מג'יק - הסיכויים זהים לחלוטין

בעקבות הפניות הרבות שלכם - אנו מביאים לכם פעמיים בשבוע - בכל יום ג' ויום ה', ניתוח טכני של מניה אשר בקשתם לקבל מהמנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. והפעם בחרתם במג'יק
שי פאוזנר |

עלי להודות שאני אסיר תודה על ההיענות שלכם למדור ה-StockDay ומנתח עבורכם את המניות בשמחה גדולה. אלא שלעיתים אני מרים גבה נוכח הבחירות. אחוז המניות שאינן ראויות להימצא בתיק ההשקעות גבוה להפליא. קשה לי להאמין שמי מכם מצוי ברווח במניות כגון אלווריון, אודיוקודס או אף מגי'ק. מניות שרשמו מהלכי ירידות דרמטיים ולא הייתה שום סיבה טכנית לרכוש אותן. הייתי שמח יותר לנתח מניות המצויות במגמת עלייה אמיתית. אבל חובה זו חובה.

הכיוונים הכלליים

אם נביט על הגרף של מנית מגי'ק ניווכח, כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה. מטרתה של המגמה הראשית היא לספק תמונה כללית לגבי התנהלות המניה, לקבוע את כיוון המסחר הרצוי, ולתת ביטוי לגבי רמת הסיכון שהמניה מציעה. בתקופה האחרונה אפשר לומר שהמגמה המשנית אינה מגמת ירידה עוד, כי אם דשדוש. הגרף המוסר לנו מידע ללא הפסקה, מלמד שהמניה נוטה לנוע בטווח שבין 12.9 שקלים למניה כרמת תמיכה, לבין 15.5 שקלים למניה כרמת התנגדות.

חשיבותה של המגמה המשנית נובעת מן העובדה שהיא המגמה המומלצת למסחר, וזאת מכמה סיבות: משך זמנן של המגמה המשניות הוא מספר חודשים, הן מספקות משך זמן תגובה ארוך יחסית, אינן נכנעות לאיתותים הנוגדים את כיוונן ולמעשה מאפשרות למשקיע תשואה סבירה ומעלה במינימום עסקאות ומאמץ.

ירידה בסטיות התקן

אלא שהעובדה שמגמה המשנית היא דשדוש אינה כל הסיפור. שימוש בכלי טכני הקרוי רצועות בולינגר, שמטרתו למדוד את התנודתיות בשוק על ידי מדידת סטיות התקן בהתנהלות המניה, מלמד, כפי שאפשר לראות על הגרף, שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעותו של דבר שתנועה חדה עומדת בפתח. כל אימת שסטיית התקן יורדת, גובר הסיכוי למהלך חד.

הכיוון: רצועות בולינגר אינן מספקות מידע לגבי הכיוון. את זאת נצטרך לגלות על ידי התבוננות בהתנהגות המניה. כפי שציינתי קודם, נוטה מג'יק לדשדש בין שתי רמות ברורות ומוגדרות. שבירה של אחת מהרמות תקבע את הכיוון. לו הייתה המגמה הראשית עלייה והמשנית דשדוש, הייתה הערכתי - שכיוון הפריצה יהיה כלפי מעלה, או לפחות סיכויים טובים יותר לכך. אלא שבמצב הנוכחי, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה, קשה לכמת את הסיכויים לכאן או לכאן. מחד, דוחפת המגמה הראשית דרומה ומגדילה את הסיכוי לפריצה מטה, אך מנגד, רובצת המניה לפתחה של רמת תמיכה סביב מחיר של 12.9 שקלים למניה.

לסיכום - הסיכויים זהים לחלוטין והרעיון המרכזי בניתוח טכני הוא לתת למניה לקבוע את הכיוון טרם הפעולה. גם כאן, להערכתי, כדאי להיצמד לעיקרון הישן הקובע, כי השביל חכם מההלך ועדיף להיות צודק מאשר חכם.

לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: