סייבר
צילום: techmonster.co.il

המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד עולה מהדו"ח כי בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש
עוזי גרסטמן | (1)

ממרץ ועד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ההגנה על המידע הממוחשב המצוי בעיקר ברשתות המחשוב של משרד ראש הממשלה, בהן רשתות מסווגות. בביקורת נבחנו בין היתר נושאים כמו ניהול העל של הגנת המידע במשרד, לרבות היבטי תקציב הכרוכים בניהול; מערך הזדהות המשתמשים וניהול ההרשאות; ניטור המערכות ברשת מסוימת; עדכניות גרסאות של מערכות ההפעלה והתוכנה; ואבטחת המידע המסווג ביטחונית. הביקורת נערכה בעיקר במשרד ראש הממשלה ובמל"ל. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), בשב"כ ובנציבות שירות המדינה. 

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה בדו"ח המבקר לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

הביקורת העלתה ליקויים בהיבטים של ניהול העל בנוגע להגנת המידע במשרד, לרבות בנוגע לסדרי עבודתן של ועדות היגוי להגנת הסייבר שפעלו בו ולניהול תקציבי טכנולוגיות המידע של המשרד: ועדת ההיגוי להגנה על מידע בלתי מסווג לא התכנסה בתדירות הנדרשת ב-2022-2018; תפקיד יו"ר הוועדה לא אויש ב-2020; ב-2022-2020 לא עמד בראש הוועדה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות ההיגוי למידע בלתי מסווג ולמידע מסווג לא מילאו את תפקידן כנדרש בכל הנוגע להליך הבחינה והאישור של תוכניות העבודה השנתיות ב-2022-2019.

עוד נמצא כי מדיניות המשרד לגבי הגנה על המידע הבלתי מסווג אושרה בנובמבר 2018, ולא עודכנה ותוּקפה במשך ארבע שנים וחצי - כנדרש בהנחיות הגופים המאסדרים. זאת אף שבשנים האלה חלו שינויים ארגוניים ניכרים: הוקמה חטיבת הגנת המידע באגף ביטחון וחירום, ומשרד ראש הממשלה קיבל את האחריות לניהול מערכות המידע ואבטחת המידע בעוד משרדי ממשלה. המשרד אף ביצע סקר סיכונים שלא על פי הנדרש בהנחיות.

במערכות הממוחשבות במשרד אצור מידע רב, לרבות מידע רגיש ומידע ברמת סודיות גבוהה ביותר. ההגנה הנדרשת על המידע המסווג היא ברמה הגבוהה ביותר. בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש. רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים.

 

כמו כן, נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה של משרד ראש הממשלה למערכות הממוחשבות שלו, לרבות בנוגע להחלפה אחת לכמה זמן של סיסמאות הגישה לרשתות, שלא על פי הנדרש בנוהל המשרדי.

מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לעובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת המסוימת שנבחנה, אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, כגון קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני יותר מעשור, וכן עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. למשרד אין מידע מרוכז בדבר תוכנה ועניינה של כל קבוצת הרשאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממצאי הביקורת העלו חשד שעובדים לשעבר השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם, או שגורמים אחרים, במשרד או מחוצה לו, השתמשו בחשבונות עובדים שהעסקתם הסתיימה, תוך שהם נחשפים למידע המצוי ברשתות משרד ראש הממשלה שלא היו אמורים להיחשף אליו, ומסוגלים לבצע פעולות שאינם אמורים לבצע. בין היתר, נעשה שימוש בחשבון של שר לשעבר ובזה של בעל תפקיד בכיר במשרד, שסיימו את כהונתם זה מכבר. חשדות אלה מחייבים בדיקת עומק ממצה של כל אחד מהמקרים שעלו, כדי לאמת או לשלול כל אחד מהחשדות.

עוד מצא המבקר כי משרד ראש הממשלה לא הפעיל כנדרש את מערך הניטור באחת הרשתות, ועקב כך הצטמצמה יכולתו לזהות מתקפות על המערכות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. בנוסף, המשרד לא הקפיד על התקנת עדכונים נדרשים של מערכות, ובכלל זה מערכות ההפעלה בשרתיו, ועקב כך נותרו מערכות מידע חשופות לפגיעות, לרבות כאלה שנעשה בהן שימוש תדיר על ידי תוקפי סייבר בעולם.

האחריות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע לניהול טכנולוגיות המידע של המשרד ואבטחת המידע הממוחשב שבו מוטלת על המנכ"ל, שעומד גם בראש ועדת ההיגוי להגנת הסייבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 23/07/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה מושחת שקרן מנותק וחסר אחריות . סובב עצמו עם אפסים אז מה הפלא ?
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.