צוקרברג
צילום: טוויטר

מטא משדרגת את מירוץ הבינה המלאכותית: מעבדת בינת-על חדשה ומשכורות עתק לחוקרים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מארק צוקרברג

מטא משיקה מעבדת מחקר חדשה לפיתוח בינת-על (Superintelligence), במטרה להתחרות בחברות המובילות בתחום כמו OpenAI וגוגל. המהלך כולל גיוס חוקרים בכירים עם חבילות שכר חסרות תקדים והשקעה בצוותים חדשניים, על רקע תחרות עזה וצורך להחזיר את מטא לחזית ה-AI.

מעבדת בינת-על: חזון וכסף גדול

מטא הכריזה על הקמת מעבדת מחקר חדשה שתתמקד בפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, שמטרתן לעלות על יכולות המוח האנושי. לפי דיווחים מאתרים בתקשורת האמריקאית החברה מציעה משכורות שנתיות שנעות בין 7 ל-9 ספרות לחוקרי AI בכירים מחברות כמו OpenAI, DeepMind וגוגל, במטרה למשוך כישרונות מובילים. 

בין השמות הבולטים שצורפו: אלכסנדר וונג, מנכ"ל Scale AI, שחברתו קיבלה השקעה משמעותית ממטא כחלק משיתוף פעולה הכולל העברת חלק מצוותו למעבדה החדשה. המהלך משתלב ברה-ארגון כולל בתחום ה-AI של מטא, לאחר תקופה של אתגרים, כולל תחלופת עובדים ומוצרים כמו Llama שפיגרו לעומת המתחרים.

תחרות עם הענקיות: צוקרברג מול לקון

מארק צוקרברג, שהשקיע מיליארדים בפיתוח AI, שואף להחזיר את מטא למרכז הבמה מול מיקרוסופט, אמזון, ואנתרופיק. המודל Llama ומטא AI (המשולב בוואטסאפ ואינסטגרם) היו צעדים חשובים, אך לא הצליחו לעמוד בקצב של GPT-4o או Claude 3.5. 

המעבדה החדשה נועדה לגשר על הפער באמצעות מחקר פורץ דרך. עם זאת, גישתו של יאן לקון, מדען ה-AI הראשי של מטא וזוכה פרס טיורינג, ממשיכה לעורר דיון רחב. לקון טוען כי בינת-על דורשת פריצות דרך מושגיות, ולא רק כוח חישובי. הוא פועל באופן הזה, אך  גישה זו עשויה להאט את הקצב לעומת מתחרים המתמקדים בהגדלת תשתיות. אולי צוקרברג בעצם עוקף את לקון בכל שהוא מקים מעבדה מיוחדת ל-AI ופועל בשני המישורים להשגת המטרה - התחזקות בתחום ה-AI.

קיראו עוד ב"גלובל"


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פיטורים
צילום: FREEPICK

עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם

פחות משנה אחרי סבב צמצומים ראשון ובצל ירידה במניה והמיזוג, טידס מודיעה בתחילת החודש על פיטורים של עד כ-10% מהעובדים בעולם

ליאור דנקנר |

בתחילת החודש מודיעה טידס Teads Holding 20.56%  , לשעבר אאוטבריין, על סבב פיטורים נוסף שצפוי לכלול פחות מ-10% מכ-1,800 העובדים שלה בעולם. המהלך מגיע אחרי סיבוב קיצוצים קודם ובתוך שנה חלשה במיוחד במניה ובתוצאות. המניה נסחרת כיום סביב 0.59 דולר בלבד, סמוך לשפל השנתי של 0.57 דולר, ומשקפת לטידס שווי שוק של כ-67 מיליון דולר.


שני סבבי צמצום בזמן קצר

המיזוג בין אאוטבריין הישראלית לטידס הצרפתית הושלם בפברואר השנה, בעסקה שהיקפה הוערך בכמיליארד דולר. אאוטבריין רכשה את טידס, והחברה הממוזגת אימצה את השם טידס. המטרה הייתה לחבר בין תחום המלצות התוכן שבו התמחתה אאוטבריין לבין פעילות הווידאו והטלוויזיה המחוברת של טידס, וליצור פלטפורמת פרסום גדולה יותר באינטרנט הפתוח.

עם סגירת העסקה הכריזה טידס על תוכנית צמצום ראשונה, שכללה פיטורים של כ-200 עובדים, בערך 10% מהכוח המאוחד, כאשר רוב המשרות שנחתכו היו מחוץ לישראל. לפי הערכות החברה, מהלך ההתייעלות נועד לחסוך 65-75 מיליון דולר עד 2026, בין היתר דרך איחוד של תפקידים וביטול כפילויות שנוצרו במיזוג. אחרי הפיטורים הראשונים נותרו בקבוצה כ-2,000 עובדים.

כעת, בתחילת החודש, מגיע סיבוב קיצוצים נוסף, קטן יותר בהיקפו, שצפוי לפגוע בפחות מ-10% מהעובדים. גם הפעם עיקר המשרות שנכנסות לתוך תוכנית הצמצום נמצאות בארצות הברית ובאירופה, בעוד שהפעילות בישראל נפגעת פחות. בפועל, בתוך פחות משנה מהמיזוג, טידס מנהלת שני סבבי צמצום משמעותיים, במקביל לניסיון לייצב את העסק המאוחד.


מניה חלשה אחרי פרסום התוצאות

בזמן שהחברה מנסה לסדר מחדש את מבנה ההוצאות, המניה מתקשה להתאושש. מאז תחילת השנה איבדה טידס חלק גדול משוויה, כולל ירידה חדה אחרי פרסום התוצאות לרבעון השלישי. שווי השוק נע סביב עשרות מיליוני דולרים בלבד, ברמה שנמוכה בהרבה מהיקף העסקה שממנה נולדה החברה הממוזגת ומהיקף החוב הפיננסי שעל המאזן.