רעידת אדמה בבנגקוק: האם תהיה לה השלכה כלכלית?
תאילנד רועדת; מגדלים התנדנדו, כמה קרסו לגמרי; לא דווח בינתיים על הרוגים, מאות נעדרים, החשש - מרעידות המשך
תאילנד ברעידת אדמה עוצמתית שזעזעה את המדינה והסביבה הקרובה, בדגש על הבירה בנגקוק. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שמדובר באירוע סייסמי משמעותי, עם השפעות נרחבות שמורגשות גם מעבר לגבולות תאילנד, בעיקר במיאנמר השכנה. התושבים בערים הגדולות, ובראשן בנגקוק, מדווחים על רעידות חזקות שהובילו לפאניקה, ואף לדיווחים על נזקים מבניים, כולל קריסת בניין בבנייה בעיר. הנתונים עדיין מתעדכנים, אך הסיטואציה ממשיכה להתפתח בזמן אמת, והשאלה הגדולה היא: מה יהיו הנזקים בנפש כשבינתיים יש כמה מאות נעדרים. שאלה חשובה להמשך היא מה יהיו ההשלכות הכלכליות של האירוע הזה על תאילנד ועל האזור כולו?
רשות המטאורולוגיה התאילנדית דיווחה כי מוקד הרעידה נמצא בעומק רדוד של כ-10 קילומטרים, מה שמגביר את עוצמת התחושה על פני השטח. הערכות ראשוניות ממקורות שונים מציינות כי עוצמת הרעידה נעה בין 7.3 ל-7.7 בסולם ריכטר, כאשר המוקד ממוקם באזור הגבול בין תאילנד למיאנמר. התושבים בבנגקוק חשו את הרעידות בצורה ברורה, ודיווחים על תנודות חזקות הגיעו גם מאזורים מרוחקים יותר. ראשת הממשלה התאילנדית, פאטונגטארן שינאוואטרה, הפסיקה פגישה בנושא תיירות שהתקיימה בפוקט וזימנה דיון דחוף עם שר הפנים כדי לטפל במצב, מה שמראה את הדחיפות שבה הרשויות רואות את האירוע.
הרעידה הזו מגיעה על רקע תקופה שבה תאילנד חווה פעילות סייסמית נמוכה יחסית, אך אירועים משמעותיים בעבר – כמו רעידת האדמה ב-2014 בצפון המדינה בעוצמה 6.1 – מראים שהסיכון קיים. המיקום של תאילנד, הרחק ממקורות סייסמיים עיקריים אך קרוב לאזורי תפר בין לוחות טקטוניים, תורם לאי הוודאות. דיווחים מוקדמים מציינים כי בניין בבנייה בבנגקוק קרס, אך עדיין אין נתונים על נפגעים או היקף הנזק המלא. השלכות הרעידה מורגשות גם במיאנמר, שם התושבים מדווחים על תנודות חזקות, והמצב נמצא תחת מעקב צמוד. השאלה שמעסיקה כעת את הכלכלנים היא כיצד האירוע הזה ישפיע על הכלכלה התאילנדית, שתלויה במידה רבה בתיירות, ייצוא ותעשייה.
מה קורה כרגע בשטח?
הרעידה, שהתרחשה לפני שעה קלה, גרמה לתגובות מהירות ברחבי תאילנד. בבנגקוק, תושבים רבים יצאו לרחובות מחשש ובניינים גבוהים דווחו כרועדים למשך מספר שניות. תמונות וסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות מראים תנועה ערה של אנשים במקומות ציבוריים, עם דיווחים על חפצים שנפלו ממדפים. בפוקט, שבדרום המדינה, התושבים חשו את הרעידות בעוצמה נמוכה יותר, אך הפחד מוביל לבדיקות בטיחות מיידיות. במיאנמר, השכנה הצמודה, הדיווחים מצביעים על נזקים פוטנציאליים גדולים יותר, במיוחד באזורי הגבול הקרובים למוקד.
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- "אין סיכוי שלא יהיה צונאמי בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הרעידה על התשתיות עדיין לא ברורה במלואה, אך קריסת הבניין בבנגקוק מעלה חששות לגבי מבנים ישנים או כאלה שבבנייה. הרשויות בתאילנד נמצאות בתהליך הערכת מצב, וצוותי חירום נשלחו לאזורים המושפעים. המיקום הרדוד של הרעידה מגביר את הסיכוי לנזקים, שכן אנרגיה סייסמית מתפזרת פחות בעומקים כאלה. עובדים בחברות גדולות, שרבים מהם מתלבטים לגבי רכב צמוד בתקופה זו של השנה, מדווחים על תחושת אי-ודאות נוספת, בעוד תיירים זרים – רבים מהם ישראלים – נקראים להישאר ערניים.
