חיסון לקורונה - בין 3 חודשים לשנה; אפשר להיות אופטימיים?
המירוץ לחיסון נגיף הקורונה בעיצומו - מי הן החברות (נסחרות בוול סטריט), למה ענקיות התרופות לא משקיעות בפיתוח תרופות (לא הוגן)? והאם אפשר להיות אופטימיים?
למרות הסכנות שטומן בחובו וירוס הקורונה הסיני, לארבע חברות התרופות הגדולות בעולם, שאחראיות יחד על מכירות חיסונים ב-30 מיליארד דולר ב-2019, אין מודל כלכלי שמצדיק פיתוח של חיסון למחלות נגיפיות שמתפרצות.
הסכנות הכלכליות של הוירוס הן ברורות. מספיק לראות את הירידות בוול סטריט בכ-3.1% ביומיים. בישראל, המדדים קרסו אתמול לנמוך יומי של למעלה מ-4% והפגיעה בכלכלה הסינית, שסגרה 21 מחוזות לעסקים ותעשייה, תייצר גלים בחודשים הקרובים בכלכלה העולמית. מורגן סטנלי קבע כי אם הווירוס ימשיך להתפשט, ההשפעה על הצמיחה יכולה להגיע לעד 0.3%.
ועדיין, חברות התרופות, בהם פייזר (סימול: PFE), מרק (סימול: MRK), סאנופי (סימול: SNY) וגלקסוסמיתקליין (סימול: GSK) יושבות על הגדר. החברות הללו, ששוויין יחד עולה על 650 מיליארד דולר, לא נוקפות אצבע. והן גם לא ינקפו בעתיד הנראה לעין. זה לא כלכלי להן.
את חברות התרופות הגדולות מעניין רק הכסף
חברות התרופות יודעות להרוויח כסף. גם ובעיקר ממחלות נדירות, שפיתוח הטיפולים בהם יקרים והתרופות עצמן יקרות אפילו יותר לאזרח הפשוט. כמו במחלות נדירות, גם בהתפרצות וירוסים כמו הקורונה, העלות של פיתוח גבוהה, כשהצפי לשימוש בחיסונים בלתי ניתן לאומדן ברור. עוד דבר קריטי, הוא קהל היעד.
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- ה-FDA מגביל אישורים לחיסוני קורונה - אז למה מודרנה קופצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו במרבית ההתפרצויות של ה-SARS, האבולה ויתר המחלות הנגיפיות, מרבית קהל היעד הם אזרחים מהשורה, וחמור מכך, עניים במקרה הטוב ועניים מאוד במקרה הרע. לדאבונם, אין להם את האמצעים הנדרשים כדי לשלם על החיסונים. אם ההתפרצות הבאה תקרה חס ושלום במונאקו, אולי נראה שינוי בגישה של ענקיות התרופות.
"הסקטור הפרטי ימשיך להתקדם למקומות שבהם ההחזרים הם הגבוהים ביותר, וזה בוודאי לא הכיוון של שיפור הבריאות הציבורית", כתב פיטר באך, ראש מכון סלואן-קטרינג למדיניות בריאות, לעיתון בארונס.
הקטנות מנסות, אבל זה לא מספיק
מי שכן מנסה לפתח חיסון זו ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ), שלה מעבדת פיתוח יחסית קטנה. יחד איתה, רק 3 חברות ביוטק קטנות ובינוניות פועלות לפיתוח החיסון. שלושת האחרות הן נובהוואקס (סימול: NVAX), אינוביו (סימול: INO) ומודרנה (סימול: MRNA).
- ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
- נבאן בדרך לוול סטריט. חברת הנסיעות הישראלית-אמריקאית מכוונת לשווי של מעל 9 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
לוח הזמנים למציאת חיסון אינו ברור. הערכות השמרניות אומרות כי ייקחו לפחות 3 חודשים עד שיימצא החיסון הראשוני, אך ב-JNJ מעריכים כי זה יכול לנוע גם בין 8 חודשים עד שנה.
חברות התרופות "דורשות" ניעור רציני
עצוב ואירוני. כך, בשתי מילים פשוטות אלה, ניתן לסכם את תעשיית התרופות הגלובלית. נכון, מדובר בעסק וכל עסק רוצה להרוויח. אבל כאן גם מדובר במישרין בחיים של אנשים. בהשפעה ישירה על בריאות הציבור. השפעה שחברות התרופות מתנערות ממנה, אלא אם כן הן יכולות לייצר רווח.
