אפל וטסלה השלימו בתחילת השבוע את פיצול המניות. המניות זינקו - למה בעצם ומה המשמעות הכלכלית והפסיכולוגית של פיצול? נתחיל מהבסיס - פיצול מניות (Stock Split) הינה פעולה פיננסית ביוזמת דירקטוריון החברה, שבמסגרתה מגדילים את כמות המניות הסחירות בשוק ההון. לא מדובר על הנפקת מניות חדשות וגיוס כספים מהמשקיעים, אלא על מהלך שבו כל משקיע מקבל מניות נוספות והמחיר החדש של המניה משקף את הגידול המלאכותי בסכום המניות הכולל.

נדגים: בסוף חודש יולי 2020 אפל (AAPL) הכריזה על פיצול מניות ביחס של 1 ל-4 שהתבצעה בסוף חודש אוגוסט 2020. המשמעות היא שכל מי שהחזיק מניה של אפל בסוף אוגוסט - קיבל במתנה 3 מניות נוספות. אולם, אם ממש לפני הפיצול מחיר מניה של אפל היה כ- 520 דולר, מיד לאחר הפיצול כל מניה שווה 130 דולר. היינו, המשקיע מחזיק מספר רב יותר של מניות, אבל השווי הכולל של אחזקותיו באפל - לא השתנה.

מה המשמעות לחברה?

מעבר לסרבול קל במערכות הדיווח, ולעמלות הביצוע הביורוקרטיות - אין לביצוע פעולת פיצול המניות כל השפעה מהותית על החברה. היא לא מגייסת כסף חדש ולא מוציאה כסף בסכום משמעותי. עולם כמנהגו נוהג, רק שכעת יש לחברה מספר גדול יותר של מניות.

מה המשמעות למשקיעים?

הפיצול במניות אינו יוצר שינוי פיננסי מהותי והוא בעיקרו טכני. המשקיעים ימשיכו לקבל דיבידנדים וזכויות הצבעה באספת בעלי המניות, לפי הגודל היחסי של אחזקותיהם במניה. כמו כן, הפיצול אינו משפיע מבחינה מהותית על הנגזרים הפיננסיים של המניה, שבהם מתבצע עדכון טכני על מנת להבטיח שמחזיקי האופציות והחוזים העתידיים - לא ייפגעו.

• "הנבנו 11% תשואה; אני חותם על זה בכל שנה בה נהיה מתחת לשאר"
• אחרי חמש שנים: סמנכ״ל השיווק של בנק הפועלים אסף אזולאי עוזב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה המשמעות לשוק ההון?

באופן כללי, מעבר לתהליך קצת מורכב של עדכון מערכות המסחר, המחיר ומספרי ההשוואה (והנתונים ההיסטוריים), אין לפעולת פיצול המניות השפעה מהותית על שוק ההון. ראוי לציין כי רוב מדדי המניות קובעים את המשקולות היחסיות של החברות לפי שווי שוק (מספר המניות כפול המחיר למניה). במדדים מרכזיים אלו כמו S&P500 או Nasdaq אין כל משמעות לפיצול. חריג לעניין זה הינו מדד הדאו (Dow Jones); שבאופן מפתיע נותן משקל ל- 30 החברות המרכיבות אותו, על בסיס מחיר המניה בלבד. כך למשל מניית אפל שהייתה כ- 12% ממדד הדאו (לפני הפיצול של 1 ל- 4), יורדת כעת לכ- 3%. מעתה, מדד הדאו הרבה פחות מושפע מהשינויים במחיר מניית אפל.

יותר סחירות?

לפי מה שראינו אין משמעות מרובה מדי לפעולת פיצול המניות, אז למה אפל, טסלה ואחרות עושות זאת? לכאורה נראה כי פעולת פיצול מניות הינה פעולה ארכאית וישנה שכבר לא רלוונטית. נהוג לחשוב שפיצול מניות הינה פעולה מימונית חשובה, שכאשר מחיר המניה מגיע לרף גבוה מדי (מעל 100 דולר למניה) צריך להגדיל את מספר המניות ולהוזיל את המחיר (הטכני) לכל מניה בודדת. המטרה המוצהרת הינה הגדלת הסחירות של המניה והיכולת של משקיעים (גם קטנים) לקנות את המניה מבלי לשעבד סכומי כסף גדולים מדי.

אבל בעולם המודרני ישנם מספר לא מבוטל של ברוקרים דיגיטליים שמאפשרים למשקיעים לקנות ולמכור מניות אמריקאיות גם בחלקיקי מניות. כך לדוגמא, ניתן לרכוש עשירית של מניית אפל בהשקעה פשוטה של כ-13 דולר בלבד. ראוי לציין כי במסחר שכזה, ישנן עמלות ייחודיות וכן שמבנה הבעלות של חלקיות המניה הוא קצת פחות מובטח מרכישה רגילה. אבל האפשרות להחזקה חלקית של מניה (פחות ממניה בודדת) - אפשרית ונגישה.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הוזלת עלויות?

בעבר הלא רחוק, היה גם יתרון ממשי לביצוע פעולות בבורסה במנות "עגולות" של 100 מניות כל פעם, והדבר תרם להוזלת עמלות ולביצוע פקודות קניה ומכירה בצורה מהירה יותר. זאת הייתה אולי ההצדקה ההיסטורית לפעולת הפיצול: יותר סחירות, יותר מהירות והקטנת העמלות למשקיעים.

אבל כיום, כשיש מסחר אלגוריתמי מהיר של מחשבים הסוחרים בהיקף ניכר במספרים "לא עגולים" של מניות, ובעולם עם עמלות מסחר מאוד נמוכות, קשה לראות כיצד יתרונות אלו באים לידי ביטוי בשוק ההון.