מה צפוי בהמשך?
המצב ממשיך להתפתח, והרשויות עוקבות מקרוב אחר אפשרות של רעידות משנה (אפטרשוקים) שעלולות להגיע בעקבות האירוע המרכזי. הרעידה הזו היא אחת החזקות שתועדו באזור בשנים האחרונות, והיא מזכירה את רעידת האדמה הגדולה ב-2004 בעוצמה 9.1 שהשפיעה על תאילנד דרך צונאמי הרסני. אמנם הסיכוי לצונאמי כרגע נראה נמוך, שכן המוקד הוא יבשתי ולא באוקיינוס, אך הרשויות לא שוללות בדיקות נוספות של חופי המדינה. בינתיים, ההשפעה הכלכלית על תאילנד, שתלויה מאוד בתיירות, עלולה להיות משמעותית אם הנזקים יתרחבו.
עבור ישראלים השוהים בתאילנד – בין אם תיירים או תושבים – מומלץ לעקוב אחרי עדכונים ממשרד החוץ ולהימנע משהייה במבנים גבוהים עד לקבלת תמונה ברורה יותר. תושבים מקומיים בבנגקוק ובצפון המדינה נקראים להישאר רגועים, לעקוב אחרי הנחיות הרשויות, ולהתכונן לאפשרות של רעידות נוספות בזמן הקרוב. השעות הקרובות יהיו קריטיות להבנת היקף האירוע, והעולם ממתין לדיווחים נוספים מהשטח.
- סטאבהאב בדרך להנפקה לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר
- המכסים באירופה הופכים ליתרון: איך יצרניות הרכב הסיניות עוקפות את החסמים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
השפעת רעידות אדמה ואסונות טבע על הכלכלה
רעידות אדמה ואסונות טבע יכולים להשפיע בצורה דרמטית על כלכלות מקומיות ואזוריות, תלוי בעוצמתם, במיקומם ובמוכנות המדינה להתמודד איתם. ההשפעה הכלכלית נחלקת לשני שלבים: קצר טווח (נזקים מיידיים והוצאות חירום) וארוך טווח (שיקום והשפעה על תעשיות מפתח). בתאילנד, שכלכלתה מסתמכת על תיירות (כ-20% מהתמ"ג), תעשייה וייצוא, רעידה כמו זו שמתרחשת כעת עלולה לגרום להפסדים מיידיים גדולים אם תשתיות מרכזיות, כמו נמלי תעופה או אזורי תיירות, ייפגעו.
דוגמאות מהעבר:
צונאמי 2004 באוקיינוס ההודי: רעידת אדמה בעוצמה 9.1 ליד סומטרה גרמה לצונאמי שפגע בתאילנד, והרג כ-8,000 אנשים במדינה (מתוך 280,000 ברחבי האזור). ההפסדים הכלכליים בתאילנד נאמדו בכ-2 מיליארד דולר, בעיקר בתעשיית התיירות ובדיג. פוקט וקאו לאק נפגעו קשות, והשיקום לקח שנים, אך ההשקעות בשיקום גם עודדו צמיחה מאוחרת יותר.
רעידת האדמה בטורקיה וסוריה 2023: רעידה בעוצמה 7.8 גרמה ליותר מ-50,000 הרוגים והפסדים של כ-34 מיליארד דולר בטורקיה בלבד, כ-10% מהתמ"ג השנתי. תעשיות ייצור וחקלאות נפגעו, והשיקום דרש סיוע בינלאומי נרחב.
רעידת האדמה ביפן 2011: רעידה בעוצמה 9.0 וצונאמי גרמו ל-18,500 הרוגים ונזקים של כ-360 מיליארד דולר, כולל משבר גרעיני בפוקושימה. התעשייה (כמו ייצור מכוניות) נפגעה, אך כלכלת יפן התאוששה בזכות תשתיות חזקות ומוכנות גבוהה.
השפעות כלכליות נפוצות:
נזק ישיר: קריסת מבנים, כבישים ונמלים מפריעה לסחר ולתיירות. בבנגקוק, קריסת בניין בבנייה עלולה להוביל להפסקת פרויקטים ולפגיעה במגזר הבנייה.
שיבוש שרשראות אספקה: תאילנד היא יצרנית גדולה של רכיבי אלקטרוניקה ומוצרי גומי – נזק למפעלים עלול להשפיע על ייצוא.
