מייקל ישראל מנכל בנק HSBC ישראל
צילום: יח"צ

HSBC פותח דסק לענייני סין בישראל

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם,

גיא עיני |

בנק HSBC הודיע היום על הקמת דסק לענייני סין בישראל על מנת לסייע בעידוד השקעות ומסחר בין סין לישראל, נושא בעל חשיבות הולכת וגדלה ככל ששיתוף הפעולה בין המדינות מתהדק ויותר חברות סיניות מתרחבות לחו"ל לאורך דרך המשי החדשה - 

"The Belt and Road".

השקתו של הדסק החדש בישראל מעלה את מספר הדסקים של HSBC לענייני סין ל-25 ברחבי העולם, ובכך מצליח לכסות יעדים גדולים להשקעות חוץ סיניות ישירות. את דסק סין בישראל תנהל יפית מודחי, בעלת ניסיון של כשני עשורים בבנקאות גלובלית.

הדסקים של HSBC לענייני סין שהושקו ב- 2012, הוקמו בשש יבשות, מתוכם 11 בשווקי אסיה ומדינות האוקיינוס השקט, חמישה באירופה, חמישה במזרח התיכון ובאפריקה וארבעה באמריקה. דסקים אלו מכסים יותר מ- 40 שווקים ברחבי העולם, וחלקם מעניקים תמיכה ללקוחות סיניים במדינות או בטריטוריות מרובות.

דסק סין של HSBC בישראל מוקם בִּתקופה בה סין וישראל משתפות פעולה במספר מגזרים, ובהם האינטרנט, קלינטק ובריאות. הכלכלה בסין עוברת מכלכלה המתמקדת בתעשייה כבדה וייצור מסורתי למיקוד בשירותים, טכנולוגיה וייצור מתקדם.

דייויד ליאוו, נשיא ומנכ"ל HSBC סין: "בשנים האחרונות הקימו חברות טכנולוגיה סיניות מובילות מרכזי מחקר ופיתוח והשקיעו בסטארטאפים בישראל על מנת להתחבר ליכולות המחקר בה. גם השקעות במגזרים אחרים גדלו בקצב מהיר. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך וכי דסק סין ממצב את HSBC בעמדה ייחודית".

ההשקעות הסיניות בישראל הגיעו ל- 6.5 מיליארד דולרים בסוף שנת 2017, בעוד השקעות מישראל לסין הסתכמו ב- 380 מיליון דולר בסוף שנת 2016. הסחר הדו-צדדי התרחב והגיע ל- 13.1 מיליארד דולרים ב-2017, גידול של 15.6% לעומת השנה שקדמה לה, מה שהפך את סין לשותפת המסחר השלישית בגודלה של ישראל בעולם. כיום מנהלות שתי המדינות משא ומתן על הסכם סחר חופשי.

מייקל ישראל, מנכ"ל HSBC ישראל: "קיימות הזדמנויות משמעותיות עבור לקוחות סינים המשקיעים בישראל. ישראל ידועה ברחבי העולם כמעצמה גלובלית בתחום החדשנות, ולכן אך טבעי הוא שבשנים האחרונות משקיעים סינים נעשים פעילים מאוד ברכישת טכנולוגיה וידע ישראליים. יתרה מכך, לא מדובר רק בטכנולוגיה. בכל פרויקט גדול בתחום התשתיות ניתן לראות מעורבות סינית, בין אם בנמלים, בכבישים או ברכבת הקלה בתל אביב, הפרויקט התת-קרקעי הראשון שלנו".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.