חברות הענק האלה מזרימות יחד מאות מיליוני דולרים בלובי, בפרסום ובתרומות לפוליטיקאים, על מנת להשפיע על רווחים עתידיים ולהעלות מחירים של תרופות. דוגמה מובהקת לכך הם מחירי האינסולין בארצות הברית, שעלו בשנים האחרונות במאות אחוזים; זאת למרות שהחברות כמעט ולא משקיעות במו"פ כדי לייצר את התרופה הגנרית. עד כדי כך הבעיה חמורה, שהיא מככבת במסע הבחירות הנוכחי לנשיאות, זה שרק החל.
אז נכון, אין מודל עסקי שמייצר רווחים, אבל חברה כמו מרק, שברבעון השני של 2019 דיווחה ב-Non-GAAP על רווח נקי של למעלה מ-3.3 מיליארד דולר, יכולה למצוא קצת עודף בכיסים כדי לממן התפרצויות נגיפיות, שיכולות בטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך, לפגוע גם בהן.
אבל לא רק מרק. על הממשלות במערב להכריח את חברות התרופות הגדולות לייצר יחדיו פלטפורמה משותפת להתמודדות עם התפרצויות של מחלות נגיפיות. מדובר בפרוטות עבור ענקיות אלה והפרוטות האלה יכולות גם להיחשב לחלק מהאחריות התאגידית שלהן – משהו שכל חברה מתפארת בו בימינו אנו – ושאותה ניתן גם במקרים מסוימים להחזיר במס.
שימוש משותף שכזה בידע יכול להאיץ את ההתמודדות עם המחלות הללו ולייצר הרבה תועלת, הן לנו כחברה גלובלית והן כיחסי ציבור לעצמן. במקום לממן יחצ"נים בעשרות מיליוני דולרים, שישקיעו ויחזירו קצת לציבור, אז יוכלו "להתפאר" בהישג של פתרון בעיה, דבר שבטוח יסייע להן להעלות את קרנן בציבור – במקום אינספור סיפורים על חזירות שעולים לכותרות בקרים כלילות.
- 17.התנהלות רגילה של שפעת (ל"ת)לילי 05/02/2020 09:15הגב לתגובה זו
- 16.נסיון נואש לדחוף חיסון מנשק ביולוגי במקור- הכל משובט כד (ל"ת)חגית 04/02/2020 12:47הגב לתגובה זו
- 15.אחת הכתבות הטובות שהיו פה (ל"ת)נועם 03/02/2020 22:17הגב לתגובה זו
- מייק 04/02/2020 08:19הגב לתגובה זולא חשוב מחירן וערכן כי נרקומן כבר מזמן איבד קשר עם המציאות
- 14.אחרי 2-3 חודשים הוירוס יסוג אים יהיה הסגר אפקטיבי (ל"ת)דני 03/02/2020 21:39הגב לתגובה זו
- 13.כתבה מעולה! (ל"ת)דון 03/02/2020 17:50הגב לתגובה זו
- 12.דוד 03/02/2020 17:36הגב לתגובה זומשכורות ענק וחלקם גם שוחד /למה לחברות תרופות אסור להרוויח
- 11.יאלה עליות ! בתוך שנה יהיה חיסון. איזו אופוריה בשווקים (ל"ת)מיקי 03/02/2020 17:13הגב לתגובה זו
- 10.דירה = קורת גג 03/02/2020 17:11הגב לתגובה זודירה = קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
- 9.מומחה 03/02/2020 16:29הגב לתגובה זוהוא אתמול בטלויזיה הזכיר לי את מרידור שהבטיח גם לפני בחירות שימציא מנורה שתאיר את כל רמת גן
- 8.תום 03/02/2020 16:15הגב לתגובה זובמקום לכתוב כתבה שלמה על למה חברות התרופות צריכות לממן מכיסן תרופה גם הן יפסידו. אולי לכתוב כתבה שתבקש מהממשלות להציע תמריץ כלכלי ולשלם למי שיפתח את חיסון זה?
- 7.שחר 03/02/2020 15:25הגב לתגובה זוובודאי שאף פעם לא ימציאו ריפוי אמיתי אלא רק להישאר עם המחלה ו-עם הכדורים שלהם לעזאזל איתם
- 6.שטויות אין חיסונים לוירוסים רק לחידקים (ל"ת)צחי 03/02/2020 14:15הגב לתגובה זו
- 5.ביונדווקס (ל"ת)דג זהב 03/02/2020 14:08הגב לתגובה זו
- א 03/02/2020 15:15הגב לתגובה זוסיום פאזה 3 באירופה ברבעון 4 השנה
- אתה מבלבל את המוח אין לה חיסון לנגיף (ל"ת)קשרשן 03/02/2020 15:00הגב לתגובה זו
- 4.הרב גולדי 03/02/2020 14:06הגב לתגובה זוהנתניהו היה הראשון שהחליט להקים מפעל שימצא ויעשה את החיסון לפי הבטחות של נתניהו מחר בבוקר יקום המפעל ובערב יהיו לנו חיסונים אתה הבנת את זה ברוך?