תיירות: ירידה מיידית בהזמנות לתיירות (כ-40 מיליון מבקרים ב-2019) אם תדמית הבטיחות נפגעת, כפי שקרה ב-2004.
שיקום: הוצאות ממשלתיות גבוהות על תשתיות ובנייה מחדש, שיכולות להגיע למיליארדים, אך גם לעודד צמיחה לטווח ארוך.
השפעה על בנגקוק:
בנגקוק, כמרכז כלכלי שמייצר כ-50% מהתמ"ג התאילנדי, היא נקודה רגישה. נזק לבניינים מסחריים, מלונות או תשתיות תחבורה (כמו נמל התעופה סוברנבהומי) עלול לגרום להפסדים של מאות מיליוני דולר בטווח הקצר. עם זאת, תאילנד מוכנה יותר מאשר ב-2004, עם תקנות בנייה משופרות וצוותי חירום, מה שעשוי להפחית את הנזק. לעומת זאת, מיאנמר, עם כלכלה חלשה יותר ותשתיות פגיעות, עלולה לספוג מכה קשה יותר, שתשפיע על סחר אזורי עם תאילנד. אם התיירות תיפגע משמעותית, ההפסד השנתי עלול להגיע ל-1-2% מהתמ"ג, בהתאם להיקף הנזקים.
- 1.אנונימי 28/03/2025 12:27הגב לתגובה זובמינימר זה לא קריטי כי רוב האנשים חיים שם בקלונסאות מעץ על פני השטח ואין להם מיגדלים

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?
הצטרפותו של דן אייבס ל־Eightco וההשקעה המתוכננת ב־Worldcoin הקפיצו את המניה באלפי אחוזים, אך המיזם עדיין בשלב מוקדם ושוויו רחוק מזה של ביטקוין ואתריום, מה שמותיר פוטנציאל לצד סיכונים משמעותיים
דן אייבס, מהאנליסטים המוכרים בוול סטריט, גרם הבוקר לתזוזה חריגה בשוק כשהודיע שהוא מצטרף כיו"ר דירקטוריון לחברת Eightco Holdings Eightco 3,008.97% – חברה קטנה וכמעט לא מוכרת. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה ב־2,900% במהלך יום המסחר.
אייבס הוא מנהל ואנליסט מחקר מניות בכיר בתחום הטכנולוגיה בחברת Wedbush Securities מאז 2018, ובמקביל משמש כראש מחקר הטכנולוגיה הגלובלי בחברה. הוא נחשב לאחד האנליסטים
המובילים בוול סטריט עם יותר משני עשורים של ניסיון בניתוח תחום התוכנה והטכנולוגיה הרחבה. את הקריירה החל כאנליסט פיננסי ב-HBO, ובהמשך, לאחר סיום תואר MBA במימון, הצטרף ל-FBR Capital Markets, שם עבד במשך 16 שנה והתמקד בתחומי תוכנה, חומרה, אבטחת סייבר, מחשוב ענן,
ביג דאטה והנוף המתפתח של עולם המובייל.
הסיבה לעניין החריג היא לא רק ההצטרפות של אייבס עצמו. הוא חשף כי Eightco מתכננת לגייס 250 מיליון דולר ולהשקיע את כולו בטוקן Worldcoin – פרויקט ביומטרי שנוי במחלוקת שהקים סם אלטמן. גיוס ההון המתוכנן צפוי להיסגר באמצע ספטמבר, במחיר של 1.46 דולר למניה. לאחר מכן תשנה Eightco את שמה ל־ORBS .
Worldcoin מנוהל על ידי אלטמן לצד פעילותו ב־ChatGPT. מטרת המיזם היא ליצור מערכת זיהוי עולמית המבוססת על סריקת עיניים: המשתמש סורק את עיניו, מקבל זהות דיגיטלית ובנוסף גם טוקנים. הרעיון עשוי להישמע עתידני, אך אייבס טוען שמדובר בכלי הכרחי לעולם שבו בינה מלאכותית נוכחת בכל תחום.
- אחרי ההתאבדויות - OpenAI משנה את ChatGPT; יותר פיקוח ומודעות למצבים נפשיים קשים
- הקולות האחרים - ה-AI יוצר בועות, אין עידן זהב ללא קריסה מוקדמת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטנדרט עולמי
לדברי אייבס, Worldcoin הוא מועמד להפוך לסטנדרט עולמי לאימות זהות בעידן הבינה המלאכותית. אייבס מציג את ההשקעה לא כעוד מהלך ספקולטיבי בקריפטו, אלא כתגובה לחשש הגובר מזיופים דיגיטליים ובוטים המתחזים לבני אדם.