טראמפ פוטין
צילום: צילום מסך

טראמפ: "לקשר שלנו עם רוסיה יש ערך כלכלי גדול"; הפסקת אש באוקריאנה בדרך?

טראמפ ופוטין שוחחו במשך יותר משעתיים, אבל בשורה על הפסקת אש קבועה לא הגיעה - הצדדים הסכימו על הפסקת אש חלקית וזמנית לתקופה של 30 יום, ולתחילת המשא ומתן להפסקת אש קבועה; זלנסקי שכבר הביע נכונות בעבר לשתף פעולה עם רוסיה תראה נכונות בעצמה, בינתיים סקפטי: "פוטין שוב מספק הצהרות מניפוליטיבות", אמר

רוי שיינמן |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיעו להסכמות על שלבים שלדבריהם עשויים להביא להפסקת אש קבועה בין רוסיה לאוקריאנה. לפי הודעת הבית הלבן, הצדדים הסכימו שתחילה יפסיקו הצדדים לתקוף תשתיות אנרגיה ותחבורה אחד של השני, כאשר רוסיה התחייבה להימנע מתקיפות של תשתיות אוקראיניות כאלה למשך 30 יום החל מטווח הזמן המיידי.


בנוסף, מהבית הלבן נמסר שהמשא ומתן להפסקת האש הקבועה גם כן יתחיל במיידית וככל הנראה יתקיים במזרח התיכון. נשיא אוקריאנה זלנסקי כבר הצהיר שיסכים להפסקת אש זמנית של 30 יום, אבל רק אם רוסיה תסתכים ותתחייב לכבד את ההסכם הזה, כפי שפוטין עשה היום. עם זאת, בינתיים זלנסקי סקפטי: "שוב שמענו הצהרות מניפולטיביות מפוטין", אמר".


לצד הדיון בנוגע למלחמה, מהבית הלבן נמסר גם כי "שני המנהיגים הסכימו כי שיפור ביחסים בין ארצות הברית לרוסיה טומן בחובו הזדמנויות כלכליות וגיאופוליטיות משמעותיות".


האנליסטים בינתיים מטילים ספק בכך שרוסיה תקבל בקלות את תנאי הפסקת האש או שתעמוד בהם במלואם. ההסכמים הקודמים להפסקות הלחימה במזרח אוקראינה הופרו שוב ושוב על ידי שני הצדדים, כאשר כל אחד האשים את השני.


סגן שר החוץ הרוסי, אלכסנדר גרושקו, הדגיש שאוקראינה צריכה להתחייב שלא תנצל את הפסקת האש להתארגנות לחידוש הלחימה וגיוס לוחמים נוספים, ושהסכם הפסקת אש קבוע צריך לכלול גם התחייבות מצדה שלא להצטרף לנאט"ו.


איך הפסקת האש תשפיע על השווקים?


לא יצאה מהפגישה היום הסכמה על הפסקת אש מוחלטת אם כי ייתכן והכיוון הוא לשם. במידה ותגיע הכרזה כזו השווקים צפויים להגיב בעליות, קודם כל בגלל שהיא תוריד את מפלס אי הוודאות בזירה הגיאופוליטית ומשקיעים אוהבים ודאות. בנוסף, זה ישחרר את הלחץ על הכלכלות של שתי המדינות, שעד לפני המלחמה עשו הרבה עסקים עם מדינות אחרות בעולם, בעיקר בתחום האנרגיה והמינרלים. כמו כן, חברות גלובליות העסיקו עובדים בשתי המדינות, והמלחמה פגעה משמעותית ביכולת שלהם להמשיך לעבוד, כך שגם העניין הזה צפוי להשתפר.


ההשפעה על רוסיה כאמור תהיה בעיקר בתחום האנרגיה, כאשר רוסיה ממשיכה להיות אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם ולייצא נפט למרות סנקציות שהוטלו עליה על ידי מדינות המערב. לפי דוח של ה-International Energy Agency מ-2024, רוסיה ייצאה כ-7 מיליון חביות נפט ליום בשנה שעברה, כשמדינות כמו סין והודו הפכו לקונות מרכזיות לאחר שמרבית אירופה הפסיקה לרכוש ממנה. הסנקציות כללו תקרת מחיר של 60 דולר לחבית אך הן לא עצרו את המכירות, אלא רק הגדילו את העלויות של רוסיה, שמשתמשת בספינות לא מבוטחות ובתמרונים כמו העברות בין אוניות בלב ים.

קיראו עוד ב"גלובל"


בצד של אוקראינה, טראמפ ממשיך ללטוש את עיניו אל עבר המינרלים שבשטחה, כאשר במהלך הביקור של זלנסקי בבית הלבן ניסה טראמפ לקדם עסקה במסגרתו אוקריאנה תיתן לארה"ב כ-50% מכלל המינרלים שבשטחה בתמורה להפסקת אש.


באוקראינה חוששים: "מחלקים את המדינה" - נמל אודסה בתמורה להסכם?

על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", יועציו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מודאגים שטראמפ ישלים עם כיבוש קבוע של שטחים שכבר הוחזקו בידי רוסיה, ואף יכיר בשליטתה בנמל החשוב ביותר של אוקראינה. גורמים בממשל טראמפ כבר הצהירו כי אין כוונה לדרוש נסיגה רוסית מחצי האי קרים, שסופח ב-2014. בקרמלין הביעו "אופטימיות זהירה" בנוגע לסיכויים להגיע להסכם, וציינו כי פוטין העביר את הצעתו להפסקת אש באמצעות השליח האמריקני סטיב וויטקוף, שביקר במוסקבה. לדברי גורמים רוסיים, "הצדדים קרובים יותר מאי פעם להסכמות".

טראמפ: "נדבר על שטחים ותחנות כוח"

טראמפ, מצדו, נשמע בטוח בסיכויי הצלחת המגעים. "אנחנו מסתדרים די טוב עם רוסיה", אמר לעיתונאים בדרכו חזרה מפלורידה. "יש סיכוי טוב שנשיג הפסקת אש". לדבריו, הדיונים יתמקדו "בשאלת השטחים ובנכסים האסטרטגיים", כשהוא מציין במפורש את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, שנכבשה על ידי רוסיה בתחילת המלחמה. בינתיים, הצבא הרוסי ממשיך לרשום הישגים במחוז קורסק שבגבול אוקראינה, ולפי הדיווחים, בסיוע כוחות מצפון קוריאה הצליחו הכוחות הרוסיים להשתלט מחדש על שטחים אסטרטגיים.

החשש בקייב: "מחלקים אותנו בלי שנוזמן לשולחן"

באוקראינה ההשוואות לוועידת יאלטה – בה חולקו שטחים בסוף מלחמת העולם השנייה – עולות שוב ושוב. "אם טראמפ ייתן לפוטין את אודסה, זו תהיה כניעה רשמית", אמר גורם בכיר בקייב. "אנחנו לא צד לשיחות הללו, אבל הן עוסקות בגורל המדינה שלנו". מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, ניסה להרגיע את הרוחות: "הסכם הפסקת אש ידרוש עבודה קשה וויתורים משני הצדדים". אולם באוקראינה לא משוכנעים: "הוויתורים הם תמיד על חשבוננו", אמר בכיר בממשל זלנסקי. כעת, נותר לראות האם השיחות יבשילו להסכם – ואם אוקראינה תקבל מקום בשולחן המשא ומתן, או תמצא את עצמה מול מציאות חדשה, שנכפתה עליה בלי הסכמתה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.