דלתא גליל: לא כל מה שיורד הוא זול בהכרח

מדובר במנייה תנודתית מאוד. התקופה האחרונה היא תקופה של התייצבות. לצד זאת, העובדה שהמומנטום משנה כיוון - מעלה את האפשרות לכך שבקרוב יצא לדרך גל עליות במניית דלתא גליל,. עם זאת, טכנית המניה אינה בראש רשימת המעקב
אייל גורביץ |

להגיד לכם שאני מתלהב מהמניה? ממש לא. שהיא אחת כזאת שתגרום לי לפרץ אדרנלין? גם לא. אבל עבודה זו עבודה ויש גם צדדים שחורים. אז ישבנו וניתחנו. בראייה ראשונית מדובר במניה קלת רגליים. אחת כזאת שבהבזק קצר יכולה לטוס במאות אחוזים - כמעט בלי שתרגיש, וגם לרדת בעשרות אחוזים. היא עשתה זאת בעבר, וכנראה שתעשה זאת בעתיד.

המנייה מתאפיינת בתנודות ארוכות טווח, המגלמות מומנטום חזק. כל תנועה פירושה עשרות אחוזים בפרק זמן קצר. אם נביט על מהלך הירידות האחרון, שהחל במחיר של 75 שקלים למניה בנובמבר 2003, ניווכח שתוך פרק זמן של שנה המניה איבדה כ-45% מערכה.

התקופה האחרונה היא תקופה של התייצבות. מחיר השפל אליו הגיעה המניה בסוף נובמבר - 39.85 שקלים למניה, הוא בבחינת התחתית האחרונה, לפחות לשבועות הקרובים. מנקודה זו החל מהלך עליות, שנבלם במחיר של כ-47 שקלים למניה. גל הירידות שהחל מיד לאחר מכן, נבלם בתחתית גבוהה מקודמתה כעדות לכך שהקונים מוכנים לשלם עבור המניה מחירים הולכים ועולים.

כדי שהמניה תוכל לבצע מהלך עליות משמעותי, עליה להמשיך ולבסס את רמת השפל השנייה 42 שקלים למניה כרמת תמיכה. שמירה על רמה זו כרמת תמיכה תהווה בסיס משמעותי דיה לגל עליות נוסף. ברמת המומנטום, הרי שהתנאים ליציאתו לדרך של גל עליות מסוג זה קיימים. ההתייצבות והעובדה שהמומנטום משנה כיוון מעלים את האפשרות לכך שיצא לדרך גל עליות, יתכן ובקרוב. שבירה של רמת 47.5 שקלים למניה, בשילוב מחזור מסחר גבוה, יאוששו את הנחת העבודה.

לסיכום: דלתא אינה המניה המועדפת. היא סוג של ברירת מחדל, ולמעשה אמורה להימצא בתחתית רשימת המעקב מבחינת סדר העדיפויות והאנרגיה שיש להשקיע בה. עם זאת, משקיעים שנדלקים על מניות שביצעו מהלכי ירידות חדים, ולו רק בגלל התפיסה השגויה "שמה שירד הוא גם זול", מוזמנים להציץ על הגרף של דלתא גליל. הם עשויים למצוא שם את מבוקשם.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.