מייקל ישראל מנכל בנק HSBC ישראל
צילום: יח"צ

HSBC פותח דסק לענייני סין בישראל

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם,

גיא עיני |

בנק HSBC הודיע היום על הקמת דסק לענייני סין בישראל על מנת לסייע בעידוד השקעות ומסחר בין סין לישראל, נושא בעל חשיבות הולכת וגדלה ככל ששיתוף הפעולה בין המדינות מתהדק ויותר חברות סיניות מתרחבות לחו"ל לאורך דרך המשי החדשה - 

"The Belt and Road".

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם, ובכך מצליח לכסות יעדים גדולים להשקעות חוץ סיניות ישירות. את דסק סין בישראל תנהל יפית מודחי, בעלת ניסיון של כשני עשורים בבנקאות גלובלית.

הדסקים של HSBC לענייני סין שהושקו ב- 2012, הוקמו בשש יבשות, מתוכם 11 בשווקי אסיה ומדינות האוקיינוס השקט, חמישה באירופה, חמישה במזרח התיכון ובאפריקה וארבעה באמריקה. דסקים אלו מכסים יותר מ- 40 שווקים ברחבי העולם, וחלקם מעניקים תמיכה ללקוחות סיניים במדינות או בטריטוריות מרובות.

דסק סין של HSBC בישראל מוקם בִּתקופה בה סין וישראל משתפות פעולה במספר מגזרים, ובהם האינטרנט, קלינטק ובריאות. הכלכלה בסין עוברת מכלכלה המתמקדת בתעשייה כבדה וייצור מסורתי למיקוד בשירותים, טכנולוגיה וייצור מתקדם.

דייויד ליאוו, נשיא ומנכ"ל HSBC סין: "בשנים האחרונות הקימו חברות טכנולוגיה סיניות מובילות מרכזי מחקר ופיתוח והשקיעו בסטארטאפים בישראל על מנת להתחבר ליכולות המחקר בה. גם השקעות במגזרים אחרים גדלו בקצב מהיר. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך וכי דסק סין ממצב את HSBC בעמדה ייחודית".

ההשקעות הסיניות בישראל הגיעו ל- 6.5 מיליארד דולרים בסוף שנת 2017, בעוד השקעות מישראל לסין הסתכמו ב- 380 מיליון דולר בסוף שנת 2016. הסחר הדו-צדדי התרחב והגיע ל- 13.1 מיליארד דולרים ב-2017, גידול של 15.6% לעומת השנה שקדמה לה, מה שהפך את סין לשותפת המסחר השלישית בגודלה של ישראל בעולם. כיום מנהלות שתי המדינות משא ומתן על הסכם סחר חופשי.

מייקל ישראל, מנכ"ל HSBC ישראל: "קיימות הזדמנויות משמעותיות עבור לקוחות סינים המשקיעים בישראל. ישראל ידועה ברחבי העולם כמעצמה גלובלית בתחום החדשנות, ולכן אך טבעי הוא שבשנים האחרונות משקיעים סינים נעשים פעילים מאוד ברכישת טכנולוגיה וידע ישראליים. יתרה מכך, לא מדובר רק בטכנולוגיה. בכל פרויקט גדול בתחום התשתיות ניתן לראות מעורבות סינית, בין אם בנמלים, בכבישים או ברכבת הקלה בתל אביב, הפרויקט התת-קרקעי הראשון שלנו".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

איסור רחפנים בסמוך לשדה תעופה. קרדיט: רשתות חברתיותאיסור רחפנים בסמוך לשדה תעופה. קרדיט: רשתות חברתיות

רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית

עם עלייה חדה בתקריות בשדות תעופה באירופה, ממשלות העולם מאיצות השקעות בטכנולוגיות יירוט ושיבוש; סקירה מלאה של מערכות אנטי רחפנים: מגרמניה, דרך תעשיות בארה״ב ובאירופה, ועד הפתרונות הישראליים המובילים

רן קידר |

האיום שטס מתחת לרדאר, שזכה בעבר לכינוי "צעצוע תעופתי", הופל בשנים האחרונות לאחד המטרדים הביטחוניים, הכלכליים והתעופתיים המשמעותיים ביותר בעולם. גרמניה, כמו מדינות רבות באירופה, חווה עלייה דרמטית בתקריות רחפנים בסביבת שדות תעופה, לעיתים ברמה שמשבשת תנועת טיסות ומותירה אלפי נוסעים תקועים.

אך האיום אינו בעיה גרמנית בלבד: זוהי מגמה עולמית שאליה מגיבות ממשלות, צבאות ותעשיות ביטחוניות בגל השקעות רחב, נשק לייזר, מערכות שיבוש אלקטרוני, טילי יירוט, רחפנים מיירטים, ובינה מלאכותית שמזהה רחפנים עוד לפני שהם מתקרבים.

גרמניה תחת איום: רחפנים משבשים פעילות, שדות נסגרים, והמדינה עוברת למגננה

אירוע שהתרחש בברלין בסוף אוקטובר היה המחשה בולטת למגמה: עשרות טיסות הוסטו, אלפי נוסעים התעכבו, ומערכת שלמה נעצרה, בגלל דיווח על רחפן יחיד. האירוע לא היה תקרית בודדת, היות ומתחילת השנה ועד סוף אוקטובר דווחו מעל 190 תצפיות רחפנים בסביבת שדות התעופה הגרמניים.

חלק מהרחפנים שנצפו היו גדולים במיוחד, בקוטר של עד שלושה מטרים, עדות לכך שמדובר לא ברחפנים חובבניים הפועלים ללא מודעות, אלא ביכולות מקצועיות ומכוונות. גופי מודיעין וגורמי אבטחה באירופה בוחנים אפשרות שמדובר בגורמים ממדינות יריבות. החשודה המיידית היא כמובן, רוסיה, אם כי הדעות בנושא חלוקות.

למרות תדמיתה כמדינה עם בירוקרטיה סבוכה שזזה לאט, גרמניה פועלת הפעם בקצב חריג. משרד הפנים השיק יחידה ייעודית להגנת תשתיות קריטיות, והקמת מרכז משותף להגנת רחפנים (Joint Drone Defense Center) כבר יצאה לדרך, בשיתוף הבונדסוור (Bundeswehr) והמשטרה הפדרלית.