- 3.גד 03/02/2020 13:54הגב לתגובה זוחברות התרופות הגדולות לא צריכות לפתור בעיות נגיפים כי זה מגיע בהפתעה מזמן לזמן.ארגון הבריאות הבינלאומי יכול לדאוג לפיתוח חיסונים.אפשר לבקש תרומות ממרק או פייזר וסביר שיתרמו אבל לא מעבר לכך.איני חושב שלמרק יש מה לתרום מדעית בנושא שאין לה קשר אליו.
- 2.נשמתו טובות (ל"ת)אינדריד קולד 03/02/2020 13:19הגב לתגובה זו
- 1.כתב ב-LONG 03/02/2020 13:14הגב לתגובה זואיזה עוד שנה בראש שלך??

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?
בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.
ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.
המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.
הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת
מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.
- מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?
- מחקר בבריטניה: זהו הגיל המדויק בו "האושר נשאב מהחיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

נבאן בדרך לוול סטריט. חברת הנסיעות הישראלית-אמריקאית מכוונת לשווי של מעל 9 מיליארד דולר
הכנסות בקצב של 700 מיליון דולר, רווח גולמי של 68% וצמצום דרמטי בהפסדים: נבאן, המנוהלת על ידי אריאל כהן ואילן טוויג, הגישה תשקיף ראשוני ומכוונת להנפקה בארה"ב כבר באוקטובר
חברת נבאן (Navan), שמתמחה בפלטפורמה דיגיטלית לניהול נסיעות והוצאות עסקיות לארגונים, הגישה בסוף השבוע תשקיף ראשוני לקראת הנפקה בארה"ב, צעד שמסמן פרק חדש בהיסטוריה שלה. החברה, שהוקמה ב-2015 על ידי היזמים הישראלים אריאל כהן (מנכ"ל ויו"ר) ואילן טוויג (סמנכ"ל טכנולוגיות), צפויה להיסחר בבורסה כבר באוקטובר, אם כי פרטי השווי טרם נחשפו. לפני כשלוש שנים החברה גייסה את הגיוס הפרטי האחרון לפי שווי של 9.2 מיליארד דולר. אחר כך ניסתה לגייס לפי 11 מיליארד בוול סטריט אך לא הצליחה. השווקים עכשיו טובים ונראה שהיא תוכל לקבל תמחור טוב. יהיה מאתגר לקבל שווי של 9 מיליארד דולר, אך נראה שהחברה מכוונת לשווי של לפחות 9 מיליארד דולר.
אורן זאב מ-Zeev Ventures, שהוביל את סיבוב הסיד, השתתף במרבית הסיבובים של החברה מאז, והוא המשקיע הגדול בחברה. קרן Group 11 של דובי פרנסס, שהצטרפו בסיבוב הסיד, והשקיעו בכל סיבוב של החברה מאז, גם הם מהמשקיעים הבולטים.
נבאן היא חברה אמריקאית עם שורשים ישראלים עמוקים. היא מפעילה מרכז פיתוח משמעותי בישראל, ומשקיעים מובילים כמו אורן זאב, מייסד קרן זאב ונצ'רס, נמנים עם בעלי המניות הבולטים ומכהנים בדירקטוריון. לצד זאב, קרנות ענק כמו לייטספיד ונצ'ר פרטנרס ואנדריסן הורוביץ השקיעו בחברה.
התשקיף חושף צמיחה מואצת בשוק הנסיעות העסקיות המתאושש מהמשבר. בשנת הכספים שהסתיימה בינואר 2024, נבאן רשמה הכנסות של 537 מיליון דולר, זינוק של 33% מ-402 מיליון דולר בשנה הקודמת. ב-12 החודשים האחרונים עד יולי 2024, ההכנסות הגיעו ל-613 מיליון דולר, עלייה של 32% בקצב שנתי. הקצב בחודשים האחרונים מגיע לכ-700 מיליון בשנה.
שיעור הרווח הגולמי זינק ל-68% מ-60%, ולמרות זאת החברה מפסידה, אם כי ההפסדים מצטמצמים. בשנה האחרונה, ההפסד התפעולי עמד על 106 מיליון דולר (כ-20% מההכנסות), ירידה חדה מ-247 מיליון דולר (61% מההכנסות) בשנה שקדמה לה. ההפסד הנקי ירד ל-180 מיליון דולר (34% מההכנסות), לעומת 330 מיליון דולר (82% מההכנסות) בתקופה המקבילה.