פחות פיצולי מניות מהעבר

זו אולי הסיבה המרכזית למה אנו רואים מגמה ברורה של פחות ופחות פיצולי מניות בעשורים האחרונים, גם כאשר מחיר המניה מגיע למחירים מאוד גבוהים. לדוגמא: מניית אמזון (AMZN) נסחרת במחיר של מעל 3,400 דולר למניה, והחברה לא ביצעה פיצול כבר כמה עשורים. לא נראה כי הסחירות היותר נמוכה, העמלות או המחיר הגבוה למניה - פגעו ברצון העז של המשקיעים להשקיע באמזון.

אז למה לפצל?

נראה כי אפל וטסלה לא רק עוסקות בחדשנות טכנולוגית אלא גם בחדשנות מימונית. מחקרים חדשים מתחום הפסיכולוגיה הפיננסית (מימון התנהגותי) מראים כי לחברה שמבצעת פיצול (טכני) יש יתרונות חיוביים רבים ומגוונים בעיני המשקיעים. ההשפעות מתחילות ב"אפקט העוגן" שמורחב לכך שמספר קטן יותר במחיר המניה נותן לחלק מהמשקיעים את ההרגשה שמדובר על מחיר זול יותר. ולמרות שהמשקיע שם 10,000 דולר על המניה (ולא אמור להתייחס למספר יחידות המניה שיקבל), ישנה השפעה רגשית ממשית לכך שהוא קונה יותר "סחורה"; הוא מרגיש שהרוויח משהו.

כמו כן, נמצא כי רבים מהציבור הרחב מעריכים יותר ונותנים ניקוד גבוה יותר (בתחומי היוקרה והמנהיגות הענפית) לחברה שמבצעת פיצול מניות. יתר הדברים שווים, לחברה המבצעת פיצול מניות יש יתרון ממשי על המתחרות הדומות באותו תחום עסקי. היינו, בעיני משקיעים רבים, אם להנהלה האסטרטגית של התאגיד יש זמן לבצע סדר וניקיון בתחום הפיננסי של המניות שלהם ולדאוג ליותר סחירות, הם כנראה רוכבים על הגל המוצלח ונמצאים במקום טוב, שגם צפוי להשתפר.

בנוסף, ישנם השפעות של "אפקט המתנה" שבחלוקת המניות במסגרת הפיצול. נראה כי כולנו אוהבים לקבל מתנות, אבל יותר מכך אנו מעריכים כי מי שמחלק מתנות נמצא במקום טוב יותר, ועוצמתי יותר.

ראוי לציין כי המחקרים בנושא מורכבים מאוד והחוקרים מתאמצים לבודד את ההשפעות הפסיכולוגיות של הפיצול, מיתר האירועים הכלכליים והפיננסיים שברקע. מבלי לשפוט את אמיתות ההרגשה של המשקיעים, הנתונים ומחקרי העומק שבוצעו מראים שרגשות אלו אמיתיים וקיימים, והם באים לידי ביטוי באופן ממשי במחירי המניות של חברות שמבצעות פיצולים (ולא רק אצל טסלה ואפל).

בטא רגשני (Sentimental Beta)

ניתן לזהות מדד חשוב בהקשר זה, הנקרא בטא רגשני או בהעדר תרגום טוב יותר בטא סנטימנטלי. בטא זה מבטא את הקשר להרגשה הכללית בשוק (שוק שורי-עולה או שוק דובי-יורד). כך למשל, כאשר המשקיעים מאוד אופטימיים, אולי כי הם סומכים קצת יותר מדי על הבנק המרכזי האמריקאי שימשיך לתמוך, להלוות ולתת כספים לכל המגזר העסקי (הדפסת כסף) - מניה עם בטא סנטימנטלי גבוה, צפויה לעלות יותר מהאחרות. ישנם מחקרים שמצאו כי לחברות שמבצעות פיצול מניות יש בטא סנטימנטלי גבוה הרבה יותר מחברות דומות באותו ענף, שלא ביצעו פיצול מניות. ממצא זה מראה את ההשפעה הפסיכולוגית החיובית שיש לפעולה המימונית הטכנית של פיצול מניות, והיא נחזית בפועל במחירי המניות.

קודם פיצול ואחר כך הנפקה

לא לחינם ישנה המלצה מקצועית ברורה לבצע קודם פיצול מניות, ורק לאחר מימוש רוב ההשפעה, להמשיך להנפקת מניות חדשות ולנצל כמה שיותר את מחיר המניה הגבוה (החדש). אם לא הייתה השפעה פסיכולוגית מהותית על מחיר המניה, ייתכן והיה עדיף לעבוד בסדר הפוך.

אז שכולם יבצעו פיצולים!

בדומה להשפעות רגשיות של פעולות פיננסיות אחרות (כמו רכישה עצמית של מניות - Buyback), ככל שיותר ויותר חברות יכירו ביתרונות המימון ההתנהגותי של פיצול מניות, כך ההשפעה הפסיכולוגית תלך ותדעך. המשקיעים יתחילו להבין שמדובר על "אופנה מקובלת" וכל ההילה החיובית תיעלם. כך דרכו של עולם.

למשקיעים אסטרטגיים יש כאן לקח חשוב; להכיר בנתונים ובעובדות, לא לנסות ולהשקיע לפי תחושות רגש לטווח קצר ובעיקר לדעת שכל השפעה פסיכולוגית על מחיר המניה, גדולה כקטנה, יכולה להיעלם בדיוק באותה מהירות שבה היא הופיעה.

הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.