לאופולד אשנברנר הוא אחד המנהלים הצעירים ביותר בעולם קרנות הגידור. בגיל 23, ללא ניסיון השקעות מקצועי קודם, הוא הצליח לגייס כסף רב יותר לקרן החדשה שלו מרוב מנהלי התיקים המנוסים כשהם פותחים קרן עצמאית. הגיוס המוצלח נובע מהמוניטין שלו כמומחה צעיר לבינה מלאכותית, תחום שמושך עניין רב מצד משקיעים.

קרן ההגידור שלו, Situational Awareness, מנהלת כיום יותר מ-1.5 מיליארד דולר. הוא מתאר אותה כ"צוות חשיבה על בינה מלאכותית". האסטרטגיה כוללת השקעות במניות של חברות שצפויות להפיק תועלת מפיתוח טכנולוגיות AI - חברות מוליכים למחצה, תשתיות וחברות אנרגיה, יחד עם השקעות בחברות סטארט-אפ נבחרות כמו Anthropic. אשנברנר בחר לקרוא לקרן על שם המאמר שכתב על הזדמנויות וסיכוני הבינה המלאכותית המתקדמת. כשותף למחקר הוא גייס את קרל שולמן, חוקר בתחום הבינה המלאכותית שעבד בעבר בקרן ההשקעות של פיטר ת'יל.

התוצאות עד כה חיוביות. הקרן רשמה עלייה של 47% אחרי עמלות במחצית הראשונה של השנה. באותה תקופה, מדד S&P 500 עלה ב-6% כולל דיבידנדים, ומדד של קרנות גידור טכנולוגיות עלה כ-7%. אשנברנר, יליד גרמניה, עבד תקופה קצרה כחוקר ב-OpenAI לפני שעזב את החברה.

הכסף רץ אחרי ה-AI

אשנברנר אינו המנהל היחיד שמנסה לרכוב על גל הבינה המלאכותית. קרנות גידור המתמחות בתחום זה הוקמו בקצב מהיר בחודשים האחרונים. התופעה נובעת מהעניין הגובר של משקיעים להשתתף בסיפור הצמיחה של הבינה המלאכותית.

• פלנטיר שוברת שיאים – והמשקיעים מחפשים תשובות
• OpenAI משיקה את GPT-5: המודל שמבין מתי לחשוב לעומק ומתי פשוט לענות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

Value Aligned Research Advisors, חברת השקעות מניו ג'רזי שהוקמה על ידי האנליסטים הכמותיים לשעבר בן הוסקין ודיוויד פילד, השיקה קרן גידור המתמקדת בבינה מלאכותית במרץ. הקרן צברה כבר כמיליארד דולר בנכסים. החברה מנהלת בסך הכל כ-2 מיליארד דולר באסטרטגיות השקעה הקשורות לבינה מלאכותית. גם מנהלי קרנות מנוסים נכנסים לתחום. סטיב כהן, מנהל הקרן Point72, הקצה 150 מיליון דולר להקמת קרן גידור המתמחה בבינה מלאכותית. הקרן, שנקראת Turion על שם מדען המחשבים אלן טיורינג, מנהלת כיום יותר מ-2 מיליארד דולר ורשמה עלייה של כ-11% השנה עד יולי.

11 באוגוסט 2020 - רוסיה מכריזה על חיסון ראשון לקורונה, לפני המערב

ב-11 באוגוסט 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הודיעה רוסיה רשמית כי היא רושמת לשימוש חירום את החיסון "ספוטניק V", והפכה בכך למדינה הראשונה בעולם שמעניקה רישוי לחיסון נגד קורונה. המהלך עורר סערה בינלאומית, שכן הרישום בוצע עוד לפני השלמת שלב 3 של הניסויים הקליניים ולפני פרסום נתוני בטיחות ויעילות מלאים. בעולם המערבי נמתחה ביקורת על הפגיעה בכללי המדע והרגולציה, ונשמעו אזהרות על פגיעה באמון הציבור. מבחינה גיאו-פוליטית, הצעד נתפס כחלק משאיפת הקרמלין להוביל את מרוץ החיסונים, לעקוף את ארה"ב ומדינות המערב, ולהציג הישג טכנולוגי-רפואי בזמן שיא. ההכרזה לוותה בקמפיין מיתוגי חזק, כולל אזכורים ישירים ל"ספוטניק 1".

