מג'יק - הסיכויים זהים לחלוטין
עלי להודות שאני אסיר תודה על ההיענות שלכם למדור ה-StockDay ומנתח עבורכם את המניות בשמחה גדולה. אלא שלעיתים אני מרים גבה נוכח הבחירות. אחוז המניות שאינן ראויות להימצא בתיק ההשקעות גבוה להפליא. קשה לי להאמין שמי מכם מצוי ברווח במניות כגון אלווריון, אודיוקודס או אף מגי'ק. מניות שרשמו מהלכי ירידות דרמטיים ולא הייתה שום סיבה טכנית לרכוש אותן. הייתי שמח יותר לנתח מניות המצויות במגמת עלייה אמיתית. אבל חובה זו חובה.
הכיוונים הכלליים
אם נביט על הגרף של מנית מגי'ק ניווכח, כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה. מטרתה של המגמה הראשית היא לספק תמונה כללית לגבי התנהלות המניה, לקבוע את כיוון המסחר הרצוי, ולתת ביטוי לגבי רמת הסיכון שהמניה מציעה. בתקופה האחרונה אפשר לומר שהמגמה המשנית אינה מגמת ירידה עוד, כי אם דשדוש. הגרף המוסר לנו מידע ללא הפסקה, מלמד שהמניה נוטה לנוע בטווח שבין 12.9 שקלים למניה כרמת תמיכה, לבין 15.5 שקלים למניה כרמת התנגדות.
חשיבותה של המגמה המשנית נובעת מן העובדה שהיא המגמה המומלצת למסחר, וזאת מכמה סיבות: משך זמנן של המגמה המשניות הוא מספר חודשים, הן מספקות משך זמן תגובה ארוך יחסית, אינן נכנעות לאיתותים הנוגדים את כיוונן ולמעשה מאפשרות למשקיע תשואה סבירה ומעלה במינימום עסקאות ומאמץ.
ירידה בסטיות התקן
אלא שהעובדה שמגמה המשנית היא דשדוש אינה כל הסיפור. שימוש בכלי טכני הקרוי רצועות בולינגר, שמטרתו למדוד את התנודתיות בשוק על ידי מדידת סטיות התקן בהתנהלות המניה, מלמד, כפי שאפשר לראות על הגרף, שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעותו של דבר שתנועה חדה עומדת בפתח. כל אימת שסטיית התקן יורדת, גובר הסיכוי למהלך חד.
הכיוון: רצועות בולינגר אינן מספקות מידע לגבי הכיוון. את זאת נצטרך לגלות על ידי התבוננות בהתנהגות המניה. כפי שציינתי קודם, נוטה מג'יק לדשדש בין שתי רמות ברורות ומוגדרות. שבירה של אחת מהרמות תקבע את הכיוון. לו הייתה המגמה הראשית עלייה והמשנית דשדוש, הייתה הערכתי - שכיוון הפריצה יהיה כלפי מעלה, או לפחות סיכויים טובים יותר לכך. אלא שבמצב הנוכחי, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה, קשה לכמת את הסיכויים לכאן או לכאן. מחד, דוחפת המגמה הראשית דרומה ומגדילה את הסיכוי לפריצה מטה, אך מנגד, רובצת המניה לפתחה של רמת תמיכה סביב מחיר של 12.9 שקלים למניה.
לסיכום - הסיכויים זהים לחלוטין והרעיון המרכזי בניתוח טכני הוא לתת למניה לקבוע את הכיוון טרם הפעולה. גם כאן, להערכתי, כדאי להיצמד לעיקרון הישן הקובע, כי השביל חכם מההלך ועדיף להיות צודק מאשר חכם.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
