
ארה"ב בוחנת יכולת מעקב מובנית בשבבים
הממשל האמריקני שוקל לשלב טכנולוגיית מיקום בתוך שבבים מתקדמים כדי לפקח על תנועתם, בעיקר מול סין. קרציוס: "השבבים עצמם יהפכו לכלי מעקב". אנבידיה זומנה לבירור – והמתח בין המעצמות עולה שלב
מייקל קרציוס, מנהל המדיניות המדעית בבית הלבן ואחד מהמתכננים של תוכנית הבינה המלאכותית של טראמפ, חשף השבוע פרטים על יוזמה טכנולוגית חדשה. בראיון לבלומברג הוא אמר שוושינגטון בוחנת דרכים לשלב יכולות מעקב מיקום משופרות בשבבים אמריקניים. המטרה: לחזק את הפיקוח על תנועת רכיבים רגישים לסין.
המהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לעצור הברחת שבבים ולשמור על העליונות הטכנולוגית האמריקנית. "יש דיונים על הסוגים של תוכנה או שינויים פיזיים שאפשר לעשות בשבבים עצמם כדי לשפר את מעקב המיקום", הסביר קרציוס. הוא הדגיש שהנושא כבר נכלל בתוכנית הבינה המלאכותית הרשמית של הממשל.
במקום להסתמך רק על הגבלות יצוא מסורתיות, אמריקה שוקלת להטמיע בשבבים עצמם יכולת לדווח על מיקומם. זה אמור לעזור לזהות ולמנוע הברחה של רכיבים מתקדמים דרך מדינות שלישיות - תופעה שהפכה לאתגר מרכזי עבור הרשויות האמריקניות.
קרציוס, שנמצא בקוריאה הדרומית לכנס APEC על טכנולוגיה דיגיטלית ובינה מלאכותית, הזמין את מדינות האזור לאמץ טכנולוגיה אמריקנית. "הפריצות הבאות ייעשו עם ועל טכנולוגיה אמריקנית", הוא אמר לנציגים. הממשל מכין כלים פיננסיים פדרליים לתמיכה ביצוא טכנולוגיות בינה מלאכותית לבעלות ברית מאושרות.
- AMD מציגה תחזית צמיחה אגרסיבית - שוק הבינה המלאכותית לא עוצר
- האטה בקצב המכירות של TSMC: האם הצמיחה מתמתנת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין כבר מתכוננת
סין הגיבה במהירות לתוכניות המעקב החדשות. השבוע הסיני זימנו נציגי אנבידיה לדיון על "סיכוני ביטחון" הקשורים לשבב H20, תוך התייחסות מפורשת לחששות ממעקב מיקום ולסוגיות ביטחון אחרות. המשך למתח הגובר בין שתי המעצמות בתחום הטכנולוגי, כששתיהן נאבקות על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.
המצב מסתבך עוד יותר בגלל ההבטחות של טראמפ להסיר הגבלות על מכירת שבבי H20 לסין כחלק מעסקת סחר רחבה יותר עם בייג'ינג. מצד אחד הממשל רוצה לחזק את הפיקוח והמעקב, מצד שני הוא מציע להקל על המכירות. הפתרון לכאורה: למכור יותר שבבים אבל עם יכולות מעקב משופרות שיאפשרו פיקוח רציף.
היישום הטכני של הרעיון דורש שיתוף פעולה נרחב בין יצרני שבבים, חברות תוכנה ורשויות הביטחון. מדובר על שילוב רכיבי חומרה ותוכנה שיאפשרו לשבב לזהות את מיקומו ולשדר מידע זה לגורמים מורשים. זה צעד שדורש תיאום טכנולוגי ולוגיסטי מורכב שטרם הושג בעבר בהיקף כזה.
- טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
- אחרי יותר מעשור: אפל נערכת לפרישת טים קוק; 5 עובדות על קוק ומי צפוי להיות היורש?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
קרציוס הודה שלא ניהל שיחות ישירות עם אנבידיה או AMD על הנושא, אבל הבהיר שהרעיון נמצא בשלבי בחינה מתקדמים. חברות השבבים מבינות שהן עלולות להידרש לשלב טכנולוגיות מעקב בתוצרים שלהן, גם אם זה יגדיל עלויות ויסבך תהליכי ייצור. דובר אנבידיה סירב להגיב, אבל השבוע החברה הבהירה שאין לה "דלתות אחוריות" בשבבים שלה.
- 2.אנונימי 06/08/2025 07:08הגב לתגובה זוצריך להתעלם מכל רעשי הרקע.
- 1.בארהב מתחילים להשתחרר ברגים בממשל (ל"ת)עושה חשבון 06/08/2025 06:21הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.

- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
טראמפ קונה מניות, נוצר באמצעות ChatGPT ע״י מנדי הניגטראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
הנשיא האמריקאי ממשיך במסע הרכישות שלו בשוק האג"ח: חשיפות חדשות מגלות מאות עסקאות שביצע מאז אוגוסט, החל ברכישות באג"ח עירוניות ועד אג"ח של ענקיות טכנולוגיה ובנקים; ההיקף המקסימלי של העסקאות עשוי להגיע ליותר מ-337 מיליון דולר, בעוד שאלות על ניגודי עניינים נותרות ללא מענה
העסקאות, שחלקן פורסמו לאחר סיום השבתת הממשל, חושפות כי טראמפ רכש אג"ח של תאגידים הפועלים בענפים שלכאורה נהנים ישירות ממדיניותו – בהם ברודקום, קואלקום, מטא, הום דיפו, CVS Health,
גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ואינטל. לצד אלה, נכללות גם רכישות אג"ח של רשויות מקומיות בארה"ב: ערים, מחוזות, מחלקות חינוך, תאגידי מים ובתי חולים.
לפי הדיווחים, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה זו.
רכישות בשווקים הרגישים למדיניות — בזמן
שהממשל משפיע על התעשייה
בין העסקאות הבולטות נמצאות רכישות באג"ח של אינטל, זמן קצר לאחר שהממשל עצמו השלים עסקה יוצאת דופן שהעניקה לממשלת ארה"ב כמעט 10% מהבעלות על החברה במסגרת השקעה של 8.9 מיליארד דולר, שמומנה בחלקה מחוק השבבים האמריקאי (Chips
Act). ההשקעה נועדה, לפי הבית הלבן, להגן על תעשיית השבבים המקומית, אך ההצטלבות בין צעדי מדיניות כאלו והחזקות פרטיות של הנשיא ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.
דוגמה נוספת לחפיפה בין החלטות מדיניות לבין פעילות השקעה: במהלך אוגוסט רכש טראמפ אג"ח של ג'יי
פי מורגן, בסוף השבוע דרש ממשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד הבנק בשל קשריו בעבר עם ג'פרי אפשטיין. אף שהבנק התנער מקשרים אלה, החפיפה בין פעילות ההשקעות וצעדי הממשל שוב מעלה שאלות על שקיפות וניגוד עניינים.
בבית הלבן טוענים כי טראמפ ובני משפחתו אינם
מעורבים בקבלת ההחלטות על תיק ההשקעות, וכי הרכישות מתבצעות על ידי מנהלים חיצוניים המשתמשים בתוכניות שמחקות מדדי שוק. ב-OGE אישרו את הדיווחים מבחינה פורמלית.
- מתכוננים ל-2026: פחות טראמפ, יותר סין?
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בניגוד לנשיאים קודמים, טראמפ לא העביר את נכסיו לנאמנות עיוורת עם גורם בלתי תלוי,
אלא הותיר את השליטה בתאגידיו בידי שני בניו. מבקריו טוענים כי המשך החזקותיו והמעורבות הפיננסית הרחבה שלו בתחום העסקי יוצרים פוטנציאל מובנה לניגודי עניינים, במיוחד כאשר ההשקעות חופפות להשפעות ישירות של מדיניות הממשל.
