מנכ"לי משרדי הממשלה החדשים דורשים את הכפלת שכרם - הנה הסכנה
1. נתניהו סמוטריץ'. התכנית. רביעי בערב. אין ספק שזה מוריד את גובה הלהבות. מקומה 20 לקומה 19. רגיעה ממשלתית קלה ונעימה לביצוע. זה לא שינוי במבנה המשק. גם לא סביר לצפות לפתרון כל כך מהיר ממשלה שנכנסה רק לפני שבועיים. התוכנית האמיתית, הנדרשת, ההכרחית להבטחת רמת חיים, צמיחה, תחרות וקפיצת מדרגה כלכלית – תיגע בבסיס מצעדי האינטרסנטים הגדולים: הסתדרות, יבואנים, חקלאים, קבלנים, רופאים ודומיהם ולכן תהיה הרבה יותר קשה. (יותר ממלחמת כוחות המשפט ותומכיהם היום מול תכנית השינוי של יריב לוין).
כבר מתכוננים: ההסתדרות דורשת העלאה של 13.5% בהסכמי השכר במגזר הציבורי, כבר הכריזה סכסוך עבודה בשירות המדינה "במחאה על העברת יחידות בין משרדי ממשלה", עוד סכסוך עבודה הוכרז על ידי הסגל האקדמי הבכיר, הרופאים חזרו להלל את עצמם ותכף יחזירו את הקשישה למסדרון - הכנה לדיוני הסכם הרופאים הכבד ובקיצור: "נשרוף את המועדון" כפי שהכריז לפני שבוע רן ארז, יו"ר ארגון המורים (מזה 26 שנים).
2. נתניהו. סמוטריץ'. דרעי. סכנה לשיבוש עצמי. משה בר סימן טוב דורש כמעט הכפלת שכרו כמנכ"ל משרד הבריאות, השר אריה דרעי פועל לתת לו בטענה שמנכ"לים קודמים במשרד שהיו רופאים פרופסורים קיבלו שכר מנכ"ל שצמוד למנהלי בתי חולים. שלומי הייזלר, המועמד של סמוטריץ' למנכ"ל האוצר, עומד לקבל שכר הגבוה ב-33% ממנכ"ל משרד ממשלתי, ומקודמו – שכן הוא עו"ד שעבד במשרד המשפטים ולכן שכרו חייב (חייב!!) להיות "צמוד לשכר שופט מחוזי".
ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. ההליך הנכון הוא לבטל את העדפת השכר של רופא שבא להיות מנכ"ל משרד הבריאות ושל פקיד בכיר במשרד המשפטים שבא להיות מנכ"ל משרד ממשלתי. מי שרוצה שיבוא ומי שלא – שלא יבוא. רופא שבא להיות מנכל הבריאות – יודע, בשקט בשקט, שאחרי הקדנציה שתחשוף אותו למקבלי ההחלטות (הם תמיד אוהבים רופאים בכירים כי זה מבטיח להם ולמשפחתם, טיפול זריז במיון, חדר לבד, מנתח בכיר וטיפול צמיד - הכל בחינם) – הוא יקבל מינוי של מנהל בבית חולים. גם העיוות בשכר המשפטנים ובממשלה שבסוף, זה צמוד לזה וזה צמוד להוא, צמודים לנשיא/ת העליון – חייב תיקון, ולא הרחבה.
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 14.אנונימי 14/01/2023 20:06הגב לתגובה זורק למקורבים נותנים ולא משנה איזה מפלגה בשילטון
- 13.לרון 14/01/2023 18:47הגב לתגובה זוהתעקשתם נתניהו למרות שידעתם.....אז שלמו תבין ותקילין
- 12.לרון 14/01/2023 10:41הגב לתגובה זואנחנו לא רוסיה,אנחנו אי בים עם רגשי גדלות,העולם יכניסנו עוד מעט לתלם בדרכים שונות,כשנתניהו ייעלם הליכוד יתפרק למפלגות והממשלה החדשה תחזיר אחורנית את מה שיוחלט
- 11.שאול 14/01/2023 08:35הגב לתגובה זוהפכו את הכנסת והממשלה למכרה זהב . הרבה אפסים עם מרפקים ושפת ביבים השתלטו עליהן .כך הגענו לזמנים המגעילים אנו חווים אותם עכשיו בהובלת פושעים ונאשמים בפלילים .
- 10.יותם 14/01/2023 02:50הגב לתגובה זוצריך להכניס את נתניהו לכלא
- 9.שלומיד 13/01/2023 10:18הגב לתגובה זוכל בר דעת מבין זאת ועדיין הקופה הציבורית נשדדת
- 8.אנונימי 13/01/2023 08:06הגב לתגובה זולא מאמין שמשהו ישתנה
- 7.שי.ע 12/01/2023 21:31הגב לתגובה זואי אפשר להחביא את זה יותר.
- 6.מערכת המישפטית עשתה תאונה קשה הערב - זרקה סלע לבאר (ל"ת)יותם 12/01/2023 20:47הגב לתגובה זו
- 5.מדינה של גנבים מושחתים לא משנה ימין או שמאל להקיא על הכ (ל"ת)יוני 12/01/2023 17:23הגב לתגובה זו
- 4.לבנון קמה לך אחות 12/01/2023 16:49הגב לתגובה זוכל ממשלה עושה מה בא לה ונתניהו דובג כל פעם שיאי הרס
- 3.א.ש 12/01/2023 16:20הגב לתגובה זוהיה ברור שזה יגיע. רק שזה הגיע יותר מהר משציפינו. עיניים גדולות כישורים לא בטוח.
- 2.ימשיכו לגנוב 12/01/2023 15:31הגב לתגובה זובאין השקעות עתק כל הקרקס שנקרא כלכלה שקלית יקרוס.
- פופטיץ 12/01/2023 15:40הגב לתגובה זוסערה בכוס תה
- 1.גק 12/01/2023 15:15הגב לתגובה זואם הממשלה תמשיך כך שכל שר מרגיש "אני ואפסי עוד" וראש ממשלה שמחפש רק את הישרדותו אין ספק שתעלות הביוב לים יזרימו את הממשלה הזו בקלות
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
