נישום המתגורר בשני יישובים שרק אחד מזכה בהנחה ממס
עמ"ה 437/03 ניקולא נזיה נ. פקיד שומה עכו
המחלוקת בתיק זה נוגעת לזכאותו של המערער בהיותו, לטענתו, תושב מעיליא בשנות המס 1998– 2000, להנחה ממס לתושבי הצפון על פי תקנות מס הכנסה (הנחה ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 (להלן - התקנות).
על פי התקנות, זכאי נישום בשנת מס פלונית להנחה ממס, אם היה תושב בישוב מזכה במשך 12 חודשים רצופים, מהם 6 חודשים לפחות בתוך שנת המס.
היישוב מעיליא נמנה על הישובים המזכים.
המחלוקת מתמקדת בשאלת היותו של המערער תושב המקום המזכה בהנחה, ובהיות מקום המגורים "מרכז חיים", מבלי שבתקופה הרלוונטית היו למערער "מגורים כפולים" באבו סנן.
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק
סקירת הראיות כפי שהובאו בפני בית המשפט, אין בה די כדי לעמוד בנטל הראיה הנדרש, כדי לקבוע שאכן המערער יחד עם בני משפחתו התגוררו רק במעיליא. המערער אכן טען שהוא שילם ארנונה למועצה במעיליא. שמו, שם אשתו ובנם הבכור הופיע בפנקס הבוחרים בכפר מעיליא והם אף הצביעו לבחירות שהתקיימו שם לשנת המס 1998 ולטענתו גם בבחירות האחרונות.
אין חולק כי הם נראו על ידי שכנים ואחרים בכפר מעיליא, ואולם ניתן היה לראותם שם גם לפני מעבר המגורים.
אין חולק ששני ילדיו הקטנים של המערער, שהיו בגיל 13 בשנת המס 1998, נותרו להתגורר בדירה באבו סנאן. ההיגיון מחייב, וכמו כן מצביעות הראיות שהוצגו, שמגורים כאלה לא נעשו על דרך של פנימייה במנותק ממגורי המשפחה, אלא שימשו כמקום מגורים נוסף אלטרנטיבי ולכלל בני המשפחה, בתדירויות שונות.
גם אם סובייקטיבית ראו המערער וחלק מבני משפחתו את מרכז חייהם בדירה בכפר מעיליא הרי שהמבחן הפיזי אובייקטיבי מוביל למסקנה שבשנות המס הרלוונטיות היו למערער יותר ממקום מגורים אחד.
לכך יש להוסיף את הראיות הנוספות שהוצגו מטעם המשיב, שביניהם נמנים אישור בדבר צריכת מים בדירה באבו סנאן, אישור מחב' בזק בדבר בעלות המערער על הטלפון באותו בית, לעומת הטלפון בדירת מעיליא הרשום על שם חמיו של המערער, אישורים על צריכת חשמל שבדירה שבמעיליא על דרך ההשוואה בדירה שבאבו סנאן, באופן שלגבי חלק מהתקופה לפחות הצריכה באבו סנאן עלתה על הצריכה במעיליא.
המסקנה העובדתית המצטברת היא כי בשנות המס הרלוונטיות היו למערער "מגורים כפולים", ולפיכך אין הוא זכאי להטבה של הנחה בגין תושבות ביישוב הצפון.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
ניתן ביום: 14.3.2005 בפני: כבוד השופטת ש. וסרקרוג.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
