סוללה
צילום: Danilo Alvesd, Unsplash

התוכנית העסקית הייחודית של יצרנית הסוללות הזו תמריא?

וולבוקס (Wallbox) שהודיעה אתמול על מיזוג עם ספאק, מייצרת סוללות ביתיות להטענה של רכבים חשמליים, כשהיא  צפויה להיסחר במכפיל 19 לעומת המתחרות שנסחרות במכפיל גבוה בהרבה
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה גלובל

מאז שהשקעות אימפקט נהיו הצעקה האחרונה בעולם ההשקעות הגלובלי, חברות ציבוריות של הטכנולוגיה החדשה צצות כמו פטריות אחרי הגשם. כמובן שהשם המוכר ביותר הוא של טסלה (TSLA) שהציבה יעדים שאפתניים לעולם הרכב החשמלי וכל הטכנולוגיות התומכות, אבל בכל יום שעובר השוק הופך להיות יותר ויותר צפוף.

 

לפי פיץ', ברבעון הראשון של השנה הוכרזו בעולם עסקאות של כמעט 27 מיליארד דולר רק בתחום הסוללות לרכבים חשמליים, שמהווים 5 מיליארד דולר יותר מכל ההשקעות ב-2020. כמו כל טכנולוגיה או שירות, מחירי הסוללות בתחילה היו גבוהים והפכו את הרכבים החשמליים ליקרים יותר. אבל עם הבשלת הסקטור, המחירים יורדים והופכים את התעשייה ליותר ויותר כדאית עבור הצרכנים הפרטיים.

 

בין השמות היותר מפורסמים בסקטור אפשר למצוא פלאגפאוור (PLUG), שמייצרת סוללות מימן לתעשיית הרכב. יש גם את קוואנטומסקייפ (QS) שאחת מהמשקיעות המרכזיות שלה היא פולקסוואגן (VWAGY), כשגם יצרניות הרכב הוותיקות, פורד (F) וג'נרל מוטורס (GM) נמצאות בתחרות – שמטרתה להגדיל את טווח הקילומטראז' שרכב יכול לנסוע בכל נסיעה, תוך הורדה של עלויות הייצור.

 

עכשיו נכנסת עוד מתחרה, וולבוקס הספרדית, שהודיעה אתמול כי היא תתמזג עם הספאק – שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות פרטית לתוכו – קנסינגטון קפיטל (KCAC) לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר. זה הופך אותה לחברה הכי זולה כרגע בשוק, לעומת צ'ארג'פוינט (CHPT) שנחשבת לחברה הגדולה בשוק הסוללות, עם שווי של 8.7 מיליארד דולר, שנסחרת לפי מכפיל 43 למכירות החזויות בשנה הקרובה וצופה כי עד 2025 המכירות השנתיות שלה יעמדו על 1.4 מיליארד דולר.

 

וולבוקס מתמקדת בשוק הצרכנים הפרטי. ליתר דיוק, בניגוד ל-CHPT שמקימה רשת נקודות הטענה, וולבוקס אומרת ש-70% מכל הטענות הרכבים מתבצעות בבית – ולשם הם מכוונים. הטכנולוגיה שלהם עוזרת לאנשים למקסם את עלויות ההטענה בהתבסס על תעריפי החשמל המשתנים. הטכנולוגיה שלהם מסוגלת גם להחזיר חלק מהאנרגיה חזרה לתוך הבית.  

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אים היא היתה כול כך מוצחת היא לא היתה צריכה ספאק . (ל"ת)
    שגיא 10/06/2021 18:27
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

"בעזרת אללה ניצחנו!" - זוהראן ממדאני נבחר לראש עיריית ניו יורק

הדמוקרט הסוציאליסט בן ה-34 הדיח את המושל לשעבר קואומו; יהיה המוסלמי הראשון ובן העדה הדרום-אסייתית הראשון בתפקיד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

במערכת בחירות שתוארה על ידי פרשנים כאחת המשמעותיות בעיר בעשורים האחרונים, בחרו תושבי ניו יורק בזוהראן ממדאני לראשות העיר - והעניקו לו רוב של 50.3% מהקולות. ממדאני הדיח את מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, שהתמודד הפעם כמועמד עצמאי לאחר שהפסיד לממדאני בפריימריז הדמוקרטיים. הרפובליקני קרטיס סליווה קיבל רק 7.2% מהקולות.

רק בן 34 שנים ועם פרופיל פוליטי נמוך יחסית, וכבר ראש העיר ניו יורק. ממדאני סחף אחריו קהל רחב של צעירים, מהגרים ובוחרים מהשכונות הפחות מבוססות. בכך הפך ממדאני לראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות ניו יורק, ולבן העדה הדרום־אסייתית הראשון שעומד בראש עיר בת כ-400 שנה. מדובר גם בראש העיר הצעיר ביותר מזה מאה שנה.


קריאה חשובה: ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?


אג'נדה פרוגרסיבית במרכז הבמה

המסר המרכזי של ממדאני לאורך הקמפיין היה אחד - ניו יורק חייבת להיות נגישה יותר, שוויונית יותר, ובעיקר - ניתנת למגורים. בין ההצעות המרכזיות בקמפיין: הקפאת שכר הדירה בלמעלה ממיליון דירות בפיקוח, מימון תחבורה ציבורית חינמית באוטובוסים, הקמת מעונות יום אוניברסליים, הטלת מסים נוספים על תאגידים ועל עשירים, והקמת חנויות מזון עירוניות בשכונות מוחלשות.

בנוסף לכך, ממדאני קרא לסיים את השליטה של ראש העיר על מערכת החינוך ולהקים יחידה ייעודית בתוך משטרת ניו יורק שתתמקד בטיפול באירועי בריאות נפש - מהלך שמצביע על תפיסת ביטחון ציבורי שמרחיבה את תחום האחריות מעבר למשטרה בלבד.