המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה
ממרץ ועד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ההגנה על המידע הממוחשב המצוי בעיקר ברשתות המחשוב של משרד ראש הממשלה, בהן רשתות מסווגות. בביקורת נבחנו בין היתר נושאים כמו ניהול העל של הגנת המידע במשרד, לרבות היבטי תקציב הכרוכים בניהול; מערך הזדהות המשתמשים וניהול ההרשאות; ניטור המערכות ברשת מסוימת; עדכניות גרסאות של מערכות ההפעלה והתוכנה; ואבטחת המידע המסווג ביטחונית. הביקורת נערכה בעיקר במשרד ראש הממשלה ובמל"ל. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), בשב"כ ובנציבות שירות המדינה.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה בדו"ח המבקר לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.
הביקורת העלתה ליקויים בהיבטים של ניהול העל בנוגע להגנת המידע במשרד, לרבות בנוגע לסדרי עבודתן של ועדות היגוי להגנת הסייבר שפעלו בו ולניהול תקציבי טכנולוגיות המידע של המשרד: ועדת ההיגוי להגנה על מידע בלתי מסווג לא התכנסה בתדירות הנדרשת ב-2022-2018; תפקיד יו"ר הוועדה לא אויש ב-2020; ב-2022-2020 לא עמד בראש הוועדה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות ההיגוי למידע בלתי מסווג ולמידע מסווג לא מילאו את תפקידן כנדרש בכל הנוגע להליך הבחינה והאישור של תוכניות העבודה השנתיות ב-2022-2019.
עוד נמצא כי מדיניות המשרד לגבי הגנה על המידע הבלתי מסווג אושרה בנובמבר 2018, ולא עודכנה ותוּקפה במשך ארבע שנים וחצי - כנדרש בהנחיות הגופים המאסדרים. זאת אף שבשנים האלה חלו שינויים ארגוניים ניכרים: הוקמה חטיבת הגנת המידע באגף ביטחון וחירום, ומשרד ראש הממשלה קיבל את האחריות לניהול מערכות המידע ואבטחת המידע בעוד משרדי ממשלה. המשרד אף ביצע סקר סיכונים שלא על פי הנדרש בהנחיות.
- סטארטאפ הסייבר Prime Security גייס 20 מיליון דולר
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במערכות הממוחשבות במשרד אצור מידע רב, לרבות מידע רגיש ומידע ברמת סודיות גבוהה ביותר. ההגנה הנדרשת על המידע המסווג היא ברמה הגבוהה ביותר. בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש. רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים.
כמו כן, נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה של משרד ראש הממשלה למערכות הממוחשבות שלו, לרבות בנוגע להחלפה אחת לכמה זמן של סיסמאות הגישה לרשתות, שלא על פי הנדרש בנוהל המשרדי.
מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לעובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת המסוימת שנבחנה, אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, כגון קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני יותר מעשור, וכן עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. למשרד אין מידע מרוכז בדבר תוכנה ועניינה של כל קבוצת הרשאה.
- שר האוצר חסם היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין
- ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
ממצאי הביקורת העלו חשד שעובדים לשעבר השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם, או שגורמים אחרים, במשרד או מחוצה לו, השתמשו בחשבונות עובדים שהעסקתם הסתיימה, תוך שהם נחשפים למידע המצוי ברשתות משרד ראש הממשלה שלא היו אמורים להיחשף אליו, ומסוגלים לבצע פעולות שאינם אמורים לבצע. בין היתר, נעשה שימוש בחשבון של שר לשעבר ובזה של בעל תפקיד בכיר במשרד, שסיימו את כהונתם זה מכבר. חשדות אלה מחייבים בדיקת עומק ממצה של כל אחד מהמקרים שעלו, כדי לאמת או לשלול כל אחד מהחשדות.
עוד מצא המבקר כי משרד ראש הממשלה לא הפעיל כנדרש את מערך הניטור באחת הרשתות, ועקב כך הצטמצמה יכולתו לזהות מתקפות על המערכות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. בנוסף, המשרד לא הקפיד על התקנת עדכונים נדרשים של מערכות, ובכלל זה מערכות ההפעלה בשרתיו, ועקב כך נותרו מערכות מידע חשופות לפגיעות, לרבות כאלה שנעשה בהן שימוש תדיר על ידי תוקפי סייבר בעולם.
האחריות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע לניהול טכנולוגיות המידע של המשרד ואבטחת המידע הממוחשב שבו מוטלת על המנכ"ל, שעומד גם בראש ועדת ההיגוי להגנת הסייבר.
- 1.שאול 23/07/2024 16:12הגב לתגובה זוראש ממשלה מושחת שקרן מנותק וחסר אחריות . סובב עצמו עם אפסים אז מה הפלא ?

ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?
ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25% - איך זה ישפיע על ההשקעות, החסכונות ההלוואות והמשכנתא שלכם; ומה תהיה הריבית בסוף השנה?
ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%.
בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%. "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.
מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית. למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן. אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן?
בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה.
"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן בין מזרח למערב: המשחק המסוכן של טורקיה
על מטוסי ה-F-35 שטורקיה צפויה לקבל מארה"ב, על הבנק הטורקי שהעביר כספים לאיראן
כשנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הרים את הטלפון לשוחח עם דונלד טראמפ על החזרת ארצו לתוכנית מטוסי ה-F-35, הוא לא דיבר רק על מטוסי קרב. הוא ניסה לכתוב מחדש את הכללים של המשחק הגיאופוליטי שבו טורקיה מצויה, משחק שבו היא מנסה לרקוד בו-זמנית עם המערב ועם רוסיה, מבלי שאף אחד מהם ידרוך לה על הרגליים.
ההדגשה של ארדואן שהחזרת טורקיה לתוכנית F-35 היא "מהותית לביטחון נאט"ו" אינה רק לשון דיפלומטית. מאחוריה מסתתר מסר ברור לוושינגטון: אתם צריכים אותנו יותר משאנחנו צריכים אתכם. וייתכן שיש בכך גרעין של אמת. טורקיה, עם מיקומה הגיאוגרפי הייחודי על הגשר בין אירופה לאסיה, עם שליטתה על המעברים למים השחור ועם צבאה – השני בגודלו בנאט"ו – היא אכן נכס אסטרטגי שקשה להחליף.
סאגת ה-S-400: כשמטוסים נתקעים בפוליטיקה
הסיפור שהוביל להדרת טורקיה מתוכנית F-35 הוא שיעור מרתק בפוליטיקה בינלאומית. ב-2017, כשטורקיה החליטה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400, וושינגטון כמעט קפצה מהכיסא. לא מדובר היה רק בכך שמדינת נאט"ו קונה מערכת נשק רוסית – מדובר היה בכך שמערכת זו יכולה הייתה ללמוד לזהות את מטוסי ה-F-35, לנתח את החתימה הרדארית שלהם, ובכך לשחוק את היתרון הטכנולוגי העיקרי שלהם: הבלתי-נראות.
הפיטורים של טורקיה מהתוכנית ב-2019 היו מהירים וחדים. אבל הם השאירו בעיה קשה: טורקיה כבר שילמה 1.4 מיליארד דולר עבור 100 מטוסי F-35 שמעולם לא הגיעו. יותר מכך – חברות טורקיות ייצרו חלקים קריטיים למטוס, והרחקתן מהתוכנית יצרה בעיות לוגיסטיות ועלויות נוספות. זה לא היה גירושין נקיים, והצלקות עדיין כואבות משני הצדדים.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עכשיו, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, ארדואן רואה הזדמנות. טראמפ, שתמיד העדיף עסקאות על פני עקרונות, עשוי להיות בן-שיח נוח יותר מקודמו. השאלה היא האם הוא מוכן להתעלם מהקונגרס, מהפנטגון ומכל מי שמתנגד להחזרת טורקיה לתוכנית – ובאיזה מחיר.
