רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

בעקבות צעדי ארדואן - הלירה הטורקית רושמת שפל נוסף

נשיא טורקיה אמר בראיון לטלוויזיה הממלכתית, כי הוא שוקל להוריד את הריבית חרף המצב האינפלציוני הקשה של המדינה והפיל את מחיר המטבע לשפל חסר תקדים; הנגיד, הרביעי במספר בשנתיים האחרונות, הכחיש את הדברים
איתן גרסטנפלד | (8)

הלירה הטורקית רשמה היום שפל היסטורי, בעקבות קריאתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להפחתת ריביות במדינה בה האינפלציה עומד על יותר מ-17%. המטבע החבול ירד במהלך יום המסחר באיסטנבול ב-4% ועמד על מחיר של 8.88 לירות לדולר, כשהוא ננעל לבסוף במחיר של 8.59 לירות לדולר עם סגירת השווקים באיסטנבול.

בשיחה עם הטלוויזיה הממלכתית הטורקית ביום שלישי בערב, התייחס ארדואן לדיון שערך עם נגיד הבנק המרכזי שמונה לאחרונה ואמר " דיברתי היום עם נגיד הבנק המרכזי - אנחנו בהחלט צריכים להוריד את הריבית. לשם כך, עלינו לראות את הנעשה בחודשים יולי אוגוסט כדי ששיעורי הריבית יתחילו לרדת." הוא הוסיף, כי שיעורים נמוכים יותר יקלו על הלחץ על ההשקעות.

הדברים הביאו לתנודה חדה במחיר המטבע בשווקים בטורקיה, והפכו את הלירה החלשה ממילא לפגיעה יותר. זאת היות והמשקיעים מודאגים מחוסר העצמאות של הבנק המרכזי אל מול ארדואן, שאמר כי הריבית היא "השטן" ומחזיק באמונה שקיצוץ בהן יפחית את האינפלציה - ההפך ממה שרוב הכלכלנים אומרים הוא המקרה. "אם נסיר את נטל הריבית מההשקעות והעלויות, ניכנס לסביבה רגועה יותר כי הריביות הן שגורמות לאינפלציה בעלויות", אמר ארדואן.

מכיוון שהאינפלציה תקועה בספרות כפולות כבר יותר משלוש שנים, משקיעים ואנליסטים מסכימים באופן כללי, כי טורקיה צריכה לשמור על שיעורי ריבית גבוהים כדי למנוע מהמחירים לצאת משליטה. חשוב לציין שההערה הייתה רק האחרונה בסדרת הערות, תמרונים פוליטיים והחלטות מדיניות של נשיא טורקיה, שגרמו לפחדים בקרב המשקיעים והחלישו את הלירה.

עם זאת, נגיד הבנק המרכזי הטורקי, סאחאפ קאביוגלו - הרביעי בשנתיים האחרונות לאחר הנשיא פיטר את שלושת הראשונים - הציג עמדה הפוכה מזו של ארדואן. על פי שני מקורות עלומים שצוטטו על ידי רויטרס, הוא אמר למשקיעים כי הדיבורים על הורדת ריבית הם מוקדמים ו"חסרי משמעות" וכי האינפלציה תירגע ברבעון השלישי או הרביעי השנה.

יסן אל-ראדי, אנליסט בקפיטל אינטלג'נס, ציטט "כמה מהפכים" שבוצעו במדיניות המוניטרית של טורקיה בשנים האחרונות ואת מה שהוא ראה כ"אוטונומיה נמוכה" של הבנק המרכזי. לדבריו הדרישה של ארדואן להפחתת הריבית, תחמיר את "הפגיעות החיצוניות במדינה" ויפגע עוד יותר בסנטימנט של המשקיעים.

בנוסף, הוא חזה גם "הפסדים נוספים" עבור המטבע, עקב סיכון אינפלציה גבוה וירידת האספקה ​של מטבע החוץ במהירות, בין השאר הודות לייבוא ​​יקר יותר ולאסטרטגיית הבנק המרכזי למכור דולרים בטרה לחזק את הלירה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רוברט 03/06/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    מה שאומר שהיבוא אוכל בגדים בדים רכבים מלט וכו. וכו. וכו. יהיו יותר בזול. מה שמשאיר בכיס היבואנים יותר כסף, מה שאומר שיבכו לנו יותר שיש אינפלציה מצד אחד יותר רווחים מהצד של היבוא מטורקיה.
  • 6.
    ארדואן הוא מטומטם חולני זה ידוע (ל"ת)
    אנונימי 03/06/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בישראל 03/06/2021 04:07
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית לא השיגה את מחירי הנדלן מי שקנה דירה באם המושבות ב 700 אלף ימכור כעת ב 2.2 מליון. והבורסה הישראלית מי שהשקיע 700 אלף אולי יש לו 900 אלף
  • 4.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 03/06/2021 02:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טורקיה קקה. (ל"ת)
    שושו השועל 03/06/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הוא לא כזה טיפש 02/06/2021 23:34
    הגב לתגובה זו
    הוא לא כזה טיפש
  • 1.
    הדג מסריח מהראש 02/06/2021 22:45
    הגב לתגובה זו
    אולי הטורקים יבינו שהסולטאן הורס להם את הכלכלה והמדינה , וימרדו כדי לסלקו .
  • שרה 04/06/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    מדינה "דמוקרטית" מוזרה ביותר ולא מהיום,למעשה מדרדרת מאז ימי הסולטן הענק באמת והליברלי באמת סולימן,אתא טורק? אולי
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.