מג'יק - הסיכויים זהים לחלוטין

בעקבות הפניות הרבות שלכם - אנו מביאים לכם פעמיים בשבוע - בכל יום ג' ויום ה', ניתוח טכני של מניה אשר בקשתם לקבל מהמנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. והפעם בחרתם במג'יק
שי פאוזנר |

עלי להודות שאני אסיר תודה על ההיענות שלכם למדור ה-StockDay ומנתח עבורכם את המניות בשמחה גדולה. אלא שלעיתים אני מרים גבה נוכח הבחירות. אחוז המניות שאינן ראויות להימצא בתיק ההשקעות גבוה להפליא. קשה לי להאמין שמי מכם מצוי ברווח במניות כגון אלווריון, אודיוקודס או אף מגי'ק. מניות שרשמו מהלכי ירידות דרמטיים ולא הייתה שום סיבה טכנית לרכוש אותן. הייתי שמח יותר לנתח מניות המצויות במגמת עלייה אמיתית. אבל חובה זו חובה.

הכיוונים הכלליים

אם נביט על הגרף של מנית מגי'ק ניווכח, כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה. מטרתה של המגמה הראשית היא לספק תמונה כללית לגבי התנהלות המניה, לקבוע את כיוון המסחר הרצוי, ולתת ביטוי לגבי רמת הסיכון שהמניה מציעה. בתקופה האחרונה אפשר לומר שהמגמה המשנית אינה מגמת ירידה עוד, כי אם דשדוש. הגרף המוסר לנו מידע ללא הפסקה, מלמד שהמניה נוטה לנוע בטווח שבין 12.9 שקלים למניה כרמת תמיכה, לבין 15.5 שקלים למניה כרמת התנגדות.

חשיבותה של המגמה המשנית נובעת מן העובדה שהיא המגמה המומלצת למסחר, וזאת מכמה סיבות: משך זמנן של המגמה המשניות הוא מספר חודשים, הן מספקות משך זמן תגובה ארוך יחסית, אינן נכנעות לאיתותים הנוגדים את כיוונן ולמעשה מאפשרות למשקיע תשואה סבירה ומעלה במינימום עסקאות ומאמץ.

ירידה בסטיות התקן

אלא שהעובדה שמגמה המשנית היא דשדוש אינה כל הסיפור. שימוש בכלי טכני הקרוי רצועות בולינגר, שמטרתו למדוד את התנודתיות בשוק על ידי מדידת סטיות התקן בהתנהלות המניה, מלמד, כפי שאפשר לראות על הגרף, שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעותו של דבר שתנועה חדה עומדת בפתח. כל אימת שסטיית התקן יורדת, גובר הסיכוי למהלך חד.

הכיוון: רצועות בולינגר אינן מספקות מידע לגבי הכיוון. את זאת נצטרך לגלות על ידי התבוננות בהתנהגות המניה. כפי שציינתי קודם, נוטה מג'יק לדשדש בין שתי רמות ברורות ומוגדרות. שבירה של אחת מהרמות תקבע את הכיוון. לו הייתה המגמה הראשית עלייה והמשנית דשדוש, הייתה הערכתי - שכיוון הפריצה יהיה כלפי מעלה, או לפחות סיכויים טובים יותר לכך. אלא שבמצב הנוכחי, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה, קשה לכמת את הסיכויים לכאן או לכאן. מחד, דוחפת המגמה הראשית דרומה ומגדילה את הסיכוי לפריצה מטה, אך מנגד, רובצת המניה לפתחה של רמת תמיכה סביב מחיר של 12.9 שקלים למניה.

לסיכום - הסיכויים זהים לחלוטין והרעיון המרכזי בניתוח טכני הוא לתת למניה לקבוע את הכיוון טרם הפעולה. גם כאן, להערכתי, כדאי להיצמד לעיקרון הישן הקובע, כי השביל חכם מההלך ועדיף להיות צודק מאשר חכם.

לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 



הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 





סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.