נעילה באירופה: הדאקס הגרמני עלה 0.1%, הקאק הוסיף 0.3%, הפוטסי התחזק 0.1%

המשקיעים ממתינים לפתיחת וועידת ה-G20 בגרמניה, טראמפ צפוי להיפגש עם אנגלה מרקל בהמשך היום
איתן יונסי |
נושאים בכתבה אירופה

יום המסחר האחרון לשבוע בבורסות אירופה ננעל בעליות שערים קלות. ברקע למסחר, המשקיעים עקבו אחר התפתחויות כאשר שרי הואצר של מדינות ה-G20 נפגשים לאורך סוף השבוע. אמש המדדים המובילים בוול סטריט סגרו ללא שינוי מהותי כאשר הנאסד"ק סגר ביציבות אך ה-S&P 500 איבד כ-0.2%. המדדים המובילים באירופה לעומת זאת סגרו אמש בעליות יפות כאשר הפוטסי התחזק 0.64%, הדאקס הוסיף 0.61% והקאק הצרפתי עלה 0.56%.

דאקס

פוטסי

CAC 40 0.1%

יום המסחר דל מנתוני מאקרו, כאשר לאחר הנעילה באירופה יפורסם מניין אסדות קידוח הנפט הפעילות בארה"ב לפי בייקר יוז, שמציג עלייה מתמשכת כבר 8 שבועות רצופים, ועלה משפל של 316 אסדות בלבד בחודש מאי אשתקד לסך של 617 בשבוע שעבר. השבוע האחרון לא האיר פנים עבור הנוזל השחור שנפל מתחת לרמת ה-50 דולר לחבית, ויהיה מעניין לראות אם המגמה תשפיע על פעילות האסדות. 

המשקיעים צפויים לעקוב היום בעיקר אחרי התפתחויות פוליטיות כאשר שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של מדינות ה G-20 מתכנסים היום בגרמניה. בינתיים, ראש ממשלת גרמניה, אנגלה מרקל, צפויה להיפגש עם דונלד טראמפ בארה"ב. זאת תהיה פגישתם הראשונה מאז שממשלת טראמפ האשימה את גרמניה בכך שהיא מבצעת מניפולציה כלפי האירו במטרה להשיג יתרון כשהיא סוחרת עם גופים שאינם סוחרים באותו מטבע.

שר האוצר הגרמני, וולגנג שאובלה, הוציא הודעה לתקשורת לאחר פגישתו עם שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, כי העודף בגרמניה מגיע לצד העובדה שאין למדינה מטבע משל עצמה ואינה אחראית למדיניות המוניטארית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -10.34%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

המדדים עולים עד 0.4%; HP יורדת 2.2%, אינטל עולה 3.4%

השוק בציפיה לפרסום המדד המועדף על הפד, ה-PCE; בנוסף, עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת במסחר המוקדם? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

בהמתנה לפרסום ה-PCE, מדדי הדגל של וול סטריט בעליות קלות, כשה-S&P500 עולה עד 0.3%, הדאו גם הוא עולה 0.2% והנאסד"ק עולה 0.4%. המשקיעים ממתינים לנתוני אינפלציה חדשים בתקווה להעריך את כיוון המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב. 

בנוסף, נתוני ההכנסות וההוצאות האישיות יתפרסמו במהלך שעות המסחר. הצפי הוא לעלייה של 0.4% הן בהכנסה והן בהוצאה החודשית. מדד המחירים לצרכן לפי PCE צפוי לעלות ב־0.3% בחישוב חודשי, גם הכללי וגם הליבה. גם מדד אמון הצרכנים יתפרסם במקביל. הקריאה הראשונית לדצמבר צפויה לעמוד על 52.0, לעומת רמה נמוכה במיוחד של 51.0 בקריאה הסופית של נובמבר.

חלק מהזהירות בשווקים נובעת מחששות שהתלהבות המשקיעים סביב תחום הבינה המלאכותית הגיעה לרמות גבוהות מדי, לאחר תנודתיות שנרשמה בחודש שעבר. מנגד, הציפייה להקלות במדיניות המוניטרית והערכות לגידול ברווחי החברות תומכות בסנטימנט השורי בשוק. כעת מתמקדים המשקיעים בשאלה האם הורדת ריבית פוטנציאלית בשבוע הבא תוכל להצית "ראלי סנטה" מסורתי לסיום השנה.

בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.