עמ"ה 437/03 ניקולא נזיה נ. פקיד שומה עכו

המחלוקת בתיק זה נוגעת לזכאותו של המערער בהיותו, לטענתו, תושב מעיליא בשנות המס 1998– 2000, להנחה ממס לתושבי הצפון על פי תקנות מס הכנסה (הנחה ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 (להלן - התקנות).

על פי התקנות, זכאי נישום בשנת מס פלונית להנחה ממס, אם היה תושב בישוב מזכה במשך 12 חודשים רצופים, מהם 6 חודשים לפחות בתוך שנת המס.

היישוב מעיליא נמנה על הישובים המזכים.

המחלוקת מתמקדת בשאלת היותו של המערער תושב המקום המזכה בהנחה, ובהיות מקום המגורים "מרכז חיים", מבלי שבתקופה הרלוונטית היו למערער "מגורים כפולים" באבו סנן.

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק

סקירת הראיות כפי שהובאו בפני בית המשפט, אין בה די כדי לעמוד בנטל הראיה הנדרש, כדי לקבוע שאכן המערער יחד עם בני משפחתו התגוררו רק במעיליא. המערער אכן טען שהוא שילם ארנונה למועצה במעיליא. שמו, שם אשתו ובנם הבכור הופיע בפנקס הבוחרים בכפר מעיליא והם אף הצביעו לבחירות שהתקיימו שם לשנת המס 1998 ולטענתו גם בבחירות האחרונות.

אין חולק כי הם נראו על ידי שכנים ואחרים בכפר מעיליא, ואולם ניתן היה לראותם שם גם לפני מעבר המגורים.

אין חולק ששני ילדיו הקטנים של המערער, שהיו בגיל 13 בשנת המס 1998, נותרו להתגורר בדירה באבו סנאן. ההיגיון מחייב, וכמו כן מצביעות הראיות שהוצגו, שמגורים כאלה לא נעשו על דרך של פנימייה במנותק ממגורי המשפחה, אלא שימשו כמקום מגורים נוסף אלטרנטיבי ולכלל בני המשפחה, בתדירויות שונות.

גם אם סובייקטיבית ראו המערער וחלק מבני משפחתו את מרכז חייהם בדירה בכפר מעיליא הרי שהמבחן הפיזי אובייקטיבי מוביל למסקנה שבשנות המס הרלוונטיות היו למערער יותר ממקום מגורים אחד.

לכך יש להוסיף את הראיות הנוספות שהוצגו מטעם המשיב, שביניהם נמנים אישור בדבר צריכת מים בדירה באבו סנאן, אישור מחב' בזק בדבר בעלות המערער על הטלפון באותו בית, לעומת הטלפון בדירת מעיליא הרשום על שם חמיו של המערער, אישורים על צריכת חשמל שבדירה שבמעיליא על דרך ההשוואה בדירה שבאבו סנאן, באופן שלגבי חלק מהתקופה לפחות הצריכה באבו סנאן עלתה על הצריכה במעיליא.

המסקנה העובדתית המצטברת היא כי בשנות המס הרלוונטיות היו למערער "מגורים כפולים", ולפיכך אין הוא זכאי להטבה של הנחה בגין תושבות ביישוב הצפון.

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

ניתן ביום: 14.3.2005 בפני: כבוד השופטת ש. וסרקרוג.