נישום המתגורר בשני יישובים שרק אחד מזכה בהנחה ממס
עמ"ה 437/03 ניקולא נזיה נ. פקיד שומה עכו
המחלוקת בתיק זה נוגעת לזכאותו של המערער בהיותו, לטענתו, תושב מעיליא בשנות המס 1998– 2000, להנחה ממס לתושבי הצפון על פי תקנות מס הכנסה (הנחה ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 (להלן - התקנות).
על פי התקנות, זכאי נישום בשנת מס פלונית להנחה ממס, אם היה תושב בישוב מזכה במשך 12 חודשים רצופים, מהם 6 חודשים לפחות בתוך שנת המס.
היישוב מעיליא נמנה על הישובים המזכים.
המחלוקת מתמקדת בשאלת היותו של המערער תושב המקום המזכה בהנחה, ובהיות מקום המגורים "מרכז חיים", מבלי שבתקופה הרלוונטית היו למערער "מגורים כפולים" באבו סנן.
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק
סקירת הראיות כפי שהובאו בפני בית המשפט, אין בה די כדי לעמוד בנטל הראיה הנדרש, כדי לקבוע שאכן המערער יחד עם בני משפחתו התגוררו רק במעיליא. המערער אכן טען שהוא שילם ארנונה למועצה במעיליא. שמו, שם אשתו ובנם הבכור הופיע בפנקס הבוחרים בכפר מעיליא והם אף הצביעו לבחירות שהתקיימו שם לשנת המס 1998 ולטענתו גם בבחירות האחרונות.
אין חולק כי הם נראו על ידי שכנים ואחרים בכפר מעיליא, ואולם ניתן היה לראותם שם גם לפני מעבר המגורים.
אין חולק ששני ילדיו הקטנים של המערער, שהיו בגיל 13 בשנת המס 1998, נותרו להתגורר בדירה באבו סנאן. ההיגיון מחייב, וכמו כן מצביעות הראיות שהוצגו, שמגורים כאלה לא נעשו על דרך של פנימייה במנותק ממגורי המשפחה, אלא שימשו כמקום מגורים נוסף אלטרנטיבי ולכלל בני המשפחה, בתדירויות שונות.
גם אם סובייקטיבית ראו המערער וחלק מבני משפחתו את מרכז חייהם בדירה בכפר מעיליא הרי שהמבחן הפיזי אובייקטיבי מוביל למסקנה שבשנות המס הרלוונטיות היו למערער יותר ממקום מגורים אחד.
לכך יש להוסיף את הראיות הנוספות שהוצגו מטעם המשיב, שביניהם נמנים אישור בדבר צריכת מים בדירה באבו סנאן, אישור מחב' בזק בדבר בעלות המערער על הטלפון באותו בית, לעומת הטלפון בדירת מעיליא הרשום על שם חמיו של המערער, אישורים על צריכת חשמל שבדירה שבמעיליא על דרך ההשוואה בדירה שבאבו סנאן, באופן שלגבי חלק מהתקופה לפחות הצריכה באבו סנאן עלתה על הצריכה במעיליא.
המסקנה העובדתית המצטברת היא כי בשנות המס הרלוונטיות היו למערער "מגורים כפולים", ולפיכך אין הוא זכאי להטבה של הנחה בגין תושבות ביישוב הצפון.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
ניתן ביום: 14.3.2005 בפני: כבוד השופטת ש. וסרקרוג.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