מבחינה כלכלית, ההודעה גרמה לתנודתיות בשוקי המניות של חברות פארמה וביוטכנולוגיה, במיוחד אלו שעמדו בשלבי פיתוח מתקדמים לחיסונים. משקיעים במדינות מסוימות ראו באישור של רוסיה הזדמנות לרכישת חיסון זול וזמין, בעוד אחרים חששו מהשלכות של כשל אפשרי - הן ברמת הבריאות הציבורית והן מבחינת פגיעה בתדמית וביציבות כלכלית. מדינות שחתמו על חוזים מוקדמים עם רוסיה נדרשו לשקלול סיכונים רפואיים לצד שיקולים פוליטיים וכלכליים, שכן החלטה על חיסון לא מבוסס עלולה לגרור עלויות נוספות אם יתברר שאינו יעיל. 

11 באוגוסט 2006 - פיגוע "נוזלי הטיסות" סוכל אך שינה את פני ענף התעופה

ב-11 באוגוסט 2006, יום לאחר חשיפת מזימת טרור בבריטניה - שבמסגרתה נעצרו עשרות חשודים בקנוניה לפוצץ מטוסי נוסעים בקווים לונדון-צפון אמריקה באמצעות נוזלים נפיצים שהוסוו בבקבוקים, נכנסה התעופה האזרחית באירופה, בצפון אמריקה ובחלקים מאסיה לכאוס תפעולי חריג: ביטולי טיסות המוניים, עיכובים של שעות ותורים אינסופיים בבידוק הביטחוני. חברות תעופה הפסידו הכנסות מיידיות, עלויות הביטחון האמירו, ותנועת הנוסעים הבינלאומית ירדה בחדות.

בעקבות החשיפה, נכנסו לתוקף מגבלות מחמירות על העלאת נוזלים למטוס - רגולציה שנשארה בתוקף עד היום. החמרת הנהלים יצרה ביקוש עצום לטכנולוגיות סריקה חדשות, והביאה להאצת השקעות במערכות אבטחה מתקדמות. תיירות בינלאומית ליעדים מרכזיים בבריטניה ספגה ירידה זמנית, וחברות ביטוח תעופה העלו פרמיות. גם ספקי שירותי קרקע ושדות תעופה נדרשו להוצאות נוספות לצורך התאמת תשתיות ותהליכי בידוק. האירוע המחיש כיצד מתקפת טרור נבלמה אומנם בשלב התכנון אך יכולה להוביל להשלכות כלכליות מיידיות ורחבות היקף, ולהפוך שינוי רגולטורי נקודתי למרכיב קבוע במבנה העלויות והתפעול של ענף שלם.

• אלן גרינספן: "ה-'Brexit' הוא המשבר החמור ביותר בחיי"
• אסטרטגיית עדר הגנו: הברקזיט, פרשנות בגרוש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

11 באוגוסט 1987 - אלן גרינספן מתמנה ליו"ר הפדרל ריזרב, הכהונה הארוכה ביותר

ב-11 באוגוסט 1987 נכנס אלן גרינספן רשמית לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, כשהוא מחליף את פול וולקר, שנחשב לאדריכל המלחמה באינפלציה בתחילת שנות השמונים. גרינספן, שהיה עד אז כלכלן ויועץ בעל שם, עם קריירה ציבורית ועסקית מגוונת, קיבל לידיו כלכלה אמריקאית במצב של צמיחה מתונה ואינפלציה מבוקרת, אך עם שווקים רגישים לשינויים במדיניות המוניטרית. המינוי שלו הגיע חודשים ספורים לפני "יום שני השחור" - המפולת ההיסטורית של אוקטובר 1987 - מה שהעמיד אותו במבחן מוקדם.