דלתא גליל: לא כל מה שיורד הוא זול בהכרח

מדובר במנייה תנודתית מאוד. התקופה האחרונה היא תקופה של התייצבות. לצד זאת, העובדה שהמומנטום משנה כיוון - מעלה את האפשרות לכך שבקרוב יצא לדרך גל עליות במניית דלתא גליל,. עם זאת, טכנית המניה אינה בראש רשימת המעקב
אייל גורביץ |

להגיד לכם שאני מתלהב מהמניה? ממש לא. שהיא אחת כזאת שתגרום לי לפרץ אדרנלין? גם לא. אבל עבודה זו עבודה ויש גם צדדים שחורים. אז ישבנו וניתחנו. בראייה ראשונית מדובר במניה קלת רגליים. אחת כזאת שבהבזק קצר יכולה לטוס במאות אחוזים - כמעט בלי שתרגיש, וגם לרדת בעשרות אחוזים. היא עשתה זאת בעבר, וכנראה שתעשה זאת בעתיד.

המנייה מתאפיינת בתנודות ארוכות טווח, המגלמות מומנטום חזק. כל תנועה פירושה עשרות אחוזים בפרק זמן קצר. אם נביט על מהלך הירידות האחרון, שהחל במחיר של 75 שקלים למניה בנובמבר 2003, ניווכח שתוך פרק זמן של שנה המניה איבדה כ-45% מערכה.

התקופה האחרונה היא תקופה של התייצבות. מחיר השפל אליו הגיעה המניה בסוף נובמבר - 39.85 שקלים למניה, הוא בבחינת התחתית האחרונה, לפחות לשבועות הקרובים. מנקודה זו החל מהלך עליות, שנבלם במחיר של כ-47 שקלים למניה. גל הירידות שהחל מיד לאחר מכן, נבלם בתחתית גבוהה מקודמתה כעדות לכך שהקונים מוכנים לשלם עבור המניה מחירים הולכים ועולים.

כדי שהמניה תוכל לבצע מהלך עליות משמעותי, עליה להמשיך ולבסס את רמת השפל השנייה 42 שקלים למניה כרמת תמיכה. שמירה על רמה זו כרמת תמיכה תהווה בסיס משמעותי דיה לגל עליות נוסף. ברמת המומנטום, הרי שהתנאים ליציאתו לדרך של גל עליות מסוג זה קיימים. ההתייצבות והעובדה שהמומנטום משנה כיוון מעלים את האפשרות לכך שיצא לדרך גל עליות, יתכן ובקרוב. שבירה של רמת 47.5 שקלים למניה, בשילוב מחזור מסחר גבוה, יאוששו את הנחת העבודה.

לסיכום: דלתא אינה המניה המועדפת. היא סוג של ברירת מחדל, ולמעשה אמורה להימצא בתחתית רשימת המעקב מבחינת סדר העדיפויות והאנרגיה שיש להשקיע בה. עם זאת, משקיעים שנדלקים על מניות שביצעו מהלכי ירידות חדים, ולו רק בגלל התפיסה השגויה "שמה שירד הוא גם זול", מוזמנים להציץ על הגרף של דלתא גליל. הם עשויים למצוא שם את מבוקשם.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.54%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.