שוק דובי וול סטריט דובים
צילום: Istock

הגיע הזמן של שוק האג"ח להתלקח?

שוק המט"ח כבר סוער בימים האחרונים והלחץ כבר מורגש בשוקי המניות. הפוקוס צפוי לעבור כעת לשוק האג"ח. ללא התערבות של הפד' כבר בימים הקרובים, הסיכויים להתלקחות שוקי המימון בעולם מתחילים לעלות - זה יגמר כמו במארס האחרון?
עמית נעם טל | (17)

התנודתיות בשווקים הפיננסיים ממשיכה לצבור תאוצה, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט משלימים ירידה של 8%-15% מהשיא שנקבע מוקדם יותר החודש. למרות שהפוקוס של רוב המשקיעים מתמקד בשוקי המניות, הסיפור הגדול באמת מתרחש בשוקי המט"ח. השאלה החשובה כעת היא האם ומתי שוקי האג"ח יתעוררו? 

כפי שציינו לא מעט פעמיים בשבועיים האחרונים, "הטריידי הכואב ביותר עבור השווקים הפיננסיים" - התחיל להתממש. לנוכח גובה החובות הדולרים בעולם ולוח הסילוקין שלהם, בעיקר בשווקים המתעוררים, כל התחזקות  (אפילו הקטנה ביותר) תגרור הורדת מינופים מהירה בשווקים והתוצאה היא "מכירת חיסול" בשוק.

לקריאה נוספת על הכתבה מהשבוע שעבר: מהו הטרייד הכואב ביותר לשווקים?

בשבועיים האחרונים ובפרט בשבוע האחרון, הלחץ של הדולר צובר תאוצה. באופן צפוי, עיקר הלחץ מתרכז ב"חוליה החלשה בשרשרת" - השווקים המתעוררים. חלק מהמטבעות בשווקים אלו חוו פיחותים של יותר מ-5% בשבוע האחרון. לבנקים המרכזיים באותן מדינות יש את האפשרות להגן על שערי המטבע באמצעות מכירה של יתרות מט"ח - נכסים אמריקאיים. 

המטבעות בשווקים המתעוררים מול הדולר בשבוע האחרון, והיד עוד נטויה

לקריאה נוספת מהיום: הסחרור הכלכלי בטורקיה לא יכול להסתיים יפה

מדוע הלחץ של הדולר חזר? ניתן למצוא לא מעט סיבות, הורדה של התמיכה של הפד' בשוקי המט"ח, סוף רבעון אך בעיקר החזרה של הקורונה לעולם - יותר ויותר מדינות חוזרות להטיל מגבלות בעקבות העלייה בהיקף התחלואה. התוצאה היא שיותר ויותר חברות נמצאות בקשיים תזרימיים. 

עם קושי בתזרימים במטבע המקומי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם יכולים להתמודד, אך מה קורה עם חובות דולרים? בדיוק מזה חוששים כעת (שוב) המשקיעים שבורחים מהשווקים המתעוררים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אם עד כה שוק המט"ח היה העיקר במוקד, נראה ששווה לשים לב לשוק האג"ח הקונצרני - ככל שבריחת ההון מהשווקים המתעוררים והירידות בשווקים מחריפות, כך הסיכוי לזינוק בריביות בשוק האג"ח הקונצרני עולה. אנחנו כבר רואים עלייה במרווחי האשראי, אך התהליך עשוי לצבור תאוצה משמעותית בימים הקרובים. 

נציין כי במשבר האחרון במארס הפד' השיק תוכנית לרכישת של אג"ח קונצרני בארה"ב בדירוגים השונים. הפד' כמעט ולא עשה בתוכנית זו שימוש (ביחס לפוטנציאל) וייתכן מאוד שנראה את הבנק מגדיל את השימוש בימים האחרונים.

