שסבורים שגם כשהגיעה לתחתית היא עדיין הייתה יקרה מדי.

 

היום בלילה, לאחר נעילת המסחר, החברה לא רק תסיים כנס וירטואלי של 4 ימים, היא תעניק זמן איכות למשקיעים ואנליסטים, שהדגש כנראה יהיה הצמיחה של החברה ומנועי הצמיחה העתידיים.

 

אמנם ברבעון הפיסקלי הראשון שהסתיים בסוף אפריל החברה הציגה הפסד תפעולי של כמעט 36 מיליון דולר, היא הכניסה כמעט 239 מיליון דולר שמהווים עלייה של 110% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת הצפי של הקונצנזוס להכנסות של 213 מיליון בלבד. ההכנסות ממוצרים עלה באותו האחוז ל-214 מיליון דולר.

 

מחויבויות הפרפורמנס הנותרות (RPO), שמהוות אינדיקציה לצמיחה העתידית של החברה עומדים על 1.4 מיליארד דולר. אחוז השימור בנטו (NRR) שעוקב אחר חידוש חוזים עלה ב-168%. החברה מצפה שבמהלך השנה היא כבר תגיע לברייק איוון. לא רע.

 

"למרות שסנואופלייק נסחרת בפרימיום משמעותי, אנחנו מאמינים שיש אפסייד משמעותי למניה, שסביר להניח שתמשיך בתשואת היתר שלה, כשהחברה ממשיכה לצמוח באחוזים גבוהים ולחברה יש יתרונות משמעותיים על מתחרותיה בתחום הענן, כשטכנולוגיה כזו מאוד קשה להעתיק", כתבו האנליסטים במיזוהו על המניה ונתנו לה מחיר יעד של 300 דולר, שהם 21.5% אפסייד על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.