סטלה קורין ליבר
צילום: משה בנימין

מנכ"לי משרדי הממשלה החדשים דורשים את הכפלת שכרם - הנה הסכנה

הטור המלא של סטלה קורין ליבר יתפרסם הערב; ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. מה צריך לעשות במקום זה?

1. נתניהו סמוטריץ'. התכנית. רביעי בערב. אין ספק שזה מוריד את גובה הלהבות. מקומה 20 לקומה 19. רגיעה ממשלתית קלה ונעימה לביצוע. זה לא שינוי במבנה המשק. גם לא סביר לצפות לפתרון כל כך מהיר ממשלה שנכנסה רק לפני שבועיים. התוכנית האמיתית, הנדרשת, ההכרחית להבטחת רמת חיים, צמיחה, תחרות וקפיצת מדרגה כלכלית – תיגע בבסיס מצעדי האינטרסנטים הגדולים: הסתדרות, יבואנים, חקלאים, קבלנים, רופאים ודומיהם ולכן תהיה הרבה יותר קשה. (יותר ממלחמת כוחות המשפט ותומכיהם היום מול תכנית השינוי של יריב לוין).

כבר מתכוננים: ההסתדרות דורשת העלאה של 13.5% בהסכמי השכר במגזר הציבורי, כבר הכריזה סכסוך עבודה בשירות המדינה "במחאה על העברת יחידות בין משרדי ממשלה", עוד סכסוך עבודה הוכרז על ידי הסגל האקדמי הבכיר, הרופאים חזרו להלל את עצמם ותכף יחזירו את הקשישה למסדרון - הכנה לדיוני הסכם הרופאים הכבד ובקיצור: "נשרוף את המועדון" כפי שהכריז לפני שבוע רן ארז, יו"ר ארגון המורים (מזה 26 שנים).

 

2. נתניהו. סמוטריץ'. דרעי. סכנה לשיבוש עצמי. משה בר סימן טוב דורש כמעט הכפלת שכרו כמנכ"ל משרד הבריאות, השר אריה דרעי פועל לתת לו בטענה שמנכ"לים קודמים במשרד שהיו רופאים פרופסורים קיבלו שכר מנכ"ל שצמוד למנהלי בתי חולים. שלומי הייזלר, המועמד של סמוטריץ' למנכ"ל האוצר, עומד לקבל שכר הגבוה ב-33% ממנכ"ל משרד ממשלתי, ומקודמו – שכן הוא עו"ד שעבד במשרד המשפטים ולכן שכרו חייב (חייב!!) להיות "צמוד לשכר שופט מחוזי".

ברגע שנתניהו וסמוטריץ' יאשרו את פתיחת הסכר הענק הזה – תישטף כל התכנית הכלכלית האמיתית שלהם ותזרום לביוב ההיסטוריה. ההליך הנכון הוא לבטל את העדפת השכר של רופא שבא להיות מנכ"ל משרד הבריאות ושל פקיד בכיר במשרד המשפטים שבא להיות מנכ"ל משרד ממשלתי. מי שרוצה שיבוא ומי שלא – שלא יבוא. רופא שבא להיות מנכל הבריאות – יודע, בשקט בשקט, שאחרי הקדנציה שתחשוף אותו למקבלי ההחלטות (הם תמיד אוהבים רופאים בכירים כי זה מבטיח להם ולמשפחתם, טיפול זריז במיון, חדר לבד, מנתח בכיר וטיפול צמיד - הכל בחינם) – הוא יקבל מינוי של מנהל בבית חולים. גם העיוות בשכר המשפטנים ובממשלה שבסוף, זה צמוד לזה וזה צמוד להוא, צמודים לנשיא/ת העליון – חייב תיקון, ולא הרחבה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אנונימי 14/01/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    רק למקורבים נותנים ולא משנה איזה מפלגה בשילטון
  • 13.
    לרון 14/01/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
    התעקשתם נתניהו למרות שידעתם.....אז שלמו תבין ותקילין
  • 12.
    לרון 14/01/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא רוסיה,אנחנו אי בים עם רגשי גדלות,העולם יכניסנו עוד מעט לתלם בדרכים שונות,כשנתניהו ייעלם הליכוד יתפרק למפלגות והממשלה החדשה תחזיר אחורנית את מה שיוחלט
  • 11.
    שאול 14/01/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    הפכו את הכנסת והממשלה למכרה זהב . הרבה אפסים עם מרפקים ושפת ביבים השתלטו עליהן .כך הגענו לזמנים המגעילים אנו חווים אותם עכשיו בהובלת פושעים ונאשמים בפלילים .
  • 10.
    יותם 14/01/2023 02:50
    הגב לתגובה זו
    צריך להכניס את נתניהו לכלא
  • 9.
    שלומיד 13/01/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין זאת ועדיין הקופה הציבורית נשדדת
  • 8.
    אנונימי 13/01/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין שמשהו ישתנה
  • 7.
    שי.ע 12/01/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להחביא את זה יותר.
  • 6.
    מערכת המישפטית עשתה תאונה קשה הערב - זרקה סלע לבאר (ל"ת)
    יותם 12/01/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדינה של גנבים מושחתים לא משנה ימין או שמאל להקיא על הכ (ל"ת)
    יוני 12/01/2023 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לבנון קמה לך אחות 12/01/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    כל ממשלה עושה מה בא לה ונתניהו דובג כל פעם שיאי הרס
  • 3.
    א.ש 12/01/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    היה ברור שזה יגיע. רק שזה הגיע יותר מהר משציפינו. עיניים גדולות כישורים לא בטוח.
  • 2.
    ימשיכו לגנוב 12/01/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    באין השקעות עתק כל הקרקס שנקרא כלכלה שקלית יקרוס.
  • פופטיץ 12/01/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
    סערה בכוס תה
  • 1.
    גק 12/01/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה תמשיך כך שכל שר מרגיש "אני ואפסי עוד" וראש ממשלה שמחפש רק את הישרדותו אין ספק שתעלות הביוב לים יזרימו את הממשלה הזו בקלות
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.