HSBC פותח דסק לענייני סין בישראל
השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם,
בנק HSBC הודיע היום על הקמת דסק לענייני סין בישראל על מנת לסייע בעידוד השקעות ומסחר בין סין לישראל, נושא בעל חשיבות הולכת וגדלה ככל ששיתוף הפעולה בין המדינות מתהדק ויותר חברות סיניות מתרחבות לחו"ל לאורך דרך המשי החדשה -
"The Belt and Road".
השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם, ובכך מצליח לכסות יעדים גדולים להשקעות חוץ סיניות ישירות. את דסק סין בישראל תנהל יפית מודחי, בעלת ניסיון של כשני עשורים בבנקאות גלובלית.
הדסקים של HSBC לענייני סין שהושקו ב- 2012, הוקמו בשש יבשות, מתוכם 11 בשווקי אסיה ומדינות האוקיינוס השקט, חמישה באירופה, חמישה במזרח התיכון ובאפריקה וארבעה באמריקה. דסקים אלו מכסים יותר מ- 40 שווקים ברחבי העולם, וחלקם מעניקים תמיכה ללקוחות סיניים במדינות או בטריטוריות מרובות.
דסק סין של HSBC בישראל מוקם בִּתקופה בה סין וישראל משתפות פעולה במספר מגזרים, ובהם האינטרנט, קלינטק ובריאות. הכלכלה בסין עוברת מכלכלה המתמקדת בתעשייה כבדה וייצור מסורתי למיקוד בשירותים, טכנולוגיה וייצור מתקדם.
- הערעור נדחה: HSBC תרשום הוצאה של 1.1 מיליארד דולר בעקבות פרשת מיידוף
- HSBC רוצה למחוק את האנג סנג מהבורסה - מניית הבנק מזנקת ב-27%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דייויד ליאוו, נשיא ומנכ"ל HSBC סין: "בשנים האחרונות הקימו חברות טכנולוגיה סיניות מובילות מרכזי מחקר ופיתוח והשקיעו בסטארטאפים בישראל על מנת להתחבר ליכולות המחקר בה. גם השקעות במגזרים אחרים גדלו בקצב מהיר. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך וכי דסק סין ממצב את HSBC בעמדה ייחודית".
ההשקעות הסיניות בישראל הגיעו ל- 6.5 מיליארד דולרים בסוף שנת 2017, בעוד השקעות מישראל לסין הסתכמו ב- 380 מיליון דולר בסוף שנת 2016. הסחר הדו-צדדי התרחב והגיע ל- 13.1 מיליארד דולרים ב-2017, גידול של 15.6% לעומת השנה שקדמה לה, מה שהפך את סין לשותפת המסחר השלישית בגודלה של ישראל בעולם. כיום מנהלות שתי המדינות משא ומתן על הסכם סחר חופשי.
מייקל ישראל, מנכ"ל HSBC ישראל: "קיימות הזדמנויות משמעותיות עבור לקוחות סינים המשקיעים בישראל. ישראל ידועה ברחבי העולם כמעצמה גלובלית בתחום החדשנות, ולכן אך טבעי הוא שבשנים האחרונות משקיעים סינים נעשים פעילים מאוד ברכישת טכנולוגיה וידע ישראליים. יתרה מכך, לא מדובר רק בטכנולוגיה. בכל פרויקט גדול בתחום התשתיות ניתן לראות מעורבות סינית, בין אם בנמלים, בכבישים או ברכבת הקלה בתל אביב, הפרויקט התת-קרקעי הראשון שלנו".

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
