סייבר
צילום: techmonster.co.il

המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד עולה מהדו"ח כי בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש
עוזי גרסטמן | (1)

ממרץ ועד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ההגנה על המידע הממוחשב המצוי בעיקר ברשתות המחשוב של משרד ראש הממשלה, בהן רשתות מסווגות. בביקורת נבחנו בין היתר נושאים כמו ניהול העל של הגנת המידע במשרד, לרבות היבטי תקציב הכרוכים בניהול; מערך הזדהות המשתמשים וניהול ההרשאות; ניטור המערכות ברשת מסוימת; עדכניות גרסאות של מערכות ההפעלה והתוכנה; ואבטחת המידע המסווג ביטחונית. הביקורת נערכה בעיקר במשרד ראש הממשלה ובמל"ל. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), בשב"כ ובנציבות שירות המדינה. 

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה בדו"ח המבקר לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

הביקורת העלתה ליקויים בהיבטים של ניהול העל בנוגע להגנת המידע במשרד, לרבות בנוגע לסדרי עבודתן של ועדות היגוי להגנת הסייבר שפעלו בו ולניהול תקציבי טכנולוגיות המידע של המשרד: ועדת ההיגוי להגנה על מידע בלתי מסווג לא התכנסה בתדירות הנדרשת ב-2022-2018; תפקיד יו"ר הוועדה לא אויש ב-2020; ב-2022-2020 לא עמד בראש הוועדה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות ההיגוי למידע בלתי מסווג ולמידע מסווג לא מילאו את תפקידן כנדרש בכל הנוגע להליך הבחינה והאישור של תוכניות העבודה השנתיות ב-2022-2019.

עוד נמצא כי מדיניות המשרד לגבי הגנה על המידע הבלתי מסווג אושרה בנובמבר 2018, ולא עודכנה ותוּקפה במשך ארבע שנים וחצי - כנדרש בהנחיות הגופים המאסדרים. זאת אף שבשנים האלה חלו שינויים ארגוניים ניכרים: הוקמה חטיבת הגנת המידע באגף ביטחון וחירום, ומשרד ראש הממשלה קיבל את האחריות לניהול מערכות המידע ואבטחת המידע בעוד משרדי ממשלה. המשרד אף ביצע סקר סיכונים שלא על פי הנדרש בהנחיות.

במערכות הממוחשבות במשרד אצור מידע רב, לרבות מידע רגיש ומידע ברמת סודיות גבוהה ביותר. ההגנה הנדרשת על המידע המסווג היא ברמה הגבוהה ביותר. בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש. רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים.

 

כמו כן, נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה של משרד ראש הממשלה למערכות הממוחשבות שלו, לרבות בנוגע להחלפה אחת לכמה זמן של סיסמאות הגישה לרשתות, שלא על פי הנדרש בנוהל המשרדי.

מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לעובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת המסוימת שנבחנה, אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, כגון קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני יותר מעשור, וכן עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. למשרד אין מידע מרוכז בדבר תוכנה ועניינה של כל קבוצת הרשאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממצאי הביקורת העלו חשד שעובדים לשעבר השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם, או שגורמים אחרים, במשרד או מחוצה לו, השתמשו בחשבונות עובדים שהעסקתם הסתיימה, תוך שהם נחשפים למידע המצוי ברשתות משרד ראש הממשלה שלא היו אמורים להיחשף אליו, ומסוגלים לבצע פעולות שאינם אמורים לבצע. בין היתר, נעשה שימוש בחשבון של שר לשעבר ובזה של בעל תפקיד בכיר במשרד, שסיימו את כהונתם זה מכבר. חשדות אלה מחייבים בדיקת עומק ממצה של כל אחד מהמקרים שעלו, כדי לאמת או לשלול כל אחד מהחשדות.

עוד מצא המבקר כי משרד ראש הממשלה לא הפעיל כנדרש את מערך הניטור באחת הרשתות, ועקב כך הצטמצמה יכולתו לזהות מתקפות על המערכות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. בנוסף, המשרד לא הקפיד על התקנת עדכונים נדרשים של מערכות, ובכלל זה מערכות ההפעלה בשרתיו, ועקב כך נותרו מערכות מידע חשופות לפגיעות, לרבות כאלה שנעשה בהן שימוש תדיר על ידי תוקפי סייבר בעולם.

האחריות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע לניהול טכנולוגיות המידע של המשרד ואבטחת המידע הממוחשב שבו מוטלת על המנכ"ל, שעומד גם בראש ועדת ההיגוי להגנת הסייבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 23/07/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה מושחת שקרן מנותק וחסר אחריות . סובב עצמו עם אפסים אז מה הפלא ?
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אייל משה
צילום: האב

האב סייבר: החקירה הפלילית על בכירים הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות

חשד למעילה של כ־2 מיליון שקל, דיווחים מטעים למשקיעים והפרות חוקי ניירות ערך ומס: תיק החקירה נגד מייסד האב סייבר וגורמים בכירים הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה
רן קידר |
נושאים בכתבה האב סקיוריטי

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיתוף עם רשות המסים, פקיד שומה חקירות ת"א, סיימו לאחרונה את החקירה בעניינו של אייל משה, מייסד החברה הציבורית "האב סייבר סקיוריטי בע"מ" HUB Cyber Security -14.19%   אשר היה מבעלי השליטה בחברה וכיהן בה במהלך התקופה הרלוונטית כמנכ"ל וכדירקטור, וכן נושאי משרה בכירים לשעבר נוספים בחברה וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.

מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות גניבה בידי מורשה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים לפי חוק העונשין, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עבירות שעניינן העלמת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בנוגע לאירועים שאירעו בתקופה שבין יולי 2021 ועד אוגוסט 2023, שבמהלכה נסחרה החברה בבורסה בת"א עד למחיקתה בפברואר 2023. מאותו מועד ועד היום נסחרת החברה בנאסד"ק, ובהתאם להסדר עם רשות ניירות ערך נותרה תאגיד מדווח.

על פי החשד, אייל משה ומעורבים נוספים חשודים, כל אחד על פי חלקו, במעילה בכספי החברה בהיקף של כ-2 מיליון שקל לצרכיהם האישיים. לפי החשד, המעילה בוצעה במרמה ובהסתרה, תוך אי דיווח ורישום כוזב במסמכי החברה. עוד לפי החשד, לאחר שנושאי משרה נוספים נחשפו למעילה, הם נמנעו מלדווח עליה במועד.

בנוסף, לפי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, בעלי השליטה, נושאי משרה בחברה וגורמים נוספים, כל אחד על פי חלקו, הביאו לכך שהחברה פרסמה דיווחים מטעים וחסרים באשר לאירועים מהותיים הקשורים להליך המיזוג של החברה עם חברת SPAC. בין הדיווחים המטעים, דיווחה החברה על קבלת התחייבויות להשקעה בלתי חוזרת ממשקיעים מוסדיים, שהוצגו כתנאי מתלה לאישור המיזוג, בעוד שבפועל התחייבויות אלו לא היו מחייבות, וכן דיווחים ביחס למצב ההשקעה שבוצעה על ידי אותם המשקיעים.

ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "סיום חקירה משותפת זו עם רשות המיסים משקף את המדיניות הברורה שלנו להגביר את האכיפה גם מול נושאי משרה בכירים, המעורבים בהפרות בשוק ההון. נמשיך לפעול בנחישות להטלת אחריות אישית, במטרה להגן על השקיפות בשוק ההון ועל אמון הציבור."