ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

על חשיבות המותג: למה אמזון החליפה לוגו באפליקציה?

רק בינואר האחרון הוחלף הלוגו, אבל יותר מדי גולשים אמרו כי הוא מזכיר להם את השפם של הצורר הנאצי אדולף היטלר - אז הוא הוחלף שוב. זה לא מה שישנה את התדמית הבעייתית של החברה
ארז ליבנה | (1)
הלוגו הוא עתיק בערך כמו השפה הכתובה. הרבה לפני הכתב הפונטי, כלומר כתב האותיות הנהוג במרבית מדינות ושפות העולם, לכל אובייקט היה סמל. בעברית לדוגמה, האות א' מגיעה מהמילה "אלוף" בשפה הפרוטו-כנענית, שמשמעותה היא "שור". האות המקראית של השפה הכנענית העתיקה נראתה כמו ראש של שור והיא עשתה טרנספורמציה יחד עם השפות הפיניקיות והשמיות ששלטו פה באיזור הלבנט, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית.    כמו אז גם היום, החשיבות של הלוגו – סמליל בעברית תקנית – הוא אחד מהאספקטים החשובים ביותר בחיי חברה מסחרית. המותג הוא הכול וצריך לשרת אותו. כל מי שעובד או עבד בחברה גדולה יודע את זה. הרי זה חלון הראווה הראשון שהעולם נחשף אליו כשהוא מכיר חברה לראשונה. היכולת לזכור את הלוגו, שיספר את הסיפור הנכון של המותג ושיגרום להרגשת נוחות אצל הצרכנים, מביא חברות ענק להשקיע עשרות ומאות ואלפי שעות ומיליוני דולרים בבחירת הלוגו המתאים עבורן.   יש לוגואים שהפכו לאיקונים תרבותיים, לא פחות. דורות של ילדים גדלו הקשתות של מקדונלדס (MCD). הלוגו של נייקי (NKE) הפך לסמל של מצוינות ספורטיבית. פה בארץ, אין ילד שלא מכיר את הלוגו של עלית.   עם זאת, הלוגו הוא דבר נושם וחי, שמשתנה עם הזמן. מאז הקמתה, פייסבוק (FB) לדוגמה החליפה את הלוגו שלה לא פחות מ-3 פעמים בקצת למעלה מ-16 שנה. מאז 1886, קוקה קולה (KO) החליפה את הלוגו שלה לפחות 12 פעמים, כשענקית הצמיגים, מישלן החליפה ב-122 שנה את הלוגו לפחות 8 פעמים. מאז 1995 אמזון (AMZN) החליפה את הלוגו שלה 6 פעמים, כשרק ב-1998 היא החליפה את הלוגו של החברה 3(!) פעמים, עד שבשנת 2000 הגיע הלוגו שכולנו מכירים עם החץ המחייך.   המקרה של אפליקציית אמזון כמשל אז אם בענייני נראות עסקינן, הדבר האחרון שחברות צריכות הוא שהלוגו שלהן יסמלל דבר שלילי בעיני קהלי היעד שהם חפצים ביקרם. אבל זה בדיוק מה שקרה לאפליקציית המסחר של אמזון. וזה מה שהיה חסר לג'ף בזוס, הבעלים הכל יכול של אמזון והאיש העשיר בעולם, שלאחרונה הודיע על פרישה מניהול יומיומי של החברה.   אם לא מספיקות ההשוואות שבהן "זכה" ברשת, על כך שמראהו החיצוני מזכיר את זה של דמות הנבל "דר איוול" מסדרת הסרטים הפולחנית אוסטין פאוורס משנות ה-90, בשנה שעברה הבדיחה האינטרנטית הפכה לקריקטורת שער בעיתון הכלכלי הנחשב בעולם – האקונומיסט.   הנה השער של האקונומיסט מיוני 2020 יתר על כן, בשנים האחרונות לא מעט חברות ענק, בהן גם גוגל (GOOG) ואטסי (ETSY) וגם אמזון נתפסו מוכרות חולצות וממורביליה ניאו נאצית ומיהרו להוריד אותן מהר מהפלטפורמה. טעויות קורות, אבל העיקר שתיקנו. גם ליצרנית ביגוד הספורט הבריטית UMBRO הייתה פאדיחה ב-2002, כשמכרה בגדי אימון בשם "ציקלון בי"; כמו הגז שבו השתמשו הנאצים בתאי הגזים.   אבל לאחרונה קרה לבזוס עוד מאותו הדבר. בינואר השנה, בקול תרועה רמה, הושק הלוגו החדש של האפליקציה, שכלל את הלוגו המחייך של אמזון יחד עם סרט הדבקה כחול למעלה. "עיצבנו את האייקון החדש כדי להצית ציפייה, התרגשות ושמחה שכהצרכנים מתחילים את מסע הקניות בטלפון, בדיוק כמו שקורה כשהם רואים את החבילות שלנו ממתינות להם על שפת הדלת", כתה החברה בהודעה בעת פרסום הלוגו.   אם נאמר זאת בעדינות, זה לא כל כך עבד לאמזון. איכשהו, הגולשים ראו רק דבר אחד: את השפם של הרודן האנטישמי אדולף היטלר. גולש אחד בטוויטר אמר כי אם הוריו, שהיו רגילים ללוגו הקודם ישאלו אותו איפה האפליקציה, הוא יאמר להם "לחפש את היטלר מקרטון".   הנה כמה דוגמאות מטוויטר:   אז למרות התדמית הבעייתית של אמזון, לפחות היא יודעת לא לעצבן את האנשים שבהם היא תלויה. כלומר הצרכנים. ייאמר לזכותה שהיא הקשיבה לרחשי הציבור, אבל בעיקר היא רצתה להימנע מעוד השוואה לא נעימה לתעשיות של מוות וניצול. עד ללוגו הבא זאת אומרת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הולנדי 03/03/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    שמח שלא נכתבה בדיו אמיתי, כי אחרת זאת השקעה לא טובה לדיו עצמו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.