מייקל ישראל מנכל בנק HSBC ישראל
צילום: יח"צ

HSBC פותח דסק לענייני סין בישראל

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם,

גיא עיני |

בנק HSBC הודיע היום על הקמת דסק לענייני סין בישראל על מנת לסייע בעידוד השקעות ומסחר בין סין לישראל, נושא בעל חשיבות הולכת וגדלה ככל ששיתוף הפעולה בין המדינות מתהדק ויותר חברות סיניות מתרחבות לחו"ל לאורך דרך המשי החדשה - 

"The Belt and Road".

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם, ובכך מצליח לכסות יעדים גדולים להשקעות חוץ סיניות ישירות. את דסק סין בישראל תנהל יפית מודחי, בעלת ניסיון של כשני עשורים בבנקאות גלובלית.

הדסקים של HSBC לענייני סין שהושקו ב- 2012, הוקמו בשש יבשות, מתוכם 11 בשווקי אסיה ומדינות האוקיינוס השקט, חמישה באירופה, חמישה במזרח התיכון ובאפריקה וארבעה באמריקה. דסקים אלו מכסים יותר מ- 40 שווקים ברחבי העולם, וחלקם מעניקים תמיכה ללקוחות סיניים במדינות או בטריטוריות מרובות.

דסק סין של HSBC בישראל מוקם בִּתקופה בה סין וישראל משתפות פעולה במספר מגזרים, ובהם האינטרנט, קלינטק ובריאות. הכלכלה בסין עוברת מכלכלה המתמקדת בתעשייה כבדה וייצור מסורתי למיקוד בשירותים, טכנולוגיה וייצור מתקדם.

דייויד ליאוו, נשיא ומנכ"ל HSBC סין: "בשנים האחרונות הקימו חברות טכנולוגיה סיניות מובילות מרכזי מחקר ופיתוח והשקיעו בסטארטאפים בישראל על מנת להתחבר ליכולות המחקר בה. גם השקעות במגזרים אחרים גדלו בקצב מהיר. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך וכי דסק סין ממצב את HSBC בעמדה ייחודית".

ההשקעות הסיניות בישראל הגיעו ל- 6.5 מיליארד דולרים בסוף שנת 2017, בעוד השקעות מישראל לסין הסתכמו ב- 380 מיליון דולר בסוף שנת 2016. הסחר הדו-צדדי התרחב והגיע ל- 13.1 מיליארד דולרים ב-2017, גידול של 15.6% לעומת השנה שקדמה לה, מה שהפך את סין לשותפת המסחר השלישית בגודלה של ישראל בעולם. כיום מנהלות שתי המדינות משא ומתן על הסכם סחר חופשי.

מייקל ישראל, מנכ"ל HSBC ישראל: "קיימות הזדמנויות משמעותיות עבור לקוחות סינים המשקיעים בישראל. ישראל ידועה ברחבי העולם כמעצמה גלובלית בתחום החדשנות, ולכן אך טבעי הוא שבשנים האחרונות משקיעים סינים נעשים פעילים מאוד ברכישת טכנולוגיה וידע ישראליים. יתרה מכך, לא מדובר רק בטכנולוגיה. בכל פרויקט גדול בתחום התשתיות ניתן לראות מעורבות סינית, בין אם בנמלים, בכבישים או ברכבת הקלה בתל אביב, הפרויקט התת-קרקעי הראשון שלנו".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.