מג'יק - הסיכויים זהים לחלוטין
עלי להודות שאני אסיר תודה על ההיענות שלכם למדור ה-StockDay ומנתח עבורכם את המניות בשמחה גדולה. אלא שלעיתים אני מרים גבה נוכח הבחירות. אחוז המניות שאינן ראויות להימצא בתיק ההשקעות גבוה להפליא. קשה לי להאמין שמי מכם מצוי ברווח במניות כגון אלווריון, אודיוקודס או אף מגי'ק. מניות שרשמו מהלכי ירידות דרמטיים ולא הייתה שום סיבה טכנית לרכוש אותן. הייתי שמח יותר לנתח מניות המצויות במגמת עלייה אמיתית. אבל חובה זו חובה.
הכיוונים הכלליים
אם נביט על הגרף של מנית מגי'ק ניווכח, כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה. מטרתה של המגמה הראשית היא לספק תמונה כללית לגבי התנהלות המניה, לקבוע את כיוון המסחר הרצוי, ולתת ביטוי לגבי רמת הסיכון שהמניה מציעה. בתקופה האחרונה אפשר לומר שהמגמה המשנית אינה מגמת ירידה עוד, כי אם דשדוש. הגרף המוסר לנו מידע ללא הפסקה, מלמד שהמניה נוטה לנוע בטווח שבין 12.9 שקלים למניה כרמת תמיכה, לבין 15.5 שקלים למניה כרמת התנגדות.
חשיבותה של המגמה המשנית נובעת מן העובדה שהיא המגמה המומלצת למסחר, וזאת מכמה סיבות: משך זמנן של המגמה המשניות הוא מספר חודשים, הן מספקות משך זמן תגובה ארוך יחסית, אינן נכנעות לאיתותים הנוגדים את כיוונן ולמעשה מאפשרות למשקיע תשואה סבירה ומעלה במינימום עסקאות ומאמץ.
ירידה בסטיות התקן
אלא שהעובדה שמגמה המשנית היא דשדוש אינה כל הסיפור. שימוש בכלי טכני הקרוי רצועות בולינגר, שמטרתו למדוד את התנודתיות בשוק על ידי מדידת סטיות התקן בהתנהלות המניה, מלמד, כפי שאפשר לראות על הגרף, שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעותו של דבר שתנועה חדה עומדת בפתח. כל אימת שסטיית התקן יורדת, גובר הסיכוי למהלך חד.
הכיוון: רצועות בולינגר אינן מספקות מידע לגבי הכיוון. את זאת נצטרך לגלות על ידי התבוננות בהתנהגות המניה. כפי שציינתי קודם, נוטה מג'יק לדשדש בין שתי רמות ברורות ומוגדרות. שבירה של אחת מהרמות תקבע את הכיוון. לו הייתה המגמה הראשית עלייה והמשנית דשדוש, הייתה הערכתי - שכיוון הפריצה יהיה כלפי מעלה, או לפחות סיכויים טובים יותר לכך. אלא שבמצב הנוכחי, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה, קשה לכמת את הסיכויים לכאן או לכאן. מחד, דוחפת המגמה הראשית דרומה ומגדילה את הסיכוי לפריצה מטה, אך מנגד, רובצת המניה לפתחה של רמת תמיכה סביב מחיר של 12.9 שקלים למניה.
לסיכום - הסיכויים זהים לחלוטין והרעיון המרכזי בניתוח טכני הוא לתת למניה לקבוע את הכיוון טרם הפעולה. גם כאן, להערכתי, כדאי להיצמד לעיקרון הישן הקובע, כי השביל חכם מההלך ועדיף להיות צודק מאשר חכם.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
