"המכסים לא חוקיים" - פסיקה של בית המשפט בארה"ב מזניקה את וול סטריט
האם טראמפ יקשיב לבית המשפט? (כנראה שלא); איך ממשל טראמפ יגיב להחלטת בית המשפט - ושאלות ותשובות על מכסים, החלטת בית המשפט ומה שצפוי בהמשך?
בפסיקה תקדימית שמסעירה את השווקים, בית המשפט לסחר בארצות הברית הוציא פסק דין לפיו: רוב המכסים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במהלך כהונתו אינם חוקיים. מדובר במכה למהלך של טראמפ, ששם את מדיניות "אמריקה תחילה" במרכז הבמה, והצית מלחמות סחר עם מדינות ברחבי העולם. מה משמעות הפסיקה והאם היא סופית?
בית המשפט לסחר בארצות הברית, גוף משפטי שמתמחה בסוגיות סחר בינלאומי, קבע כי רוב המכסים שהטיל טראמפ על יבוא ממדינות שונות – כולל מכס כולל של 10% על כמעט כל מוצר המיובא לארה"ב ומכסים ספציפיים נגד סין, קנדה ומקסיקו – הוטלו שלא כחוק. ההחלטה מגיעה בעקבות תביעה שהגישה קואליציה רחבה של מדינות דמוקרטיות, לצד בעלי עסקים קטנים בארה"ב, שטענו כי המכסים גרמו להם נזק כלכלי כבד.
התובעים טענו כי טראמפ עשה שימוש לרעה בסמכותו תחת "חוק לשעת חירום" כדי להצדיק את המכסים, ללא בסיס משפטי או כלכלי מספיק. השופטים הסכימו, וקבעו כי המכסים היו "הפרה בוטה של החוק". כתוצאה מכך, הממשל הנוכחי, קיבל הוראה להסיר את רוב המכסים תוך 10 ימים. עם זאת, המכסים על פלדה, אלומיניום ורכבים נותרו על כנם, בשל הקשר שלהם לביטחון הלאומי.
מכה לטראמפ
טראמפ בנה את המדיניות הכלכלית שלו על רעיון פשוט: הגנה על התעשייה האמריקאית באמצעות מכסים כבדים על יבוא. הוא טען שהמכסים יגנו על מקומות עבודה בארה"ב ויחזקו את הכלכלה המקומית, במיוחד מול סין. הפסיקה הזו לא רק שמכריזה שחלק גדול מהצעדים האלה היו לא חוקיים, אלא גם מערערת על הלגיטימיות של הגישה כולה. עבור טראמפ, שממשיך להיות דמות משפיעה בפוליטיקה האמריקאית, זו מכה תדמיתית כואבת.
הפסיקה שמה קו אדום ברור: נשיאים לא יכולים להשתמש בתירוץ של "מצב חירום" כדי להטיל מכסים או צעדים כלכליים דרסטיים ללא אישור הקונגרס או בסיס חוקי מוצק. זה מחזק את ההפרדה בין הרשויות בארה"ב ומונע מנשיאים עתידיים לנצל לרעה את סמכויותיהם.
השווקים הגיבו במהירות לפסיקה. עוד קודם החוזים העתידיים בוול סטריט עלו, אבל הדיווח הזה מזניק את המדדים עד 1.9%. גם מחיר הנפט עולה מה שמעיד על הערכת השווקים שהכלכלה והפעילות העסקית חוזרים לצמוח.
מה הממשל יעשה?
טראמפ משדר קשיחות במו"מ כשמנגד בבית הוא סופג מכה קשה. הפסיקה מחייבת אותו לפעול ולהסיר את המכסים הלא חוקיים. לא בטוח שטראמפ יענה לבית המשפט וסביר שינסה לערער ובכך למסמס את ההחלטה. כמו כן, טראמפ והממשל יכולים לנמק ולהסביר כל מכס והשפעתו-השלכתו וחשיבותו ובכך במקום להטיל מכסים מלאים וכוללנים הם יעשו זאת באופן ספציפי וזה כן יעבור את בית המשפט שקיבל את ההחלטה על מכסים ספציפיים על אלומיניום, רכב ועוד.
- טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
- דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שאלות ותשובות על המכסים והחלטת בית המשפט
למה השאירו את המכסים על פלדה, אלומיניום ורכבים?
התשובה טמונה בשני מישורים: ביטחון לאומי ופוליטיקה. פלדה ואלומיניום הם חומרים קריטיים לתעשיות כמו בניית כלי נשק, מטוסים ותשתיות צבאיות. ארה"ב לא רוצה להיות תלויה במדינות זרות, במיוחד לא במדינות כמו סין, עבור חומרים אלה. אותו הדבר לגבי רכבים, שיש להם חשיבות אסטרטגית בתחבורה ובצבא. מבחינה פוליטית, הסרת המכסים על ענפים אלה הייתה עלולה לעורר זעם במדינות כמו מישיגן ואוהיו, שבהן תעשיות הרכב והפלדה הן מעסיקות מרכזיות.
האם הפסיקה תשפיע על היחסים עם סין?
לא ברור עדיין. המכסים של טראמפ נגד סין היו חלק ממלחמת סחר רחבה יותר, שנועדה להפחית את התלות האמריקאית בייצור סיני וללחוץ על בייג'ינג לשנות את מדיניות הסחר שלה. הסרת חלק מהמכסים עשויה להפחית את המתח הכלכלי בין שתי המעצמות, אבל היא גם עלולה להיתפס כחולשה מצד ארה"ב. טראמפ עשוי להתעקש ולערער על ההחלטה, ולהרוויח זמן מול סין ומדינות אחרות כדי לקבוע את המכסים.
מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?
הסרת המכסים היא בשורה טובה לסחר העולמי. מכסים גבוהים יוצרים חסמים לסחורות, מעלים מחירים ופוגעים בשרשראות האספקה. הפסיקה עשויה להגביר את זרימת הסחורות בין מדינות, במיוחד מאסיה ואירופה לארה"ב. זה יכול להועיל למדינות כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, שמייצאות מוצרים רבים לארה"ב. עם זאת, יצרניות ומדינות שנהנו מהמכסים – כמו יצרני פלדה מקומיים בארה"ב – עשויות להיפגע.כל זה בהנחה שאכן הממשל יכבד את ההחלטה. זה כאמור ממש לא בטוח.
- 6.אנונימי 31/05/2025 11:46הגב לתגובה זוזה מה שמגן על האזרחים והחברות משרירות ליבו של השילטון
- 5.בכל מקום בית המשפט מעל החוק! מה יהיה (ל"ת)אנונימי 29/05/2025 21:00הגב לתגובה זו
- 4.איפה החוכמולוג שקבע שטראמפ ינצח במלחמת המיסים (ל"ת)אנונימי 29/05/2025 12:06הגב לתגובה זו
- 3.שושן 29/05/2025 08:45הגב לתגובה זוובנות לכלא לשארית חייהם
- שם הוא יפגוש את נתניהו ואת זיני (ל"ת)אנונימי 29/05/2025 11:26הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 29/05/2025 08:18הגב לתגובה זולפחות הגינגי הולך ללמד אותנו איך מפרקים את בית המשפט בצורה חוקית. חברה הגזמתם....
- כל אומה והגינגי שלה.. (ל"ת)אנונימי 29/05/2025 10:39הגב לתגובה זו
- 1.אנונימיARTICK19 29/05/2025 07:48הגב לתגובה זולעירעור מעמדו של הדולר שמאפשר לארהב להדפיס טריליונים חסרי כיסוי.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.

- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
טראמפ קונה מניות, נוצר באמצעות ChatGPT ע״י מנדי הניגטראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
הנשיא האמריקאי ממשיך במסע הרכישות שלו בשוק האג"ח: חשיפות חדשות מגלות מאות עסקאות שביצע מאז אוגוסט, החל ברכישות באג"ח עירוניות ועד אג"ח של ענקיות טכנולוגיה ובנקים; ההיקף המקסימלי של העסקאות עשוי להגיע ליותר מ-337 מיליון דולר, בעוד שאלות על ניגודי עניינים נותרות ללא מענה
העסקאות, שחלקן פורסמו לאחר סיום השבתת הממשל, חושפות כי טראמפ רכש אג"ח של תאגידים הפועלים בענפים שלכאורה נהנים ישירות ממדיניותו – בהם ברודקום, קואלקום, מטא, הום דיפו, CVS Health,
גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ואינטל. לצד אלה, נכללות גם רכישות אג"ח של רשויות מקומיות בארה"ב: ערים, מחוזות, מחלקות חינוך, תאגידי מים ובתי חולים.
לפי הדיווחים, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה זו.
רכישות בשווקים הרגישים למדיניות — בזמן
שהממשל משפיע על התעשייה
בין העסקאות הבולטות נמצאות רכישות באג"ח של אינטל, זמן קצר לאחר שהממשל עצמו השלים עסקה יוצאת דופן שהעניקה לממשלת ארה"ב כמעט 10% מהבעלות על החברה במסגרת השקעה של 8.9 מיליארד דולר, שמומנה בחלקה מחוק השבבים האמריקאי (Chips
Act). ההשקעה נועדה, לפי הבית הלבן, להגן על תעשיית השבבים המקומית, אך ההצטלבות בין צעדי מדיניות כאלו והחזקות פרטיות של הנשיא ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.
דוגמה נוספת לחפיפה בין החלטות מדיניות לבין פעילות השקעה: במהלך אוגוסט רכש טראמפ אג"ח של ג'יי
פי מורגן, בסוף השבוע דרש ממשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד הבנק בשל קשריו בעבר עם ג'פרי אפשטיין. אף שהבנק התנער מקשרים אלה, החפיפה בין פעילות ההשקעות וצעדי הממשל שוב מעלה שאלות על שקיפות וניגוד עניינים.
בבית הלבן טוענים כי טראמפ ובני משפחתו אינם
מעורבים בקבלת ההחלטות על תיק ההשקעות, וכי הרכישות מתבצעות על ידי מנהלים חיצוניים המשתמשים בתוכניות שמחקות מדדי שוק. ב-OGE אישרו את הדיווחים מבחינה פורמלית.
- מתכוננים ל-2026: פחות טראמפ, יותר סין?
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בניגוד לנשיאים קודמים, טראמפ לא העביר את נכסיו לנאמנות עיוורת עם גורם בלתי תלוי,
אלא הותיר את השליטה בתאגידיו בידי שני בניו. מבקריו טוענים כי המשך החזקותיו והמעורבות הפיננסית הרחבה שלו בתחום העסקי יוצרים פוטנציאל מובנה לניגודי עניינים, במיוחד כאשר ההשקעות חופפות להשפעות ישירות של מדיניות הממשל.
