מג'יק - הסיכויים זהים לחלוטין
עלי להודות שאני אסיר תודה על ההיענות שלכם למדור ה-StockDay ומנתח עבורכם את המניות בשמחה גדולה. אלא שלעיתים אני מרים גבה נוכח הבחירות. אחוז המניות שאינן ראויות להימצא בתיק ההשקעות גבוה להפליא. קשה לי להאמין שמי מכם מצוי ברווח במניות כגון אלווריון, אודיוקודס או אף מגי'ק. מניות שרשמו מהלכי ירידות דרמטיים ולא הייתה שום סיבה טכנית לרכוש אותן. הייתי שמח יותר לנתח מניות המצויות במגמת עלייה אמיתית. אבל חובה זו חובה.
הכיוונים הכלליים
אם נביט על הגרף של מנית מגי'ק ניווכח, כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה. מטרתה של המגמה הראשית היא לספק תמונה כללית לגבי התנהלות המניה, לקבוע את כיוון המסחר הרצוי, ולתת ביטוי לגבי רמת הסיכון שהמניה מציעה. בתקופה האחרונה אפשר לומר שהמגמה המשנית אינה מגמת ירידה עוד, כי אם דשדוש. הגרף המוסר לנו מידע ללא הפסקה, מלמד שהמניה נוטה לנוע בטווח שבין 12.9 שקלים למניה כרמת תמיכה, לבין 15.5 שקלים למניה כרמת התנגדות.
חשיבותה של המגמה המשנית נובעת מן העובדה שהיא המגמה המומלצת למסחר, וזאת מכמה סיבות: משך זמנן של המגמה המשניות הוא מספר חודשים, הן מספקות משך זמן תגובה ארוך יחסית, אינן נכנעות לאיתותים הנוגדים את כיוונן ולמעשה מאפשרות למשקיע תשואה סבירה ומעלה במינימום עסקאות ומאמץ.
ירידה בסטיות התקן
אלא שהעובדה שמגמה המשנית היא דשדוש אינה כל הסיפור. שימוש בכלי טכני הקרוי רצועות בולינגר, שמטרתו למדוד את התנודתיות בשוק על ידי מדידת סטיות התקן בהתנהלות המניה, מלמד, כפי שאפשר לראות על הגרף, שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעותו של דבר שתנועה חדה עומדת בפתח. כל אימת שסטיית התקן יורדת, גובר הסיכוי למהלך חד.
הכיוון: רצועות בולינגר אינן מספקות מידע לגבי הכיוון. את זאת נצטרך לגלות על ידי התבוננות בהתנהגות המניה. כפי שציינתי קודם, נוטה מג'יק לדשדש בין שתי רמות ברורות ומוגדרות. שבירה של אחת מהרמות תקבע את הכיוון. לו הייתה המגמה הראשית עלייה והמשנית דשדוש, הייתה הערכתי - שכיוון הפריצה יהיה כלפי מעלה, או לפחות סיכויים טובים יותר לכך. אלא שבמצב הנוכחי, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה, קשה לכמת את הסיכויים לכאן או לכאן. מחד, דוחפת המגמה הראשית דרומה ומגדילה את הסיכוי לפריצה מטה, אך מנגד, רובצת המניה לפתחה של רמת תמיכה סביב מחיר של 12.9 שקלים למניה.
לסיכום - הסיכויים זהים לחלוטין והרעיון המרכזי בניתוח טכני הוא לתת למניה לקבוע את הכיוון טרם הפעולה. גם כאן, להערכתי, כדאי להיצמד לעיקרון הישן הקובע, כי השביל חכם מההלך ועדיף להיות צודק מאשר חכם.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
