רועי שגיב, מנהל השקעות מגדל. קרדיט: אלירן אביטלרועי שגיב, מנהל השקעות מגדל. קרדיט: אלירן אביטל

עלות הפיוס של טראמפ והאיום הפוטנציאל מצד רוסיה

מדינות נאט"ו מגדילות את תקציבי הביטחון; מניות חברות התעשיות הביטחוניות באירופה שוב נהנות מרוח גבית

רועי שגיב |

ועידת נאט"ו שהתקיימה בימים האחרונים בהאג שבהולנד הביאה עימה בשורה דרמטית, עם הצהרת מנהיגי מדינות הברית הצבאית הגדולה בעולם להגדלה ניכרת בהוצאותיהן כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כך שתוך עשור הן צפויות להגיע לכ-5%, במקום רף של כ-2% כיום. 

ברקע להחלטה ניצב לחץ נמשך של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שאף איים לאחר שנבחר לכהונה שנייה בעזיבתה האפשרית של ארה"ב את הברית הצבאית בטענה כי השקעת מדינות אירופה בביטחון קטנה מהנדרש. זאת במקביל לחשש הגובר של מדינות אירופה החברות בנאט"ו מפני תקיפה אפשרית של רוסיה והבנתן כי עליהן להתכונן לתרחיש שכזה. 

בתמצית, הצהרה משותפת שהציגה נאט"ו בעקבות ההחלטה ציינה כי הברית ניצבת מאוחדת מול איומים ואתגרים ביטחוניים ההולכים וגדלים וכי מטרת ההחלטה להגדיל את תקציבי הביטחון היא הבטחת המחויבות של כל מדינה ושל הברית כקולקטיב לביטחונן של המדינות החברות בה. 

עוד לפי הפרטים שהוצגו, כ-3.5% מהוצאות התמ"ג על ביטחון יוקצו ישירות להשקעה באמצעי ביטחון והגנה ויתרת ההוצאות (כ-1.5%) ינותבו לתשתיות ומערכים במעגל שני שיתמכו בין היתר באוכלוסייה אזרחית, יקדמו חדשנות ויחזקו את התעשיות הביטחוניות. 

מי שהגיבו בחיוב להתפתחויות האחרונות הן מניות חברות התעשיות הביטחוניות האירופאיות, שנהנות כבר תקופה ממושכת מסנטימנט חיובי במיוחד במסחר בהן – נוכח ההערכות כי השינויים במצב הגיאו-פוליטי העולמי יהוו זרז לצמיחת פעילותן. 

מניות אלה נהנות מזינוקים משמעותיים השנה ובולטות בביצועי יתר מול המתחרות העיקריות האמריקאיות כבר תקופה ממושכת. בין הבולטות בהן מתחילת השנה, מניית BAE הבריטית הוסיפה לערכה כ-60%, Thales הצרפתית ו-Leonardo האיטלקית נסקו בכ-80% כל אחת, מניית, Saab השוודית ניתרה בכ-120% ו-Rheinmetall הגרמנית זינקה בכ-190%.

על הפרק: איום ישיר מרוסיה וזירות עימות פוטנציאליות באסיה

קיראו עוד ב"גלובל"

מוקדם יותר השנה, כך נראה, נחצה 'קו פרשת מים' בכל הנוגע לגישתן של מדינות אירופה כלפי התעשיות הביטחוניות שלהן, בעקבות שינוי הגישה הדרמטי של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, בנושאי ביטחון ותמיכה ביטחונית אמריקאית בחלק מידידותיה.

החלטת טרמאפ לצמצם באופן ניכר את התמיכה והסיוע שמעניקה ארה"ב לאוקראינה והביקורת החריפה שמתח בקשר להיקף ההשקעות הנמוך יחסית של מדינות אירופה החברות בארגון נאט"ו בתקציבי הביטחון שלהן ביחס לתקציב הביטחון האמריקאי - חידדה את ההבנה בקרב מנהיגי מדינות אירופה לצורך בגיבוש תכניות ביטחון עצמאיות, ללא תמיכה אמריקאית. 

בהתאם, גברה ההנחה של משקיעים רבים כי חברות התעשיות הביטחוניות באירופה יוכלו ליהנות מקצבי צמיחה חדים וגבוהים יותר ביחס למתחרות וזאת בזכות עדיפות שיעניקו ממשלות אירופה לרכישת ציוד ויכולות צבאיות – הגנתיות והתקפיות, מחברות מהשוק האירופאי, על פני מתחרות זרות, והדבר תמך בזינוקים שהציגו מניות הענף באירופה. 

כל זאת, כשמלבד איום ישיר אפשרי על מדינות אירופה מצידה של רוסיה, חוסר הוודאות הגיאו-פוליטי בזירות רבות אחרות בעולם נמשך, בין היתר בכמה מוקדים באסיה – עם סימני שאלה בקשר למועד תקיפה אפשרית של סין בטאייוואן ולאחר עימות שניצת באחרונה בין הודו לפקיסטן ונרגע במהרה, אולם עשוי לרמז על הבאות. בהתאם, ניתן להניח כי חברות התעשיות הביטחוניות האירופאיות עשויות עוד להמשיך ולהציג צמיחה בקצבים נאים גם בשנים הבאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat -15.64%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


טראמפ וקריפטוטראמפ וקריפטו

איך טראמפ הרוויח מיליארד דולר בקריפטו

לאחר שנים של ביקורת חריפה על עולם המטבעות הדיגיטליים, דונלד טראמפ הפך את הקריפטו למנוע של רווחים פוליטיים ועסקיים עם רפורמות רגולטוריות, קשרים זרים והשקת מטבעות אישיים שמזניקים את הונו המשפחתי לשיאים חדשים

אדיר בן עמי |

דונלד טראמפ הפך את הנשיאות לכלי להרוויח כסף מקריפטו בצורה שלא הייתה מעולם בפוליטיקה האמריקנית. העסקים של המשפחה כבר הניבו יותר ממיליארד דולר ברווחים מפעילויות קריפטו שונות, תוך ניצול ישיר של הקשרים לבית הלבן. מדובר בשינוי דרמטי ממצבו לפני כשנה, כשטראמפ עמד בפני קנסות אזרחיים של חצי מיליארד דולר וטען בבית המשפט שנגמר לו הכסף ויאלץ למכור נכסי נדל״ן.


טראמפ גילה את הקריפטו

השינוי בעמדת טראמפ כלפי קריפטו היה מהיר ומונע בעיקר משיקולים עסקיים. עד 2023, הוא תקף את הביטקוין וקרא לו "הונאה" ואמר שהוא "מבוסס על אוויר דק". אבל כשהבנקים האמריקניים התחילו להתרחק מהעסקים שלו בגלל הבעיות המשפטיות, טראמפ חיפש חלופות. הוא גילה שבתעשיית הקריפטו יש הרבה כסף זמין והרגולציה שם רופפת יותר מהמערכת הבנקאית המסורתית.


במהלך הקמפיין, טראמפ הבטיח לחברות הקריפטו בדיוק מה שהן רצו לשמוע: הוא יסיים את "המסע האנטי-קריפטו" של ביידן, יפטר את יושב ראש הרשות לניירות ערך גארי גנסלר ביום הראשון, ויוודא שהחוקים יכתבו על ידי אנשים שתומכים בתעשייה במקום לחסום אותה. התעשייה הגיבה מיד עם תרומות של מיליוני דולרים לקמפיין שלו ולטקס ההשבעה, כולל מחברות כמו קוינבייס, ריפל לאבס וסירקל. ברגע שטראמפ חזר לבית הלבן, הוא החל לממש את ההבטחות שלו. גנסלר התפטר ביום ההשבעה, ובמקומו מונה פול אטקינס, תומך קריפטו נלהב. הרשות לניירות ערך הפסיקה את החקירות נגד חברות קריפטו גדולות שתרמו לטראמפ, כולל קוינבייס וריפל לאבס. משרד המשפטים קיבל הנחיה להפחית את החקירות כנגד חברות קריפטו.


השינויים הרגולטוריים שטראמפ חולל פתחו לקריפטו שווקים חדשים שהיו סגורים קודם. אמריקנים יכולים עכשיו להשקיע חלק מכספי הפנסיה שלהם במטבעות דיגיטליים, והבנקים הגדולים קיבלו אישור לחזור לפעילות בתחום. טראמפ גם חנן את רוס אולברכט, מייסד השוק השחור דרך המשי, ואת עובדי בורסת ביטמקס, צעדים שקהילת הקריפטו חגגה כהכרה רשמית בלגיטימיות של התעשייה. מחירי הביטקוין זינקו לשיאים חדשים והמשקיעים הבינו שהתחום מקבל חסות ממשלתית מלאה. טראמפ ובני משפחתו החלו להשיק מטבעות ספקולטיביים שנועדו בעיקר להרוויח כסף מההתלהבות של התומכים שלהם. המטבעות הדיגיטליים שלהם נסחרים תחת שמות כמו  MELANIA, והמשקיעים קונים אותם בעיקר בגלל הקשר לנשיא.


המטבע $TRUMP שהושק ימים לפני ההשבעה הניב כ-427 מיליון דולר במכירות ועמלות מסחר. החברות הקשורות לטראמפ מחזיקות 80 אחוז מהמיזם, אבל החלוקה המדויקת של הרווחים לא ברורה. כשמחיר המטבע החל לרדת, טראמפ הכריז שיארח ארוחת ערב פרטית במועדון הגולף שלו ל-220 המחזיקים הגדולים במטבע ומיד המחיר חזר לעלות.