בעוד שוק האג"ח הקונצרני בארה"ב עשוי להרוויח מ"גיבוי" של הפד', מה קורה בשוקי האג"ח הקונצרנים בשאר העולם? בשווקים המתעוררים, ההתלקחות של שוקי האג"ח נראית סבירה לחלוטין. הפד' ישיק תוכנית רכישות ויתחיל לקנות גם אג"ח קונצרני מחוץ לארה"ב?

מרווחי האשראי בשווקים המתעוררים: שוק המימון בדרך להתקלחות בימים הקרובים?

אגב, זהו בדיוק התסריט שתארנו מוקדם יותר החודש בביזפורטל, מיד לאחר גל הירידות הראשון

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גל 24/09/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    כל ה"עיתונאים" כותבים ניתוחים דביליים בדיעבד. זה הניתוח המעניין היחידי.
  • 8.
    חוסר הסכמה בין תגובה 4לתגובות 2 . 3 (ל"ת)
    משה 24/09/2020 08:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לרון 24/09/2020 07:32
    הגב לתגובה זו
    אחד הטובים,חוץ ממני כמובן!!היכונו לעליות נובמבר דצמבר!!עד אז תיקון מטה
  • 6.
    עצוב 24/09/2020 00:53
    הגב לתגובה זו
    אצלנו אין בועה השוק קופא כבר עשור ורק לפני כמה ימים כתבו פה על הפער בעננו לעולם
  • 5.
    דני 24/09/2020 00:38
    הגב לתגובה זו
    כתבות מעניינות ומחכימות. תודה לך ויישר כח!
  • 4.
    20 שנה בשוק ההון ולא זכור לי עיתונאי שרלטן , חסר ה 24/09/2020 00:03
    הגב לתגובה זו
    20 שנה בשוק ההון ולא זכור לי עיתונאי שרלטן , חסר הבנה כמוך .דבריייך הם גיבוב של שטויות . הם תמיד מוטים לצד ההפחדה. רואים שמעולם לא סחרת בשוק ובטח שלא הרווחת שקל במסחר
  • גוי 24/09/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    ניתן להבחין שאתה יהודי מתוסכל שהפסיד כמה מאות אלפי שקלים בשוק ההון, חושב שהוא יודע הכי טוב מכולם, ומביע דעה ללא כל סימוכין. חכמינו היו אומרים לך, שב בלול!
  • חנני 24/09/2020 07:52
    הגב לתגובה זו
    מתי תפנים ספקולנט קטן שלך....בטח לא שלי
  • 3.
    כהן 23/09/2020 23:28
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 2.
    סוחר 23/09/2020 22:58
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שאתה מבין את השווקים מספר 1 בעולם . כל מה שאתה כותב על הפד מיד מתממש קראתי את רוב הכתבות שלך רואים שאתה מבין בכלכלה לדעתי בין הטובים בעולם
  • 1.
    פח אשפה של כתב 23/09/2020 22:34
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר יפסיקו לתת לך לכתוב?
  • האמת צורבת לך בעיניים....תתכחש לאמת ותגיע לבור המחוקים (ל"ת)
    חנני 24/09/2020 07:53
    הגב לתגובה זו
  • כהן 23/09/2020 23:27
    הגב לתגובה זו
    כתב מוכשר. רמה גבוהה.
  • רוזן 23/09/2020 23:15
    הגב לתגובה זו
    הוא כתב מצויין והכתבות שלו חשובות מאד . ברור שאתה לא מבין כלום בכלכלה ואתה הכי טיפש בנוגע לבורסה . אתה כלום .
  • נדב 23/09/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם היה לונג על השוק חודשים...שיגע אותי כל פעם מחדש...עד שבחודש האחרון הוא הפנים שהמצב על הפנים ויש פה בועה...
  • הבחור (ל"ת)
    כנראה צדק 24/09/2020 10:36
  • רק מזומן 23/09/2020 23:05
    הגב לתגובה זו
    כסף שלא נמצא בארנק אלא באשליות חוב עתידיות.כולם כבר קנו עם זה מניות במקום אוכל ורוצים עוד..
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.