סטלה קורין ליבר
צילום: משה בנימין

מנכ"לי משרדי הממשלה החדשים דורשים את הכפלת שכרם - הנה הסכנה

הטור המלא של סטלה קורין ליבר יתפרסם הערב; ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. מה צריך לעשות במקום זה?

1. נתניהו סמוטריץ'. התכנית. רביעי בערב. אין ספק שזה מוריד את גובה הלהבות. מקומה 20 לקומה 19. רגיעה ממשלתית קלה ונעימה לביצוע. זה לא שינוי במבנה המשק. גם לא סביר לצפות לפתרון כל כך מהיר ממשלה שנכנסה רק לפני שבועיים. התוכנית האמיתית, הנדרשת, ההכרחית להבטחת רמת חיים, צמיחה, תחרות וקפיצת מדרגה כלכלית – תיגע בבסיס מצעדי האינטרסנטים הגדולים: הסתדרות, יבואנים, חקלאים, קבלנים, רופאים ודומיהם ולכן תהיה הרבה יותר קשה. (יותר ממלחמת כוחות המשפט ותומכיהם היום מול תכנית השינוי של יריב לוין).

כבר מתכוננים: ההסתדרות דורשת העלאה של 13.5% בהסכמי השכר במגזר הציבורי, כבר הכריזה סכסוך עבודה בשירות המדינה "במחאה על העברת יחידות בין משרדי ממשלה", עוד סכסוך עבודה הוכרז על ידי הסגל האקדמי הבכיר, הרופאים חזרו להלל את עצמם ותכף יחזירו את הקשישה למסדרון - הכנה לדיוני הסכם הרופאים הכבד ובקיצור: "נשרוף את המועדון" כפי שהכריז לפני שבוע רן ארז, יו"ר ארגון המורים (מזה 26 שנים).

 

2. נתניהו. סמוטריץ'. דרעי. סכנה לשיבוש עצמי. משה בר סימן טוב דורש כמעט הכפלת שכרו כמנכ"ל משרד הבריאות, השר אריה דרעי פועל לתת לו בטענה שמנכ"לים קודמים במשרד שהיו רופאים פרופסורים קיבלו שכר מנכ"ל שצמוד למנהלי בתי חולים. שלומי הייזלר, המועמד של סמוטריץ' למנכ"ל האוצר, עומד לקבל שכר הגבוה ב-33% ממנכ"ל משרד ממשלתי, ומקודמו – שכן הוא עו"ד שעבד במשרד המשפטים ולכן שכרו חייב (חייב!!) להיות "צמוד לשכר שופט מחוזי".

ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. ההליך הנכון הוא לבטל את העדפת השכר של רופא שבא להיות מנכ"ל משרד הבריאות ושל פקיד בכיר במשרד המשפטים שבא להיות מנכ"ל משרד ממשלתי. מי שרוצה שיבוא ומי שלא – שלא יבוא. רופא שבא להיות מנכל הבריאות – יודע, בשקט בשקט, שאחרי הקדנציה שתחשוף אותו למקבלי ההחלטות (הם תמיד אוהבים רופאים בכירים כי זה מבטיח להם ולמשפחתם, טיפול זריז במיון, חדר לבד, מנתח בכיר וטיפול צמיד - הכל בחינם) – הוא יקבל מינוי של מנהל בבית חולים. גם העיוות בשכר המשפטנים ובממשלה שבסוף, זה צמוד לזה וזה צמוד להוא, צמודים לנשיא/ת העליון – חייב תיקון, ולא הרחבה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אנונימי 14/01/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    רק למקורבים נותנים ולא משנה איזה מפלגה בשילטון
  • 13.
    לרון 14/01/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
    התעקשתם נתניהו למרות שידעתם.....אז שלמו תבין ותקילין
  • 12.
    לרון 14/01/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא רוסיה,אנחנו אי בים עם רגשי גדלות,העולם יכניסנו עוד מעט לתלם בדרכים שונות,כשנתניהו ייעלם הליכוד יתפרק למפלגות והממשלה החדשה תחזיר אחורנית את מה שיוחלט
  • 11.
    שאול 14/01/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    הפכו את הכנסת והממשלה למכרה זהב . הרבה אפסים עם מרפקים ושפת ביבים השתלטו עליהן .כך הגענו לזמנים המגעילים אנו חווים אותם עכשיו בהובלת פושעים ונאשמים בפלילים .
  • 10.
    יותם 14/01/2023 02:50
    הגב לתגובה זו
    צריך להכניס את נתניהו לכלא
  • 9.
    שלומיד 13/01/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין זאת ועדיין הקופה הציבורית נשדדת
  • 8.
    אנונימי 13/01/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין שמשהו ישתנה
  • 7.
    שי.ע 12/01/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להחביא את זה יותר.
  • 6.
    מערכת המישפטית עשתה תאונה קשה הערב - זרקה סלע לבאר (ל"ת)
    יותם 12/01/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדינה של גנבים מושחתים לא משנה ימין או שמאל להקיא על הכ (ל"ת)
    יוני 12/01/2023 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לבנון קמה לך אחות 12/01/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    כל ממשלה עושה מה בא לה ונתניהו דובג כל פעם שיאי הרס
  • 3.
    א.ש 12/01/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    היה ברור שזה יגיע. רק שזה הגיע יותר מהר משציפינו. עיניים גדולות כישורים לא בטוח.
  • 2.
    ימשיכו לגנוב 12/01/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    באין השקעות עתק כל הקרקס שנקרא כלכלה שקלית יקרוס.
  • פופטיץ 12/01/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
    סערה בכוס תה
  • 1.
    גק 12/01/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה תמשיך כך שכל שר מרגיש "אני ואפסי עוד" וראש ממשלה שמחפש רק את הישרדותו אין ספק שתעלות הביוב לים יזרימו את הממשלה הזו בקלות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.