יובל טל פיוניר
צילום: תמר מצפי

פיוניר נכנסת לספאק לפי 4.5 מיליארד דולר

הספאק FTAC Olympus (FTOC) כבר עלה ל-13.5 דולר ובמקביל עלה שווי העסקה (במקור - 3.3 מיליארד דולר); פיוניר מפסידה תפעולית 18 מיליון דולר, ההפסד צפוי להיות יותר מכפול בשנת 2021
נושאים בכתבה פיוניר

חברת פיוניר (Payoneer) הישראלית תיכנס ל-SPAC (סוג של שלד בורסאי עם מזומנים שנסחר בוול סטריט - הרחבה כאן) לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר. השווי המקורי - 3.3 מיליארד דולר, אבל במקביל לעלייה בשער הספאק לכ-13.5 דולר, שווי העסקה עלה משמעותית. 

במקביל למיזוג עם הספאק, יוזרמו כ-500 מיליון דולר לחברה שתהפוך לאחת החברות הישראליות הגדולות שנסחרות בוול סטריט. 

 

פיוניר הפסידה תפעולית 18 מיליון דולר, ההפסד צפוי להיות יותר מכפול בשנת 2021. עם זאת, היא פועלת באחד התחומים החמים ביותר - תשלומים מקוונים והיקף העסקאות דרכה הולך וגדל. 

פיוניר הוקמה על ידי יובל טל ב-2005 ופיתחה פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת העברת תשלומים באופן מאובטח בין אנשים ומדינות. ההכנסות השנה צפויות להסתכם במעל 430 מיליון דולר. סקוט גאליט, מנכ"ל פיוניר, אמר על רקע ההנפקה: "הטכנולוגיה והדיגטל משנים את המסחר בעולם. הטכנולוגיה מורידה מחיצות ומאפשרת ליזמים מרחבי העולם לבנות עסקים דיגיטליים. זו דרך חדשה לעשיית עסקים והיא מצריכה פלטפורמה פיננסית עולמית. הפלטפורמה הייחודית שלנו מאפשרת התקשרויות והעברות מקומיות וגלובליות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק נדלן 05/02/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    אפשר להריח את זה מגיע... צאו משוק ההון עכשיו!
  • 1.
    רק מזומן 03/02/2021 17:19
    הגב לתגובה זו
    חברה מפסידה תפעולית יו זה משכורות עתק וצו'פרים למנהלים ואפס למשקיעים.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

לנדבאז
צילום: Weifan Chen

לנדבאזז בדרך לנאסד"ק: חברת הפינטק מציגה זינוק בהכנסות ונערכת להנפקה לפי 1.5-1.3 מיליארד דולר

אחרי הנפקת VIA, עוד חברה סמי-ישראלית בדרך לוול סטריט - יזמים ישראלים, צוות גדול בישראל, רישום בבוסטון

רן קידר |
נושאים בכתבה לנדבאזז

חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית. החברה הגישה תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) במטרה להנפיק מניות בנאסד"ק תחת הסימול LBZZ. ההערכות הן כי השווי בהנפקה יעמוד על 1.5-1.3 מיליארד דולר. ההנפקה הזו מצטרפת להשלמת ההנפקה של VIA לאחרונה כשאתמול המניה מטפסת בכ-7% לשווי של כ-3.9 מיליארד דולר

קפיצת מדרגה בצמיחה וברווחיות

לפי התשקיף, ההכנסות החברה שמספקת הלוואות לפי אלגוריתם מסוים, קפצו ב-38% במחצית הראשונה ל-173 מיליון דולר, לעומת 125.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, הרווח הנקי הוכפל והגיע ל־11.1 מיליון דולר, לעומת 5.6 מיליון דולר אשתקד.

היקף ההלוואות שהעמידה החברה במחצית הראשונה של השנה טיפס ל-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 53% בהשוואה לשנה שעברה. בשנת 2024 כולה עמד היקף ההלוואות על 1.5 מיליארד דולר, גידול של 38% לעומת השנה הקודמת.

ה־EBITDA המתואם לשנת 2024 עמד על 44.4 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הוא הסתכם בכ-23 מיליון דולר.

חד-קרן ישראלי בבוסטון

לנדבאזז נוסדה בבוסטון בשנת 2015 על ידי קלמר ורביב, שהכירו במהלך לימודיהם ב־MIT. קלמר, כיום מנכ"ל החברה, עבד בעבר בקבוצת ההשקעות בטכנולוגיה של דויטשה בנק בבוסטון. רביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מחזיק בדוקטורט במדעי המחשב מהטכניון ושימש כחוקר פוסט־דוקטורט ב־MIT.

החברה הוכתרה רשמית כחד-קרן בשנת 2023 לאחר שחצתה שווי של מיליארד דולר. מאז המשיכה להתרחב בקצב מהיר, הן בהיקפי האשראי והן במספר סוכנויות הרכב שעובדות עמה. כיום היא משרתת יותר מ-2,100 סוכנויות ברחבי ארה"ב ופועלת בשוק מוערך בלמעלה מ-700 מיליארד דולר.