הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

על חשיבות המותג: למה אמזון החליפה לוגו באפליקציה?

רק בינואר האחרון הוחלף הלוגו, אבל יותר מדי גולשים אמרו כי הוא מזכיר להם את השפם של הצורר הנאצי אדולף היטלר - אז הוא הוחלף שוב. זה לא מה שישנה את התדמית הבעייתית של החברה
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אינטר אמזון גלובל
הלוגו הוא עתיק בערך כמו השפה הכתובה. הרבה לפני הכתב הפונטי, כלומר כתב האותיות הנהוג במרבית מדינות ושפות העולם, לכל אובייקט היה סמל. בעברית לדוגמה, האות א' מגיעה מהמילה "אלוף" בשפה הפרוטו-כנענית, שמשמעותה היא "שור". האות המקראית של השפה הכנענית העתיקה נראתה כמו ראש של שור והיא עשתה טרנספורמציה יחד עם השפות הפיניקיות והשמיות ששלטו פה באיזור הלבנט, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית.    כמו אז גם היום, החשיבות של הלוגו – סמליל בעברית תקנית – הוא אחד מהאספקטים החשובים ביותר בחיי חברה מסחרית. המותג הוא הכול וצריך לשרת אותו. כל מי שעובד או עבד בחברה גדולה יודע את זה. הרי זה חלון הראווה הראשון שהעולם נחשף אליו כשהוא מכיר חברה לראשונה. היכולת לזכור את הלוגו, שיספר את הסיפור הנכון של המותג ושיגרום להרגשת נוחות אצל הצרכנים, מביא חברות ענק להשקיע עשרות ומאות ואלפי שעות ומיליוני דולרים בבחירת הלוגו המתאים עבורן.   יש לוגואים שהפכו לאיקונים תרבותיים, לא פחות. דורות של ילדים גדלו הקשתות של מקדונלדס (MCD). הלוגו של נייקי (NKE) הפך לסמל של מצוינות ספורטיבית. פה בארץ, אין ילד שלא מכיר את הלוגו של עלית.   עם זאת, הלוגו הוא דבר נושם וחי, שמשתנה עם הזמן. מאז הקמתה, פייסבוק (FB) לדוגמה החליפה את הלוגו שלה לא פחות מ-3 פעמים בקצת למעלה מ-16 שנה. מאז 1886, קוקה קולה (KO) החליפה את הלוגו שלה לפחות 12 פעמים, כשענקית הצמיגים, מישלן החליפה ב-122 שנה את הלוגו לפחות 8 פעמים. מאז 1995 אמזון (AMZN) החליפה את הלוגו שלה 6 פעמים, כשרק ב-1998 היא החליפה את הלוגו של החברה 3(!) פעמים, עד שבשנת 2000 הגיע הלוגו שכולנו מכירים עם החץ המחייך.   המקרה של אפליקציית אמזון כמשל אז אם בענייני נראות עסקינן, הדבר האחרון שחברות צריכות הוא שהלוגו שלהן יסמלל דבר שלילי בעיני קהלי היעד שהם חפצים ביקרם. אבל זה בדיוק מה שקרה לאפליקציית המסחר של אמזון. וזה מה שהיה חסר לג'ף בזוס, הבעלים הכל יכול של אמזון והאיש העשיר בעולם, שלאחרונה הודיע על פרישה מניהול יומיומי של החברה.   אם לא מספיקות ההשוואות שבהן "זכה" ברשת, על כך שמראהו החיצוני מזכיר את זה של דמות הנבל "דר איוול" מסדרת הסרטים הפולחנית אוסטין פאוורס משנות ה-90, בשנה שעברה הבדיחה האינטרנטית הפכה לקריקטורת שער בעיתון הכלכלי הנחשב בעולם – האקונומיסט.   הנה השער של האקונומיסט מיוני 2020 יתר על כן, בשנים האחרונות לא מעט חברות ענק, בהן גם גוגל (GOOG) ואטסי (ETSY) וגם אמזון נתפסו מוכרות חולצות וממורביליה ניאו נאצית ומיהרו להוריד אותן מהר מהפלטפורמה. טעויות קורות, אבל העיקר שתיקנו. גם ליצרנית ביגוד הספורט הבריטית UMBRO הייתה פאדיחה ב-2002, כשמכרה בגדי אימון בשם "ציקלון בי"; כמו הגז שבו השתמשו הנאצים בתאי הגזים.   אבל לאחרונה קרה לבזוס עוד מאותו הדבר. בינואר השנה, בקול תרועה רמה, הושק הלוגו החדש של האפליקציה, שכלל את הלוגו המחייך של אמזון יחד עם סרט הדבקה כחול למעלה. "עיצבנו את האייקון החדש כדי להצית ציפייה, התרגשות ושמחה שכהצרכנים מתחילים את מסע הקניות בטלפון, בדיוק כמו שקורה כשהם רואים את החבילות שלנו ממתינות להם על שפת הדלת", כתה החברה בהודעה בעת פרסום הלוגו.   אם נאמר זאת בעדינות, זה לא כל כך עבד לאמזון. איכשהו, הגולשים ראו רק דבר אחד: את השפם של הרודן האנטישמי אדולף היטלר. גולש אחד בטוויטר אמר כי אם הוריו, שהיו רגילים ללוגו הקודם ישאלו אותו איפה האפליקציה, הוא יאמר להם "לחפש את היטלר מקרטון".   הנה כמה דוגמאות מטוויטר:   אז למרות התדמית הבעייתית של אמזון, לפחות היא יודעת לא לעצבן את האנשים שבהם היא תלויה. כלומר הצרכנים. ייאמר לזכותה שהיא הקשיבה לרחשי הציבור, אבל בעיקר היא רצתה להימנע מעוד השוואה לא נעימה לתעשיות של מוות וניצול. עד ללוגו הבא זאת אומרת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הולנדי 03/03/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    שמח שלא נכתבה בדיו אמיתי, כי אחרת זאת השקעה לא טובה לדיו עצמו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI סופטבנק


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

להמשך הכתבה לחץ כאן
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI סופטבנק


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

להמשך הכתבה לחץ כאן